"מאוד יפה כאן": כשהאדם הראשון נחת על הירח
לפני 50 שנה היו נשואות פני העולם לעבר הירח, שם נחתו ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין. "זה דומה מעט למדבר המערבי, אך מאוד יפה כאן", אמר ארמסטרונג. לאחר פחות משלוש שעות השניים חזרו ל"עיט" ואחרי שינה ארוכה הם המריאו בחזרה לחללית שבה המתין מייקל קולינס
50 שנה לרגע ההיסטורי של משימת אפולו 11: ב-20 ביולי 1969 בשעה 22:56 (שעון מזרח ארצות הברית) דרך האסטרונאוט האמריקני ניל ארמסטרונג על אדמת הירח ואמר את המשפט הבלתי נשכח "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות".
50 שנה לנחיתה על הירח, כל הכתבות:
הקץ לתיאוריות הקונספירציה: הנחיתות שהיו באמת
כך חגגו בישראל את הנחיתה ההיסטורית
ציוצים מ-1969: נאס"א משחזרת בטוויטר
הנחיתה
אבל לפני הצעד ההיסטורי, היה על ארמסטרונג ושותפו למשימה באז אולדרין להנחית את ה"עיט", שהופרד כמה שעות קודם לכן מרכב הפיקוד של אפולו 11, במקום מישורי על פני הירח. בהיותם בגובה של 67 מטרים מפני הירח הם דיווחו: "יורדים למטה בעדינות". כשהיו בגובה של 23 מטרים, הם אמרו: "הכול בסדר". כשהגיעו למרחק של 9 מטרים בלבד מאדמת הירח, הצהירו השניים: "אנחנו מרימים קצת עפר בעת הנחיתה".
החלק הראשון של הנחיתה בוצע באופן אוטומטי, כאשר החללית כיוונה את עצמה באמצעות מערכות ניווט, שבדקו את מרחקה מהירח ואת מהירותה. בשלב האחרון של הנחיתה, כשהיה צורך לכוון את החללית לשדה שטוח על פי מראה העין, נטל ארמסטרונג את ההגאים לידיו וכיוון את החללית בעצמו.
לאחר הנחיתה, הכריזו האסטרונאוטים: "כאן בסיס שלווה, כאן בסיס שלווה. ה'עיט' נחת". לאחר מכן הוסיפו: "תהיו מי שתהיו באשר אתם שם, הרהרו נא במאורעות של השעות האחרונות ותנו תודה לאל, כל אחד לפי דרכו".
נראה ששם המקום השפיע על הרגשתם של ארמסטרונג ואולדרין ומיד לאחר הנחיתה ירדה התרגשותם והם הפכו שלווים יותר. רופא המבצע ביוסטון, שעקב כל העת אחר מצבם הגופני של השניים, אמר כי לאחר הנחיתה ירד קצב פעימות הלב של אולדרין ל-40 בדקה, בעוד שבזמן הנחיתה הקצב עמד על 156 פעימות בדקה.
הרגע ההיסטורי
כמה שעות לאחר הנחיתה, פתח ארמסטרונג את פתח תא ה"עיט". הוא ירד באיטיות ובזהירות על שלבי הסולם, שהיה צמוד לאחד מכני הנחיתה של רכב החלל. הוא הניח את רגלו על אדמת הירח ולאחר את המשפט שנחקק בדפי ההיסטורי, הוא הוסיף: "זה שונה, אך מאוד יפה כאן". כמה דקות לאחר מכן הצטרף גם אולדרין לארמסטרונג. גם הוא לא יכול היה להסתיר את התפעלותו: "יפה, יפה, זה משהו".
הפעולה הראשונה של שני האסטרונאוטים לאחר צאתם מ"העיט", הכינוי שניתן לרכב הנחיתה על הירח, הייתה להניח את לוחות הזיכרון. ארמסטרונג קרא את הכתוב בה: "כאן דרכה כף רגלו של האדם על פני הירח, יולי 1969. באנו בשלום בשם האנושות כולה".
ב"ידיעות אחרונות" נכתב אז כי לצופי הטלוויזיה הרבים ברחבי העולם, שעקבו כל העת אחר צעדיהם של האנשים הראשונים על הירח, נראה השידור כסרט מדע בדיוני, אלא שהפעם הוא היה אמיתי. שני האסטרונאוטים, שלבשו חליפות חלל מבהיקות, סיירו בסביבות רכב הנחיתה שלהם כשהם נעים בקלילות כאילו נמצאו בתוך מים, בשל כוח המשיכה הקטן שעל פני הירח, שהוא שישית מכוח המשיכה שעל כדור הארץ. שני האסטרונאוטים נראו למעשה כמרחפים להם וקופצים "קפיצות קנגורו".
נשיא ארצות הברית דאז, ריצ'ארד ניקסון, מיהר להתקשר אל האסטרונאוטים, זמן קצר לאחר צאתם מרכב הנחיתה. הנשיא אמר: "כל בני האנוש מאוחדים בגאוותם על המעשה שעשיתם, אני מודה לכם מאוד". למעשה, לשיחה האזינו כל צופי הטלוויזיה בארצות הברית. ארמסטרונג השיב: "כבוד רב הוא לנו להיות כאן, כשאנו מייצגים לא רק את ארצות הברית". בסוף השיחה אמר ניקסון כי הוא מקווה שסכום החיוב בחשבון הטלפון על השיחה לירח לא יהיה גבוה.
הפעולה המדעית הראשונה של שני האסטרונאוטים הייתה לאסוף דגימות מאדמת הירח לתוך מיכל קטן. לאחר מכן הם תקעו את המוט שעליו התנוסס דגל ארצות הברית. "זה יפה, זה יפה", הם אמרו. את מראה הירח תיאר ארמסטרונג: "זה דומה מעט למדבר המערבי, אך מאוד יפה כאן".
ארמסטרונג הוסיף לאחר מכן: "אין קושי להלך על הקרקע. 'העיט' לא יצר מכתש כלשהו. אנו נמצאים על משטח מישורי. די חשוך כאן ואני קצת מתקשה לראות היכן צועדות רגלי". הוא הוסיף: "אני דורך רק על אבק דק הנדבק לנעלי. זה מעניין מאוד".
לאחר מכן הם שבו לעבודה והתקינו מכשירי מחקר על הירח. המכשירים האלה נועדו לבדוק תופעות של "רוחות סולאריות" ורעידות אדמה על הירח. בנוסף הם התקינו מכשיר המחזיר אור, שבאמצעותו אפשר לבדוק את המרחק בין כדור הארץ לירח בדייקנות רבה. מאוחר יותר הם אספו עוד דגימות מאדמת הירח והכניסו אותן לחללית.
בתום שעתיים ו-55 דקות חזרו ארמסטרונג ואולדרין לתוך ה"עיט". למעשה הם שהו על אדמת הירח 15 דקות יותר מהמתוכנן. בזמן הזה הם השלימו את כל המשימות המדעיות שהוטלו עליהם, פרט למשימה אחת שהוגדרה "לא חשובה".
עם שובם ל"עיט", האסטרונאוטים העלו שוב את הלחץ הפנימי, כדי שיוכלו להוריד את חליפות הירח. לאחר מכן אכלו השניים ארוחה דשנה. את היום ההיסטורי חתמו השניים – שהיו עייפים מאוד - בשינה. כיוון שלא היה כמעט מקום ב"עיט", ארמסטרונג שכב על כיסוי המנוע ואולדרין "התקפל" על הרצפה. בעת שהשניים ישנו - עקבו במרכז החלל ביוסטון אחר שנתו של ארמסטרונג, באמצעות מכשירים שהוצמדו לגופו. כדי לחסוך במשקל - לא צויד אולדרין במכשירים דומים. בסך הכול שהו השניים על אדמת הירח – כ-21 שעות ו-31 דקות - רוב הזמן, כאמור, בתוך רכב הנחיתה.
בחזרה ל"קולומביה"
אחרי המנוחה על אדמת הירח, הגיע השלב המסוכן והקשה ביותר במשימה - ההמראה מאדמת הירח והכניסה למסלול סביבו. לשני האסטרונאוטים היה ברור כי אם תקרה תקלה קטנה במנוע של החללית, לא יצליח שום כוח בעולם לחלץ אותם מהירח.
אך השניים לא התרגשו יותר מדי. לפי דיווחו סוכנויות הידיעות, התרכזו השניים בעבודתם בשקדנות וביסודיות שאפיינו את פעולותיהם במרוצת המבצע כולו.
החששות מהר מאוד נעלמו כש"העיט" זינק מקרקע הירח. המנועים רבי העוצמה של רכב החלל הזעיר פעלו במשך 7 דקות ו-14 שניות. היו אלו הדקות הארוכות ביותר של המבצע, שכן חייהם של ארמסטרונג ואולדרין היו תלויים בפעולתו התקינה של המנוע. אך גם חלק זה של המבצע, כמו כל שלביו הקודמים, פעל בשלמות.
"פעולה מוצלחת", דיווחו ממרכז הבקרה ביוסטון. ארמסטרונג השיב: "זוהי רכיבה שקטה". אולדרין אמר: "טיסה חלקה". ומן הקרקע ביוסטון סיכמו: "זה יופי, יופי".
ה"עיט" נכנס למסלול סביב הירח ואז החל התמרון הקשה והמסובך של מפגש בין רכב הפיקוד לבין ה"עיט". תמרוני ההצמדות נמשכו יותר משלוש שעות, כשכל אותה עת מקיפות שתי החלליות את הירח ומקטינות בהדרגה את המרחק ביניהן. ההיצמדות הושלמה בסופו של דבר בהצלחה מלאה ובכך הסתיים אחד החלקים הקשים והמסוכנים של המבצע ההיסטורי.
לאחר שהשלימו את פעולת ההתחברות בין ה"עיט" לרכב הפיקוד – החלו האסטרונאוטים בהכנות לעבור מ"העיט" בחזרה על ה"קולומביה" באמצעות מנהרה קטנה. לרגע זה ציפה מייקל קולינס, שנשאר כל הזמן לבד ברכב הפיקוד בזמן ששני חבריו למשימה עשו היסטוריה. קולינס אמר בזמן שחבריו למשימה עשו היסטוריה, כי הוא "האדם הבודד ביותר ביקום".
כשארמסטרונג נכנס לרכב הפיקוד הוא אמר: "נעים למצוא מקום שאפשר לשבת בו", כיוון שב"עיט" לא היה מקום לשבת. לאחר מכן הפעילו האסטרונאוטים את המנגנון שנועד להפריד בין ה"עיט" לבין ה"קולומביה". ה"עיט" סיים את ולמעשה התרסק על אדמת הירח. ארמסטרונג ואולדרין הביטו ב"עיט" המתרחק ולא אמרו דבר.
עתה נותר לשלושת האסטרונאוטים לעשות את דרכם בחזרה לכדור הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
