שתף קטע נבחר

יתנו - יקבלו: "ברית ההגנה" הסמלית שתסייע לנתניהו וטראמפ

אם יחליטו נשיא ארה"ב ורה"מ לפרסם הצהרה על סיוע ביטחוני הדדי, מימושה בפועל לא יחייב תיאום הדוק של הפעילות הביטחונית מעבר לזה שכבר קיים. יהיה זה אקט הצהרתי שיסייע לסיכויי בחירתם מחדש של נתניהו וטראמפ. פרשנות

 

בנימין נתניהו פגישה עם נשיא ארה
נתניהו וטראמפ(צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)

כשברקע המתח הגובר במפרץ הפרסי וצעדי איראן לנסיגה מהסכם הגרעין עם המעצמות, דווח השבוע על האפשרות שישראל וארצות הברית יכריזו על "ברית הגנה אסטרטגית". הנושא אינו חדש והוא עלה כמה פעמים בהיסטוריה המשותפת לשתי המדינות - בעיקר במקרים שבהם נשיא ארה"ב ביקש לשכנע את ראש ממשלת ישראל לבצע ויתורים במסגרת משאים ומתנים מדיניים שהתנהלו בחסות הבית הלבן.

 

ברור שנתניהו וטראמפ אכן מדברים בימים אלה - כולל השבוע בשיחת טלפון טרנס-אטלנטית - על אקט הצהרתי שאמור לסייע לנתניהו במערכת הבחירות הנוכחית, ולהמחיש לציבור עד כמה הוא משפיע על היושב בבית הלבן, ועל התמיכה האסטרטגית שארה"ב מושיטה לישראל.

 

 

הפעם טראמפ לא רק נותן, אלא גם מקבל סיוע דומה לבחירתו לתקופת כהונה שנייה. מה ששני האישים מדברים עליו ופורסם במעריב, אינו "ברית הגנה" פורמלית בין ארה"ב וישראל - כזו שמעוגנת במסמך ושעל פיה מתחייבים את הצדדים החתומים עליו לפעול צבאית כדי לסייע זה לזה במקרה שנשקף איום חמור לריבונות ולביטחון האזרחים של אחת מהן או שתיהן, כמו למשל ברית ההגנה הקיימת בין ארה"ב למדינות אירופה החברות בברית הצפון-אטלנטית ובין ארה"ב לקוריאה הדרומית.

 

לפי כל הסימנים, השניים מדברים על הצהרה שמעניקה משנה תוקף למצב הקיים שבו הממשל בוושינגטון - כל ממשל - נותן לישראל מענק ביטחוני שנתי שבמסגרתו מקיימים ביניהם מערכות הביטחון, קהיליות המודיעין והצבאות של ארה"ב וישראל שיתופי פעולה וחילופי מידע הדוקים על בסיס יומיומי ובנוסף מקיימים הצבאות תרגילים משותפים - בעיקר כדי להיות מוכנים למקרה שישראל תזדקק לסיוע אמריקני ביירוט טילים ורקטות, וסיוע לוגיסטי דחוף בעת מלחמה.

 

באקט ההצהרתי, שאינו ברית הגנה מחייבת, ידובר כנראה בלשון עמומה על "התחייבות" של ארה"ב לסייע לישראל במקרה של איום גרעיני וטילי איראני עליה, וכן על מצב שבו ישראל תיקלע בזמן מלחמה למחסור לוגיסטי או מחסור בחימושים אוויריים מדויקים, וכן בחימושים ובמשגרים ליירוט טילים.

 

 

סוללת פטריוט. ארכיון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
סוללת פטריוט. ארכיון(צילום: AFP)

למעשה, מדובר בהתחייבות הצהרתית של ארה"ב לעזור נקודתית לישראל מול שני האיומים העיקריים הנשקפים לה: נשק גרעיני ותלול-מסלול. התחייבות הצהרתית כזו ניתנה כבר בעבר על-ידי הנשיא בוש האב בשנות ה-90, כששליט עירק, סדאם חוסיין, איים במרומז בשיגור נשק גרעיני לעבר ישראל. לפני מלחמת המפרץ הראשונה "לשרוף את ישראל" והנשיא בוש האב אמר שכל התקפה לא-קונבנציונלית על ישראל תיחשב להתקפה על ארה"ב.

 

כשפרצה המלחמה, שלח בוש האב לישראל סוללות פטריוט על צוותיהן כדי להגן עליה מטילי הסקאד המשופר (טילי "אל חוסיין") ששיגר חוסיין. אגב, הנשיא האמריקני עשה את המהלך הזה יותר כדי למנוע פעולה צבאית ישראלית בעירק, שעשויה הייתה לפרק לו את הקואליציה הערבית שהקים נגד סדאם חוסיין מאשר לעזרת ישראל.

 

בנוסף לכך, ארה"ב מאחסנת ציוד צבאי וחימושים של הכוחות המזוינים של ארה"ב בישראל למקרה שיצטרכו לפעול בדחיפות במזרח התיכון. הציוד הזה כבר מאוחסן בארץ ועל פי מזכר הבנה שנחתם בין שתי המדינות - הוא עומד לרשות ישראל בשעת חירום.

 

משמרות המהפכה איראן נסיון השתלטות על מכלית נפט בריטית British Heritage בריטניה (צילום: shutterstock)
מכלית הנפט הבריטית במפרץ הפרסי(צילום: shutterstock)

למה תתחייב ישראל?

נראה שגם כאן מדובר במיסוד של מה שקורה כבר ממילא, כלומר, סיוע לארה"ב במידע מודיעיני נגד איראן ונגד דאעש, אספקת מידע להגנה על המשטרים בעלי בריתה של ארה"ב במזרח התיכון ושיתופי פעולה טכנולוגיים ולוגיסטיים שונים בעת הצורך: למשל, טיפול דחוף ומציל חיים בפצועים אמריקניים, שימוש בבסיסי חיל האוויר וכו'.

 

ההצהרה בעניין הגרעין - אם תבוא מהבית הלבן - אמורה להרתיע את איראן ותהיה מעין התחייבות עמומה של ארה"ב, כמו זו שנתן הנשיא בוש האב ב-1991 כשהבטיח לפרוש מטרייה גרעינית מעל ישראל. אולם אסור לשכוח שהנשיא האמריקני היום הוא דונלד (המצייץ) טראמפ.

 

חשוב להדגיש: לפי כל הסימנים, נשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל לא מדברים על ברית הגנה ממשית, אלא על אקט הצהרתי שאינו משנה דבר בשטח או בסטטוס המדיני-ביטחוני. יהיה זה כנראה אקט סמלי בדומה ל'העברת השגרירות האמריקנית לירושלים".

 

לכן, אין טעם לדון במעלותיה או במגרעותיה של ברית הגנה עם ארה"ב. אם בכלל טראמפ ונתניהו יסכימו ביניהם על הצהרה ביטחונית, היא לא תגביל את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל; היא לא תחייב את ממשלת ישראל לתאם מראש כל מהלך צבאי עם ארה"ב ולא תחייב את צה"ל לשלוח את חייליו להילחם לצד האמריקנים באפגניסטן ובמקומות אחרים בעולם כפי שעושים חיילי מדינות נאט"ו.

 

אם בכלל יחליטו נשיא ארה"ב וראש הממשלה נתניהו לפרסם הצהרה על סיוע ביטחוני הדדי, מימושה בפועל לא יחייב תיאום הדוק של הפעילות הביטחונית מעבר לזה המתבצע בצורה וולונטרית והוא יהיה תלוי ברצונם הטוב של הצדדים. מה שקיים כבר ממילא בינינו לבין "הדוד סם" - זה פחות או יותר מה שיהיה. 

 

כאמור, האפקט הממשי של הצהרה כזו, יהיה סיוע לסיכויי בחירתם מחדש של נתניהו - שכישוריו כמדינאי עולמי יקבלו הוכחה וחיזוק נוספים - ואת סיכויי טראמפ להיבחר פעם שנייה לנשיא ארה"ב בסיוע האוונגליסטים תומכי ישראל, המהווים מרכיב חשוב של בסיס התמיכה הפוליטי שלו.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
נתניהו וטראמפ
צילום: רויטרס
מומלצים