שתף קטע נבחר

אלוף פיקוד צפון היוצא: "המלחמה הבאה - קצרה לעורף, ארוכה יותר לצבא"

הוא מאמין שאיום המנהרות הוסר, אבל גם יכול לחזור. מכיר את המספר של 130 אלף טילים ורקטות בלבנון, אבל מרגיע שלא כולם מכוונים לעורף. סבור שההתבססות האיראנית נבלמה, אבל את המיליציות שלה עוד נפגוש, וגם מהנ"מ שמספק פוטין הוא לא מפחד. האלוף יואל סטריק מסיים שנתיים בגזרה הכי נפיצה במזרח התיכון בשיחה עם רון בן ישי | צפו בריאיון המלא

 

 

הריאיון עם האלוף יואל סטריק התקיים ביום בהיר על גבעה גלילית מוריקה, מתחת למוצב צה"ל שמדרום למטולה. אפילו כפר קילה הלבנוני והדגלים הצהובים של חיזבאללה שמעבר לחומת הגבול לא היה בהם כדי לקלקל את האופטימית שהטבע משרה על בני אדם כשהוא מתפרץ בשפעת צבעיו. אולי זה מה שהשפיע על מי שהיה עד לפני ימים אחדים אלוף פיקוד צפון, כשהשיב לשאלתי אם ישראל תנצח במלחמה עם חיזבאללה, ואולי גם עם סוריה. "אין לי ספק שננצח", קבע נחרצות.

 

כשהערתי שהגדרת המושג ניצחון היא עניין חמקמק שמותנה בתודעה ובתעמולה של כל צד לוחם, הוא ציין ש"שאלת הניצחון היא אם נשיג את המטרות שהגדרנו לעצמנו במלחמה הבאה", ואז הוסיף בחיוך: "נדע, נדע שניצחנו. זה יהיה ניצחון חד-חד-ערכי".

 

- למה אתה מחייך?

"אני מעדיף שלא לדבר על כל הדברים שאנחנו מתכוננים לעשות במלחמה הבאה, שאני מקווה שלא נגיע אליה. זה יהיה מצב שבו האויב יסכים להפסיק את הלחימה בתנאים שנגדיר לו. נראה לי שאני יכול לדמיין איך זה ייראה".

אלוף פיקוד צפון היוצא יואל סטריק (צילום: אביהו שפירא)
סטריק. "לא היינו קרובים למלחמה"(צילום: אביהו שפירא)

אלוף פיקוד צפון היוצא יואל סטריק (צילום: אביהו שפירא)
רון בן ישי עם האלוף יואל סטריק(צילום: אביהו שפירא)

כל עת הריאיון נזהר סטריק שדבריו שלא יישמעו כהתרברבות ריקה, ובה בשעה הקפיד שלא לנדב פרטים כדי שלא לעבור על כללי ביטחון מידע. אבל ניכר שהוא חושב ונושם את המלחמה הבאה, ושהניצחון בה הוא הדבר העיקרי שימשיך להעסיק אותו גם כשיתחיל בחודש הבא לפקד על זרוע היבשה.

 

סטריק מבטיח מהפך. לא פחות. ככל שהדברים תלויים ברמטכ"ל כוכבי ובו, לא רק האויב - גם הציבור הישראלי - יופתעו מהמהירות ומהקטלניות שבהן עוצבות חוד של צה"ל, בשילוב הדוק עם חיל האוויר וחיל הים, ייכנסו לפעולה בשטח האויב - בלבנון, בעזה ואולי גם בסוריה - כדי לשתק את האש על העורף האזרחי והצבאי של מדינת ישראל.

 

המהפך יתבטא בין השאר גם בעובדה שזרוע היבשה והאלוף העומד בראשה יפעילו כוחות במלחמה. זאת, בנוסף להיותם הגורם הבונה את הכוח בימי שגרה ומכין אותו למלחמה. עד היום היה למעשה הרמטכ"ל מפקד זרוע היבשה במלחמה. אם יתבצע השינוי - באישור שר הביטחון הבא - הרמטכ"ל יוכל להפנות קשב ותשומת לב להפעלה הכוללת של צה"ל, ולא יצטרך להתמקד בניהול הקרב היבשתי.

 

זו הסיבה לכך שהפיקוד על זרוע היבשה יהיה תפקידו השלישי של סטריק כאלוף. בעבר, כשמז"י הייתה מפקדת זרוע היבשה לעניין בניין הכוח, פיקדו עליה לרוב קצינים שזה היה תפקידם הראשון כאלופים. אבל לנוכח השינוי הצפוי, והאפשרות של הידרדרות מהירה למלחמה, החליטו הרמטכ"ל גדי איזנקוט ומי שהיה סגנו, כיום הרמטכ"ל רב-אלוף כוכבי, להעמיד בראשה מפקד שדה בכיר, מנוסה ולוחמני.

 

כך הרחקנו את המלחמה

סטריק (51) היה בחירה טבעית. הוא טיפס מתחתית סולם הפיקוד ועלה לראשו. הוא פיקד על חטיבת גבעתי במלחמת לבנון השנייה ובהתנתקות; הוא היה מח"ט בגבול רצועת עזה, מח"ט מילואים (חטיבה 5), מפקד אוגדה 91 ("עוצבת הגליל"), ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, אלוף פיקוד העורף ואלוף פיקוד צפון. הוא יליד דימונה, נשוי כיום ואב לשלושה. הוא אדם וקצין בשל ומפוכח. בריאיון עימו ניכר שהוא מקפיד לשקלל את המרכיבים האזרחיים והאנושיים בסוגיות הצבאיות שהוא עוסק בהן.

 

 

איתור ופינוי מנהרת הטרור ההתקפית שנמצאה בגבול הצפון, במסגרת מבצע
המבצע לאיתור המנהרות. "500-400 אנשי חיזבאללה במטולה"(צילום: דובר צה"ל)
 

- מהו לדעתך האיום הביטחוני מספר 1 כיום על מדינת ישראל?

"אם אני מוציא את הגרעין האיראני מהתמונה, ואני מדבר על המעגל הראשון, אין ספק שחיזבאללה מהווה את האיום המאתגר ביותר. זה למעשה צבא טרור שמחזיק ביכולת המאתגרת ביותר ביחס לעורף של ישראל, ולכן בעיניי הוא לא האיום היחיד, אבל המרכזי".

 

- בתקופת כהונתך הייתה סיטואציה שבה היינו קרובים למלחמה בצפון?

"אני לא יכול לומר שהיינו קרובים למלחמה. אני חושב שהסרת איום המנהור ההתקפי - אם היינו נוקטים פרופיל פעולה אחר - זה יכול היה לדרדר אותנו להסלמה. יכולנו לנקוט פעולה שהורגת פעילי חיזבאללה בבואם לחפור ולהפר את ריבונותה של מדינת ישראל. אני מניח שפרופיל כזה של פעולה היה מגדיל את הסיכון להסלמה. אנחנו בחרנו, מתוך הסתכלות בהירה וחדה, ובעיניי גם נכונה ומפוכחת, לבחור בפרופיל פעילות אחר. וזה בסדר גמור שאתה משיג את האינטרסים שלך בלי להגיע למלחמה.

 

"לכן, כשאתה שואל אותי אם היינו קרובים, אני חושב שלא מאוד קרובים מצד אחד; מצד שני, היכולת לגלוש למציאות הסלמתית לפעמים נמצאת כחוט השערה. אני חושב שבסך הכול הפעילות המאוד אחראית והמדויקת שלנו הרחיקה מלחמה".


לוחם חיזבאללה סמוך לגבול הישראלי (צילום: AFP) (צילום: AFP)
לוחם חיזבאללה סמוך לגבול הישראלי(צילום: AFP)

- טוענים שהגזמתם מאוד במידת הסכנה שנשקפה למדינת ישראל ולתושבי הצפון ממנהרות חיזבאללה, ושעשיתם יותר מדי רעש ויחסי ציבור ממבצע "מגן צפוני".

"כשהגעתי לפה נסעתי דרך השכונות הפסטורליות של מטולה. בחשבון הנפש שלי, שאני עושה עם עצמי כמי שסיים את התפקיד, אני גאה במהלך שביצענו. אני חושב שהאיום הזה היה ממשי. אתה יכול להבטיח שבמסגרת תגובה שלו לפעילות במב"מ (מערכה שבין המלחמות, רב"י) שלנו הוא לא יחליט להשתמש במנהרה? לי אין ספק שבהינתן מצב של מלחמה, חיזבאללה היה משתמש בתשתית הזו. אני לא מצליח לדמיין את עצמי או את עצמנו במציאות שבה 500-400 פעילים חודרים דרך תשתית התקפית וכובשים את שכונת הוותיקים במטולה. לכן אני חושב שהמבצע היה הכרחי וחשוב. ממש לא פרופגנדה. זו פעולה צבאית מורכבת ביותר. וכמובן, העיתוי שלנו נגזר מההתקדמות המבצעית".

 

- חשיפת המנהרות והשמדתן שמה קץ לתוכניות חיזבאללה לפשוט לשטח ישראל במלחמה?

"לא. לחיזבאללה יש עדיין תוכניות כאלה. אנחנו כמובן לא נאפשר לזה לקרות. אנחנו נסכל את התוכנית הזאת".

 

- אתה אומר את זה בהמון ביטחון.

"כי אני רואה בתוכנית ההתקפה של חיזבאללה לא רק סיכון אלא גם הזדמנות. זה הכוח האיכותי ביותר שלו שיירד דרומה, אנחנו נפגוש אותו, ולי אין ספק באשר לתוצאה. אני חושב שהמנהור ההתקפי היה רכיב חיוני בתוכנית ההתקפה של חיזבאללה. זה למעשה היה מרכיב ההפתעה שאמור היה לפתוח את המלחמה. היכולת להופיע עם כוח של מאות לוחמים בעומק השטח שלנו בהפתעה היא הישג גדול. אני שמח שנטלנו ממנו את היכולת הזו. יותר מזה, אני סבור שנטילת היכולת הרחיקה מלחמה, כי אני סבור שבשיקולים של חיזבאללה בנוגע לעיתוי אפשרי של מלחמה, הימצאותן או אי הימצאותן של מנהרות בארגז הכלים שלו היא גורם מכריע".

 

- סיכלתם את המנהרות כליל? אין יותר מנהרות?

"אין דבר כזה 'כליל'. הדבר הכי ודאי במקצוע שלי זו אי-הוודאות, ולכן אני יכול לומר שככל שאני יודע, עם האמצעים שעומדים לרשותנו, אני יכול לקבוע ברמת ביטחון גבוהה שהמנהרות ההתקפיות של חיזבאללה הוסרו. האם זה יכול להתפתח מחדש? אני מקווה שלא".

שיגורים מלבנון ב-2006. האומנם 130 אלף רקטות וטילים? (צילום: AP) (צילום: AP)
שיגורים מלבנון ב-2006. האומנם 130 אלף רקטות וטילים?(צילום: AP)

גורמים במערכת הביטחון מדברים על כ-130 אלף רקטות וטילים שנמצאים בידי חיזבאללה. יש בידיהם רקטות וטילים כבדים מאוד, עם ראשי קרב של מאות ק"ג חומר נפץ. מקצתם מדויקים, ומיועדים להתפוצץ בתל אביב ודרומה ממנה. "המספרים האלה כוללים גם מרגמות קצרות טווח ורקטות קצרות טווח", טוען סטריק. "חלקם, אגב, נועדו לאתגר בעיקר את התמרון. אם, כאשר, צה"ל יתמרן לתוך המרחב הלבנוני, הייעוד של חלק מהאמל"ח הזה הוא לפגוע בכוחות שייכנסו.

 

"אני רוצה לומר לאזרחי מדינת ישראל: מרבית הארסנל של חיזבאללה הוא ארסנל לא מדויק וסטטיסטי. הארסנל המדויק יותר, הכבד יותר, מצוי במספרים הרבה יותר קטנים מהמספרים שנקבת בהם".

 

האיראנים כבר לא על הגדרות בסוריה

האלוף סטריק ממעט לדבר על הנושא שהכי מטריד כעת את מערכת הביטחון: המאמץ שמובילה איראן לשיפור הדיוק של מרבית ארסנל הרקטות והטילים הכבדים שבידי הכוחות הנאמנים לה בסוריה, בלבנון ולאחרונה גם בעיראק. אם איראן תצליח לממש את הפרויקט הטכנולוגי האסטרטגי הזה, הוא יאתגר את יכולת המערכות הישראליות ליירוט טילים (כיפת ברזל, קלע דוד וחץ) להגן על העורף הצבאי והאזרחי של מדינת ישראל.

 

עד עתה הצליחה ישראל לסכל את הפרויקט הזה באמצעות סדרת תקיפות חשאיות וגלויות, מבוססות מודיעין מדויק, שכאמור מכונות מב"מ (מערכה שבין המלחמות). אבל האיראנים, חיזבאללה והסורים לא ויתרו, והם ממשיכים לנסות תוך מאמצי הונאה והסתרה בלתי פוסקים.

 

 

ביירות אחרי מלחמת לבנון השנייה (צילום: AP) (צילום: AP)
ביירות אחרי מלחמת לבנון השנייה(צילום: AP)

ישראל תוקפת בסוריה כשהיא מאתרת פעילות ממשית בהקשר הזה, והמגבלה היחידה היא ההבנות והתיאום עם הרוסים. בלבנון, לעומת זאת, ישראל נזהרת מאוד בפעילות המב"מ, מתוך הערכה כמעט ודאית שתקיפה גלויה עלולה להביא מטח רקטות וטילים של חיזבאללה על העורף הישראלי.

 

- המציאות הזו, של הרתעה הדדית כמעט סימטרית בינינו לבין חיזבאללה, לא מטרידה אותך?

"לומר שיש הרתעה סימטרית בין ישראל לבין חיזבאללה זה לא להכיר את המציאות. הציבור במדינת ישראל נחשף רק לחלק קטן מהפעולות שאותן מבצע צה"ל במרחב הלבנוני, ואתה כאיש צבא עושה את השיקולים של למה פעולותיך יכולות להוביל. ככלל, רצינו ואנו רוצים להשיג את האינטרסים שלנו, ולהימנע עד כמה שניתן מהידרדרות למלחמה. זה לגיטימי. אני לא חש שאנחנו מורתעים. ככלל, אם אפשר להשיג את האינטרסים בלי להידרדר למלחמה, טוב שכך".

 

- כאלוף פיקוד התעסקת בעיקר בסיכול מאמצי האיראנים לבסס חזית ישירה נגד ישראל בסוריה. כיום כמעט כבר לא שומעים על פעולות מב"מ בשטח סוריה. למה זה? האם האיראנים ויתרו על הרעיון?

"אני יכול לקבוע כמעט חד-משמעית שבכל הקשור לפעילות של האיראנים במרחב שנקרא 'דרום סוריה', הפעילות שלנו הייתה אפקטיבית ביותר. היא למעשה דחקה את האיראנים מהמרחב שממערב ומדרום לקו דמיוני שהייתי משרטט בין דמשק לסווידה, בואכה הגבול עם ישראל. הנוכחות האיראנית במרחב הזה היא דלה עד לא קיימת, וזה הרבה הודות לפעילות הנחושה, המדויקת, האחראית והממוקדת שלנו".

 

- איפה היא כן קיימת?

"באזורים אחרים בסוריה. בעיקר באזורים הצפוניים, למשל בשדה התעופה T-4 (סמוך לחומס, רב"י) וגם רחוק יותר. האיראנים מרחיקים את הפעילות המבצעית שלהם מגבול ישראל. זה לא אומר שזה נגמר, אבל אני בהחלט יכול לומר שההתבססות נבלמה. אני מניח שיש לנו אתגרים נוספים. זה לא תם ולא נשלם. פרויקט דיוק הטילים, למשל, וכמובן לצמצם עד כמה שניתן כניסת אמל"ח מתקדם".

 

עיראק רחוקה לנו, אבל...

סטריק נזהר בלשונו, אבל במונח "אמל"ח מתקדם" הוא רומז למאמץ המשותף לאיראנים ולמשטר הסורי לצייד את חיזבאללה בסוללות נ"מ ניידות וקשות לגילוי, שיפעלו בהפתעה משטח לבנון ויגבילו את חופש הפעולה האווירי של חיל האוויר הישראלי בשמי לבנון וסוריה.

 

בעיה דומה קיימת גם בתחום הימי, עם טילי חוף-ים מתקדמים מדגם "יאחונט" שהרוסים סיפקו לסוריה וטילי C-802 שהאיראנים כבר העבירו לחיזבאללה. הימצאותם של טילים אלה בחופי לבנון וסוריה לא רק מגבילה את חופש הפעולה הימי של ישראל, אלא גם מאיימת על כלי שיט הנמצאים בתוך נמל חיפה.

 

- האם נראה מיליציות איראניות על הגדרות במלחמה הבאה?

"המיליציות השיעיות הן כוח זול שפועל כעת, תחת ההנהגה הסורית ובדירקטיבה רוסית, להשיב את שליטת אסד בשטחים שעדיין לא בשליטתו. האם יש פוטנציאל לכך שאנחנו נפגוש אותם במערכה? כן. זה יכול לקרות בחזית רמת הגולן, ויכול להיות בהחלט באופן שבו הם עוברים ללבנון ומעבים חלק מהמערך של חיזבאללה. אנחנו נעשה הכול כדי למנוע את העניין הזה".

 

- מדברים הרבה על זה שעיראק הופכת להיות העורף הלוגיסטי של האיראנים ושל חיזבאללה.

"אני לא חושב שהם מהווים איום ישיר בזירה הזאת".

 

- אבל לנו קשה להגיע לשם.

"אין ספק שעיראק רחוקה לנו, אבל אנחנו נמצא את הדרך לטפל בכל מי שיאיים עלינו".

ארכיון 2017 סוללה טיל s-300 ב רוסיה (צילום: EPA)
סוללת S-300. אם נצטרך - נתמודד(צילום: EPA)

ראש הממשלה בנימין נתניהו פגישה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ב מוסקבה (צילום: EPA)
פוטין עם נתניהו. "זה יכול לאתגר את יחסינו עם הרוסים"(צילום: EPA)

- יש אנשים שטוענים שהמערכה שבין המלחמות מיצתה את עצמה. מה אתה חושב?

"אני סבור שהיא לא מיצתה את עצמה. אני הייתי ראש חטיבת מבצעים כשהתחלנו פחות או יותר את המערכה שבין המלחמות, וכבר אז היו סקפטים שטענו שלא נוכל להמשיך לקיים אותה באותו אופן ובאותו פרופיל. חופש הפעולה שלנו מצטמצם והולך, לטענתם של אותם גורמים. אבל בסך הכול אני חש שחופש הפעולה שלנו הוא גדול. המערכה לובשת פנים וגוונים ואופי משתנה ומותאם לצרכים שלנו. בעיניי לא נס ליחה של המערכה בין המלחמות. אני חושב שזו אסטרטגיה לעשיית פעולה צבאית שתכליתה להשיג את האינטרסים של מדינת ישראל מתחת לסף המלחמה. כל עוד ניתן לפעול בפרופיל הזה - הרי זה משובח".

 

- אומרים שחופש הפעולה האווירי שלנו התכרסם בעקבות הפלת מטוס המודיעין הרוסי על ידי הסורים. חופש הפעולה הזה יצטמצם עוד יותר כשהרוסים יעבירו לידי הסורים את השליטה בסוללות ה-S300 החדישות והמתוחכמות ליירוט טילים ומטוסים. זה עלול להכניס אותנו לעימות ישיר עם הרוסים.

"נכנס למרחב אמל"ח מתקדם, אבל יש לנו חיל אוויר מצוין. לא אכנס לפירוט הפעולות שלנו, שעל חלקן שומעים וחלקן עלומות. אני לא חש שחופש הפעולה שלנו הצטמצם. אני סבור שאם הסוללות הללו תופעלנה נגד מטוסי חיל האוויר, וחיל האוויר יסיר את האיום - הדבר הזה לגיטימי לחלוטין בכללי המשחק, ואני מניח שזה יקרה. אני מקווה שלא נגיע לזה, אבל אני סבור שאם איום כזה יפגע בחופש הפעולה שלנו - הוא יוסר. אנחנו יודעים לעשות את זה".

 

- גם אם זה יפגע ביחסינו עם הרוסים?

"זה יכול לאתגר את יחסינו עם הרוסים".

 

אני מסתכל לך בעיניים ואומר למצלמה

ואם חלילה תפרוץ מלחמה בצפון, מול חיזבאללה ואולי גם מול כוחות כאלה ואחרים מסוריה, האם צה"ל ערוך גם לספיגה וגם לכניסה מהירה וקטלנית לשטח אויב? האם התמרון הקרקעי הכושל במלחמת לבנון השנייה לא יחזור על עצמו? "צה"ל ערוך באופן מיטבי לכל תרחיש. מ-2006 הוא עשה כברת דרך כמעט בכל פרמטר. התמרון הוא לא הדבר היחיד. התמרון הוא חשוב והכרחי, אבל הוא לא הדבר היחיד ביכולות של צבא ההגנה לישראל. צה"ל בנה יכולת משמעותית, וחיזבאללה יחוש את נחת זרוענו במערכה הבאה. המכה תהיה קשה".

 

- צה"ל מוכן לבצע את זה עכשיו? מיד?

"אני מסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה למצלמה: צה"ל מוכן לבצע זאת מיד ובצורה טובה. אני מקווה שלא נגיע לזה, אבל אם נידרש לכך, אני מעריך את המוכנות של צה"ל ושל פיקוד צפון כטובה לכל תרחיש".

ארכיון. "החשש מנפגעים לא משתק" (צילום: EPA) (צילום: EPA)
ארכיון. "החשש מנפגעים לא משתק"(צילום: EPA)

- הציבור בישראל מגלה רגישות גבוהה, על גבול ההיסטריה, לאבידות ולשבויים בקרב חיילינו - הרבה יותר מאשר לנפגעים בקרב האזרחים בעורף. האם התופעה הזו לא מחבלת ביכולת שלנו לצאת למלחמה ולבצע אותה כמו שצריך? האם זה לא משפיע עליכם ועל הקבינט המדיני להימנע מקבלת החלטות קשות שחייבים לקבל בזמן מלחמה, כדי לקצר אותה ולנצח בה?

"אני לא חושב שהחשש מנפגעים או הרגישות לנפגעים משתקים אותנו. זו תופעה מערבית נורמלית ואנחנו מדינה קטנה ורגישה, מדינה מגויסת, וזה בסדר. אם הדרג הצבאי יהיה משוכנע שתמרון הוא הדבר הנכון לעשותו - יתבצע תמרון.

 

"אני לא יכול לומר שאני לא מוטרד מהאפשרות שיהיו לנו נפגעים. זה נמצא בבסיס המוח של כל מפקד בצה"ל, ולא רק בציבור. ולכן, אם תשאל אותי מה זה לנצח במלחמה, אומר שזה להשיג את המטרות שהדרג המדיני הגדיר לנו במחיר סביר. הייתי רוצה שהישגינו במלחמה יהיו חד-משמעיים, ובה בשעה שהמחירים שנשלם אותם, גם בחיי אזרחים וגם באבידות חיילים, יהיו הנמוכים ביותר שניתן. התוכניות המבצעיות שלנו מתכתבות עם העניין הזה".

 

בגלל המלחמה הבאה

במלחמת לבנון השנייה נמנעה ישראל מהפצצת תשתיות אזרחיות בלבנון בגלל לחץ אמריקני. יש אומרים שזה האריך את המלחמה ואפשר לחיזבאללה להתפאר שניצח. האם זה מה שיקרה גם במלחמה הבאה? סטריק רומז שהפעם זה ייראה אחרת: "באשר למלחמת לבנון השנייה, בחלוף 13 שנים הישגיה כבר לא מוטלים בספק. השקט וההרתעה שהושגו חסרי תקדים. אבל אני סבור שבמלחמה הבאה תהיה טעות מבחינתנו לנתק בין מדינת לבנון לחיזבאללה. חיזבאללה הוא חלק מלבנון ושחקן פוליטי מרכזי בה, ולכן נכון יהיה להמחיש למדינת לבנון ולחיזבאללה את מחיר המלחמה. מדינת ישראל לא תפגע סתם בתשתיות אזרחיות, אבל נכון לפגוע בכאלה שתומכות בלחימת הארגון".

 

- כמו שחיל האוויר הרס חלק מרובע הדאחיה בביירות ב-2006?

"הדאחיה זו לא סתם שכונה בביירות. אנחנו תקפנו למעשה מעוז צבאי של ארגון חיזבאללה ששכן בתוך עיר הבירה הלבנונית. בעיניי זו גישה נכונה, זו אסטרטגיה נכונה, והיא תינקט גם במלחמה הבאה".

אלוף פיקוד צפון היוצא יואל סטריק (צילום: אביהו שפירא)
רון בן ישי עם האלוף יואל סטריק(צילום: אביהו שפירא)

 

- בכירי מערכת הביטחון מאוחדים בדעה שקיצור המלחמה הוא יעד אסטרטגי ראשון במעלה, בגלל הטילים, הרקטות והפצמ"רים שהעורף יספוג בכל יום לחימה. האם להערכתך תעמדו ביעד זה במלחמה הבאה?

"האתגר הגדול ביותר שלנו יהיה לקצר את משך הזמן שבו העורף בישראל חשוף לאיומים. אני סבור שאנחנו צריכים לבודד אותו מהר עד כמה שניתן מאיומים, אבל זה לא אומר שהפעילות הצבאית תהיה קצרה. אני עושה כאן הבחנה מאוד ברורה: קצר לאזרח, ארוך יותר לצבא. זה נראה לי בסדר".

 

- כלומר, אתה רואה מתאר שבו צה"ל ישתק את ירי הרקטות והטילים על העורף הישראלי, אבל ימשיך בפעולה בתוך שטח לבנון כדי להבטיח שהוא לא יתחדש?

"ממש כך. אני חושב שזו תובנה נכונה. יש כאן אתגר לטפל ביכולות האסטרטגיות, אלה שכושר ההיזק שלהן גבוה, בעיקר לתשתיות אסטרטגיות, לסמלי שלטון ולריכוזי אוכלוסייה בישראל - את האיום הזה צריך להסיר מהר ככל הניתן. את הכושר ההתקפי של חיזבאללה לעבר צפון מדינת ישראל צריך לשתק מהר ככל הניתן. יכול מאוד להיות שפעולות צבאיות נוספות תידרשנה, ותימשכנה זמן ארוך יותר, כדי להשיג את המטרות הנוספות שלשמן יצאנו למערכה".


פורסם לראשונה 19/04/2019 09:59

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביהו שפירא
יורד דרומה. האלוף יואל סטריק
צילום: אביהו שפירא
מומלצים