סגור
שים לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חווית הגלישה הטובה ביותר | קרא עוד

    האוצר: החל משנת 2045 הביטוח הלאומי לא יהיה מסוגל לשלם לאזרחים

    לפי דו"ח החשב הכללי כבר ב-2026 צפוי הביטוח הלאומי לעבור למצב גירעוני הולך וגדל, כשב-2045 תתרוקן הקרן וללא מימון נוסף לא יהיה הביטוח הלאומי מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק

    עמרי מילמן, כלכליסט

    למרות הניסיונות לדחות פרסומים בנושא, הציבור כבר נחשף לכך שהחוב של מדינת ישראל רק גדל ב-2018 אחרי שנים של ירידה, והגיע לשיעור של 61% במקום 60.5%. אולם כעת מפרסם החשב הכללי, רוני חזקיהו, באופן רשמי את הדו"ח הכספי לשנת 2018, ששם חותמת סופית על הבעיה שנוצרה בשנה שעברה ויצרה כדור שלג שהממשלה הבאה תהא חייבת לעצור.

      

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    החשש מתממש: עלייה ביחס בין החוב לתוצר של ישראל ב-2018 

    הגירעון הגדול: איך הוא משפיע עלינו?

    חודש שני ברציפות, הגירעון הממשלתי עמד במאי על 3.8% מהתמ"ג

    פצצת הזמן המתקתקת של הגירעון

    הגיע ליעד? מה באמת קרה לגירעון בתקציב

     

    בשנת 2018 החוב הממשלתי גדל ב-5.5% ל-788.3 מיליארד שקל (לעומת 747 מיליארד ב-2017), הגידול בחוב מוסבר הן בגיוס גדול יותר מההחזרים, בעקבות פיחות משמעותי של השקל מול הדולר והיורו בשנה שעברה, שמשפיע על החוב שנקוב במטבעות זרים ובעקבות עלייה באינפלציה בהשוואה לשנים קודמות המשפיעה על החוב הצמוד למדד. לפי ניתוח של החשב הכללי, עלייה של אחוז במדד המחירים מגדילה את החוב בכ-4 מיליארד שקל. עלייה של אחוז בשער הדולר מעלה את החוב בכ-860 מיליון שקל.


     

    מהשוואה בינלאומית עולה כי גם ב-2018 החוב של מדינת ישראל שעלה ל-61% ביחס לתוצר (לעומת 60.5% ב-2017) גבוה ביחס למדינות הייחוס אליהן משווים את ישראל, ביניהן סלובניה (היחידה מבין מדינות הייחוס עם יחס חוב תוצר גבוה משל ישראל- 69.7%) פולין (50%), סלובקיה (49.2%) קוריאה (40.4%), צ'כיה (33.2%) וצ'ילה (24.8%) היחס הממוצע בין החוב לתוצר בקרב מדינות הייחוס עומד על 44.5%.

     

    למרות שהיחס בין החוב הכולל לתוצר גדל בסוף השנה שעברה, הגירעון לתקופה זו עמד ביעד שנקבע על 2.9%, כפי שהודיע כחלון בחגיגיות לפני שדן על כך עם בכירי משרדו בתקופת הבחירות הקודמת. נתוני התפתחות ההכנסות ממסים והוצאות משרדי הממשלה לאורך שנה שעברה מדגישים עד כמה חריג היה המעבר הגס מגירעון של 3.6% באוקטובר ל-2.9% בסוף דצמבר. כיצד הוצאות הממשלה צנחו באותם חודשיים וההכנסות ממסים זינקו למרות הכחשות האוצר כי נעשו משחקים במספרים - מה שכעת מבקר המדינה בודק.

    צילום: אבי מועלםשר האוצר משה כחלון. הגיע ליעד? מה באמת קרה לגירעון בתקציב? (צילום: אבי מועלם)

     

     

    אין כסף לביטוח לאומי ולסבסוד קרנות הפנסיה החדשות

    לצד החוב הממשלתי ההולך וגדל, הדו"ח הכספי של חזקיהו שם דגש על הצרות העתידיות של המדינה. בדו"ח מצביע החשכ"ל על דו"ח הביטוח הלאומי מ-2016 ולפיו בשנת 2026 צפוי הביטוח הלאומי לעבוד למצב גירעוני הולך וגדל, כאשר בשנת 2026 התקבולים צפויים להיות נמוכים מהתשלומים. על פי הדו"ח של הביטוח הלאומי, בשנת 2045 תתרוקן הקרן וללא מימון נוסף לא יהיה הביטוח הלאומי מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק. על פי אותו מודל, הסכומים שישלם האוצר לביטוח הלאומי ילכו ויגדלו עד שיכפילו את עצמם ב-2035 (מ-18.6 מיליארד שקל ב-2014 ל-39.3 מיליארד שקל ב-2035 כאשר גידול זה בתקציבים אפילו לא מכסה את הגירעון ההולך וגדל כך שב-2045 יגיע ל-30 מיליארד שקל).

     

    כמו בשנים קודמות, אגף החשב הכללי מנסה להציף את הסוגיה שמאיימת בעתיד להיות נטל כבד על תקציב המדינה ולמרות זאת שרי האוצר מסרבים לעסוק בה כבר שנים - הסובסידיה הניתנת לקרנות הפנסיה. בעוד שהתשלומים האדירים שמשלמת המדינה לפנסיות התקציביות (שיגיעו במצטבר להרבה יותר מ-700 מיליארד שקל) יצטמצמו משמעותית בסופו של דבר לאור הפסקתן, הסבסוד שניתן לקרנות הפנסיה החדשות דרך האג"ח המיועדות המבטיחות תשואה של 4.86% לשנה, רק יילכו ויגדלו ככל שיותר עובדים ייכנסו למעגל העבודה עם פנסיה צוברת וככל שהחסכונות של הציבור יילכו ויגדלו.

     

    סך הסבסוד עמד בשנה שעברה על 7.9 מיליארד שקל - 6 מיליארד לקרנות הפנסיה ו-1.9 מיליארד שקל לחברות הביטוח. ב-2017 עמד סך הסבסוד על 6.8 מיליארד שקל ושנה לפני זה על 5.7 מיליארד. בעוד שלפני עשור שיעור החוב הלא סחיר - הסבסוד של קרנות הפנסיה - מסך החוב הממשלתי עמד על 24.1%, זאת לעומת שנה שעברה שבה הוא עמד כבר על 29.3%.