שתף קטע נבחר

ניצחונה של הנמסיס של בנימין נתניהו

חרף הפצרותיהם הבלתי נלאות של רה"מ ובני משפחתו, הם ייאלצו לראות את איילת שקד עומדת בראש האיחוד בימין. אבל לניצחון שלה יש גם צד שני


איילת שקד בנימין נתניהו (צילום: EPA, יואב דודקביץ)
איילת שקד ובנימין נתניהו(צילום: EPA, יואב דודקביץ)

יהיו אשר יהיו תוצאות הבחירות, מנצחת אחת כבר יש: איילת שקד. הנמסיס של בנימין נתניהו - ושל משפחת נתניהו - לא תהיה רק האישה היחידה שתעמוד בראש מפלגה, אלא שזו גם לא תהיה סתם מפלגה. שקד, האישה החילונית, שאפילו אינה ח"כית כעת, הוכתרה אמש למנהיגת הימין הדתי, שמודרך ברובו על ידי רבנים. עשור אחרי שנזרקה מתפקיד מנהלת לשכתו של נתניהו, היא יכולה להתגאות בקפיצת הדרך האדירה שעשתה, כפוליטיקאית שהפכה לשרת משפטים, וידעה להיות בולדוזר ולזכות גם בהערכתם של אלו שלא תמיד אהדו את מהלכיה.

 

 

והיא ידעה גם לקום מהקרשים. כאשר המפלגה שהקימה ביחד עם נפתלי בנט, הימין החדש, לא עברה את אחוז החסימה, זו הייתה טראומה קשה עבורה. ואז הגיע מכתב הפיטורים מנתניהו, מכתב שהעיד יותר מאלף עדים עד כמה חיכה לרגע שבו יוכל לנקום בה ובבנט. באותם רגעים, נתניהו ודאי לא שיער בנפשו שרק שלושה חודשים לאחר מכן יצטרך להפציר שוב ושוב ברפי פרץ כדי שלא יוותר לשקד על מקומו בראשות איחוד מפלגות הימין. ואם זה לא מספיק, עוד לראות כיצד מאמציו עולים בתוהו.

 

גם בקרב על "עוצמה יהודית" נחל ראש הממשלה הפסד: אפילו יותר מאשר בבחירות 2019 מועד א', הוא הפך ללוביסט הגדול ביותר של איתמר בן-גביר ויתר תלמידיו של הרב כהנא, בניסיון להעניק להם תעודת הכשר ולהכניסם אל שורות איחוד מפלגות הימין על חשבונה של שקד - וגם כאן, ידה של שרת המשפטים לשעבר הייתה על העליונה.

 

אלא שכאן גם ניתן לזהות את עקב אכילס של המנהיגה החדשה של הימין. אותם כוחות שנגדם נאבקה בדרך לתפקיד לא הלכו לשום מקום: שקד היא כעת מנהיגה של רשימה שבאופיה היא בעייתית הרבה יותר מהבית היהודי, המפלגה שממנה פרשה עם בנט בתחילת השנה כדי להקים "מפלגה ימנית דתית-חילונית", כדבריהם.

 

הם הבטיחו שמפלגתם תצליח להכיל קהלים שהבית היהודי לא הצליחה להגיע אליהם, בגלל הדימוי המתנחלי-דתי שלה, אבל כעת הם ירוצו ברשימה לצד שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', מי שבעברו אירגן את "מצעד הבהמות" כתשובה ל"מצעד הגאווה" של קהילת הלהט"ב, הכריז שאם ייבחר לשר המשפטים מערכת המשפט תחת כהונתו תחזור לימי דוד המלך והצהיר שיש להפריד בין יולדות ערביות ליהודיות.

 

וכמובן ישנו גם פרץ עצמו, שר החינוך, שהביע תמיכה בטיפולי המרה, גם אם בהמשך חזר בו מדבריו. וזה עוד לפני שגם הכהניסטים מצטרפים לרשימה הזאת, כפי שמסתמן.

 

והרי מזה בעצם שקד ובנט ברחו. האם הם חושבים שכעת הציבור חילוני, או אפילו הציבור הדתי ה"רך", יימצא אצלם בית? גם אם יספרו לנו שזה רק בלוק טכני - מדוע שאותם מצביעים ירצו לתת את קולם למי שפרשו מהבית היהודי, רק כדי לרוץ ברשימה שמשלבת את הבית היהודי עם האיחוד הלאומי-תקומה ועם עוצמה יהודית?

 

כך ניתן לסכם את המהלך של שקד: מצד אחד, היא הוצבה בראש רשימה גדולה שצפויה לעבור את אחוז החסימה, אולי כלקח מטראומת מועד א' של הבחירות. בהקשר הזה, מגיעה מילה טובה גם לבנט, שידע לאפסן את האגו בחדר ולזרוק את המפתח כדי לאפשר זאת.

 

אבל מצד שני, האיחוד הזה משמעו ויתור על מצביעים רבים שלא יוכלו להעניק לשקד, לבנט ולקיצוניים שאליהם חברו את קולם במועד ב'. אותם מצביעים שיברחו מהחיבור הזה ימצאו את עצמם אולי תומכים בליברמן - שוודאי פותח היום בקבוקי שמפניה - או אולי אפילו בכחול לבן. או שסתם ילכו לים.

 

  • לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות ערוץ הכנסת
לימור לבנת
באדיבות ערוץ הכנסת
מומלצים