החיבור בימין הוא מתבקש, מבורך וקצר מועד

ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ואיתמר בן גביר(צילום: גיל יוחנן)

את יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ, שכני לשעבר, אני מכיר היטב, ומדובר בסמל של ציונות-דתית ממלכתית ושל כבוד לממלכה. הוא הרי רקד עם אלה שגירשו אותו מגוש קטיף. מעבר לזה, הוא איש עקרונות שרחוק מלהיות לחיץ או חלילה טיפש. גם שותפו בצלאל סמוטריץ', שמגיע כיו"ר האיחוד הלאומי, אמנם מדבר בנחרצות שנתפסת לפעמים כקיצוניות, אבל בשורה התחתונה, בעיקר במעמדו כיום, הוא ממלכתי לא פחות.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

שניהם הרי מגיעים מ"אסכולת הר המור", ישיבה שמהווה ספינת דגל בזרם המרכזי של חובשי הכיפות. ולפיכך, אם שניהם הסכימו לאיחוד עם מפלגת עוצמה יהודית שכוללת את מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, איתמר בן גביר ואחרים, הרי שדבר מה משמעותי עמד על הפרק. באופן אישי אני יודע כמה לחץ הופעל על פרץ עד שהסכים למהלך.

והדבר הדרמטי שעומד על הפרק, חרף הספקנות והציניות שנשמעות פה ושם, הוא אפשרות ריאלית שגוש הימין לא ישיג בבחירות הקרובות רוב להרכבת ממשלה. העלאת אחוז החסימה, במיוחד על רקע הקמת הימין החדש על ידי בנט ושקד, הפכה לריאלית את האפשרות שהן הבית היהודי, הן האיחוד הלאומי, הן עוצמה יהודית והן מפלגתו של אלי ישי – לא ייכנסו לכנסת הבאה.

מדובר במאות אלפי קולות ימין שהולכים לאיבוד ובכך מגדילים את הסיכוי שראש הממשלה הבא לא יגיע מגוש הימין. לא מדובר באיום טקטי לצורכי תעמולת בחירות אלא במציאות מוחשית ולתפיסתי מסוכנת. ההתנהלות של בנימין נתניהו בימים האחרונים, כולל הלחץ הלא מתון על איחוד בין מפלגות הימין, היא לא הצגה. נתניהו לחוץ באמת.

אני לא עיוור. אין ספק שהאיחוד בין המפלגות הללו אינו חיבור אידיאולוגי גרידא. בעדינות אפשר לציין שבבתיהם של חברי הבית היהודי והאיחוד הלאומי לא תלויה תמונה של ברוך גולדשטיין על הקיר. מעבר לכך, עיקר הפערים הם באופן ההתנהלות ובסירוב של אנשי עוצמה יהודית לקבל על עצמם כללי פוליטיקלי קורקט. בכך הם לא שונים מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ולכן, כשעל הפרק עומדת האפשרות להפסד של הימין בבחירות, החיבור הוא מתבקש.

גם באופן אישי אני לא מזדהה עם דרכם של אנשי עוצמה יהודית. הם לא "החבר'ה" שלי. אני רחוק מהם כמרחק מזרח ממערב. אבל הצגתם כמפלגה לא לגיטימית, לא נאמנה ולא ממלכתית - נגועה בזיוף וצביעות. כולם ללא יוצא מן הכלל שלחו את בניהם ליחידות מובחרות והם עצמם אחראים ללא מעט מעשי חסד.

ובכלל, אם הייתי צריך לנדות פוליטית אוכלוסיות בארצנו, אנשי עוצמה יהודית לא היו בראש הרשימה. אפילו לא קרוב. לפניהם נמצאים אנשי המצפן והמצפון שמדברים על חיות אדם, שלא לדבר על חלק מאנשי הרשימה המשותפת, כמה מהם עוכרי ישראל מובהקים. אם אותם אפשר לסבול בכנסת, קל וחומר גם את בן ארי ובן גביר.

אם בכל זאת העיב משהו על האיחוד הזה, הרי זה הלחץ הבלתי סביר שהפעיל נתניהו כדי להוציא אותו לפועל. עם כל הכבוד, אם מניעת אובדן המנדטים הייתה כל כך חשובה לו, יתכבד ראש הממשלה ויכניס את המפלגה הקטנה לרשימתו הליכוד.

הלחץ שהפעיל נתניהו יכול להסביר היטב מה היה הגורם הפסיכולוגי שעיכב את האיחוד עד כה: הסיבה שמונעת ממנו להכניס את עוצמה יהודית לליכוד היא בדיוק אותה סיבה שבגללה הרב פרץ וח"כ סמוטריץ' לא רצו לעשות זאת. לפיכך גם ברור שהחיבור הלא טבעי הזה יסתיים בתוך הכנסת כששתי המפלגות יתפצלו לרשימות נפרדות. אבל ניחא, יש איחוד והוא מבורך.

• צבי הנדל כיהן כח"כ מטעם המפד"ל ותקומה