אתם משלמים את המחיר: מי מפקח על מפקח הבנייה?
תחום פרוץ בישראל: מפקח בנייה לא מוגדר בחוק, אין לו חובת הסמכה ואין צורך ברישיון. כשכל אחד יכול להכריז על עצמו כמפקח, אין פלא שאתם מגלים לא מעט ליקויי בנייה. מה תוכלו לעשות כדי להגן על עצמכם, מדוע יש סיבה לאופטימיות בענף והאם יימצא בהקדם ח"כ שיקדם את החקיקה? אתר "המקצוענים" עם סקירה של מצב הענף
משפצים או בונים? אין מי שיפקח על המפקח שלכם: למרות ששוק הבנייה הפרטית בישראל מגלגל 2 מיליארד שקל בשנה ולמרות איכות הבנייה הירודה – לא ברור מדוע כל אחד יכול להציג את עצמו כמפקח בנייה. זאת, ללא דרישה להסמכה כלשהי, ללא חובת רישיון וללא שום סנקציה מפורשת בחוק הישראלי. כשההשקעה הגדולה ביותר בחיי משפחה נמצאת בידיים של מי שהחוק כלל לא מגדיר אותו, לא פלא שיש חריגות בנייה, חריגות תקציב וחריגות בלוח-הזמנים.
בימים אלו, מתחילה התארגנות להסדרה חוקית של הענף. אך עד שזה יקרה כדאי שתהיו מודעים למצב, שהוא בהחלט לא לטובתכם כבעלי נכסים, ותתקנו את העיוות בעזרת בחירה טובה יותר של בעלי מקצוע, חוזים בכתב וסעיפים שיגנו עליכם במקרה שיתגלו ליקויי בנייה. מה עושים? לפניכם סקירה מלאה של המצב, והמלצות להתנהלות חכמה – כתבה ראשונה בסדרה.
"אם לא יהיה חוק ברור לא יהיה שינוי"
"היעדר ההסדרה של הענף פוגע לא רק בתדמית שלנו כמפקחי בנייה, אלא גם בציבור המשפצים והבונים בבנייה פרטית", אמר מפקח הבנייה דורון מלטינסקי, בפאנל שהתקיים בשבוע שעבר בוועידה הארצית לבנייה פרטית של מרכז הבנייה הישראלי. "המשמעות של המצב היא שרף הבנייה מאוד נמוך בהיעדר פיקוח ראוי. כשליקויי בנייה מתגלים רק מספר שנים לאחר סיום העבודה, בעלי נכסים מוצאים את עצמם עם קושי לתבוע ולהוכיח פיצוי לנזק. חוסר המודעות בציבור, היעדר החקיקה והיעדר התארגנות מקצועית של המפקחים – כל אלו שמים את בעלי הנכסים בעמדה נמוכה מאוד מול בעלי המקצוע בענף זה".
מלטינסקי, מפקח בנייה מזה 20 שנה, הציג בוועידה את התקנון ואת הקוד האתי שנכתב על-ידי מספר מפקחים ותיקים בענף, ככלי ראשון בדרך להסדרה חוקית ולמתן רישוי. מאז הוועידה שהתקיימה בשנה שעברה ואשר הציגה לראשונה את הבעיה בענף, חלה התקדמות כלשהי, אך הדרך עוד ארוכה. במספר פאנלים שהתקיימו, ניתן היה לשמוע שבעלי מקצוע מכל התחומים: אדריכלים, מנהלי פרויקטים, קבלנים, מעצבים – כל אלו לא מתנגדים לקביעת גבולות אחריות ברורים. אז מדוע כלום לא קורה כבר שנים? תמוה.
"עצם זה שאין הגדרה ברורה למפקח בנייה או למנהל פרויקטים היא בעיה", אמר האדריכל פיצו קדם. "תפקיד האדריכל הוא לתכנן. כשלא ברור מי עושה מה, אני לא תמיד מרגיש שיש בקרת איכות".
"רבים ישפצו או יבנו רק פעם או פעמיים בחייהם, הם אינם בקיאים בצד המקצועי, וכשהחידושים והתקנים בענף רק משתנים מיום ליום, הם נמצאים בפער מידע גדול בתחום", אמר האדריכל רון רוזן. "בדיוק בשביל זה הם זקוקים למפקח בנייה, שזהו תפקידו – לשמור על הכסף שלהם ועל האינטרס שלהם מול בעלי המקצוע. זהו תפקיד אמון, שמטרתו העיקרית היא למנוע ליקויי בנייה. לכן, מדוע שלא יישא באחריות, מדוע שלא יקבעו מהם גבולות האחריות שלו? אני לא מכיר תפקיד כשעובד כמו שצריך אם אין לו אחריות. כיום מפקח בנייה בפועל הוא יועץ ומלווה ללא אחריות. קוד אתי זה לא מספיק, אם לא יהיה ברור בחוק, לא יהיה פה שינוי. צריכה לקום ועדת מומחים בין-תחומים של קבלנים, אדריכלים, מהנדסים, אנשי ביטוח שיבדקו לעומק את כל העיוות הזה".
עוד לא נמצא הח"כ שיקדם את החקיקה בנושא
"בבנייה או שיפוץ בתקציב נמוך יחסית (בין 200 אלף שקל ל-2 מיליון שקל), לבעלי הנכסים אין תקציב גבוה לשירותי פיקוח וניהול. וכך יוצא, שהמפקח הוא גם זה שממלא בפועל את תפקיד ניהול הפרויקט", אמר ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי. "כלומר, נוספות לו סמכויות נוספות: אחריות על עמידה בתקציב, על לוח-הזמנים, על בחירת בעלי המקצוע ועל משא ומתן מולם. במקרים רבים, תפקידו משמעותי יותר אף מזה של האדריכל. ועדיין: החוק שותק לגביו. במקרה של ליקויי בנייה, אתם אלו שתצטרכו לחיות עם הנזק. הוא תמיד יוכל להתנער, לגלגל את האחריות למהנדס, לקבלן או למעצב".העובדה שבימים אלו, דווקא מפקחי הבנייה הם אלו שמתחילים להתאגד במטרה להסדיר את הענף, מעודדת. המפקחים דורשים הגדרת המקצוע לראשונה בחוק, ניסחו כללי אתיקה ברורים, תקנון לאיגוד שמחייב הסמכה משמעותית בתחום ומחפשים ח"כ שירים את הכפפה. אז למרות שהם כבר שנה פועלים בשטח, עוד לא נמצא הח"כ שיטפל בסוגיה ברצינות. ואולם, ממש כפי שלאחרונה קבלני השיפוצים עברו הליך של הסדרה חוקית ומתן רישוי, יש בכל זאת סיבה לאופטימיות.
מהו המצב החוקי כיום? אין חובת רישוי ואין אחריות מפורשת בחוק למפקח הבנייה
"תפקיד מפקח הבנייה אינו קבוע בחוק, והאחריות שלו לא מעוגנת בהוראה של אף דין", מסביר עו"ד צבי שטיין, העוסק בתביעות בתחום ליקויי בנייה. "אך זה לא אומר שלא חלה עליו אחריות מכוח חוקים כלליים אחרים. החוקים שיחולו עליו, גם אם אינו מוזכר בהם במפורש הם חוק חוזה קבלנות, דיני החוזים השונים, דיני הנזיקין והפסיקה. לא פעם קבע בית-המשפט חובה על מפקח בנייה לפצות את בעל הנכס שהזמין אותו, משום שהתרשל במילוי תפקידו. ואולם, בהחלט הגיע הזמן שתפקידו יוסדר בחקיקה ספציפית".
אבל זהו מקצוע שלא מחויב בחתימה, וגבולות האחריות שלו בחוק לא ברורים. כיצד אם כך ניתן בכל זאת להטיל עליו אחריות?
"מהות התפקיד של מפקח הבנייה היא למנוע ליקויי בנייה", מסביר עו"ד שטיין. "עצם קיומם של ליקויים, יכול בהחלט להצביע על התרשלות המפקח. אבל זו בהחלט בעיה: על התובע יש נטל הוכחה, וכשתפקיד המפקח לא מוגדר ואין רף מינימלי שמגדיר מהו פיקוח, זה מצב לא אידיאלי עבור בעלי נכסים".
העובדה שגבולות האחריות של אדריכל ומהנדס ברורים בחוק, מחלישה את מידת המחויבות של מפקח הבנייה כיום?
עו"ד שטיין: "ברור שככל שהמטלות של המפקח וגבולות האחריות שלו יהיו יותר ברורים ומוגדרים בחוק, כך יהיה פשוט יותר להוכיח שלא עמד במטלות שלו. למשל, לגבי מהנדס קונסטרוקציה, יש חובת פיקוח עליון על כל עבודות בניית השלד של המבנה. אני לא רואה מניעה לכך שינסחו קודקס של חובות שיחולו גם על מפקח הבנייה. חשוב שהאחריות שלהם תהיה 'ביחד ולחוד', כדי שאיכות הפיקוח תהיה גבוהה יותר ושאכן ימנעו ליקויי הבנייה".
לא רק דרישת הסמכה: "צריך לקבוע רף מינימאלי שמתחתיו זה כלל לא ייחשב לפיקוח"
כאמור, כיום כל אחד יכול להציג את עצמו כמפקח בנייה, זאת גם ללא הכשרה. בנוסף, יש כל מיני רמות של פיקוח, בהתאם לתקציב בעל הנכס. וכך, נוצר מצב, שהמפקח תמיד יכול לטעון שליקוי מסוים לא היה בתחום אחריותו.
"כל אדם שסיים לבנות את הבית שלו, יכול להציג את עצמו כמפקח בנייה", אומר רולס. "במצב שבו התחום פרוץ, נכנסים כל מיני שרלטנים לתחום ומסכנים בעלי נכסים. אני חושב שכיום זהו המקצוע הכי חשוב בבנייה פרטית, ובמקרים מסוימים מפקח הבנייה עולה בחשיבותו על האדריכל".
"ראוי שתהיה דרישת סף מינימאלית לגבי הכשרה והשכלה", אומר עו"ד שטיין. "שיחליטו מהו הקורס הרשמי המוכר, מטעם איזה משרד ממשלתי ויערכו בחינות מתאימות, דרישות לקורסי השתלמות אחת לשנה. ראוי שיהיו לפחות בחינת הסמכה, ושכן תהיה אפשרות לעסוק בתחום עם רישיון. אחרת, כל אחד שהיה שיפוצניק יכול להגדיר את עצמו כמפקח".
ישנן כל מיני רמות של פיקוח, בהתאם לתקציב של בעל הנכס. כיצד אם כך ניתן לקבוע בחוק מטלות, כשלא ברור האם המפקח בכלל יתוגמל עבורן?
עו"ד שטיין: "היקף העבודה של המפקח, נגזר מהשכר שמשלמים לו. ועדיין, ראוי שהחוק יקבע רף מינימאלי סביר שמתחתיו זה כלל לא ייחשב לפיקוח".
"אם מהנדס שהאחריות שלו על פי החוק היא רק ל'פיקוח עליון', מגיע לנכס פעם בחודש, מפקח מגיע פעמיים בשבוע לפחות", אומר מלטינסקי. "זה 8 פעמים מול פעם אחת. אבל זה לא רק מספר הביקורים, אלא בעיקר העיתוי שלהם. למשל: לפני שלב האיטום ואחרי האיטום (ולבדוק שמבוצעת בדיקת הצפת מים). דוגמה נוספת: בשלב הטפסנות לפני יציקת הביטון, יש צורך ב-4 ביקורים: ביקורת של כשעתיים בכל מפגש. אם המפקח נעדר משלב קריטי בבנייה, ואין תיעוד להגעתו, זה בהחלט יכול ליצור בעיות בהמשך. לכן, כשהכל יהיה מוסדר, מוגדר וברור – כמות ליקויי הבנייה תקטן".
האם צריכה להיות חובת רישוי, או שנכון להשאיר את הרישוי בגדר המלצה, ושהצרכנים יקבלו החלטה האם הם רוצים לבחור באדם בעל רישיון או לא?
רולס: "אני מאמין בחובת רישוי. הצרכנים לפעמים מוטים, ובוחרים משיקולים לא נכונים מטעמים של כביכול חיסכון. אבל בפועל, לא מדובר בחיסכון. למה שלא נהיה מדינה מתוקנת? שמפקח בנייה יהיה תחת מעקב, שתהיה אפשרות להגיש תלונה עליו אם מעל בתפקידו, שידע שניתן לשלול את הרישיון שלו במקרים קיצוניים. זהו תחום שמחייב השתלמויות מדי שנה: יש המון חידושים בתחום האיטום, האינסטלציה, בתחום חומרי בנייה, תקנות של מכון התקנים מתעדכנות".
לדבריו, "כיום אי אפשר לדרוש מהמפקחים כלום. אין דין ואין דיין. הגיע הזמן שיהיה איגוד, שיהיה תקנון ברור שיגדיר מי רשאי להציג את עצמו כמפקח. יש אנשים שבנו בית לבד, ועשו לפני כן דוקטור על הבית שלהם. אין בעיה שיהיו מפקחים, אבל שישלימו את כל הידע שחסר להם, לפני שהם מציעים את שירותיהם לאחרים ומסכנים את הכסף של בעלי נכסים. אין סיבה שמשרד ממשלתי לא יקיים בחינות הסמכה. זה בהחלט יעלה את רף הבנייה בישראל".
"מכיוון שליקויי בנייה מתגלים כעבור שנים, נהוג לזלזל בתפקיד המפקח"
בבנייה הפרטית, פעמים רבות מוותרים על תפקיד מפקח הבנייה, משיקולי תקציב. התחושה היא שהקבלן כבר ידאג לביצוע יסודי של התוכניות, ואם תהיה בעיה נפנה אליו. ואולם, בייחוד בשלב השלד, יש ליקויים שלעולם לא ניתן יהיה לתקן והם יורידו משמעותית את שווי הנדס.
מדוע יש נטייה לזלזל בתפקיד המפקח, ופעמים רבות לוותר על שירותי פיקוח?
עו"ד שטיין: "גם בבנייה ציבורית יש נטייה לחסוך על הפיקוח, מתוך הנחה שזה 'לזרוק כסף לפח'. גם קבלנים חוסכים בפיקוח, ולראייה, אם היו מפקחים ביעילות היו הרבה פחות ליקויי בנייה. זה מסוג השירותים שמרגישים שלא מקבלים עבורם תמורה. כשהקבלן עובד והבנייה מתקדמת, רואים בשטח את התוצאות עבור השכר שמשלמים לו. לעומת זאת, בפיקוח התמורה אינה נראית לעין, אלא מתגלה רק מספר שנים לאחר סיום הבנייה, לפעמים. כמובן שזו טעות גדולה, משום שהמחיר שמשלמים על היעדר פיקוח הוא הרבה יותר גבוה בסופו של דבר".
אז מי יהיה זכאי להיות מפקח בנייה? אלו הדרישות המוצעות
אם שקלתם להיכנס לתחום פיקוח הבנייה, או אם אתם עושים את צעדיכם הראשונים בענף, הרי שעל פי התקנון המוצע, יכול להיות ששערי הכניסה למקצוע יהיו סגורים בפניכם, בהיעדר עמידה בתנאי סף.
אדריכל, מהנדס או קבלן: על פי התקנון, יהיה זכאי להיות מפקח החבר באיגוד המפקחים כל מי שהוא אדריכל או מהנדס בעל רישיון, שהוא בעל ניסיון של שנתיים ומעלה, כל הנדסאי רשום בעל ניסיון של שלוש שנים ומעלה וכל קבלן בניין רשום בסיווג ג-1 ענף 100 שהוא בעל לפחות ארבע שנות ניסיון.
חובת הכשרה משמעותית ודרישה למספר שנות ניסיון: מי שאינו בעל אחד המקצועות האלו, יוכל להיות חבר באיגוד המפקחים רק לאחר הכשרה מקיפה: כלומר מי שעבר קורסים והכשרות בתחום הבנייה במוסד מוכר בהיקף של 550 שעות אקדמיות, הכוללות: 200 שעות אקדמיות בתחום פיקוח ומקצועות בנייה, 100 שעות בתחום ניהול בנייה, 100 שעות בתחום בטיחות ו-50 שעות בתחום מניעת כשלים וליקויי בנייה.
בנוסף, תהיה דרישת ניסיון של 5 שנים בעבודות בנייה (מתוכן עבד כמפקח מתמחה תחת מפקח מאמן). מי שירצה להסתפק בתקופת ניסיון קצרה יותר (3 שנים) יצטרך לעבור את בחינות הקבלה.
מה יהיה עם דור "המדבר"? כיצד ניתן למנוע פגיעה במפקחי בנייה ותיקים
כיום, קיימים בענף מפקחי בנייה שאין להם הכשרה מסודרת, אבל הם בכל זאת עובדים כבר 20 שנה בענף.
כיצד ניתן יהיה למנוע מהם לעסוק בתחום שלהם?
מלטינסקי: "כדי לא לפגוע במפקחים שנמצאים זמן רב בענף, ואכן כבר צברו ניסיון רב של מעל עשר שנים בתחום הבנייה, הרי שאלו יידרשו לעבור בחינות הסמכה ולהיות לפחות בעלי 12 שנות לימוד, או בעלי תעודת בגרות".
האם צריכה להיות דרישה מחייבת לרישיון גם למי שעוסק שנים בתחום?
עו"ד שטיין: "כמובן שאם יש מישהו שהוא מהנדס או אדריכל, זו דרגה מעל מפקח. לכן, לגביהם אין שום בעיה והם לא זקוקים לרישיון פיקוח אם הם מחזיקים ברישיון רחב יותר, שקשור לעולם התכנון. ואולם, לגבי ציבור המפקחים הוותיקים שעובדים שנים ללא הכשרה, מה הבעיה לעשות להם מבחנים ולקבוע תנאי סף כלשהם? הרי ממילא מבחינת בית-המשפט הם נושאים באחריות, כמו כל בעל מקצוע אחר, ובמקרה של התרשלות הם חייבים בפיצוי".
האם המהלך של הסדרת הענף לא יכול להתפרש כסגירת שערי המקצוע על-ידי גילדה ותיקה ששומרת על עצמה?
מלטינסקי: "אנחנו לא מנסים להקשות על כניסה למקצוע מחשש להיעדר פרויקטים עבורנו, אלא מתוך הבנה שרף הבנייה בישראל הוא נמוך מאוד. כל מי שבנה בית פעם אחת בעצמו, או עשה קורס של 50 שעות בתחום האיטום, מציג את עצמו לבעלי נכסים למפקח בנייה. ההכשרה שלו מינימלית, אין עליו ביקורת והוא רק בבחינת יועץ שלא נושא בשום אחריות ולא חותם על אף מסמך".
לדברי מלטינסקי, "זהו מצב מעוות שהתפתח בישראל לאורך כל השנים, וראוי לתקן אותו. הענף לא יכול יותר להתקיים ללא איגוד, ללא בקרה וללא קוד אתי. ברגע שאנשים ידעו שיש עליהם פיקוח, אני מאמין שזה לכשעצמו יהיה מסננת, וירתיע חאפרים מכניסה לתחום. גם תפקיד הצרכן חשוב פה. ברגע שידעו שיש אופציה לשכור שירותים של אדם שנמצא תחת פיקוח של החוק, של משרד ממשלתי, כפוף לקוד אתי – וכל זה במחיר דומה, או יקר במקצת – הם ירצו שהמפקח שלהם יהיה בעל הסמכה".
"אפשר להקים ועדה שכוללת בעלי מקצוע ממגוון תחומים. אנחנו לא מנסים להגביל עיסוק של אף אדם בעל ניסיון וידע", מוסיף מלטינסקי. "אני לא מצפה ממפקחי בנייה להיות מומחים לאינסטלציה, למשל, אבל אני כן מצפה מהם שימנעו שגיאות מהותיות שעולים לבעלי נכסים אחר-כך ביוקר. מפקח בנייה כן אמור שיהיה לו מספיק ידע לגבי חובות על פי החוק, על פי התקנים או על פי המפרטים הכלליים בענף. למשל, בתחום אינסטלציה, הוא חייב להזהיר בעל נכס מפני מצב שבו אינסטלטור משתמש בשיטה מאוד מיושנת, או בצנרת לא מתאימה".
עוד כתבות בנושא:
קונים דירה מיד שנייה? הכינו כסף לשיפוצים
שיפוץ הבית המשותף
"הבעיה הקריטית היא בתחום הפיקוח לא בתחום ניהול הפרויקט"
"בבנייה פרטית של צמודי קרקע בתקציב נמוך יחסית (עד 2 מיליון שקל), בהיעדר תקציב, המצב בפועל הוא כזה שמפקח הבנייה הוא גם מנהל הפרויקט", מסביר מאיר אביגל, מפקח בנייה ומנהל פרויקטים שגם לוקח חלק בהתאגדות להסדרת הענף. "מנהל פרויקט, למעשה מעניק סל שירותים רחב יותר מאשר רק פיקוח".
מדוע מהלך ההסדרה שאתם מציעים מתייחס רק למפקח בנייה ולא מתייחס למנהל פרויקט, אם בפועל בשטח הוא מבצע את שני התפקידים ביחד?
אביגל: "מנהל פרויקט הוא מעל מפקח. תפקידו רחב יותר, והרבה מהמיומנויות שלו הן ניהוליות".
מלטינסקי: "המפקח הוא איש השטח. לא סתם באנגלית המקצוע הזה מכונה: "איש באתר" (Man on site). זה מינוח שמתאר את מהות התפקיד. מכיוון שבבנייה הפרטית כיום פעמים רבות מנהל הפרויקט הוא בעל הנכס (מכונה בחוק 'היזם'), נוצר מצב שהבעיה הקריטית היא הפיקוח בשטח. אני לא נגד הגדרה ברורה של תפקידי מנהל הפרויקט ואחריותו, אבל אני חושב שאם תחילה נסדיר את מעמד המפקחים ואת החובות שלהם, יהיה לנו מספיק בסיס רחב להסדיר גם את ענף מנהלי הפרויקטים. משם תצמח הבשורה".
לדבריו, "מנהל פרויקט זה תפקיד ששאול מהמון תחומים אחרים, הוא לא חייב להיות המומחה הכי גדול בתחום הבנייה. תפקידו יותר עסקי, שכרוך בניהול תקציב, בהתקשרות עם ספקים. הבעיה היא עם ציבור גדול של מפקחים, שמסתובבים בשטח, ונותנים לבעלי נכסים אשליה שהם אכן מונעים ליקויי בנייה בפועל. אני חושב שזה המקום להתחיל בו. רק בשלב מתקדם יותר, להתייחס למנהלי פרויקטים. יהיה הרבה יותר קשה לאכוף נהלים על מנהלי פרויקטים, כיוון שכיום על פי חוק כל בעל נכס חופשי לנהל את הבליך הבנייה או השיפוץ בעצמו".
הנושא נדון בהרחבה בוועידה הארצית לבנייה פרטית והתיישבות של מרכז הבנייה הישראלית.
צריכים קבלן שיפוצים? לחצו כאן
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"
מי שצריך לקחת את האחריות זה הקבלנים שעושים הרבה כסף מזה ולא המפקח שמקבל גרושים
גדולות עם כל המפקחים המהנדסים ומנהלי עבודה המוסמכים רשמית. עכשיו מחפשים את הקטנים שעושים בקושי כמה לירות, כדי לכסות את התחת הגדול של עצמם.
כל אחד ששם פתק על האוטו שלו שבו כתוב 'דורון קבלן רשום' יכול לעסוק בתחום.באירופה כל בעל מקצוע שקשור לבניה חייב דיפלומה .בארץ הכל קומבינה.רוב אלו שקוראים לעצמם קבלנים לא למדו באף מוסד מקצועי ,הכל אצלם לפי מה שהם חושבים שנכון. בתי המשפט מרחמים רחמים גדולים על 'קבלנים' ולכן הם ממשיכים להתפרע .חובה ראשית להסדיר נושא עבודות קבלנות ובמקביל נושא פיקוח .לא נראה שזה יקודם כי האינטרס הפוליטי כלכלי קודם לכל. אנחנו מדינה שמחמירה בתקני בניה בגלל אי אמונה ביכולת אותם 'קבלנים' זה לכשעצמו מעלה את מחירי הדיור ביותר מ20 אחוז. הכל נסוב סביב הסדרת הנושא מהשורש.
הנדסאי ,לכל אלא צריך ניסיון לפחות של 10 שנים ,מגיעים לענף הבנין ילדים סיימו למודים הנדסאים לא מבדילים בין בטון לבלוק או טייח לגבס ,לא יודעים לקרוא תוכנית חוסר ידע מדאיג,לכן יש הרבה כשלים וליקויים..מקבלים את התואר מפקח,!!הכל ענין של כסף.דחוף חקיקה וענישה קשה.
יש מנהל עבודה שאחראי על הבטיחות וקצב העבודה
יש קונסטרוקטור שאחראי על החלק ההנדסי
יש קבלן רשום שהאחריות הכוללת שלו כולל מינוי מנהל עבודה
יש אדריכל שאחראי על החלק העיצובי
כל השאר קשקוש
עלויות הבניה
בעולם אין דבר כזה מפקח יש כמאי שדואג לחשבונות אבל שוק הקבלנים פה זה פח אחד שלם אין להם בטוחים מתאימים ובתי המשפט לא מפצים כראוי את היזמים אבל בכל העולם המפקח הוא סוג של קבלן כללי הכל עובר דרכו ולא מביאים בעלי מקצוע זבל ומבקשים לפקח צריך לתת גם סמכויות למפקחים
קישקוש אחד שלם כל חוק שתעשו לא יעזורזה עוד ניסיון ליצור קרטלים בארץ הדפוקה כמו ההמצאה הישראלית שנקראת רשם הקבלנים רמאות לישמה
קונסטרוקטור הוא מהנדס, שתפקידו לפקח על הבניה והוא עושה זאת בעזרת, נכון, מפקח בניה.
הקונסטרוקטור חותם על גרמושקה(תוכנית בניין) חייב להיות מהנדס במקצועו ולהתמחות בתכנון בניה.
בהסכם עם מפקח הבנייה יש להכניס סעיפים על אחריות אישית של המפקח.כאשר ניתן לתבוע את המפקח על ליקויי בנייה .
בהצלחה
ראו אתר מעניין חיים יעוץ בנייה
לכל בונה הבתים -ממליץ לעיין בתקני הבנייה של מדינת ישראל באינטרנט .
רישמו הספר הכחול בגוגל .המפרטים נכונים לכל משרדי הממשלה ומשרד הביטחון ומתאים גם לנו בונה הבתים
https://mifratclali.mod.gov.il/
ניתן להיעזר
לקחתי פיקוח של שני שותפים אחד מהנדס השני הנדסאי. המהנדס הותיק בכלל לא טרח לבוא ההנדסאי הצעיר אומנם בא כל יום והמליץ לי על קבלן שלד גרוע אבל את הליקויים שלו לא ראה או לא רצה לראות בקיצור יצא על הפנים. להיזהר ממפקחים עדיף לקחת קבלן מפתח רציני עם המלצות ולעשות איתו חוזה מפורט ביותר עם עו''ד.
אני רוצה להבין משהו. מפקח בנייה שעבד בחברה שבונה עם ליקויי בנייה שהוא מהנדס או הנדסאי עם נסיון של 3 שנים נניח יהיה כשיר להיות מפקח בנייה עם הסמכה? מה הועילו התקנתם? מי שהתחיל רע לא יהיה מפקח בנייה טוב
מפקח חייב להיות עם הכשרה של הנדסאי
ומעלה,לא קבלן,לא קורס מפקחים וכל מיני
שטויות של ערן רולס,שכל מטרתו להרוויח
כסף מקורסים של חצי שנה ברמה נמוכה
והנפקת תעודות מפקח מי שהביא את המקצוע הזה למצב של חאפרים חסרי ידע
הם המרכז לבניה בראשות ערן רולס,שכל
מטרתו להרוויח כסף מהקורסים שהוא מוכר
לכן כל הרגולציה שהם רוצים לעשות,
היא מריחה מאינטרס כלכלי גרידא.
הקורסים של מרכז הבניה הם ברמה נמוכה
ולא מספיקה כדי לייצר מפקחים עם ידע
מקצועי,וכל שרלטן שמסיים את הקורס נהייה מפקח.
מה שלי לקח 27 שנה של הכשרות ,לימודים,
הכשרות במכון התקנים ,קורסים שונים,
בקר בטון ,קריאה ולמידה של תקנים,השתלמויות בנושאי בניה וכו'ב,
הם מכשירים לכאורה מפקחים בחצי שנה ומנפיקים להם תעודות מפקח=בולשיט.
אז cut the bulshit!!!
מפקח בניה אמור לפקח שמבצעים את העבודה לפי תכנית אדריכל מהנדס ושאר יועצים החתומים על התכניות , כמו יועצי בטיחות , מהנדס אינסטלציה , בקר וכו' .מנהל עבודה אמור לדאוג לחלוקת עבודה נכונה , כח''א , ,חלוקת משאבים נכונה, וכו' . דהיינו תפקידו של מפקח בניה בשטח נושא אחריות כבדה מאוד ! מפקח בניה אמור לבדוק דקה ליצירה כמה ברזל שמו ואם זה תואם תכנית מהנדס ! מישהו פה התבלבל לחלוטין ! מפקח בניה אמור לתת מענה לכולםםםםםם !! מפקח בניה יש בכוחו לעצור את העבודה באם לא בוצעה כהלכה !!! מבהיל אותי שכל האמור בכתבה לא כ''כ נכון ...
הזילות במקצוע .גם הנדסאים זו זילות המקצוע .יש למנות מהנדס ומהנדס זוטר ( הנדסאי ) .ורק הם יוכלו להיות מפקחים .
כמפקח אני ממליץ למפקחים אחרים שתתקדמו ל Sabaza מייעל לי ולצוות את העבודה באופן משמעותי כל מה שפעם הייתי מעיר לקבלן בעל פה וחצי מזה לא היה מתבצע יוצא בדו'ח ברור ומהיר מהשטח וזה עוזר לדברים להתבצע וגם חוסך לי זמן ומריבות עם הקבלן
המהנדס והאדריכל אחראים לבניה(בטוח בפרטית)
כל השאר נשמע כמו ניסיון להסיר אחריות מהחפריות של האדריכלים והמהנדסים(שהיו לוקחים פעם כסף על פיקוח...)
דכא. אני בעד הסדרת המקצוע
חברה אמינה מקצועית עם כל התעודות הדרושות מנסיון
אין פיקוח על כלום במדינה הזאת הכל מתבצע והעיקר שיהיה. מצחיק ועצוב באותה נשימה. על ניבחרי הציבור אין לסמוך אז על האדם הפשוט?!
מפקח טוב זה מפקח שנתבע עי הקבלן ! אין הרבה כאלה
מפקח טוב זה מפקח שעומד בלוח זמנים , תקציב ואיכות העבודה! בדכ זה גם מהנדס אזרחי רשוי ומוסמך !
עם הלקוחות שלהם..
וגם שם מדובר במאות אלפי שקלים.
הייתי לקוח שלו לפני 20 שנה בתביעה מול קבלן.
ניהל תביעה למופת, לקח כמה שנים והסתיים בפשרה של כ 35-40% שלדעתי זה לא רע.
אני בפירוש ממליץ עליו.
בבנית קןטג' יוקרתי -פיזרו סיד על נצנרת,גנבו אריחי קרמיקה אסלה וברזים, לא בנו מעקה במדרגות,לא סיימו להרכיב חלונות ,את הכניסה לא ריצפו וככה מסר מפקח הבניה את המפתחות לדיירים.
זה סיפור אמיתי
היו לי מספר מפקחים, הם בעיקר דואגים לסגור פינות וקומבינות עם הקבלנים שמבצעים את העבודה.
מעטים הישרים באמת. בטח כאלו שמחויבים באמת לפרוייקט.
מספרים סיפורים על מקצועיות ומה הם עשו שבפועל רק רוצים ללכת לעבודה אחרת ולא דואגים לתיקונים.
הגרוע מכולם שפגשתי ועבדתי איתו זה יוסי פדידה.
להתרחק באופן כללי מכל מי שמכיר אותו וקבלנין מכפר יונה.
תמידה בקשו רשימה של 3 ממליצים לפחות.
בדרך כלל מה שתשלם זה מה שתקבל,אנשים מתקמצנים בבניה ואחר כך מתפלאים שהבית מחורר והשקעים הפוכים,פעם ראשונה נכוותי בפעם השניה הבנתי את הרעיון ולקחתי מפקח שהוא קבלן רשום עם נסיון והרבה המלצות
יוכל להיות מתווך כך יהיה גם עם התעודה של מפקחי בניה....כל אחד יוכל להיות מפקח בניה.מדינה דמיקולו.....
הבעל המקצוע הכי מיותר בבנייה, לא לוקח שום אחריות, את כל הליקויים אני גיליתי. המפקחים מספרים בהתחלה סיפורים 'אם הקיר עקום, עני אומר לקבלן לשבור!' בפועל המפקחים ממליצים/מביאים את בעלי המקצוע שלהם והם יותר משרתים את האינטרסים שלהם מאשר את שלך...אין כמו למידה, התייעצות ופיקוח עצמי!!!
מה עם כל אלה שעשו אצלכם קורס מפקחי בניה וקיבלו תעודה חתומה ממרכז הבניה הישראלי ?
מרכז הבניה הישראלי זה גוף פרטי שמכשיר מפקחים,
מחר אני יכול לפתוח הפרופסורה לפיקוח על הפיקוח ולהקש שכירו רק בי.
מזה השטיויות האלו.
יש תעודות של מנהל עבודה, הנדסאי, מהנדס, קבלנים עם סיווג של מליונים ונסיון של שנים.
כל כמה ימים קם גוף חדש וחושב שהם דוקטור לבניה.
חלאס מדינת בירוקרטיה.
שיטילו עליהם את מלוא האחריות.
כשמדברים על פיקוח מדברים על מקצוע ולא חלטורה ! מפקח צריך להיות מפקח צמוד בעל רישיון מהנדס מוסמך
בבניה רבוייה ופרויקטים גדולים ישתמשו במפקח בעל תעודה מהנדס ולא פחות
אסור מצב שלמפקח יש חלק בניהול . זהו ניגוד עניינים מובנה. כל הכתבה נגועה בהנצחת המצב הקיים.
ממליצים בחום על בורר ניהול ופיקוח - רצינות מקצועיות ושירות
אני עוסק בתחום 30 כמפקח,מנהל פרוייקט.לא צריך פיקוח צמוד בבנייה.כל המחוייבות על הקבלן.מחוייבות לבדיקות לפי תקן,אבטחת איכות עושים את בכביש שש ובפרוייקטים נוספים.ועונשים כבדים.השיטה של פיקוח צמוד לא שווה כלום.
פיקוח בפרוייקטים גדולים (40 מיליון ומעלה) מאוד חשוב.
ממומן ע״י אנטרסנטים