שתף קטע נבחר

בנק ישראל מזהיר: ההשכלה החסרה של החרדים - סכנה לעתיד המשק

בדו"ח מיוחד מודגשים הפערים בנגישותם של החרדים להשכלה גבוהה, כאשר רק 10% מהם עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. מחבר הדו"ח, ד"ר עדי ברנדר: "הבעיה היא לא תמריצים, אלא חוסר רצון בלימוד שנתפס כהשחתת זמן. הבעיה צריכה להיפתר במישור הפוליטי"

  (צילום: shutterstock)
לימוד מקצועות רלוונטיים לשוק העבודה נתפס כהשחתת זמן". אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

פערים עמוקים, היעדר לימודי ליבה, שיעור זכאות נמוך לבגרות ושיעור נמוך בלימודים אקדמיים. דו"ח מיוחד של בנק ישראל מזהיר כי ההשכלה החסרה של האוכלוסייה החרדית תוביל לפגיעה משמעותית בשיעורי הצמיחה של המשק. בדו"ח, שפורסם אתמול (א') ועוסק בנושא "העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת פריון העבודה", נמתחה ביקורת חריפה על מצבן של מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל.

 

דו"ח בנק ישראל: "הזנחה הרת אסון" גם בתחבורה

 

הדו"ח מצביע בפרט על הפערים הנרחבים בכל הנוגע לנגישותם של חרדים להשכלה הגבוהה, במיוחד בקרב גברים חרדים. בדו"ח מצוין כי החל מאמצע שנות השבעים פחת מאוד משקל לימודי המקצועות הרלוונטיים לשוק העבודה (מתמטיקה, אנגלית ומדעים) בתוכניות הלימוד של בנים בזרמים החרדיים.

 

"הפער שנפער כבר בשנות הילדות מתבטא בשלב מאוחר יותר בשיעורים זניחים בלבד מקרב האוכלוסייה החרדית הניגשים וזוכים בתעודת בגרות, ומטבע הדברים, הבחירה השונה בהרגלי השכלה מתבטאת גם בתחום ההשכלה הגבוהה", נכתב בדו"ח.

 

בשנת 2017, למשל, בעוד ש-42 אחוזים מהגברים היהודים שאינם חרדים בגילאי 20 ומעלה למדו לתואר אקדמי, בקרב החרדים עמד שיעורם על 13 אחוזים בלבד. בקרב נשים חרדיות אחוז הלומדות היה גבוה יותר (25%), ואולם יש לציין כי רבות מהן פונות ללימודי הוראה, ושיעורן בחוגים המדעיים, בחוגי הרפואה וההנדסה נותר גם כיום זניח.

  ()

מחקר שנערך במכון טאוב באותה שנה מצא כי בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר הסטודנטים החרדים הנרשמים למוסדות להשכלה גבוהה. אולם, אין זה מספיק להביא כמות משמעותית של גברים חרדים אל ספסל הלימודים האקדמיים: לעומת 95% מקרב האוכלוסייה שאינה חרדית שניגשים לבחינות הבגרות, בקרב החרדים מדובר רק ב-50% שניגשים לבחינות.

 

יתר על כן, בעוד 82% מהנבחנים בבחינות הבגרות בקרב האוכלוסייה שאינה חרדית זכאים לתעודת בגרות, בקרב החרדים מדובר ב-20% בלבד שזכאים לתעודה. זאת ועוד, רק 10% מהחרדים עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות - לעומת 71% מאלו שאינם חרדים.

  ()

"מיעוט לימודי מקצועות רלוונטיים לשוק העבודה בשלבים המוקדמים, ופנייה בשלבים מבוגרים ללימודים שאינם קשורים בשוק העבודה, מקבלים ביטוי בהון אנושי נמוך בקרב האוכלוסייה החרדית, ובמיוחד בקרב הגברים", נכתב. הדו"ח ממליץ על עידוד חרדים, ובעיקר גברים, ללמוד מקצועות רלוונטיים לשוק העבודה ובהם הבנת הנקרא, מתמטיקה ואנגלית. עוד ממליץ הדו"ח על יצירת שיתופי פעולה בין מוסדות החינוך החרדיים לבתי הספר הממלכתיים, שיביאו לפיתרון למחסור במורים מקצועיים.

 

"הבעיה בנושא של החרדים היא לא של תמריצים כאלו ואחרים אלא חוסר רצון בלימוד עצמו", אומר ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל ועורך המחקר. "יש התנגדות ללימוד של המקצועות הרלוונטיים לשוק העבודה משום שזה נתפס כהשחתת זמן. הבעיה צריכה להיפתר במישור הפוליטי, ולכן חשוב שקובעי המדיניות כן יבינו את המחירים של המשך המצב הקיים".

  (צילום: shutterstock)
רק 50% מהחרדים זכאים לבגרות. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לדברי ד"ר ברנדר, "הרכב ההשכלה של החרדים מוליך לפגיעה משמעותית בשיעורי הצמיחה של המשק כי מדובר על קבוצה שתהווה בעתיד יותר מ-20 אחוזים מכוח העבודה של המשק - וזו תהיה פגיעה קשה ברמת התוצר. גבר חרדי שלומד היום 19 שנות לימוד, ההשכלה שלו שווה ל-10 שנות לימוד מבחינת שוק התעסוקה. זה דרמטי. לאור הגידול הצפוי במשקלם של החרדים באוכלוסייה, המשמעות מבחינת הכלכלה היא גדולה. מדובר באחוזים שלמים ברמת התוצר של המשק".

 

יש לציין כי ממצאי הדו"ח של בנק ישראל בדבר הנגישות המוגבלת של חרדים לאקדמיה עולה בקנה אחד עם ממצאי הדו"ח החריף של מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא מחודש מאי האחרון. הדו"ח מתח ביקורת נוקבת על התכנית לשילוב חרדים באקדמיה של המועצה להשכלה גבוהה משנת 2011, והעלה שאלות קשות בדבר האפקטיביות שלה.

 

התוכנית, שעלותה נאמדת בכ-1.7 מיליארד שקלים ותוכננה לצאת לפועל בין השנים 2022-2011, מתנהלת על רקע היעדר פיקוח ורגולציה של כספים, ירידה בכניסת חרדים למוסדות להשכלה גבוהה ובשיעורי נשירה גבוהים בקרב גברים חרדים. ב-2011, מתוך כלל הסטודנטים החרדים באקדמיה, 35% מהם היו גברים וב-2017 הם היוו 33.3%.

 

המבקר גם מתח ביקורת על היעדר פיקוח על התוכניות האקדמיות למגזר החרדי וקבע כי הן מתאפיינות ברמה ירודה, לעומת התוכניות האקדמיות לכלל האוכלוסייה. בכל הנוגע לשיעורי הנשירה, כמעט אחד מכל שני סטודנטים גברים חרדים נושר מהלימודים האקדמיים - זאת לעומת 20% בלבד בקרב יהודים שאינם חרדים.

 

"הסיבה שבנק ישראל עוסק בנושא החרדים כרגע היא שגם אם סטודנטים חרדים כבר מתקבלים למוסדות להשכלה גבוהה, יש נשירה מאוד גבוהה בגלל היעדר לימודי ליבה", אומר נרי הורביץ, ששימש בעבר יועץ למשרד החינוך בתחום החרדי. "בנק ישראל כנראה הבין שהגיע המיצוי של החרדים בשוק העבודה. אנו בנקודה שבה בלי לשנות את הלימודים ואת כישורי היסוד אי אפשר להתקדם יותר. בנק ישראל, משרד האוצר והמל"ג הבינו שהגענו למישור מבחינת תעסוקת חרדים, ואנחנו לא גדלים באותו קצב ואף יורדים בחלק מהפרמטרים".

שמואל אבואב  (צילום: מוטי קמחי)
"כשל בקידום לימודי החול בחינוך החרדי". שמואל אבואב (צילום: מוטי קמחי)

לדבריו, "דו"ח המבקר חשף את הקושי שלהם בלימודים, בעיקר בתחומי ההנדסה והמדעים. היה צריך לעבוד במספר מסלולים מקבילים כדי להביא לשיפור ממשי. הראשון הוא מתן תמריצים, בעיקר למעיין החינוך התורני ולמוסדות המוכרים שאינם רשמיים במגזר החרדי, זאת במקביל לחיזוק החינוך הממלכתי חרדי. במגמות הללו חלה דווקא נסיגה בשנותיו של שר החינוך הקודם נפתלי בנט. בנוסף, היו צריכים להשקיע בתוכניות הלימודים ובהכשרות המורים. כל המגמות הללו נבלמו אצל השר בנט והמנכ"ל הנוכחי שמואל אבואב. אבואב, מסיבות פוליטיות ומסיבות של אי הבנת החינוך החרדי, כשל בקידום לימודי החול בחינוך החרדי לבנים במדינת ישראל".

 

יותר מדי תלמידי ביולוגיה, קיפאון במדעי המחשב

מהדו"ח, המסתמך על מדדים בינלאומיים כמו מבחני PISA של התלמידים ומדדי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות (OECD) עולה כי לצד התקדמות ההשכלה בישראל – איכותה נותרה ירודה. "שיפור איכות הצוותים החינוכיים הוא האמצעי היעיל ביותר לשיפור ההישגים הלימודיים גם בגילאים מאוחרים יותר", צוין בדו"ח.

 

עם זאת, הדו"ח מצביע על פערים בכל הנוגע לאיכות המורים המלמדים ביישובים חזקים לעומת אלו מיישובים חלשים, כאשר אחד הפרמטרים שנבחנו הוא הציון הפסיכומטרי הממוצע של המורים. בעשור האחרון אמנם חל שיפור בתחום, אך הנתון עדיין נמוך באופן יחסי: בבתי ספר ביישובים חזקים, ממוצע ציוני הפסיכומטרי של המורים נמוך מ-550, ואילו בבתי ספר ביישובים חלשים הממוצע אף נמוך מ-500.

  ()

הדו"ח מתייחס גם לפערים בין תלמידים מרקעים שונים, ונרשמה בו המלצה ל"השוואה מוחלטת של מספר השעות המוקצות לתלמידים ערבים מרקע חלש לשעות שלהן זוכים תלמידים יהודים מרקע דומה".

 

הדו"ח מצביע על מגמה בעיתית למשק ולפיה שיעור הלומדים מדעי המחשב באקדמיה ובמסגרת מורחבת בתיכון לא גבוה - בעוד שלפי הדו"ח, "ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה דורשת מהעובדים יכולות למידה והסתגלות לשינויים בסביבת התעסוקה, ולכן הצלחתם לאורך זמן תלויה במידה רבה במיומנויות היסוד שלהם, בפרט במיומנויותיהם בסביבה ממוחשבת".

בחינה. אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
עלייה משמעותית במספר הנבחנים בביולוגיה. אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

בדו"ח מצוין כי גורמים רבים בתעשיית ההיי-טק ובממשלה מציינים את המחסור בהון אנושי מיומן כחסם עיקרי להתפתחות התעשייה, ומכאן לצמיחה של המשק. מבחינת רכישת מיומנויות בסיס, קובע הדו"ח כי ידע בתכנות הנרכש במהלך לימודי מדעי המחשב הוא הרלוונטי ביותר לתעשייה זו.

 

בתוך כך, על פי הדו"ח, התואר הנפוץ ביותר בקרב העובדים בענפי ההיי-טק בשכר גבוה של 17 אלך שקלים ומעלה הוא תואר במדעי המחשב (כולל הנדסת

מחשבים או תוכנה), ואחריו תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה.

מה למדו עובדי הייטק המרוויחים 17,000 שקלים ומעלה? ()

שיעור בוגרי התואר בביולוגיה מבין העובדים בהיי-טק בשכר גבוה הוא נמוך, ולנוכח נתונים אלו, נכתב בדו"ח "מטרידה המגמה ב-15 השנים האחרונות של עלייה משמעותית דווקא במספר הנבחנים בבגרות מורחבת בביולוגיה – תחום מדעי שהשכר של בוגריו באקדמיה נמוך באופן ניכר משכר בוגרי מדעי המחשב – לעומת קיפאון במספר של הנבחנים במדעי המחשב ובפיזיקה".

 

איכות ההוראה נותרה ירודה - למרות הרפורמות

אחד הממצאים הבולטים שעולים מהדו"ח הוא שלמרות הרפורמות הנרחבות במערכת החינוך, ובהן חתימת ההסכמים הקיבוציים "אופק חדש" לגננות ולעובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים ובחלק מחטיבות הביניים ו"עוז לתמורה" בחינוך העל יסודי – יותר מעשור לאחר מכן, עולה ספק לגבי מידת האפקטיביות של ההסכמים הללו.

 

שכרם של המורים, שאיכותם על פי הדו"ח היא המפתח לשיפור איכות ההוראה והישגי התלמידים, נותר נמוך. בחודש יוני האחרון פג תוקפו של הסכם "אופק חדש", והדו"ח מיישר קו עם שאיפת הסתדרות המורים במו"מ מול משרד האוצר בעניין: "עלייה בשכר המורים עשויה להוביל בתנאים מסוימים לעלייה באיכות המורים".

"עלייה בשכר המורים עשויה להוביל לעלייה באיכותם". אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
"עלייה בשכר המורים עשויה להוביל לעלייה באיכותם". אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

הדו"ח גם ממליץ על שיפור התגמול למורים בעלי הכשרה במתמטיקה, אנגלית ומדעים, הכרה בוותק של מורים בעלי ניסיון מקצועי בתחום שאותו הם מלמדים ושיפור התנאים הפיזיים.

 

יולי תמיר, שרת החינוך בשנים 2009-2006, שבתקופתה יצא לדרך ההסכם "אופק חדש", אומרת שההסכם הביא להעלאה בשכר – אך לא במידה מספקת.

 

"כשאני הגעתי למשרד, שכרו של מורה עמד על 2,850 שקלים בחודש, ומורים קיבלו השלמת הכנסה", היא אומרת. "הקפיצה בשכר הייתה גדולה, אבל לא גדולה מספיק. במובן הזה התביעה של המורים להמשיך ולהגדיל את השכר היא תביעה צודקת. שכר לכשעצמו לא יכול לפתור את מגוון הבעיות של מערכת החינוך הישראלית".

 

לדבריה, "יש לעשות לא מעט תהליכי פיתוח נוספים כדי ליצור תהליך של שדרוג המערכת, וגם אז שכר זה רק אלמנט אחד ממה שצריך לעשות. אוטונומיה של המורים והתאמת המערכת למאה ה-21 קריטיים גם כן. לפני הרפורמות הללו, המערכת הייתה תקועה במשך שנים. צריך לזכור גם שהן נעשו עם ארגוני המורים ויש חשיבות מאוד גדולה לכך שהשינויים העתידיים ייעשו גם כן בשיתוף פעולה. לא דו"ח כמו של בנק ישראל יביא לשינוי, אלא עבודה פנים מערכתית".


פורסם לראשונה 18/08/2019 22:27

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים