סגור
שים לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חווית הגלישה הטובה ביותר | קרא עוד

    בעלי נחלות במושב בניה תובעים את רמ"י

    שני זוגות שפרשו מהאגודה השיתופית של היישוב דורשים מרשות מקרקעי ישראל שהנחלות שלהם יורחבו ויוקצו להם באופן רשמי ואישי

    מערכת פסקדין
    האגודה השיתופית של מושב בניה שבמועצה האזורית גבעת ברנר החלה בתקופה האחרונה להסדיר את רישום הנחלות מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). שני זוגות שפרשו מהאגודה הגישו לאחרונה תביעה שבה הם דורשים מרמ"י לחתום עמם על חוזים ישירים שלא יפלו אותם מול יתר בעלי הנחלות.

     

    בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד עמיר דרורי בבית משפט השלום ברמלה, ביקשו הזוגות מבית המשפט להצהיר שהם זכאים לנחלה חקלאית ביישוב על פי תקן של 33 דונם אף שאינם חברי האגודה השיתופית. הם הבהירו כי לאחר שהאגודה החלה להכין מפות לצורכי רישום הנחלות, התעוררה ביניהם מחלוקת בעניין זכויותיהם.

     

    לדברי התובעים, היישוב בניה מתוכנן ל-79 נחלות חקלאיות. על פי התקן גודל נחלה הוא 30 דונם ובנוסף מוקצים לכל נחלה שלושה דונם על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל.

     

    לטענתם, גודל החלקה שלהם בפועל קטן מהתקן ויש להוסיף לכל אחד מהם כתשעה דונם. את רוב השטח יש להוסיף לדבריהם מתוך השטח החקלאי של היישוב שמשמש כיום כפרדס משותף. הם ביקשו שהקרקע תתווסף בצמוד לחלקות הקיימות, המשמשות למגורים, ותעבור אליהם בפועל כשהאגודה השיתופית תחליט על הפסקת העיבוד של הפרדס המשותף.

     

    התובעים ציינו כי על פי הפסיקה זכותם של מי שפרשו מהאגודה אינה נופלת מזכותם של מי שהם חברי אגודה בכל הקשור לכל הזכויות שמקנה המנהל למתיישבים על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לרבות הזכות לשימוש לא חקלאי במקרקעי הנחלה. עוד הם הדגישו כי יש לנהוג בהם על פי עיקרון השוויון שהוא עיקרון על המשפט הישראלי. הם הבהירו כי התביעה מביאה לידי ביטוי את זכותם החוקתית והבסיסית שלא להתארגן ולא להיות חברים בתאגיד. בנסיבות אלה לדבריהם, על רמ"י לחתום מולם על חוזה חכירה פרטני שיכלול את כלל מקרקעי הנחלה.

     

    רשות מקרקעי ישראל, שמיוצגת על ידי עו"ד אור מעוז גרבר מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), טענה בכתב ההגנה שהתובעים לא עומדים בתנאי הסף הדרושים לחתימת הסכם חכירה ישיר. היא הסכימה שעל פי הסכם המשבצת והחלטות המועצה התובעים לא אמורים להיות ניזוקים מפרישתם מהאגודה בכל הנוגע לזכויותיהם. עם זאת לטענתה, אין בפרישתם כדי להעניק להם זכויות עודפות או זכויות שלא קיימות לבעלי נחלות שנותרו חברי אגודה.

     

    על פי עמדת הרשות, תקן גודל נחלה ביישוב כפי שקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר הוא 30 דונם. היא הסבירה שהבעלות בקרקע של המושב שייכת לקרן הקיימת לישראל ושהשטח מושכר לאגודה השיתופית באמצעות חוזה משבצת. חברי האגודה הם ברי רשות בנחלות וככלל, אין ביניהם לבין המנהל חוזי חכירה ישירים.

     

    היא הדגישה כי אחד התנאים לחתימה על חוזה חכירה אישי הוא שהחלקות יהיו רשומות כיחידות נפרדות, הליך שטרם הושלם ביישוב.

     

    בכתב ההגנה של האגודה השיתופית, שמיוצגת על ידי עו"ד אייל סודאי, נטען בין היתר שאין בסיס לדרישת התובעים לחלקה עתידית בשטח בו קיים הפרדס המשותף. לשיטת האגודה, התובעים מחזיקים כיום בשטח שמתאים לתקן הנחלה ואין בסיס לדרישתם להצמיד לנחלתם שטחים נוספים. טרם נקבע מועד לדיון.

     

    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד עמיר דרורי
    • ב"כ רמ"י: עו"ד אור מעוז גרבר
    • ב"כ האגודה השיתופית: עו"ד אייל סודאי
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין