הערעור התקבל: תשעה חודשי מאסר לצעיר שבדה את חטיפתו

מאחורי סורג ובריח: בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל הבוקר (יום ד') את ערעור הפרקליטות - וקבע כי ניב אסרף, שבדה לפני ארבע שנים את חטיפתו, ירצה תשעה חודשי מאסר. ערן נגאוקר, שסייע לאסרף, נשלח לשישה חודשי עבודות שירות. בית המשפט קיבל את בקשת סנגוריהם של השניים לעכב את ריצוי עונשם עד 24 בפברואר, כדי לאפשר להם לערער לבית המשפט העליון.

עו"ד מוטי יוסף, סנגורו של אסרף, אמר: "התוצאה לא קשה רק ללקוח שלי, אלא תוצאה משפטית קשה. אני חושב שהמחוזי שגה. אין שום עונש כזה. מדובר פה בענישה חריגה, יוצאת דופן שלא פרופורציונלית לאירוע עצמו. תוגש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ומקווה שהעליון יעכב את העונש הזה. חבל".

הוא הוסיף כי "על הלקוח שלי חרב עולמו. אני לא מבין מה אינטרס הציבורי כאן להכניס בחור שלקח אחריות מהרגע הראשון. אירוע שהיה כבר לפני ארבע שנים. מספיק, צריך לשחרר כבר ולתת לו הזדמנות".

עו"ד עידן גמליאל, סנגורו של נגאוקר, אמר: "מדובר בהחלטה קשה שקיבלה את ערעור המדינה על החלטת השלום. אנחנו סבורים שבית המשפט השלום ביטא נכונה את המעשה. נקרא את החלטת המחוזי ונשקול את צעדינו".

אסרף (מימין) ונגאוקר בבית המשפט, היום(צילום: אוהד צויגנברג)

השופטים רבקה פלדמן-פרידמן, אלי אברבנאל וחיה זנדברג כתבו בפסק הדין כי "נסיבות המקרה, שהן אחד השיקולים בקביעת מתחם עונש הולם, חריגות ביותר וחמורות ביותר. מעשיהם של המשיבים, שהעמידו בסכנה את אנשי כוחות הביטחון שנאלצו לחפש באזור מסוכן נעשו כמה חודשים לאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ז"ל. הנסיבות החמורות מצדיקות קביעת מתחם עונש הולם העולה בחומרתו על הפסיקה הנוהגת".

עו"ד אפרת פילזר מפרקליטות מחוז ירושלים אמרה: "בית המשפט ביטא סלידה ממעשי הנאשמים שהיו מוכנים להעמיד בסכנה חיי שוטרים וחיילים, באזור רגיש מבחינה ביטחונית, חודשים ספורים לאחר אירוע חטיפת שלושת הנערים ז"ל. ההחלטה שניתנה היום מעבירה מסר שלפיו אין להקל ראש עם מי שעושה שימוש ציני בכוחות הבטחון. מדובר במעשה מתוכנן של מסירת ידיעות כוזבות שתוצאותיו עלולות היו לגרום להתלקחות האזור כולו".

שני הצעירים מבאר שבע, שהקפיצו את המדינה בעת ביום החטיפה, נידונו ביוני בשנה שעברה בבית משפט השלום בבירה לעבודות שירות לאחר שהודו והורשעו בהסדר טיעון במסירת ידיעה כוזבת וקבלת דבר בתחבולה. על אסרף נגזרו אז שישה חודשי מאסר שהומרו לעבודות שירות ועל נגאוקר שלושה חודשי עבודות שירות.

פרקליטות מחוז ירושלים, שדרשה להשית על השניים עונש מאסר, ערערה על העונש שגזר בית משפט השלום. במסגרת הסדר הטיעון מחקה הפרקליטות את סעיף העבירה החמור - קבלת דבר במרמה.

אלפי חיילים השתתפו בחיפושים

בדיית חטיפתו של אסרף אירעה פחות משנה לאחר חטיפת גיל עד-שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ז"ל. בעקבות כך, מערכת הביטחון פעלה בכוחות מתוגברים כדי לאתר את אסרף. נגאוקר, אז חייל בסדיר, התקשר למוקד המשטרה וסיפר כי אסרף נעלם לאחר שיצא מרכבו סמוך לעיר חברון.

עו"ד עידן גמליאל

בעקבות אותה שיחת טלפון הופעל נוהל חירום מחשש לחטיפה. כוחות ביטחון רבים, שכללו בין היתר אלפי חיילים, יחידות מיוחדות וכלי טיס, הוקפצו לאזור. אחרי שמונה שעות אותר אסרף בוואדי סמוך לקריית ארבע, ובמהלך חקירתו התברר כי הוא לא נחטף אלא ביים את חטיפתו בשל חובות כבדים.

לפי כתב האישום, בשניים באפריל 2015 נסעו השניים לעבר קריית ארבע. במהלך הנסיעה סיפר אסרף לנגאוקר כי בכוונתו להיעלם, וזאת לדבריו על רקע פרידה מחברתו - על מנת שהפרסום יביא לכך שחברתו תדאג לו. לאחר שהגיעו לקריית ארבע, תכננו השניים כיצד יביימו את ההיעלמות וחיפשו מקום מסתור. בשלב מסוים, כפי שסיכמו, יצא אסרף למקום המסתור שבחר ונשאר שם כשהוא משאיר את מכשיר הטלפון הנייד ברכב כדי למנוע את איכונו.

בהמשך יצא נגאוקר מקריית ארבע, עצר בצד הדרך, הוציא אוויר מגלגל הרכב, החליף לגלגל הרזרבי שהיה בתא המטען ופנה חזרה לכיוון קריית ארבע. עם הגיעו לכניסה לקריית ארבע, ניגש לרכב משטרתי שעמד בצד הדרך ודיווח לשוטר דיווח כוזב לפיו חברו ירד מרכבו, צעד לעבר כפר ערבי ולא שב משם בחלוף כחצי שעה. השוטר הורה לו להתקשר למוקד 100 ונגאוקר עשה זאת, ביודעו כי מדובר בדיווח כוזב.

מלבד המשפט הפלילי נגדם מתנהל נגד השניים משפט אזרחי, שבו תובע מהם משרד הביטחון כ-625 אלף שקל בשל הקפצת הכוחות לשווא.