שתף קטע נבחר

גם קרן המטבע מזהירה: "אם לא יינקטו צעדים - הגירעון הממשלתי צפוי לעלות בשנים הקרובות"

לפי הקרן, "תקציב המדינה לשנת 2020 יצטרך לכלול צעדים הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, כדי למנוע זינוק בחוב הציבורי"; לפני כמה ימים פירסם גם ה-OECD אזהרות דומות

"תחת המדיניות הנוכחית, הגירעון הממשלתי של ישראל צפוי לעלות בשנת 2019 וגם בשנים הקרובות. תקציב המדינה לשנת 2020 יצטרך לכלול צעדים הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, כדי למנוע זינוק בחוב הציבורי". כך נכתב בהודעה לעיתונות ששיגרה היום קרן המטבע הבינלאומית (IMF).

  

ה-OECD חותך תחזית הצמיחה של ישראל ומשגר אזהרה לממשלה

רגע לפני הבחירות: בנק ישראל חותך את תחזית הצמיחה ל-2019

המשק צמח ברבעון הראשון ב-5.2% - בזכות זינוק חריג ביבוא של כלי רכב

 

לפי ההודעה, צוות של הקרן בראשותו של קרייג ביומונט ביקר בישראל בתאריכים 19-23 במאי 2019 לקראת פרסום הדו"ח השנתי. יצוין, כי לפני כמה ימים פירסם גם ה-OECD, ארגון הכלכלות המפותחות, אזהרות דומות.

ישיבת ממשלה  (צילום: עמית שאבי)
בנימין נתניהו(צילום: עמית שאבי)
 

ניכר כי כלכלני הקרן מאוד מוטרדים מהתערבות של הכנסת בפעילותו של הפיקוח העל הבנקים בבנק ישראל, וזאת על רקע עבודת הכנסת סביב "ועדת הטייקונים", שעלולה על פי הקרן להסתיים בהתערבות של פוליטקאיים בעבודת רגולטור. "הקמת ועדת היציבות הפיננסית מתקבלת בברכה, אך כל חקיקה חדשה בנושא הפיקוח על הבנקים חייבת להגן על עצמאותו של הרגולטור על מנת להבטיח את יעילותו", נכתב בהודעה.

 

כלכלני הקרן, בדומה לדו"ח שפרסם ארגון ה-OECD לפני כמה ימים, קורא לממשלות ישראל להשקיע בהגדלת הפריון, וזאת כדי להבטיח את הביצועים הכלכליים החזקים של המשק הישראלי. לצורך כך, בקרן מקדימים ומודיעים כי הם כבר גיבשו חבילת רפורמות הכוללות הפחתת הרגולציה וצמצום הבירוקרטיה, שיפור תשתיות התחבורה, ושידרוג בתחום החינוך וההכשרה המקצועית.

 

"הביצועים המאקרו-כלכליים החזקים של ישראל נמשכים, כאשר הצמיחה הכלכלית צפויה להסתכם ב-3.2% ב-2019. גידול היצוא, בהובלת יצוא שירותי ההייטק, בקושי ירד - זאת למרות היחלשותה של הכלכלה העולמית, אך מנגד, ההשקעה בנכסים קבועים הואטה, בהובלת הירידה בבנייה למגורים", ציין ביומונט.

 

דגש מיוחד קיבל סקטור הבנקאות, על רקע מה שנתפס בקרן כהתערבות של הדרג הפוליטי בעבודה המקצועית של הרגולטור. "בשונה מכלכלות מפותחות רבות, הבנקים בישראל לא נהפכו לנטל, ולא פגעו בצמיחה במהלך המשבר הפיננסי העולמי. כל חקיקה חדשה צריכה להיות עקבית עם העקרונות הבינלאומיים לפיקוח בנקאי יעיל, בעיקר על ידי מניעה של התערבות ממשלתית או פוליטית, אשר פוגעת בעצמאות של הרגולטור", נכתב בהודעת הקרן.

 

לפי הדו"ח, "בנק ישראל מפרסם מידע על פעולות הפיקוח שלו בערוצים שונים, ועליו להמשיך ולשפר את השקיפות ואת התקשרותו עם הכנסת, אך תוך שמירה על סודיות הן של המוסדות, הן של החברות והן של היחידים". נזכיר כי במסגרת הדיונים בכנסת סביב ועדת הטייקונים, הרגולטורים הפיננסים ספגו ביקורת נוקבת על כך שכולם כאחד סירבו בתוקף למסור פרטים לגבי חברות או טייקונים באופן ספציפי, והסכימו רק להתייחס לתופעה בכלליות.

  

מעניין במיוחד מה שכתבו כלכלני הקרן סביב נושא הגירעון: "הגירעון התקציבי של ישראל נמצא על מסלול של עלייה מתמדת, והגיע ל-3% מהתמ"ג ב-2018 למרות האבטלה הכל כך נמוכה, דבר שהוביל להעלאת החוב ל-61% מהתמ"ג. למרות המאמצים לשמור על המסגרת התקציבית, ב–2019 צפוי הגירעון לעלות ל-3.5% או יותר- ומשמעותה של המדיניות הנוכחית היא גידול נוסף בגירעון בשנים הקרובות.

 

"השארת חובות בנתיב הולך וגדל תקטין את יכולתה של ישראל להשתמש במדיניות הפיסקלית כדי לבלום זעזועים במשק. לכן, יש לצמצם את הגירעון התקציבי ל-2.5% מהתמ"ג, כדי להבטיח שיחס חוב-תוצר יתייצב. מצבה הכלכלי הבריא של ישראל תומך בקידום יעד זה לקראת תקציב 2020, וזאת באמצעות שינויים מבניים לרבות צמצום הטבות המס (ביטול פטורים- א.פ), הגדלת ההכנסות וייעול ההוצאה הממשלתית".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים