למה בעצם אתם כ"כ שונאים את מכבי ת"א?

במהלך החוויה הראשונה שלי בסמי עופר, ה-3:3 בין מכבי חיפה לאשדוד, התעסקתי בערך מהדקה ה-40 בשאלה מעניינת: למה בעצם אוהדים בישראל כל כך שונאים את מכבי ת"א, המועדון שעליו גדלתי והתחנכתי בבית.

הרגשתי שאני מאחורי קווי האויב, והאמת היא שזה בכלל להפך - אני האויב שלהם, והם בשבילי? בסך הכל קבוצה שרודפת בליגה אחרי הקבוצה אותה אני אוהד. אבל אם תשאלו את מרבית אוהדי מכבי חיפה, ובכלל את רוב אוהדי הקבוצות בארץ, מי היא הקבוצה השנואה עליהם בישראל, רוב הסיכויים שהתשובה תהיה מכבי ת"א.

שחקני מכבי תל אביב חוגגים(צילום: אורן אהרוני)

"אני לא יודע", ענה לי חבר אוהד מכבי חיפה מתוסכל אחרי התיקו, "זו איזה שנאה בלתי מוסברת, חסרת מקור או סיבות, זה פשוט ככה, אתם קבוצה שחצנית עם תקציב גבוה, אוהדי הצלחות שבאים להיות גברים על ליגה של פחי אשפה". נו, איך אפשר לפרש את זה בזווית אובייקטיבית בלי להשתמש בעובדה שגם הקבוצה אותה הוא אוהב בכל ליבו היא חלק מאותה הליגה? או לומר לו שגם איש העסקים יענקל'ה שחר לא בדיוק מחפש תרומות למימון חוזי השחקנים במכבי חיפה? ואולי בכלל להראות לו צילומים של הקרחות הרבות שהיו אתמול בסמי עופר, למרות העובדה שאני שמעתי לא פעם ולא פעמיים את המשפט "בוא תראה קהל אמיתי ותבין כמה דברים?" אז כנראה שאי אפשר.

זה כמו שאנשים שונאים את ביל גייטס, לברון ג'יימס או כריסטיאנו רונאלדו, זה כמו שאנשים שונאים את אלו שנוהגים בפרארי, למרות שהם בלמבורגיני, או החבר'ה שמבסוטים על הפסד של מכבי תל אביב בכדורסל בשניות האחרונות מול הפועל ירושלים, כאילו הניפו עכשיו את גביע היורוליג בפעם החמישית, אבל הם לא, לא ממש קרובים אפילו.

נסעתי במונית, והנהג שלי היה אוהד מבוגר של מכבי ת"א. שאלתי אותו איך היה הדרבי, כי שמעתי שמכבי לא שיחקו טוב. "חביבי, שכולם ימשיכו לספר סיפורים על הקבוצות האחרות ולספור יחס שערים, אני אמשיך לספור אליפויות", הוא ענה. אולי זה כל הסיפור בכלל, אולי זה בסדר שמכבי תל אביב זה המועדון הכי שנוא במדינת ישראל, הם לא סופרים שערים, הם סופרים אליפויות.