סגור
שים לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חווית הגלישה הטובה ביותר | קרא עוד

    תרגיל לצד חוסרים: "לדרום אנו מוכנים, לצפון נצטרך לקחת מאוגדות שלא יילחמו"

    אלתורים כתוכניות מגירה, חוסרים באמצעי ניוד תחמושת, פתרונות זמניים למלגזות ועצירת גריטה של נגמ"שים ישנים: בצל הליקויים מדו"חות בריק שעדיין קיימים, תרגל אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה חודש מלחמה עם טילים מדויקים על מחסני הצבא והקפצת יותר מאלף חיילי מילואים

    יואב זיתון

    האם צה"ל מוכן לוגיסטית למלחמה בשתי זירות? פחות משנה חלפה מאז סערת דו"חות האלוף במילואים יצחק בריק, שחשף שורת ליקויים ופערים מדאיגים במוכנות כוחות היבשה למלחמה, ובאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) התכוננו בחודש האחרון לחלק גדול מהאתגרים שממתינים למנועי מכונת המלחמה בתמרון קרקעי. כחלק מהרצון המטכ"לי להשלים מוכנות לעימות בדרום, אם ישראל תידרש לכך, אט"ל תרגל באופן נרחב חודש של מלחמה, באוריינטציה דרומית אבל עם אלמנטים שרלוונטיים לכל הזירות.

     

    (צילום דובר צה"ל )
     


      
    צילום: דובר צה"לההיערכות באט"ל נמשכת (צילום: דובר צה"ל)


    צילום: דובר צה"ל (צילום: דובר צה"ל)

    בריאיון ל-ynet מודה ראש חטיבת הלוגיסטיקה באט"ל, תת-אלוף ניסן דוידי, שעדיין ישנם פערים במוכנות הלוגיסטית של כוחות היבשה, ושחלקם לא יושלמו, גם לא בטווח הזמן הנראה לעין, בגלל סדרי העדיפויות. לדבריו, "בדרג הטקטי יש חוסרים באמצעי ניוד ולא בדרג המטכ"לי. כלומר, את הרמה של מרכז ההובלה העצמנו בתוכנית הרב-שנתית גדעון, ששיאה יגיע במרץ-אפריל בשנה הבאה, עם משאיות, מובילים ועגלות שרכשנו. אז ברמה האסטרטגית אנו לא בפער משמעותי – כמעט אין פער, לא לצפון ולא לדרום. בדרג הטקטי של האוגדה, החטיבה והגדוד יש לנו בעיות לא קטנות. אז מה עשינו? התחלנו לקנות, כמו 350 משאיות FMTV, והן מחולקות קודם כל לחוד המבצעי באוגדות הסדירות וקצת למילואים.

     

    "בשנה הבאה יגיעו משאיות נוספות מסוגים נוספים, כמו טטרות ואושקוש, עם מספר מנועים ועבירות גבוהה, כאלה שלא יתקעו את התמרון. במקביל אנו גורטים גם לא מעט זבל, כמו אלפי משוריינים ישנים, אבל לא מוציאים ישן לפני שמכניסים חדש. אנו עושים זאת בפעימות מסודרות, ומציגים לאגף המבצעים מה המשמעות למשל של גריטת אלפיים נגמ"שים ישנים ביחס לתמרון בצפון. לא הכל אוטומט על כסף, והתהליך הוא מסודר".

     

    תא"ל דוידי, קצין לוגיסטיקה מנוסה שראה מקרוב מובילים נתקעים בעמוד ענן ב-2012 ואת מחדלי אט"ל שש שנים קודם לכן, בדרום לבנון, מדגיש את העשייה הקיימת, מספר על הפתרונות שנשמעים כאלתורים מסודרים וגם על הדאגה מתרחיש דו-זירתי או תלת-זירתי במלחמה, אם תפרוץ בטווח הזמן הנראה לעין: "שכרנו בינתיים כמה עשרות מלגזות, גם לחיל האוויר, בנוסף לרכש של אלף מלגזות שיגיעו באביב של 2020, לחוד המבצעי ולמרכזי אט"ל. המענה הזמני באמצעות השכרה אינו מספק אבל אנו מחיים את המשק הזה, כולל במנופים. בראייה כוללת, לתרחיש הדרומי זה יספיק אבל לתרחיש הצפוני נצטרך לעשות ויסותים, כי לא כל הכוחות יילחמו בלבנון. יש לנו פקודות נצורות, שלפיהן בהינתן התראה ניקח כלים ממסגרות אחרות שלא נלחמות בצפון. למשל מאחת מאוגדות המילואים, זה הרעיון. אנו לא אוהבים זאת, אבל לאור המציאות אנו מכינים תוכניות מגירה. זהו ניהול סיכונים. אין מה לעשות".

    צילום: דובר צה"לתא"ל ניסן דוידי (צילום: דובר צה"ל)

     

    פער נוסף שעדיין לא הושלם נוגע למשבר הנגדים בימ"חים של אוגדות המילואים, סרח עודף בעיני מקבלי ההחלטות, שהתעדוף לטובתו קטן משנה לשנה. קיצוצי הענק בכוח האדם של אנשי הקבע בשנים האחרונות פגעו גם במשרתים בימ"חים, העמיסו יתר על המידה על המעטים שנותרו בתפקיד השוחק והמיוזע וגם יצרו סכנה לאובדן ידע מקצועי של טיפול שוטף בטנקים ובנגמ"שים. תא"ל דוידי: "לפרויקט שמיועד לנושא הזה קיבלנו 54 נגדים, מחציתם לחימוש ומחציתם ללוגיסטיקה בימ"חים, ואיישנו אותם, מתוך 104 שאושרו. אנו מחכים לתוכנית הרב-שנתית הבאה, וזו המדרגה שהצבא הביא לפעימה הראשונה. זה לא מספיק אבל לצבא יש צרכים: מקימים יחידות ומערכים. זה נותן מענה יפה, הלך מדויק ולמקומות הנכונים".

     

    אלא שסדרי העדיפות לחלק מהטיפול הלוגיסטי ישאירו חוסרים גם עוד שנים ארוכות קדימה. כך למשל, בשיטת האחסנה של הנגמ"שים, הטנקים והתותחים בחטיבות המילואים, שהן המאסה הקריטית בתמרון יבשתי. "רוב הכלים המשוריינים של המילואים מאוחסנים היום ב'קונדומים' (ברזנטים) ולא בסככות, שמאריכות את חייהם", מודה תא"ל דוידי. "סככות יש כיום ל-30%, 40% מהרק"מים במילואים. במקומות שבהם אנו עושים הסבות לכלים חדשים גם למילואים, כמו נמ"רים לחטיבה 2 בצפון, אז זה כבר מגיע עם חבילת אחזקה שכוללת אחסנה מתקדמת, לפי המודל של אוגדת המילואים 340. כל סככה כזו, ששומרת על חום, לחות וסגורה מבפנים, עולה 2-3 מיליון שקל, ובסך הכל מאות מיליונים. אין לנו תוכנית לכך כרגע. זו אחת מדרישותינו לתר"ש הבא. אל מול הדגשים של התר"ש הבא אני מתקשה לראות איך זה מקבל עדיפות. הרמטכ"ל היה ברור בעניין ודיבר על זה בסדנת הניצחון".

    צילום: דובר צה"ל (צילום: דובר צה"ל)

    צילום: דובר צה"ל (צילום: דובר צה"ל)

     

    אל מול החוסרים, הפערים והתעדוף הנמוך לכוחות היבשה ביחס להשקעות העתק בסייבר, בטכנולוגיה, במודיעין ובחיל האוויר, ניסו באט"ל לשייף ולהדק את החוליות שיניעו את החטיבות קדימה בעימות הבא. בחודש המלחמה שהסתיים בתחילת יולי נראו בבסיסי אט"ל מחזות שלא היו בעבר: פירוטכניקה שדימתה ירי מדויק של טילים על מרכזי ההובלה והמזון של צה"ל, שבהם חיילים עורפיים יצטרכו להמשיך לעבוד סביב השעון כדי לשמן את גלגלי מכונת המלחמה של צה"ל, לתקן מנועי טנקים תקולים ולמלא בזריזות אריזות של מנות קרב, על ידי פלוגות טירונים שיוקפצו ממחנה 80 או ניצנים. "מלחמה יזומה בהתרעה זה 'קל'. התרגול שעשינו הוא לאירוע מתפרץ", מבהיר תא"ל דוידי. "ניתן עדיפות קודם לשנע כוחות לחיזוק ההגנה בגזרות, לחיל האוויר ולחיל הים. כבר בהסלמות האחרונות בדרום, את ניוד ופריסות סוללות כיפת ברזל אנחנו עשינו לחיל האוויר, ולא היה מקרה שבו לא נרשם יירוט בגלל טילים מיירטים שלא הגיעו בזמן".

     

    החום הכבד והיובש המערפל במחנה בבקעת הירדן, בשיא החמסין של חודש יוני, לא עצר את המילואימניקים של אט"ל שנענו לקריאה. מעל לאלף חיילים כאלה הוקפצו מביתם לחודש המלחמה בצו 9, בתקופת הקיץ, ויחד עם מפקדיהם תרגלו גם תקיפות סייבר ותקלות טכניות שהפילו את המערכות הממוחשבות, במאני טיים. אלה נדרשו לפתוח מפות, עזרים ידניים וטבלאות אקסל, ולנהל את המבצע הענק כמו פעם.

     

    "עד לפני שלוש שנים כל המצנחים של האספקה בהיטס היו מרוכזים באותו מחסן, ומאז פיזרנו אותם לכמה בסיסים ברחבי הארץ", הסביר תא"ל דוידי, "אחרת בטיל אחד הם היו מושמדים. אנו מבינים את קטלניות ודיוק הרקטות שיעופו במלחמה הבאה, ולכן ננייד ונפזר מלאים אסטרטגיים. גם שיתוף הפעולה והתיאום בחמ"ל משותף בבית דגן עם משטרת התנועה הארצית הודק, ורשם הצלחה מבצעית בשנה האחרונה בשתי ההקפצות של כוחות יבשה לעוטף עזה: חטיבת גולני ירדה תוך שעות ספורות מהגולן לאוגדת עזה, עם כל הכלים שלה, כאשר מינהל נתיבי ישראל ביטל מיד את עבודות התשתית בכבישים הרלוונטיים שיועדו לאותו הלילה. אם כביש מרכזי או צומת ייחסמו או ייפגעו מטיל, נדע גם להעביר אספקה בהרקולסים של חיל האוויר, פנים-ארצי, למשל לרמת הגולן", סיכם. במחנה שבו ביקרנו ניתן להתרשם מערכות ארוזות ומסודרות של כלי עבודה וחלקי חילוף לנשקים ולכלים משוריינים בדרגי השטח, כדי לייעל למקסימום האפשרי את הטיפול בתקלות בשיא הלחימה, בשדה עצמו ולא רק בסדנאות האחוריות.

     

    דוידי הוסיף: "בתרגיל היה ניתן לחזות בתהליכי העבודה מאחורי הקלעים של המלחמה, כאשר מרכזי אט"ל יצרו יחד מכונה לוגיסטית משומנת היטב. החודש כולו, ושבוע השיא בפרט, הוכיחו מוכנות גבוהה מאוד של אנשי המילואים ושל מקצועיות המרכזים".