סקר ענק: ילדי ישראל לא בכושר

האם תלמידי ישראל עושים מספיק ספורט? זרוע של ארגון הבריאות העולמית ערכה סקר בקרב 14,000 בני נוער שמעלה תמונת מצב לא מעודדת בנוגע להרגלי הספורט של ילדי ישראל.  על פי נתוני הסקר, אחד מכל חמישה ילדים כלל לא עוסק בפעילות גופנית, במגזר הערב ובקרב ילדים מאוכלוסיות חלשות – המצב גרוע אף יותר.

הסקר נערך ביוזמת משרד התרבות והספורט על ידי הזרוע לבחינת התנהגות בריאותית בקרב ילדי בית ספר (HBSC) של ארגון הבריאות העולמי. הוא נעשה בשיתוף מכוני מחקר מפינלנד, קליפורניה ופורטוגל ובדק דפוסי פעילות גופנית וספורט בקרב כ-14,000 בני נוער בישראל בגילאי 11 עד 18.

ככל שהילדים גדולים יותר, הם עושים פחות ספורט (צילום: shutterstock)

קיראו עוד:

על פי התוצאות, מבין התלמידים המשתייכים למצב סוציואקונומי נמוך - 26.8 אחוזים לא עושים פעילות גופנית שנמשכה לפחות 60 דקות ביום בכלל. מספר גבוה כמעט פי שניים מזה הנוגע לתלמידים במצב סוציו-אקונומי גבוה, ביניהם רק 14 אחוזים לא עשו פעילות ספורט במשך 60 דקות במהלך השבוע.

ככל שהילדים גדולים יותר, כך הם עוסקים פחות בספורט: ככל שהגיל עולה כך כמות הזמן של רביצה מול הטלוויזיה, המחשב, לימודים ואוכל גדלה. כך למשל בקרב תלמידי כיתה ו', כ-30 אחוזים מבלים לפחות ארבע שעות מול הטלוויזיה והמחשב. בכיתה ח' ו-י' עומד הנתון על כארבעים אחוזים ובכיתות י"א-י"ב נרשם הנתון הגבוה ביותר: בין 34 אחוזים אצל בנים ל-45 אחוזים מהבנות שיושבות למעלה מארבע שעות מול הטלוויזיה והמחשב.

עשרה אחוז מהילדים שנשאלו נמצאו על פי בדיקת מסת ה-BMI כסובלים מהשמנת יתר. באופן גורף, חוצה מגזרים ומינים, ילדים המגיעים ממצב סוציו אקונומי נמוך מבצעים משמעותית פחות ספורט.

מרבית בני הנוער (יותר מ-70 אחוז) דיווחו כי הסיבות לכך שהם לא מבצעים פעילות גופנית הן עומס גדול בלימודים וחוסר זמן. התלמידים אף מעידים בסקר כי הם מבינים את החשיבות בביצוע פעילות גופנית, וכנראה שהיו עושים זאת אם היה להם יותר פנאי לכך.

ואיך כושר מסייע לילדים חולי אסתמה?

כשליש מהנשאלים דיווחו כי הסיבה שהם עושים ספורט, קשורה לכך שגם החברים שלהם מבצעים את הפעילות הגופנית, כלומר היא נתפסת בעיניהם כפילות חברתית. במגזר הערבי פחות מרבע מהילדים מדווחים שהם מבלים בגני שעשועים, מגרשי משחקים ואולמות ספורט.

באופן גורף, ילדים במצב סוציאקונומי נמוך וגבוה עושים פחות ספורט – ממה שהיו עושים לפני חמש שנים. כך למשל, חל גידול בחמישה אחוזים (מ-21.6 אחוז בשנת 2014, ל-26.8 אחוזים בשנה החולפת), מבין הילדים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות ולא עושים ספורט. באשר למעמד הבינוני-גבוה חל גידול קל של אחוז אחד (מ-13 אחוזים שלא עושים ספורט בשנת 2014 ל-14 אחוזים בשנה החולפת).

אורי בן ישי. אמא שלי אמרה שצריך לעשות פעילות גופנית (צילום: אלכס קולומויסקי)

אורי בן-ישי, בן 12 ממבשרת ציון סיפר: "אני משחק טניס פעמיים בשבוע, כי אמא שלי אמרה שאני צריך לעשות פעילות ספורטיבית. אחרי שהתחלתי את השיעורים נהניתי בעצמי וביקשתי להמשיך. עם חברים אני משחק כדורגל, אבל ברוב הפעמים שאנחנו נפגשים אנחנו משחקים במשחקי מחשב ורואים טלוויזיה".

שרת התרבות והספורט, מירי רגב. "והילדים אוהבים פעילות גופנית אך זקוקים לתמיכה ועידוד" (צילום: אלי סבתי)

שרת התרבות והספורט, ח"כ מירי רגב אמרה: "משרד התרבות והספורט השקיע תקציבי עתק בבנייה ופיתוח של תשתיות ומתקנים לפעילות ספורטיבית לשימוש ילדים ובני נוער בשעות הפנאי. בשנתיים האחרונות נחנכו עשרות מתקני ספורט, אולמות ומגרשים כחלק מהתוכנית הלאומית למתקנים. הסקר מוכיח שלצד ההשקעה בני הנוער והילדים אוהבים פעילות גופנית אך זקוקים לתמיכה ועידוד גם מטעם משרד החינוך, בכלל המסגרות בהן הם נמצאים".

פרופ' יוסי הראל-פיש, החוקר הראשי מטעם HBSC בישראל מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן הוסיף: "השאלון נערך כדי לקבל תמונת מצב על דפוסי הפעילות הגופנית והספורט בקרב בני נוער בישראל. הדבר יאפשר פיתוח והכוונת מדיניות לאומית ותכניות עבודה שנתיים המבוססים על ידע מידע ועדכני. המדדים בהם השתמשנו במחקר נערכו בשיתוף פעולה עם צוותים בינלאומיים ביניהם פינלנד, סן-דייגו ופורטוגל".