שתף קטע נבחר

תפילת הברך

שבעה חודשים ושבוע אחרי התאונה ההיא, דני קושמרו חזר להוריד את הפיקה לאספלט עם הדוקאטי היפרמוטארד

"אתה צוחק עליי!" — אלה היו המילים במבטא איטלקי מתגלגל של גרארדו כשהבחין בי — "לא האמנתי שבאמת תגיע להשקה. או שאתה דפוק או שאתה סופרמן". "יותר הראשון", אמרתי לו.

 

דני קושמרו נוסע על דוקאטי היפרמוטארד (צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)
זה סופרמן? לא, זה דני קושמרו חוזר לרכוב(צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)

 

הפעם האחרונה שאיש יחסי הציבור של דוקאטי ראה אותי הייתה לפני שבעה חודשים, שמונה ימים ומי־יודע־כמה שעות. הפרצוף שלי אז היה בגודל פרצוף־וחצי והיה מקושט בסט צבעים פסיכודליים של כחול־אדום־צהוב. הפרצוף שלו היה סתם מבועת. גרארדו היה זה שנאלץ להחזיר לי את התיק שנשאר בזירת התאונה אחרי שריסקתי לעצמי כמה עצמות ולו את הדוקאטי מולטיסטראדה שנתן לי בהשאלה רק חמישה ימים לפני כן, במפעל בבולוניה.

 

והנה אנחנו שוב יחד, גרארדו ואני, הפעם על מסלול המרוצים מאספאלומס שבגראן קנרייה באיים הקנריים, ולידינו שורה ארוכה ארוכה ויפה יפה של היפרמוטארד 950 מהדגם הסטנדרטי ו־SP חדשים באדום־לבן־שחור יפהפה ואתלטי. המסלול על שפת הים, צווחות שחפים מעל ראשנו, ומזג האוויר נפלא ממש כמו באגדות על אופנועי ספורט, אבל אני בלחץ. האם אני באמת מוכן לזה? ה־SP הקרבי נראה גבוה במיוחד, ויש מלא ספקות של מה יהיה ואיך אצליח להוריד אותו — כי נסעתי כל כך רחוק והגעתי עד לכאן, וזה לא יכול להיגמר בלי, אני חייב תמונת ניצחון, וכזו יכולה להיות רק אחת — על הברך.

 

דני קושמרו נוסע על דוקאטי היפרמוטארד (צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)
מזג האוויר נפלא ממש כמו באגדות על אופנועי ספורט(צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)

 

נעזוב רגע את הצרות ונלך לשמחות. דוקאטי ממשיכה במסורת הייחודית שלה ומוציאה דגם מעודכן שלישי — או רביעי, אם סופרים גם את הראשון, ה־1,100 מקורר האוויר. והנה שוב יש כאן היפרמוטארד חדש, אותו יצור כלאיים שנולד באותם רחובות שהמציאו את נישת הסופרמוטו שיש בה שילוב של הקלילות והגובה של אופנוע שטח יחד עם צמיגים וביצועים של אופנוע כביש. מה אפשר לעשות עם הכלים האלה הוכיח ב־2007 רוכב הסופרבייק רובן זאוס (Ruben Xaus, גוגל איט!) בתמונה אייקונית, שבה הוא מצליח במקביל להחליק את הזנב, להוציא מהצמיג האחורי עשן, לדפוק ברך באספלט, לחייך ולעשות שלום למצלמה עם יד אחת ולהדליק סיגריה בשנייה (עליתם עליי, האחרון לא נכון, זאוס לא מעשן).

 

שני דגמים יש להיפרמוטארד, רגיל וגרסת ה־SP הספורטיבית יותר שמצוידת במפלט טרמיניוני, קוויק שיפטר דו כיווני, חישוקי מרקיזיני קלים יותר, מתלים משופרים, עבים יותר ומתכווננים של אוהלינס בצבע מוזהב (לעומת מרזוקי וזקס בדגם הרגיל), גובה של 20 מ"מ יותר ושילוב צבעים שמקל על הזיהוי שלו. אבל הכי חשוב — אם מסתכלים על החזית של שניהם בריכוז מקרוב אפשר לראות מקור של ברווז(!).

 

דני קושמרו נוסע על דוקאטי היפרמוטארד (צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)
אם מסתכלים על החזית בריכוז מקרוב אפשר לראות מקור של ברווז(צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)
 

ויש עוד: האופנוע צר יותר, ולכן למרות הגובה שעלה, קל יותר עכשיו להציב רגל על הקרקע. יש שפע אלקטרוניקה כמו בקרת משיכה ובקרת ווילי ו־ABS שמותאם לעיקולים, ושלושה מצבי רכיבה (ספורט, טורינג ועיר) שכולם ניתנים לשינוי. את השלדה הצרו איפה שאפשר — מה שתרם לירידה במשקל של הכלי בארבעה קילוגרם. העיצוב כולל מעט פלסטיק כדי לחשוף הרבה מנוע. המפלט עבר למעלה, יש תוספת שלדת פלדה בצבע אפור מאחור, ואם תתעקשו תוכלו לראות שני צינורות שעולים מהמנוע סטייל ה־916 המיתולוגי.

 

האופנוע הזה עבר שינויים לא גדולים, אבל משמעותיים. זה עדיין מנוע טווין דוקאטיסטי כמו זה שמותקן במולטיסטראדה 950, מנוע מסוג "טסטהסטרטה" (נסו לומר את זה חמש פעמים ברציפות אחרי שתי כוסיות וויסקי. או שש), יחידת כוח בזווית 90 מעלות עם 937 סמ"ק שנשארו זהים — אבל הבוכנות שונו ויחס הדחיסה עלה, כוח הסוס קפץ בשניים והמומנט שופר, מפות ההצתה תוכנתו מחדש, וגם משקל הרכיבים ירד והוריד את המשקל כולו בקילו וחצי. כל אלה נתונים שקשה לכמת. מה שקל יותר לומר זה שמדובר במנוע שמח וגמיש עם אופי שאוהב למשוך מלמטה, אבל גם כזה שעבר את אותו תהליך שכל דוקאטי עובר מאז שנקנתה בידי למבורגיני של פולקסווגן, קצת יותר זורם וחלק (ואמין!), וקצת פחות מווברץ.

 

דני קושמרו נוסע על דוקאטי היפרמוטארד (צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)
האופנוע הזה עבר שינויים לא גדולים, אבל משמעותיים - דוקאטי היפרמוטארד(צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)
 

יוצאים עם הדגם הרגיל — בחייאת דוקאטי, תנו לו איזה אות, "רגיל" זה נורא — לדרכים שעולות בחדות מגובה פני הים לכמעט 2,000 מטר, מהאוקיינוס לפסגות ההרים. הנוף גורמה, האספלט דליקטס, ואתה בסוג של היי שרק רוכב אופנוע מכיר. אלה כבישים מהסוג שההיפרמוטארד אוהב לצרוך על בסיס קבוע, אוהב להשוויץ בהם: לא מהירים מדי, עם פיתולים שבאים ברצף אפילפטי, בזה אחר זה, וזה תפור עליו — פאן בייק, בי־אמ־אקס עם מנוע, תקראו לזה איך שתרצו — מה שברור הוא שאתה והאופנוע פשוט נהנים להיות ביחד, אושר גדול. ואז עוברים לאוכף של ה־SP ומגיע הרגע ההוא על המסלול.

 

המדריך מוביל ואנחנו אחריו בשתי הקפות חימום איטיות, הזדחלות עם לב מפרפר עד שמונף דגל השחמט והכל מתפרץ, מתפוצץ, כמו עיוור שחזר לראות, כמו נכה שחזר ללכת. "איזה כלי נפלא" — אני אמור לכתוב כאן משפטים של כתבי אופנועים — "זווית המפסע של הכידון מסייעת בזריזות ההיגוי!", או "מסך ה־TFT 4.3 אינץ' החדש יעיל, ברור וקריא במיוחד". והכל באמת נכון, אבל הדבר היחיד שאני רוצה לכתוב כאן הוא שכבר בפנייה השנייה — השנייה! — הסליידר של הברך כבר נמעך לאספלט. גרארדו, אתה שומע את ה"כחחחח" הזה? זה צליל שאומר דבר אחד. חזרתי.

 

דני קושמרו נוסע על דוקאטי היפרמוטארד (צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)
"חזרתי"(צילום: יצרן, Marco Zamponi 1)
 

דוקאטי היפרמוטארד 950

מנוע: L־טווין, 937 סמ"ק

הספק: 114 כ"ס/9,000 סל"ד, 9.8 קג"מ/7,500 סל"ד

משקל: 200 ק"ג

מחיר: 99 אלף שקל (137 אלף לגרסת ה־SP)

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יצרן, Marco Zamponi 1
דני קושמרו על הדוקאטי
צילום: יצרן, Marco Zamponi 1
מומלצים