בג"ץ: ועדת ההיתרים תדון שוב במימון ההוצאות המשפטיות של נתניהו

ראש הממשלה נתניהו(צילום: מארק ישראל סלם)

בג"ץ קבע אחר הצהריים (יום ב') כי ועדת ההיתרים שליד משרד מבקר המדינה תדון שוב במימון ההוצאות המשפטיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אנשי הוועדה הודיעו במהלך הדיון כי יתאפשר לראש הממשלה להשלים את טיעוניו בעל פה. עו"ד נבות תל צור, פרקליטו של נתניהו, טען כי למרות שהוועדה קיבלה את טיעוניו של נתניהו בכתב, יש לאפשר להשלים את הטיעונים בעל פה מכיוון שהיקף החומר המשפטי בכל התיקים התלויים נגדו הוא עצום.

עו"ד רנאטו יאראק, נציג ועדת ההיתרים, ביקש מהשופטים בדיון להנחות את חבריה כיצד לדון בבקשת ראש הממשלה לאפשר לו לגייס כספים ממקורביו עבור הגנתו המשפטית.

"יש לנו ויכוח מאוד עקרוני האם הפרמטר של העובדה שאדם לא חושף מה יש לו, מה הוא מתכוון לתרום להגנתו המשפטית הוא פרמטר לגיטימי", הסביר עו"ד יאראק. "בעניין הזה היינו מבקשים את הדרכת בית המשפט".

השופט מני מזוז סירב לכך ואמר: "זה הופך את היוצרות, הרי אם תיקבע עמדה בשאלה הזו. לא נכון לנקוט מראש עמדה מצדנו. לא נכון שתהיה תחושה בסופו של דבר שההחלטה נפלה כאן מסיבות פרוצדורליות טכניות. צריכה להיות תחושה שמוצו כל ההליכים".

"מה זה סופיות הדיון? זו ועדה מנהלית, שזה תפקידה. אפשר לחשוב שיש פה זמן שיפוטי, כמה בקשות יש בפניה", אמר עו"ד תל צור. השופטים הסכימו עימו והשופט מזוז אמר "אני חושב שעקרון סופיות הדיון לא שייך כאן. עדיין זה לא אומר שאפשר להפוך כל החלטה".

עו"ד תל צור הודיע כי נתניהו ימציא את הפרטים החסרים לוועדה. עם זאת, בתום הדיון הוא אמר לתקשורת כי צוות ההגנה לא סבור שעל נתניהו לחשוף את הצהרות ההון ולמכור את נכסיו בטרם יגייס תרומות עבור ההגנה בתיק העצום ומול משאביה האינסופיים של המדינה.

בתום הדיון אמר עו"ד יאראק: "זה לא עניין של התעקשות. הוויכוח הגדול הוא מה רשאית הועדה לשקול. הבעיה שהיא חשבה שראש הממשלה לא חשף בפניה מספיק נתונים. היום אנחנו שמענו את כל הטענות, לא שמענו שום דבר חדש. השאלה היא עד כמה ראש הממשלה מתכוון לתרום להגנתו. אנחנו במחלוקת עם משרד מבקר המדינה כי מסרנו את כל המידע הרלוונטי".

לשאלת ynet האם הוא מסכים לעמדת ועדת ההיתרים שראש הממשלה ישים קודם יד בכיסו, השיב עו"ד תל צור: "אנחנו חולקים על הוועדה. ראש הממשלה הוא אדם שכיר. גם אם בעבר הוא הרוויח סכומים יפים, הוא לא צריך להתפשט מנכסיו כאקט ראשון. אני מזכיר ששני תיקים כבר נסגרו, מדובר פה על הגנה של מיליוני שקלים".

המחלוקת בין ועדת ההיתרים ובין ראש הממשלה נגעה לשאלה האם האחרון יוכל להשלים את טיעוניו בנוגע למימון הגנתו המשפטית בעל פה. הוועדה שמה דגש על מצבו הפיננסי הטוב של ראש הממשלה וביקשה להבין מה יהיה חלקו במימון הפרקליטים.

בתום הדיון הסביר נציג ועדת ההיתרים בדיון, עו"ד יאראק: "זה לא עניין של התעקשות. הוויכוח הגדול נוגע למה רשאית הועדה לשקול. הבעיה היא שהיא חשבה שראש הממשלה לא חשף בפניה מספיק נתונים. היום שמענו את כל הטענות, לא שמענו שום דבר חדש. השאלה היא עד כמה ראש הממשלה מתכוון לתרום להגנתו. אנחנו במחלוקת עם משרד מבקר המדינה כי מסרנו את כל המידע הרלוונטי".

בתגובה לכך אמר עו"ד תל צור: "הצהרנו בבית המשפט ראש הממשלה יתן כל מידע שהוא יתבקש לתת לועדה. החיטוט בהצהרות ההון האישיות, מצב ההון הנזיל שלו והנכסים שהוא צבר בחמישים שנה הוא לא רלוונטי לטעמנו. אם הועדה תבקש מידע קונקרטי היא תקבל".

העתירה לבג"ץ

נתניהו עתר לבג"ץ נגד החלטת הוועדה שדחתה פעמיים את בקשתו לאשר לו לגייס תרומות בסך שני מיליון דולר משני מקורביו, בן דודו נתן מיליקובסקי ואיש העסקים ספנסר פרטרידג' לטובת מימון הייצוג המשפטי שלו. במקבל קבעה הוועדה כי ראש הממשלה נדרש להחזיר 300 אלף דולר שגייס מבן דודו מיליקובסקי וחליפות שקיבל מאיש העסקים פרטרידג'.

בעתירה נטען כי החלטת הוועדה "שגויה מיסודה, בלתי מידתית וסבירה", וניתנה בהיעדר סמכות. עוד נטען כי התיקים שנתניהו נאלץ להתמודד איתם נטען הם "מפלצתיים" ומושקעים בהם משאבים גדולים בקרב מערכת אכיפת החוק: "מול מערכה כבדה וחסרת תקדים והמשאבים העצומים שהשקיעה המדינה כדי לחקור ולגבש חשדות עומד אדם בודד, יחיד, בשר ודם הנדרש לגייס משאבים אדירים לצד תעצומות נפש כדי לממש את חזקת החפות, ולגישת המשיבה לרדת מנכסיו".

נתניהו פנה לפני כשנה לוועדת ההיתרים לאפשר לו לגייס כספים ממקורביו עבור הגנתו המשפטית. מאחר שראש הממשלה לא סיפק מידע מספק בנוגע לטיב קשריו עם שני מקורביו והיקף המימון האישי שלו עבור הגנתו, הוועדה לא אישרה את הבקשה. לאחר פרסום המלצות המשטרה בתיק 4000, פנה נתניהו שנית לוועדה והיא אפשרה לו להגיש טיעונים נוספים בכתב. נתניהו דרש להשלים את הטיעונים בפני הוועדה בעל פה, אך הוועדה סירבה לכך.

בהחלטת הוועדה האחרונה בחודש שעבר ציינו חבריה כי "היועץ המשפטי לממשלה הביע דעתו כי אם הוועדה תדחה את הבקשה לדון מחדש בפניית ראש הממשלה, יידרש ראש הממשלה להשיב למר מיליקובסקי את הסכומים ששולמו על-ידו. על ראש הממשלה להשיב אפוא את הסכומים האמורים תוך המצאת אסמכתאות, להנחת דעתם של מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ולפי לוח זמנים שייקבעו".

עוד צוין אז כי "מהצהרות ההון שמגיש המבקש עולה שהמבקש הוא אדם אמיד. הוא נדרש אפוא להוכיח, בהתאם להחלטות הקודמות של הוועדה, כי מיצה את יכולותיו למימון עצמי בטרם יפנה לתרומות".

התפטרות יו"ר הוועדה 

ברקע הדברים, בשבת דווח כי יו"ר ועדת ההיתרים, השופט בדימוס עוני חבש, התפטר מתפקידו. השופט ציין בפני מקורביו שלתחושתו מופעלים "לחצים פוליטיים" על הוועדה בראשותו ואף ציין את הדברים במכתב ההתפטרות שלו.

התפטרותו המפתיעה של השופט בדימוס חבש, הגיעה על רקע הרגשתו שלא קיבל גיבוי מספיק מהמערכת המשפטית, ועל רקע מחלוקת בינו לבין מבקר המדינה יוסף שפירא בנוגע להחלטות הוועדה ביחס למימון ראש הממשלה נתניהו. לפי גורמים בכירים, ההחלטה מעוררת תסיסה במשרד מבקר המדינה.

חבש טען במכתב שאותו שיגר לשפירא כי התפטר נוכח "פרסומים בכלי התקשורת מהם עלתה הרגשה שמופיעים עליו לחצים פוליטיים", אך ל-ynet נודע כי סוגיה נוספת עומדת ביסוד ההתפטרות, והיא נובעת מפיצול ההגנה המשפטית על ועדת ההיתרים בפני עתירתו של נתניהו לבג"ץ. למרות שחבש הודיע על התפטרותו לפני כ-12 ימים ימים - לא נערך עימו בירור מדוע עשה זאת ומהו אותו "לחץ פוליטי" שהופעל על הוועדה.

עו"ד יורם רבין ממשרד מבקר המדינה, התייחס בתום הדיון היום בבג"ץ למכתבו של השופט בדימוס חבש. "אני מאמין שלאור תוצאות הדיון - הוא ישקול את עמדתו", אמר עו"ד רבין.