המדינה שמבריחה מגבות כדי לשרוד
טורקמניסטן העשירה בגז, מהמדינות המבודדות בעולם, סובלת ממשבר כלכלי. אזרחיה מבריחים לקזחסטן השכנה מצעים כדי לשרוד, אבל בשדה התעופה התחילו לחשוד: למה המזוודה שוקלת 60 קילו?
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בדרך כלל מדובר במבריחות בשלהי שנות ה-40 וה-50 לחייהן, ואפשר לראותן כמעט בכל טיסה מבירת טורקמניסטן אשגבט לאלמטי, העיר הגדולה בקזחסטן. בכל נסיעה מעבירות המבריחות – לבושות בבגדים מרכז-אסייתיים מסורתיים – מאות מוצרי טקסטיל במזוודות. כשהן מגיעות לקזחסטן עוברת הסחורה לקרובי משפחתן או לשותפים קזחים, ואלה מוכרים את המוצרים במחיר גבוה פי חמישה מהמחיר שבו נרכשו.
מוצרי טקסטיל הם בין הפריטים היחידים שמיוצרים בטורקמניסטן מחומרי גלם מקומיים. בניגוד לתעשיות אחרות שעברו טלטלה, המחירים של המוצרים האלה שמייצרות חברות בבעלות המדינה נותרים יציבים כבר שנים – אף שהמטבע המקומי, המנאט, איבד 80% מערכו בשוק השחור, בעקבות הירידה בהכנסות של טורקמניסטן מייצוא גז.
טורקמניסטן שבמרכז אסיה היא אחת המדינות המבודדות ביותר בעולם. הרודן גורבנגולי ברדימוחמדוב שולט בה ביד ברזל ונהנה מפולחן אישיות גדול. אין במדינה מפלגות אופוזיציה או כלי תקשורת שיכולים למתוח ביקורת על השלטונות, והיא מאפשרת רק לעתים נדירות ביקורים של עיתונאים זרים. לכן ההברחות של מוצרי הטקסטיל מספקות הצצה לעומק הבעיות הכלכליות שלה.
לפני שנתיים, בצעד היסטורי, נאלץ השליט ברדימוחמדוב להודיע כי ארצו העשירה בגז לא תספק עוד לתושבים גז טבעי, חשמל ומים בחינם. תושבי טורקמניסטן, שהייתה בעבר חלק מברית המועצות, נהנו משירותים אלה ללא תשלום במשך 25 שנה, מאז צאתה של המדינה לעצמאות.
ברדימוחמדוב הסביר אז כי קיבל את ההחלטה משום שהצעד יעודד שימוש הגיוני יותר במשאבים, אך סביר להניח שבכך איבד קלף פוליטי חשוב: אספקת אנרגיה חינם או במחירים נמוכים מאוד היא דרך נוחה לשליטים במדינות דיקטטוריות ואוטוריטריות לשכנע את האזרחים שמוטב להם להסתפק בתנאי החיים הנוכחיים מאשר להתנגד למשטר ולאבד את ההטבות שהוא מעניק להם.
הסדינים? לא, לא, זה בשבילי
סחר המגבות והמצעים הבלתי חוקי תפס את תשומת לבם של עובדי נמל התעופה באלמטי כשהכבודה המגיעה במטוסים מטורקמניסטן החלה לגדוש את מסועי המזוודות. המטוסים, התברר, היו מלאים במוצרי טקסטיל.
"הבת שלי סוחרת בשוק בקזחסטן ובכל פעם שאני באה, בהדרגה, אני מביאה לה קצת סחורה שאני קונה מחנויות טורקמניות", מספרת אישה מטורקמניסטן בעודה אוספת את הכבודה שלה ממסוע המזוודות באלמטי, המרכז הכלכלי של קזחסטן.
כמו כל האנשים המעורבים בסחר הבלתי חוקי הזה, גם האישה הזו הסכימה לדבר רק בעילום שם: סוחרים כמוה רוצים להמשיך להערים על הפקידים במכס באמצעות ההצהרה שהסחורה שברשותם שייכת להם ואינה מיועדת למכירה.
היקף הברחת המוצרים הגיע בתחילת 2019 לממדים תעשייתיים, ואנשי נמל התעופה הקזחי הגישו תלונה רשמית לחברת התעופה של טורקמניסטן. "היו חבילות ששקלו יותר מ-50 ו-60 קילו", מספרת מרינה זבארה, נציבת תלונות בנמל התעופה באלמטי.
כסף לנוסעים, שוחד לעובדים
מאז אותה תלונה לא נראו בנמל התעופה מטענים החורגים מהמשקל המותר, אבל זה לא אומר שהברחת הטקסטיל פסקה: כתב של סוכנות הידיעות רויטרס ראה החודש נוסעים טורקמנים אוספים את מוצרי הטקסטיל במסוע המזוודות עם נחיתתם.
"אישה מטורקמניסטן עברה לכפר שלנו בשנה שעברה והציעה לנו למכור את מוצרי הטקסטיל שלהם", מספר סוחר קזחי העובד בשוק בפרברי אלמטי. "אמא שלה מביאה את הסחורה ומציגה אותה כפריטים אישיים, ובכל פעם היא מביאה כמה מוצרים שהיא רק יכולה".
תמונות מרהיבות מ"השער לגיהינום" בטורקמניסטן: מסע למכתש הבוער במדבר
בשוק הגדול ביותר של אלמטי מציגים הסוחרים את המצעים הטורקמניים – בדרך כלל בעלי סגנון מסורתי עם הדפסים של איילים וכבשים או של דמויות אנושיות אבסטרקטיות. "הביקוש טוב, המצעים היקרים ביותר נמכרים ב-10,000 טנגה (26 דולר)", אומר אחד הסוחרים. גם חלק מבתי המלון בקזחסטן קפצו על המציאה, וקונים בסיטונות מצעים ומגבות מטורקמניסטן.
אזרח קזחי שחי בעבר בטורקמניסטן סיפר לסוכנות רויטרס כי על-ידי קניית הזכות לצרף מזוודה מנוסעים אחרים ותשלום שוחד לפקידים בחברת התעופה יכול סוחר טורקמני להבריח מוצרים במשקל של עד 200 קילו בכל נסיעה.
לפנייה לכתב/ת 
