מחירי הפירות בשמיים: כבר לא יותר זול מחו"ל

"לפחות הפירות והירקות זולים בארץ", נהגנו פעם לנחם את עצמנו לנוכח המחירים הנמוכים של מוצרי צריכה בסיסיים, בהם נתקלנו בביקורים בארצות השוכנות מעבר לים. מבדיקה אקראית שערכו כתבי "ממון" במדינות שונות באירופה וכן בארצות הברית, עולה שמחירי הפירות בישראל כבר לא בהכרח הנמוכים ביותר. 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

הרשתות גוזרות קופון? הפירות יקרים גם ישירות מהחקלאי

התייקרות הפירות והירקות: "המחירים בשמיים - צריך לשקול היטב מה לקנות"

מאז המחאה החברתית מחירי הפירות זינקו ב-70%

המחירים בישראל גבוהים כרגע, אחרי שטיפסו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. הבדיקה שערכנו לא משקפת את כל הרשתות, השווקים והירקניות במדינות שנבדקו, ולכן לא יכולה לשמש כבסיס מהימן ותקף להשוואה כללית בין המדינות ולא ניתן לבסס על פיה מסקנות נחרצות. עם זאת, היא בהחלט מצלמת תמונת מצב של תייר ישראלי שהגיע לביקור בעיר אירופית השבוע, ונחשף למחירי פירות דומים ואף נמוכים ממחירי ישראל. זאת אחרי שבעבר ישראל נחשבה לממלכת שקיות הפירות העמוסות - בזכות המחיר הנמוך וההיצע הרב.

"מחירי הפירות בישראל גבוהים כרגע, אחרי שטיפסו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות"(צילום: אלכס קולומויסקי)

בעיקר תוצרת מקומית

אם ניקח תפוחים לדוגמה, נמצא שהמחיר השכיח לק"ג תפוח גולדן דלישס (צהוב) בישראל עומד על 9.9 שקלים. מצאנו בארץ גם תפוח צהוב ב-2.9 שקלים לק"ג ברשת אחת, המחיר הנמוך ביותר שמצאנו גם בהשוואה למדינות אחרות, אך זה מחיר קיצון שלא משקף את השוק. בספרד תקנו ב-6.6 שקלים, בבריטניה ב-8.9 שקלים בחנויות או 10 שקלים באתר האינטרנט של טסקו. משמעות הדבר שהסטריאוטיפ לפיו באירופה קונים רק תפוח אחד כי יקר - כבר לא כל כך נכון.

בארצות הברית מצאנו מחירים גבוהים מאוד, למשל 24 שקל לק"ג תפוח זהוב, כנראה בגלל הרשת בה נערכה הבדיקה: Peapod. באתר האינטרנט של רשת Wegmans למשל, המחיר הוא 15.9 שקל לק"ג, זול יותר מ-Peapod אבל עדיין יקר.

מה שמאפיין את המדינות הנבדקות הוא שלרוב, גידולים מקומיים נמכרים מתוצרת מקומית ואין כמעט יבוא שמתחרה בהם. עיקר היבוא מתרכז בסוגי פירות שלא גדלים במדינה. ספרד למשל, היא אחת המדינות המובילות בעולם בגידול פירות וירקות וענף החקלאות הוא השני בגודלו בכלכלת המדינה, אחרי תיירות. לפי נתונים שפירסם לאחרונה המכון האירופי לסטטיסטיקה (EUROSTAT), היא גם המדינה השלישית באיחוד האירופי בצריכה יומית של פירות ל-2017, אחרי איטליה ופורטוגל.

כמו בישראל, תחילת העונה בספרד מתאפיינת במחירים גבוהים יותר שמתייצבים יחסית מהר, גם בשל ההיצע הרב שמגיע לצרכן וממתן את מחירי הפירות. רוב תוצרת הפירות היא מהשוק המקומי למרות שניתן גם לראות יבוא ממדינות אחרות.

נראה שהמחירים בספרד דומים למחירי ישראל עד נמוכים ממנה, זאת למרות שנדגמו שלושה מיקומים בלבד, שייתכן שלא משקפים את כל השוק. יש לזכור שספרד היא מדינה עם שטחי גידול גדולים משל ישראל וגישה קלה לשכנותיה, בעוד שישראל היא כלכלת אי. השכר בספרד נמוך יחסית לישראל, והמדינה סובלת משיעורי אבטלה גבוהים.

לא בעונה? לא מוכרים

בצרפת המצב שונה והמחירים דומים ולעיתים גבוהים ממחירי ישראל, לפי הדגימה שערכנו. בשוק אליגרה שברובע ה-12 בפריז מחירי הפירות מגוונים, אבל בכלל המדינה, המחירים עלו וירדו בקצב של רכבת הרים השנה. צרפת סובלת מתחרות עזה מצד ספרד וצפון אפריקה, שם הגידולים החקלאיים מתועשים יותר וכוח האדם זול במיוחד.

לדוגמה: מחיר האפרסקים זינק ב-17% בחודשים האחרונים ואילו מחירי התותים ירדו ב-13% מאז תחילת העונה. התקציב הממוצע בצרפת לפירות וירקות למשפחה של ארבעה נפשות הוא 115 יורו. אם מדובר בתוצרת אורגנית, התקציב מזנק ל-255 יורו.

כמו בישראל, גם כאן יש פערים בין רשתות השיווק. אנחנו בדקנו את מונופרי וקרפור, כשהאחרונה זולה בלפחות יורו לקילו.

והנה הבדל לעומת ישראל: התחשבות בעונתיות. בשתי הרשתות שנבדקו ויתרו על פירות מחוץ לעונה, כמו שזיפים וענבים ירוקים, כנראה בגלל המחיר הלא כדאי. מה שיקר לא שווה למכור, כי הצרכנים לא יקנו. בישראל לעומת זאת, הביקוש לפירות מחוץ לעונה הולך וגדל, כך שהרשתות לא מוותרות על מכירה מוקדמת ככל האפשר של פירות הקיץ, במחירים מרקיעי שחקים. בצרפת ישתדלו לא ליבא פירות שגדלים במדינה, בעוד שבישראל הרשתות מסתערות על היבוא כדי לספק את רצון הצרכן לפירות גם בתחילת העונה.

"מי שחכם לא קונה"

בגרמניה נבדקו רשתות שמציעות מחירי ביניים ונראה שהמחירים בדרך כלל דומים או נמוכים לעומת ישראל, כשלעיתים קרובות גרמניה מנצחת את שאר המדינות בהשוואה במחירים הנמוכים ביותר.

בבריטניה ניתן לראות טווחי מחירים גדולים באתר מיי סופרמרקט שמציג מחירים של 14 רשתות. לעיתים יש גם טווח מחירים גדול באותה הרשת. כך למשל, בטסקו מצאנו משמשים במבצע ב-6.8 שקלים לק"ג, או ב-13.6 שקלים לק"ג. זיל הזול לעומת ישראל. במדינה מוכרים גם פירות בתפזורת, אבל בעיקר אוהבים לארוז אותם באריזות פלסטיק עם משקל מוגדר מראש. מעניין היה לראות שמחירי האבטיחים במדינה נמוכים בעוד שבישראל המחירים גבוהים - המחיר הנפוץ הוא 4.9-5.9 שקלים. גם בענבים המחיר השכיח בישראל הוא 29.9 שקל לק"ג, ובבריטניה המחירים הנפוצים נמוכים מ-20 שקלים לק"ג.

ממשרד החקלאות נמסר: "מבדיקה שערך המשרד ב-2014, מחירי הפירות והירקות זולים משמעותית בישראל. את ההבדלים הגדולים ביותר בין ישראל לארצות הברית אפשר למצוא בירקות - למשל כ-341% בעגבניות. השוואה זו מצטרפת לבדיקה בין רשתות השיווק בישראל לרשתות בצרפת, בגרמניה ובבריטניה, גם אז רוב המחירים בישראל היו נמוכים יותר. בצרפת ההבדלים נעו בין 10.8% לקלמנטינות לכ-207% למלפפונים, בגרמניה הפרשי המחירים היו גבוהים לכל הפירות והירקות, ובבריטניה ההפרשים נעו מ-9.1% בבננה עד 316% באבוקדו".

עוד מסרו במשרד כי "הפירות מתנהלים כשוק חופשי, משרד החקלאות לא יכול לומר לחקלאים מה לשתול ובכמה למכור. כמו כן, יש שינוי במחירים בתחילת העונה, בעיצומה ובסופה. מחוץ לעונה מייבאים ענבים בטיסה ומחירם גבוה. מי שרוצה כל יום לאכול ענבים שישלם, מי שחכם או שרוצה לחסוך מכספו לא קונה ענבים שייבאו מחו"ל במחיר של 40 שקל לקילו". 

כמה משלמים השכנים שלנו ברשות הפלסטינית?

באולפן ynet בדקו את מחירי הפירות והירקות גם בשכם, ואפשר לראות שהפערים, במיוחד בירקות, מאוד גדולים. מלפפונים למשל, אפשר למצוא ברשות ב-2.5 שקלים, כשבארץ המחירים טיפסו לכמעט תשעה שקלים לק"ג.

נושא הפערים בין המחירים בישראל לרשות מעניין במיוחד משום שישנם גם ישראלים שמוכרים פירות לרשות. למשל, משמשים שבארץ נמכרים ב-30 שקל לקילו, נמכרים ברשות בכמעט שליש מחיר.

עגבניות נמכרות ברשות ב-3.5 שקלים, בצל ב-2.5 שקלים, פלפל 12 שקל (ובארץ אומרים שמחירם יגיע בקרוב גם ל-50 שקל). מחיר אבטיח ברשות הוא כ-3-4 שקלים, מחיר גבוה גם יחסית לרשות, משום שבדרך כלל בתקופה זו אבטיח נמכר בשני שקלים לקילו. לשם השוואה, בסופרמרקט בראשון לציון, מחיר אבטיח הוא 3.5 שקלים לקילו.

עם זאת, חשוב לציין כי פירות וירקות שגדלים ברשות הפלסטינית גדלים בסטנדרטים קצת אחרים מישראל. האבטיחים למשל, נגועים בוירוסים. למרות זאת, יש שיגידו כי הפירות ברשות מעולים.

בדיקות שמשרד החקלאות עשה בעבר הראו כי למרות המחירים הגבוהים של הפירות, בארץ מאוד יעילים בגידולים, מה שמראה כמה הצרכן הישראלי מוכן ויכול לשלם. ברשות הפלסטינית, שכר העבודה נמוך יותר והצרכנים לא יכולים לשלם 30 שקל על משמשים, לכן מי שמוכר משמש, חייב למכור את זה בזול. כלומר, השכנים שלנו משלמים פחות, אך גם מרוויחים פחות.