טירוף הטריידים ב־NBA
האריס הועבר לפילדלפיה שעות אחרי סל ניצחון, בארנס נשלח לסקרמנטו בזמן משחק, מארק גאסול התבקש לפנות את הלוקר עוד לפני ששוגר לטורונטו – ודייויס גרם למלחמת עולם. גם השנה אנחנו עדים לסיפורים משוגעים בליגה הטובה בעולם, שכנראה לא יכולים להתרחש באף מקום אחר
המועד האחרון להעברות שחקנים ב־NBA הוא יום חג עבור אוהדים רבים ואנשי תקשורת שמסקרים את הליגה. בכל הנוגע לשחקנים, זהו אולי היום המלחיץ בעונה.
מצד אחד יש שחקנים שלא יכולים לחכות לפתוח דף חדש בקריירה. מצד שני, יש חבר'ה שבסך הכל מרוצים ממקום עבודתם הנוכחי, וחוששים להתנתק בן רגע ממקום מגוריהם ומכל האנשים אליהם הספיקו להיקשר. גם השנה אנחנו עדים לסיפורים מטורפים, שכנראה ולא יכולים להתרחש באף מקום אחר. הנה כמה לדוגמה:
1. טוביאס האריס – שעות בודדות לאחר שקלע סל ניצחון דרמטי עבור הקליפרס, הוא הועבר בטרייד לפילדלפיה, וברגע אחד הפך משחקן מוביל בקבוצה נחמד לשחקן בקבוצה שרוצה אליפות.
2. האריסון בארנס - במסגרת מה שנראה כהדחת כל מי שאינו דובר סלובנית מהחמישייה של דאלאס, בארנס נשלח בטרייד לסקרמנטו, בזמן משחק!
3. ניק סטאוסקאס ו-ווייד בולדווין הועברו ביום ראשון מפורטלנד לקליבלנד, שהעבירה אותם ביום רביעי ליוסטון, שהעבירה אותם היום לאינדיאנה (ששיחררה אותם מהקבוצה).
4. מארק גאסול – מי שנחשב לגדול שחקני ממפיס התבקש לפנות את הלוקר שלו עוד לפני שהועבר בטרייד מסקרן לטורונטו.
5. אנתוני דייויס – זה אולי הסיפור המשוגע ביותר, ובטח שהכי מסוקר. לפני שבוע וחצי דייויס גרם לסערה כאשר הודיע דרך סוכנו על רצונו לעזוב. על פי דיווחים, קבוצתו ניו אורלינס האשימה בכך את הלייקרס ונוקמת בה על ידי סירובה להעביר את השחקן בטריד.
כתוספת, ההצעות שלא התקבלו הודלפו לתקשורת, מה שלא תרם יותר מדי להרגעת חדר ההלבשה המתוח גם כך של הקבוצה. גם בעידן הרשתות החברתיות בו שחקני הליגה מביעים את דעתם על המתרחש בליגה יותר מאי פעם ומשתמשים במקורבים וסוכנים כדי לדרוש מעבר, השליטה היא עדיין בידי הקבוצות.
לאחר שבשנים האחרונות שחקנים כמו קווין גארנט וכרמלו אנתוני עברו לקבוצות אחרות בהסכמתם המלאה, העונה לאף שחקן אין "סעיף נו-טרייד" שמאפשר לדחות עסקה המעבירה אותו למקום אחר (יש כמה שלא יכולים לעבור מסיבות אחרות). מכאן מתקבל מצב בו רוב שחקני הליגה עלולים לעבור בטרייד בניגוד לרצונם, גם אם להם ולקבוצה שלהם יש עונה מצוינת.
דוגמה טובה היא מילווקי, הקבוצה עם המאזן מס' 1 בליגה, שעל פי דיווחים עדכנה את ניו אורלינס כי כולם מלבד יאניס אדטוקומבו זמינים לטרייד. איך השמועות הללו אמורות לגרום לשחקנים להרגיש? בכתבה נהדרת שעלתה ב-ESPN לפני מספר ימים שוחח איאן בגלי עם מספר שחקנים שהועברו לפחות פעם אחת בשנים האחרונות.
אנס קאנטר (שאמור להיחתך מהניקס אם לא יועבר בטרייד) סיפר כיצד גילה שהוא עובר לניו יורק בזמן שהיה במחנה כדורסל לילדים באוקלהומה.ג'ראד דאדלי גילה על כך בטוויטר, וטייסון צ'אנדלר הוותיק (שהועבר בטרייד 5 פעמים) טען כי אנשים פשוט לא מבינים כמה זה קשה לעבור באמצע העונה, בטח כשיש לך משפחה.
בדיקה מהירה ולא יסודית (עמכם הסליחה) שערכתי באתר בסקטבול רפרנס גילתה כי בכל אחת מ-8 השנים האחרונות (כולל הנוכחית), התרחשו לפחות 40 טריידים המערבים שחקנים (ברוב המקרים יותר משחקן אחד).
2011/12 – 48 טריידים
2012/13 – 73 טריידים
2013/14 – 77 טריידים
2014/15 – 103 טריידים
2015/16 – 53 טריידים
2016/17 – 63 טריידים
2017/18 – 53 טריידם
זה אומר בגדול, שלפחות כ-70 שחקנים עוברים בכל עונה בטרייד. לא מעט עבור ליגה עם 30 קבוצות שמורשות לרשום 15 שחקנים סך הכל בטופס המשחק. אז מה עושים שחקנים שרוצים לשלוט בגורלם?
האפשרות של לחתום על חוזה שנתי או דו שנתי עם סעיף יציאה בקיץ עלולה להתגלות כמסוכנת מדי. תארו לכם שג'ון וול מוושינגטון, שסיים את העונה עקב פציעה וצפוי להחמיץ גם את העונה הבאה, היה חותם על חוזה קצר יותר מהחוזה המטורף שקיבל (170 מיליון דולר ל-4 שנים החל מהעונה הבאה). הוא עוד היה מוצא את עצמו חותם על חוזי מינימום ומנסה להוכיח שהוא שווה יותר, ומפסיד עשרות מיליוני דולרים.
לכן כשקבוצה מציעה לשחקן לחתום על חוזה ארוך טווח ומובטח שיסדר כלכלית אותו ואת צאצאי צאצאיו – גם אם ייפצע או לא יספק את הסחורה – אפשר להבין מדוע היא לא תסכים להכניס סעיף שימנע ממנה להעביר אותו למקום אחר.
בד בבד, אפשר להבין שחקנים שלא יתעקשו על הכנסת הסעיף בתמורה לוויתור על כסף, בידיעה שאותה קבוצה עלולה להשתמש בחוזה הנוח לטובתה, ובטח על רקע העלייה בהכנסות הקבוצות והעלייה המטאורית בערכן (השווי הממוצע לקבוצה ב-2010 עמד על 369 מיליון דולר, כיום הוא עומד על 1.6 מיליארד).
אז מה עושים? ביותר ויותר חוזים מוכנס סעיף בשם "טרייד קיקר". מדובר בסעיף בחוזה שמעניק לשחקן שהועבר בטרייד בונוס כספי שמחושב לפי אחוז מסוים מהמשכורת השנתית שלו. אם תרצו: פיצויי פיטורים – גרסת ה־NBA".
כך למשל, קוואי לנארד היה זכאי הקיץ לבונוס של 3 מיליון דולר בעקבות הטרייד ששלח אותו לטורונטו, כאשר ארבעה שחקנים שהועברו ממש עכשיו בטרייד (מארק גאסול, טים הארדווי ג'וניור, האריסון בארנס וטיילר ג'ונסון) צפויים לקבל בונוס יפה. כמובן שגם לכלל הזה יש חריגים (אוטו פורטר לא יקבלו העונה בונוס, בלייק גריפין נאלץ להתפשר בעונה שעברה), אבל את זה נשמור ליום אחר. מה שחשוב הוא שמתברר שגם הסעיף הזה לא באמת מרתיע קבוצות, שימשיכו לסחור בשחקנים מבלי להתחשב בהם יותר מדי.
אז לסיכום – אם תשאלו אותי, אענה לכם שלא צריך לרחם על השחקנים. אפשר להצטער או להתבאס עבורם, אבל בשורה התחתונה צריך לקחת דברים בפרופרציות. בכל זאת מדובר באנשים שמגשימים חלום ילדות בכל יום ומקבלים על כך מיליוני דולרים. ואולם, באותה נשימה, אולי באמת הגיע הזמן שנפסיק לצפות משחקנים לגלות נאמנות כלפי המועדונים.
לפנייה לכתב/ת 
