"הממשלה דנה לאחרונה בתאונת דרכים לפני שנתיים"

כביש מדמם: אחד מסופי השבוע הקטלנים שידענו בשנים האחרונות הסתיים במוצ"ש עם תשעה הרוגים מאז יום שישי.  275 בני אדם נהרגו מתחילת השנה, עלייה חדה לעומת 2018 שהסתיימה עם הרבה אופטימיות ומספר הרוגים נמוך יחסית. אלא שכמו בשנים רבות בעבר, מסתבר שאותה שביעות רצון של העוסקים בתחום, הייתה מוקדמת. מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב? לשר התחבורה של מדינת ישראל יש פתרון כך מסתבר. בצלאל סמוטריץ' אמר ל-ynet כי "אני קורא לאזרחי ישראל לקחת אחריות במאמץ משותף. ונשמרתם לנפשותיכם מאוד".

ומה אומרת על כך רחלי טבת-ויזל, העומדת בראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הגוף שלפי חזונו אמור להיות אחראי להפחתת מספר התאונות וההרוגים ומוביל האסטרטגיה הלאומית לבטיחות בדרכים? טבת-ויזל התארחה באולפן ynet ושלחה חיצי ביקורת לכל עבר. החל בממשלה שקיימה לאחרונה בנובמבר 2017 דיון בנושא תאונות דרכים, דרך אי אכיפה משטרתית, הורים לא אחראיים וכמובן נהגים חסרי סבלנות ותרבות.

מדברים על תשתיות ומזג אוויר, רשימת ההרוגים הולכת ומתארכת. איך את מסבירה את זה?

"אם נסתכל על רשימת ההרוגים נראה דברים מטרידים. (למשל) שני הנערים בני ה-15. אופנים וקורקינטים חשמליים מותר רק מעל גיל 16, רק בשבילי אופניים ועם קסדות".

אבל כשאין אכיפה, מה שמותר ואסור לא משנה.

"יש עניין של אחריות אישית והורית, אחריות שלנו כנוהגים לא לסמס, אחריות כהורים שילדים מתחת לגיל 16 לא יהיו על אופנים, יהיו עם קסדות. יש דברים שאנחנו לא עושים מספיק. חלק מזה בידיים שלנו".

מקרים אחרים פחות רלוונטיים לאחריות הורית. כאשת מקצוע, מה הגורמים המקצועיים שגורמים לעליה וירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים.

"ציינת נכון ירידה, השנה הזו היא קטלנית יותר משנה שעברה אבל פחות מהשנים הקודמות. גורמים מקצועיים? קודם כל תשתיות. אכיפה. תרבות נהיגה שאפשר להשתלט עליה עם הסברה וחינוך. דוגמה בולטת, 50 רוכבי אופנוע נהרגו מתחילת השנה, עשרה יותר משנה שעברה. רוב התאונות האלה הן תאונות עצמיות ולא מול רכב אחר, זה לא קשור לתשתית, זה קשור להתנהגות.

"צריך לדבר גם על כסף. הפעם האחרונה שהיתה ישיבת ממשלה שעסקה בתאונת דרכים היתה בנובמבר 2017. תקציבים שקשורים בבטיחות בדרכים יורדים משנה לשנה במקום לעלות. במקומות שהושקע בהם כסף, מיליונים בודדים, היתה ירידה משמעותית... לא יכול להיות שהמדינה לא תשים את זה בראש סדר העדיפויות".

המדינה מזלזלת בנושא הזה?

"יש שחיקה. היתה ירידה בשנה שעברה ואמרנו יופי, אבל זה לא עובד ככה. באותה ישיבה לפני שנה וחצי החליטה הממשלה על תקציב של 5 מיליון לטובת רשויות מקומיות ערביות שאין בהן תכנית תמרור, גם הכסף הזה לא הגיע. בסוף צריך לדעת להשקיע במקומות האלה".

נסללו כבישים ואיכותיים, איך זה לא תרם להורדה במס' הנפגעים?

"זה תרם להורדה, מ-2012 יש ירדה במספר תאונות הדרכים. זה לא מספיק. אני מניחה שמה שתרם זה תשתיות ואכיפה".

אז הבעיה המרכזית היא תרבות הנהיגה?

"מבחינתי כן. תראי כמה אנשים מסמסים בשעת נהיגה. כשאתה מסמס בנהיגה זה מעלה את הסיכוי שלך למות בתאונת דרכים פי 10, ואנשים ממשיכים לסמס בכל זאת".

מה אתם עושים ברשות בימים אלה כדי לשנות את תרבות הנהיגה?

"אנחנו קודם כל נמצאים כל הזמן בהסברה ובחינוך ברשויות המקומיות. (אבל) אם רוצים להעלות את זה מדרגה, חייבים תקציבים. צריך גם את זה, לא יעזור.

במה שונה הנהג הישראלי מנהג במדינות אירופה?

"הוא פחות ממושמע, חסר סבלנות, פחות מנומס ועוסק הרבה בטלפון הנייד. במדינות אחרות הורידו את מהירות הנסיעה בערים ל-30 קמ"ש, את יודעת איזה מרד ציבורי יהיה במדינה אם נוריד בערים ל-30 קמ"ש, זה לא יעבור. אנחנו פחות ממושמעים, ההורים פחות מקפידים על הילדים".

העליה במספר ההרוגים נרשמו דווקא בתחום הבינעירוני, מה אפשר לעשות שם?

זה לא מדויק מכיוון שסופרים רק הרוגים אז הרוגים יש יותר בבינעירוני אבל כשסופרים גם פצועים קשה בצורה משמעותית יש יותר בעיר מאשר בבינעירוני. יש פחות אכיפה ומשטרה. מדינת ישראל לא משקיעה בערים ומעבירה את האחריות לראש העיר".

הנהג הישראלי הוא נהג מסוכן?

"לא נהג מסוכן אבל נהג חסר סבלנות, נהג שצריך לפעול על-פי החוקים ולקחת אחריות על עצמו, על הילדים שלו, על הסביבה שלו".