שתף קטע נבחר

ישראל מתבצרת, בצה"ל יש מי שרואה בגדרות "חברה שחיה בפחד"

כ-500 ק"מ של חומות אדירות וגדרות אימתניות, בכל הגבולות: הקמת המכשולים נמשכת, ומח"ט מכהן מגבול לבנון מתח ביקורת והשווה לקו בר-לב, שנבנה לפני מלחמת יום כיפור. "יש מחסום פסיכולוגי לפעול מעבר לגדר". גורם צבאי: "המציאות אינה שחור או לבן, המאמר מציג מורכבויות"

 

 

כך הקיפה עצמה ישראל בחומות גבוהות, גדרות עצומות ומכשולים ארוכים – מעל ומתחת לפני האדמה, וגם בים: בשנים האחרונות השלים צה"ל הקמה של כ-500 ק"מ מכשול הנדסי בדמות גדר או חומה בין ישראל לשכנותיה, בכל הגבולות, במה שנראה כמגמת התבצרות שהולכת ומקבעת את דימוי ישראל כאי מבודד ומנותק במזרח התיכון. במאמר שפרסם קצין בכיר הוא מתח ביקורת על אותה מגמה, וכתב כי "חברה המבצרת את עצמה היא חברה החיה בפחד".

 

בזמן שחומה וגדר חדשות באורך של עשרות ק"מ מוקמות לאיטן בגבול לבנון, מעל ל-60 ק"מ של גדר אימתנית וגבוהה כבר הוקמה בגבול עם סוריה. כ-20 ק"מ של מכשול חדש הוקמו גם בערבה, בגבול עם ירדן, מצפון לאילת. אלה מצטרפים לכ-210 ק"מ הגדר החדישה שחוצצת בין ישראל לסיני, ולמספר ק"מ של גדר חדשה בגבול עם רצועת עזה. גם שם תושלם המלאכה בשנה הקרובה, בנוסף לחומה התת קרקעית העצומה נגד מנהרות חודרות. לאלה ניתן להוסיף בגזרה העזתית את המכשול הימי: לשון יבשתית שעליה גדר גבוהה ובהמשכה רשת סנסורים לגילוי צוללני הקומנדו של חמאס. ואם זה לא מספיק, בצה"ל מכניסים עוד ועוד תילי אדמה גבוהים וחומות אבן בכבישים שמובילים לקיבוצים סמוכי הגדר, כדי להגן על הנוסעים באיזור מטילי נ"ט.

 

 
 
גבולות חומה גבול עזה גבול סוריה גבול לבנון גבול מצרים (צילום: דובר צה
(צילום: דובר צה"ל, אביהו שפירא, יואב זיתון, שאול גולן)

חומה בסמוך לקיבוץ ארז בכפר עזה (צילום: יואב זיתון)
החומה ליד המקום שבו נהרג משה פדר מטיל נ"ט(צילום: יואב זיתון)

גדר חדשה בגבול עזה (צילום: יואב זיתון)
הגדר החדשה בגבול עזה(צילום: יואב זיתון)

נסיעה בכביש הנגב המערבי 232 הפכה למסע בין סוללות אדמה חוסמות נוף, המעניקות תחושה של חיים בתוך מבצר. חומה כזו קיימת לדוגמה סמוך לשער קיבוץ ארז בצפון עוטף עזה, מקטע שבו נהרג תושב כפר סבא משה פדר מטיל נ"ט שפגע ברכבו באחד מסבבי ההסלמה האחרונים. באיו"ש, שם קיימת גדר וחומת הפרדה עוד מהעשור הקודם, נוספו קטעים משלימים אחרונים בשנתיים האחרונות, בעיקר באזור חברון.

 

"חומה וגבול - ניסיון להפחית את הפחד"

"חברה המבצרת את עצמה ובונה עוד ועוד גדרות היא חברה החיה בפחד", טוען במאמר מפקד חטיבת 769, החולשת על גזרת הר דב בגבול לבנון, אלוף משנה יהודה ואך. "הגורם המשפיע ביותר על תפיסות של ביצור הוא הפחד. פחד הוא רגש סובייקטיבי המתעצם תחת איום. אם אדם או עם חשים מאוימים, התגובה הראשונה היא התבצרות. ברמה הבסיסית ביותר ההתבצרות מאחורי מגן פיסי כלשהו נותנת תחושה של ביטחון - כל גדר, חומה וגבול שתוחם לו האדם בסביבתו הם בבחינת ניסיון להפחית את הפחד".

 

בצה"ל הולכת ומתבססת בשנה האחרונה ההבדלה בין תחושת ביטחון לביטחון, שני "מוצרים" שונים שהמדינה מחויבת להעניק לאזרחיה. בצבא כמובן מעדיפים להסתכל קודם כל על ה"ביטחון", מושג שקל יחסית לכמת אותו: מיעוט האזרחים שנהרגו או נפצעו פיזית מאז צוק איתן מרקטות שקול לביטחון יחסי רחב, בקנה מידה של עשור, שצה"ל העניק לתושבי עוטף עזה. המחלוקת נוגעת בעיקר לתחושת הביטחון: למשל, ביישוב כרם שלום שנושק לגבול עזה, יש חומה אדירת ממדים שמקיפה את מחצית הקיבוץ, חלקה סמוך מאוד לחצרות בתי התושבים. מול החומה העצומה הזו, שמכוסה חלקית בציורי קיר, גדלים ילדי הקיבוץ.

 

 

חומה בסמוך לקיבוץ ארז בכפר עזה (צילום: יואב זיתון)
החומה בסמוך לקיבוץ ארז, בגבול עזה(צילום: יואב זיתון)

גדר חדשה בגבול עזה (צילום: יואב זיתון)
גדר הגבול ברצועה(צילום: יואב זיתון)

החומה בתוך קיבוץ כרם שלום, החומה שסמוכה לקיבוץ ארז ותלי האדמה שנסללו בקרבת קיבוץ ניר עם מעניקים הגנה פיזית, אך עלולים ליצור אפקט הפוך מבחינת תחושת הביטחון - תזכורת חיה לאזרחים בנוגע לסכנה שאורבת מאחורי החומה. באוגדת איו"ש התפתחה גישה שונה. "אם אשים את ג'יפ הסיור הגזרתי בצומת אפרת עם צ'קלקה פועלת זה עשוי דווקא להפחיד את האזרחים שנוסעים בגזרה ורואים כוח צבאי ליד יישובם", הסביר בשנה האחרונה ל-ynet אחד ממפקדי הגזרות בגדה. "בעבר נהגנו כך, אבל עדיף להקרין נורמליות שמרגיעה יותר את האזרחים ואת הג'יפ לשים יותר בעומק, למשל על גבעה סמוכה".

 

"ביצור נחשב עוד מהעת העתיקה לחולשה"

במאמרו יוצא הדופן של אלוף משנה ואך, שפורסם לאחרונה במגזין הצבאי "בין הקטבים", הוא קורא תיגר על גישת התבצרות היתר של ישראל בעשור האחרון, ומזהיר מהסכנות הטמונות בה. לדבריו, "גדר היא מעצם מהותה מקום של עימות. בניגוד לגבול היכול להיות מקום פתוח, שקט ומאפשר, הרי שכל מטרת הגדר היא ליצור סגירות. גדר תמיד תיבנה על מנת לא לאפשר מעבר חופשי. גדר כרוכה בבנייה פיזית ונועדה להיות קבועה. נוכחות מסיבית של גדרות, כמו הנוכחות הקיימת כיום בכל גבולות ישראל, היא למעשה מערך של ביצורים. הביצור יוצר למעשה סוג של מצור (עצמי), ויש לו השפעות נרחבות מעבר להשפעות צבאיות-ביטחוניות. ביצור נחשב עוד מהעת העתיקה חולשה, והשימוש בו נעשה מתוך פחד".

 

ביקור בגזרה שעליה אחראי אל"מ ואך דווקא מעלה תמונה מעניינת: הר דב, שלוחה גבוהה שיורדת מהחרמון מערבה אל אצבע הגליל, הוא המקום היחיד שבו אין חומה וכמעט שאין גדר בין ישראל ללבנון. זאת מבחירה: בהר דב אין יישובים ישראלים, וצה"ל, וכך גם חיזבאללה, מנסים כל הזמן להפוך את ההר ליתרון מבצעי. את רוב הפיגועים שביצע בשנים האחרונות - ירי טילי נ"ט והטמנת מטעני חבלה. חיזבאללה עשה שם. מצד שני, צה"ל פועל שם בשיטות מתוחכמות תוך ניצול השטח הסבוך, אך נטול המכשול. לפני כשלוש שנים הצטרפתי לפעילות עומק לילית של כוח גולני בהר דב, מאות מטרים מאנשי חיזבאללה. ללוחמים לא הייתה כמעט שום מגבלה לפעול ולנוע נעו בחופשיות בסבך האינסופי, תצפתו באין מפריע וחזרו עם ממצאים שסייעו למימוש משימתם. אל"מ ואך: "אדם או מפקד שרואה גדר במו עיניו וקולט אותה בחושיו מניח שאי אפשר לעבור אותה. הגדר יוצרת אילוזיה, אשליה חושית של מחסום. המחסום הזה נתפס 'אמיתי', למרות שהוא רק מדומה".

 מחסומי פתע בצפון, צה
הר דב. שם דווקא כמעט ואין גדר(צילום: אביהו שפירא)

אל
אל"מ יהודה ואך (מימין), עם כניסתו לתפקיד מפקד עוצבת חירם. ביקורת חריגה(מתוך אתר צה"ל)

במאמרו של אל"מ ואך, קצין מנוסה שהחל את שירותו ביחידה המובחרת מגלן ובהמשך מילא שורת תפקידים בחטיבת גבעתי, הוא מותח ביקורת מרומזת על העלויות הכספיות מול התועלות הביטחוניות שבהקמות בלתי נגמרות של גדרות וחומות. לדבריו, "גדרות ההפרדה וגבולותיה המבוצרים של מדינת ישראל משרתים כיום את הנרטיב בדומה לאופן ששירתו 'קו מז'ינו' ו'קו בר-לב' בתקופתם. הנתונים האמיתיים אינם מעניינים ביחס לתשומה על הביטחון. כך, למשל, סיפור גדר ההפרדה כמונעת טרור. כמה עלתה הגדר עד כה? מה עלות אחזקתה? מה היא מונעת ומה היא גורמת בעקיפין? אלה הן שאלות משניות לנרטיב 'גדר מונעת טרור'. לכן הגדר כבר מצדיקה את כל התשומות שכבר הושקעו בה".

 

אל"מ ואך גם מצביע על השינויים שחלו בחברה הישראלית ובמחירים שהאזרחים כבר לא מוכנים לספוג: "אם בעבר היישובים סמוכי הגדר היו מוכנים לשלם את המחיר תמורת שמירת קו הגבול בריבונות ישראלית, וחבריהם היו יוצאים לחרוש את התלמים גם במחיר של סיכון חייהם, כיום השתנו פני הדברים, והם דורשים רמת ביטחון גבוהה יחסית המתקרבת לזו הקיימת באזורי פנים, עד כדי שקט המאפשר פעילות תיירותית רצופה בגבולות. ניתן לומר שכיום הבנייה המאסיבית של הגדרות בכל הגבולות ובתוך שטח מדינת ישראל היא תוצאה של לחץ היישובים סמוכי הגדר".

 

באשר לגדר שלא מונעת טרור בגבול הרצועה, מבהיר המח"ט שמכיר היטב את הזירה העזתית: "מחד גיסא, לצד יישובי העוטף שהצליחו לשמר (ואף לשפר) את רמת החיים, השתנה לרעה מצב החברה הפלסטינית. מאידך גיסא, יישובי העוטף הפכו לקלף מיקוח ואמצעי לחץ על ההנהגה הישראלית (מבית) ומחוץ (חמאס). כך, לדוגמה, מומחשת חדלות גדר הביטחון ביחס ליישובים סמוכי הגדר בעוטף עזה. השימוש הפשוט בבלונים ובעפיפונים, לצד הפגנות על גדר הגבול, מציפים שאלות על מידת נחיצות הגדר, ועד מתי יוכלו להקריב קורבן אישי ומשפחתי".

גדר גבול מצרים בנגב (צילום: רויטרס)
יותר מ-200 ק"מ של גדר בגבול סיני(צילום: רויטרס)

גדר גבול מצרים בנגב (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

הגדר על גבול ישראל מצרים (צילום: שאול גולן)
מוצבי הצבא המצרי, סמוך לגדר בגבול(צילום: שאול גולן)
 

חייל שעולה לעמדת שמירה בגבול מצרים ומביט מבעד לחלונות הממוגנים בעמדה רואה את גדר הגבול החדישה, 9 מטרים גובהה, שבראשה רשתות תלתלית דוקרניות, ואת קו מוצבי הפילבוקס שהקים מאחוריה הצבא המצרי. בתוך העמדה המבוטנת יראה הלוחם תרשימי פעולה כיצד לנקוט בזמן פיגוע חדירה ובעת ירי פצצות מרגמה על המוצב, וייתקל גם בפנקסי הנחיות כיצד לפעול אם חברו ייחטף לסיני על ידי כוחות דאעש, שגם היום הורגים חיילים מצרים במרחק קילומטרים בודדים מהגבול - רק קצינים בכירים מאוד בפיקוד, ובמצבים מסוים הרמטכ"ל עצמו, יוכלו לאשר מרדף לתוך השטח המצרי.

 

"הגדר הפכה למלכודת דבש"

בגדר החדשה אין כמעט שערים, מתוך כוונה מקורית למנוע מהמסתננים האפריקנים את החלום על כניסה בשערי ישראל. "הגדר נתפסת כקיר שלא ניתן לעבור אותו", כתב אל"מ ואך, שערך שיחות בנושא עם מפקדי שטח בגזרות השונות. "הגדר אמנם נותנת למפקדים תחושת ביטחון, אבל הם אינם מוכנים להסתפק בשמירה מרחוק ומעדיפים להמשיך ולפטרל על הגדר, גם אם הסיכון לכוחותינו גבוה. זאת מתוך כוונה להשרות תחושת ביטחון לתושבים סמוכי הגדר שיראו שאינם נמצאים לבד במרחב או אפילו בחזית הלחימה. מסרים מורכבים אלה הם בעלי השפעה פסיכולוגית על המפקדים. עוד עולה כי השגרה סביב הגדר היא שגרה שוחקת, וגם לכך יש משמעויות ארוכות טווח על מוכנות הצבא למלחמה".

 

אל"מ ואך אף ציטט במאמרו אמירה מעניינת של מפקד אוגדה בצה"ל: "'הגדר היא מצוק שאין אפשרות לחצותו'. בכך מפקד האוגדה התכוון להגיד שהגדר בעיניו היא מחסום עמוק המשפיע על היכולות הפיזיות של הכוח. תחושה זאת מזכירה את התחושות שליוו את מלחמת לבנון השנייה. גם אז הכוחות היו 'תקועים' על הגדר".

הגדר בגבול סוריה. "כמו מצוק שאי אפשר לחצותו" (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
הגדר בגבול סוריה. "כמו מצוק שאי אפשר לחצותו"(צילום: אביהו שפירא)

"פעמים רבות התרעתי בפני המפקדים לא למהר להתקרב אל הגדר, אך איני מצליח לחלחל את העניין שהגדר הפכה למלכודת דבש והכוחות פעם אחר פעם ניגשים לשם", צוטט במאמרו של אל"מ ואך מפקד אחר. "כלומר, החיילים הולכים לגדר מתוך תחושת אחריות שמא יקרה משהו לאחד היישובים, אבל המשמעות היא שהם יותר פגיעים שם. מפקד אחר טען שכיוון שהגדר היא האינדיקציה המרכזית שבעזרתה ניתן לדעת אם יש חדירה למרחב, הכוחות אינם מוכנים לקחת סיכון (ובצדק) שיחדור מחבל שיעשה את דרכו ליישוב בדרך לפעולת טרור. המפקדים מעידים שכיוון שהגדר במקומות מסוימים עדיין אינה חזקה מספיק, אין להם את ה'אומץ הנדרש' לא לפטרל עליה, למרות הסיכונים הנובעים מכך. לטענתם אם הגדר הייתה באמת חומה בצורה המקשה על המעבר, הם היו מסיגים את כוחותיהם לאחור, וכך השמירה על מרחב הגדר ומניעת חדירות הייתה מתבצעת באמצעות איסוף בלבד ועם נוכחות דלה של חיילים".

 

בהקשה לדוגמת חציית הגדר בגבול מצרים באירוע חטיפה, מזכיר מפקד החטיבה: "בהיבט המדיני ברור שהגדר מפרידה בין אוכלוסיות אויבות, אבל מבחינה מבצעית גם אם צד אחד חוצה את הגדר, לדוגמה באמצעות חפירת מנהרה, אין ממהרים לעבור את הגדר. אל לנו להסתפק בשאלה אם חוצים את הגדר כן או לא, עלינו לבדוק מה אנו רוצים להשיג לאחר שעברנו אותה".

 

"אנחנו משרתים את הגדר"

אך הקשיים המבצעיים שבגדרות אינם רק תודעתיים. אחד המפקדים ששוחח עם אל"מ ואך הודה: "אנחנו משרתים את הגדר. תפעול תקלות, בקרת נזקים, טשטוש ציר המערכת ועוד פעולות דומות יוצרות מצב שבמקום שהגדר תהפוך להיות רכיב תומך בהגנה, הגדר הפכה להיות גורם מעכב, הן מבצעי והן תודעתי". אל"מ ואך הסביר: "אוכלוסיית המפקדים מושפעת באופן הרחב והעמוק ביותר מהתהוות 'שגרת הגדר'. השגרה מתאפיינת בביצוע פעולות מתמשכות, קבועות ולאורך זמן, כגון הפטרול סביב הגדר, השמירה בעמדות ואיוש המחסומים והמעברים. אלו הן פעולות הדורשות מצד אחד רמת ערנות גבוהה, אך מהצד השני אלו פעולות המתאפיינות ברמת שחיקה גבוהה. משימה מצומצמת מובילה בסופו של יום לפעולה ולחשיבה מצומצמים".

הגדר החדשה בגבול ירדן (צילום: דובר צה
הגדר בגבול ירדן, ליד שדה התעופה רמון(צילום: דובר צה"ל)

גדר ההגנה נגד טילים בשדה התעופה ברמון (צילום: דובר צה
(צילום: דובר צה"ל)

עד כמה הסכנה ב"התמכרות" לגדרות, לחומות ולהשלכותיהן גדולה, ניתן לראות במגוון פיגועים אסטרטגיים, שחלקם הובילו לפרוץ מלחמה או גררו מדינה שלמה לסחרור סביב חייל שבוי אחד. ובכל זאת, אלוף משנה ואך מעדיף להזהיר שוב: "מפקדי שטח אומרים לא פעם כי 'הכוחות נשחקים סביב הגדר'. לדבריהם, אם יתרחש אירוע דוגמת חטיפת חיילים, והכוחות יידרשו לעבור את הגדר כדי לטפל בו, הם יתקשו לעשות זאת בשל היותם גדודי גדר "מוחלשים" שאינם חזקים דיים מבחינה מבצעית לבצע פעילות התקפית. אחד המפקדים העיד - 'תפיסתנו את הגדר חייבת לעבור שינוי תפיסתי משמעותי, אך זה לעתים קרובות קורה רק לאחר עימות שבסופו כוחותינו נפגעים". טענתי היא שיותר מכל אלו משימות השגרה שהחלישו וניוונו את שריר הלחימה ואת תפיסת המפקדים את יכולותיהם. מבחינת הלוחמים מצטיירות הפעולות במרחב הגדר משעממות ועדיף היה אילו לא היו קיימות כלל. לוחמים שלחם חוקם הוא להילחם, להסתער ולתמרן, מוצאים עצמם מסיירים על הגדרות ושומרים על כוחות המטפלים בגדרות. לוחמים שהוכשרו להשמיד אויב נדרשים כעת לווסת תנועת משפחות פלסטיניות, ולכן משבר הציפיות הוא גדול".

 

אשליה של ביטחון

באשר לדילמות הקשות שיוצרות הגדרות ללוחמים ותופעת "הרב"ט האסטרטגי" - טעות קטנה של חייל פשוט שעלולה להוביל למלחמה - טוען אל"מ ואך: "האם לירות בנער המתקרב לגדר ולא מגיב לנוהל מעצר חשוד? מאחורי הגדר מתגוררות אוכלוסיות אזרחיות מגוונות, ובפועל לא תמיד ברור מי האויב, מי חף מפשע ומי ידיד. גדר שמאחוריה מתגוררת אוכלוסייה אזרחית מקשה מאוד על קבלת ההחלטה, על התמרון ובמיוחד על אופן הלחימה. אומנם המפקד נדרש להפעיל שיקול דעת, אך הבחנו כבר ששיקול הדעת הופך צר כל עוד מוגבלים תודעתית ופיזית לפעול בשטח צר. העמידה במשימה מורכבת לא פחות, במיוחד ההגדרה מה ייחשב ניצחון בביצוע הפעילות המבצעית במרחב הגדר".

 

אל"מ ואך אף מזכיר, ערב עימות אפשרי בדרום או בצפון, את המשמעות העתידית המסוכנת של גדר המערכת בגבול: "מפקדים מגדירים את הגדר כמגרש המשחקים שבו ייקבעו הישגי המערכה הבאה, כלומר האויב ישאף במערכה הבאה לבצע פעולת מחטף של חיילים ופגיעה באזרחים ביישובים הסמוכים לגדר, ובכך הוא ישיג את ההישג הראשון של המערכה. באופן זה ניתן להבין כיצד הגדר יוצרת אשליה ונותנת תחושת ביטחון מדומה הן לחיילי הבט"ש והן לתושבים סמוכי הגדר. אין מקבל החלטות הרוצה להיתפס כמי ששפך כסף לפח, ולכן ככל שישקיעו יותר בבניית גדרות, כך יצטרכו להגן על האסטרטגיה שבגינה הוקמו תשתיות ההגנה".

חומה גבול לבנון ליד מטולה ברקע כפר כילא (צילום: AFP)
החומה גבול לבנון, ליד מטולה(צילום: AFP)

החומה בצפון גבול לבנון ישראל  (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

לדבריו, "המושג מלחמה עם הערבים מצטייר בעיני החייל הישראלי כהתקפה שלו על עמדות סטטיות של האויב. ואילו גדרות, ביצורים, תעלות, הם בדרך כלל מושגים נרדפים לצבא הערבי. על עצמו חושב החייל הישראלי במושגים של הסתערות, צניחה, תנועת שריון וסיורי לילה. האמונה בכוחות ובנכונות הבלתי מסויגת להסתער ולכבוש. חציית הגדר כאופציה סבירה נעדרת מן השיח הפיקודי. נוצר כיום מחסום תודעתי (פסיכולוגי) לפעול מעבר לה, ופוחתת תחושת האחריות והמסוגלות של המפקדים בכל מה שנעשה מעבר לגדר".

 

השקעה של מיליארדים

הגדרות והחומות נבנו בהשקעה של מיליארדי שקלים. אחדים מהפרויקטים נבנו במהירות, ולעתים בלי השלמות חיוניות למימוש משימת ההגנה, כמו אמצעי תצפית וגילוי נלווים, ובעיקר גיבוש תפיסת הגנה מלאה לגזרה. "בחלק לא מבוטל מהמקרים קצב הבנייה משיג את קצב התפיסה המבצעית", ציין אל"מ ואך. "מצב דברים זה יוצר בהכרח פערים מבצעיים ללא מענה. נוצר מצב שעד שמסיימים לבנות את הקטע המתוכנן בגדר, הזירה קיבלה תפנית, והגדר שהוקמה כבר אינה רלבנטית. התחושה היא שכיום כל תפיסת ההגנה מבוססת רק על הגדר, בעוד שברור שישנם מרכיבים נוספים. על הגדר להיות חלק משלים בתפיסה. היא אמצעי ולא מטרה. תפיסת ההגנה צריכה להיות מורכבת מזיהוי נקודות התורפה ולהם לתת מענה. למעשה צריכה הגדר לחזור למקומה הטבעי כרכיב בתפיסה ולא לתפיסה עצמה".

 

החשש העיקרי של מפקדים במרחב הגדר הוא חטיפת חיילים, בדומה לחטיפת החיילים בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד זכרם לברכה בהר דב באוקטובר 2000, חטיפת חיילי המילואים אלדד רגב ואהוד גולדווסר זכרם לברכה בגבול לבנון ביולי 2006 וחטיפת גלעד שליט בגבול עזה, חודש לפני כן. לטענת המפקדים חיזבאללה וחמאס "דופקים על הגדר" ומבינים היטב שאם בעבר על מנת להגיע להישגי הרתעה ויצירת לחץ על ישראל היה עליהם לחדור לעומק השטח, כיום לאור השתנות המערכה והרגישות הגוברת לחיי לוחמים ניתן יהיה להגיע להישגים משמעותיים למרות הגדר. פעולת חטיפת חיילים סביב קווי הגבול צרובות עמוק בתודעה וגורמות להם לתרגל את כוחותיהם בשגרה ולהכינם באופן מיטבי לאירוע חטיפה דומה - אך עם זאת הם מודים כי אם יתרחש אירוע דומה בעתיד, התוצאה לא תהיה בהכרח שונה.

 

גורם צבאי ציין בהתייחסו למאמר כי "החומה היא מרכיב אחד בהגנה. היא לא המרכיב היחיד. הכוונה היא שצריך למנוע מעצמנו (תודעתית) להפוך את החומה לרכיב המרכזי אלא כרכיב המשרת את המטרות הספציפיות לשמן היא הוקם - עיכוב, שיבוש ותחושת ביטחון. המציאות היא לא שחור או לבן. המאמר מציג מורכבויות ודעה מסוימת לגבי הסוגיה. המאמר נכתב על ידי המח"ט כשהיה חניך במכללה לביטחון לאומי. צה"ל מעודד את הקצינים שלו לחשיבה ביקורתית ועצמאית והבעת דעה, בייחוד במסגרות הלמידה. רק כשמערערים את הנושאים המסוכמים ניתן להשתפר ולהתקדם. הצבא במהותו הוא צבא הגנתי, אבל עליו לבצע גם מהלכים התקפיים. מהלכים אלו מותאמים לגבול ולמרכיבי ההגנה הקיימים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דובר צה"ל, אביהו שפירא, יואב זיתון, שאול גולן
ביצורים בכל גבול
צילום: דובר צה"ל, אביהו שפירא, יואב זיתון, שאול גולן
מומלצים