שתף קטע נבחר

יחסי ישראל-סודן: האם גירוש הזרים ייצא לדרך?

ממשלת סודן יצאה נגד פגישת המנהיג עם נתניהו, אבל אותה פגישה כבר העלתה על הפרק את סוגיית אלפי הסודנים שהסתננו לישראל. יש מי שמאמין שכעת תוכל הממשלה להרחיקם למולדתם, ואחרים טוענים: "הון פוליטי, מסך עשן שמשלה את הציבור ומייאש את מבקשי המקלט"

 

 

פגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהיג סודן עבד אל-פתאח אל-בורהאן ביום שני באנטבה שבאוגנדה, והתחלת שיתוף הפעולה במטרה להגיע לנורמליזציה של היחסים בין המדינות, הציפו מחדש את סוגיית הימצאותם בארץ של כ-6,300 סודנים שהסתננו ממצרים, לא כולל ילדיהם שנולדו כאן, והצעדים שעל ישראל לנקוט בנוגע אליהם. 

 

נתניהו ומנהיג סודן נפגשו באוגנדה ודנו בכינון יחסים

דיווח: איחוד האמירויות תיאמה את הפגישה בין נתניהו לשליט סודן

2019: אלפי סודנים בישראל לא ממהרים: "אל תשאלו אותנו מתי נחזור"

 

בינתיים, בסודן עצמה יוצאים נגד פגישת מנהיג המדינה וראש ממשלת ישראל. שר התקשורת הסודני ודובר הממשלה, פייסל מוחמד סאלח: אמר הבוקר (ד') כי "בישיבת הממשלה אתמול הממשלה הודיעה שהיא מתנגדת ליוזמה של אל בורהאן שבמסגרתה נפגש עם נתניהו. הפגישה מהווה הפרה של החוקה הסודנית וסותרת את העמדה המוכרת של סודן בתמיכתה בסוגיה הפלסטינית. לאחר הדיונים הוחלט שלא ייעשו בעתיד כל צעדים מעין אלה".

 

עד כה נהגה ישראל מול המסתננים הסודנים במדיניות של "אי-הרחקה", מאחר שאין לה יחסים דיפלומטיים עם סודן - שהחשיבה את ישראל למדינת אויב ואף קבעה עונשים פליליים על כניסה או ביקור בשטחה. לכן, מרגע שנכנסו לישראל, הם נחשבו כמי שנשקפת להם סכנה אם ישובו או יוחזרו לארצם. עם זאת, לא ברור כמה מתוך הסודנים בישראל הגיעו מחבל דרפור והרי הנובה, שבהם מתנהל סכסוך אלים, ולכן הם זכאים למעמד פליטות ללא קשר לכניסתם לארץ. ישראל העניקה למאות מהם תושבות ישראלית על בסיס הומניטרי, אך היא מתמהמהת בבדיקת בקשות המקלט של רובם, ויחד עם זאת, כ-200 סודנים בשנה עוזבים מרצון את ישראל.

חיפוש על אדם בדרום תל אביב (צילום: רויטרס)
שוטרים ואזרח זר בדרום תל אביב(צילום: רויטרס)
  

שרה נתניהו בנימין נתניהו עם נשיא אוגנדה יוורי מוסווני (צילום: רויטרס)
הזוג נתניהו עם נשיא אוגנדה ורעייתו(צילום: רויטרס)

סודאנים מפגינים בדרום תל אביב (צילום: מוטי קמחי )
סודנים בדרום תל אביב(צילום: מוטי קמחי )
 

"רוב מדינות המערב מחזירות מהגרים לסודן כדבר שבשגרה", הסביר מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, עו"ד יונתן יעקובוביץ'. "אף שבאופן רשמי סודן קבעה עונש פלילי חמור על ביקור בישראל, יותר מ-6,000 מסתננים סודנים שבו מישראל ישירות לארצם. מכאן שבפועל היא לא אכפה את האיסור או ראתה בכך איום על ביטחונה, למעט במקרים של מתנגדי משטר מובהקים".

 

יעקובוביץ', שטוען כי רק מיעוט מהסודנים מישראל הגיעו מדרפור, הוסיף כי "בשנים האחרונות מספר הולך וגדל של מדינות מערביות - בהן צרפת, איטליה, בלגיה ואוסטרליה - החלו להחזיר לסודן גם אנשים ממוצא דרפורי, בטענה שכבר לא נשקפת להם סכנה על סמך מוצאם השבטי או האתני. לאחר המהפכה והדחת הנשיא עומר אל-בשיר באפריל 2019, היה חשש כי המדינה תידרדר לשפיכות דמים. אולם, נראה כי המצב דווקא מתייצב, והשלטון הזמני החדש עושה מאמצים לחתום על הסכמי שלום עם קבוצות מורדים מדרפור".

 

יעקובוביץ' מאמין כי נורמליזציה מלאה ביחסי ישראל-סודן תשנה לחלוטין את תמונת המצב ותאפשר מבחינה משפטית הרחקה של סודנים למולדתם, אפילו בכפייה. זאת, כפי שישראל נוהגת לעשות עם מהגרים לא חוקיים ממרבית המדינות שאיתן יש לה יחסים דיפלומטיים. "גם אם לא נראה יחסים דיפלומטיים מלאים או שגרירות סודנית בישראל בזמן הקרוב, עצם המוכנות של מנהיג סודן להיפגש עם ראש הממשלה נותנת גושפנקא רשמית למציאות שכבר הייתה קיימת בשטח, דהיינו שסודן איננה מתנגדת לחזרת נתינים סודנים ששהו בישראל ולא נשקפת להם כל סכנה".

 

התפתחות זו, לטענת יעקובוביץ', מבטלת את העילה העיקרית לבקשת המקלט של מרבית הסודנים בישראל. "המדינה תוכל לפעול להרחקת המסתננים כבר עכשיו ואף להעבירם למשמורת במסגרת חוק הכניסה לישראל, על מנת להביא ליציאתם העצמאית חזרה לארצם. אומנם ללא יחסים מלאים לא ניתן יהיה להשיבם למולדתם בטיסות ישירות, אך בהיעדר מניעה חוקית או סכנה אובייקטיבית - ישראל תוכל לייצר פתרונות כגון הנפקת מסמכי נסיעה זמניים או שימוש במדינות מעבר, כמו אוגנדה לדוגמה".

 

 

הפיכה סודן חגיגות (צילום: רויטרס  )
החגיגות בסודן לאחר ההפיכה הצבאית(צילום: רויטרס )

הפיכה צבאית סודן דיווחים על סילוק הרודן עומאר אל באשיר (צילום: EPA)
"בסודן רוצים כלים למאה ה-21, ישראל תיתן להם"(צילום: EPA)

ואולם, במוקד לפליטים ולמהגרים חושבים אחרת: "נכון לעכשיו, מעבר לכותרות והון פוליטי, אנחנו לא רואים היתכנות לשינוי אמיתי במצבם של מבקשי המקלט מסודן, וזאת מכיוון שמרביתם נמלטו לישראל מדרפור והרי הנובה, שבהם עדיין מתנהלים סכסוכים מדממים", אמרה שירה עבו. "למעשה, מי ששולטים כרגע בסודן הם אותם הגנרלים האחראים לרצח העם בדרפור".

 

עבו הוסיפה כי "כבר למעלה מעשור שהמדינה עושה כל שביכולתה כדי להימנע מהכרעה בבקשות המקלט של יוצאי דרפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, כי היא יודעת שאין מנוס מלהכיר בהם כפליטים. כעת, מה שמסתמן כהישג דיפלומטי אפשרי מגויס למטרה הביזיונית הזאת. זהו מסך עשן שנועד להשלות את הציבור הישראלי, ולייאש עוד יותר את מבקשי המקלט".

 

באגודה לזכויות האזרח הגיבו באופן דומה: "בושה שסביבת ראש הממשלה חוגגת עוד הזדמנות מדומיינת להיפטר מהחובה החוקית והמוסרית שלה להעניק מקלט לניצולי רצח עם. חבלי הארץ שמהם ברחו מבקשי המקלט הסודנים לישראל מדממים עד היום. אנחנו שותפים לתקוות הפליטים ולציפייתם ליום שבו יוכלו לשוב למולדתם בבטחה".

מבקשי מקלט מסתננים דרום תל אביב (צילום: רויטרס)
גינת לוינסקי בתל אביב, מוקד כינוס של אזרחים אפריקנים(צילום: רויטרס)

מבקשי מקלט מסתננים דרום תל אביב (צילום: רויטרס)
באזור התחנה המרכזית בתל אביב(צילום: רויטרס)

מבקשי מקלט מסתננים דרום תל אביב (צילום: רויטרס)
בדרום תל אביב(צילום: רויטרס)

יונתן יעקובוביץ ()
"המדינה תוכל כעת להרחיק מסתננים". עו"ד יעקובוביץ'

דוקטור יונתן פרימן (צילום: ג׳ני פפרמן)
"בין האינטרסים -גם איראן". ד"ר יונתן פרימן(צילום: ג׳ני פפרמן)
 

ד"ר יונתן פרימן, מומחה ליחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הסביר מוקדם יותר בשיחה עם אולפן ynet על חשיבות כינון היחסים עם סודן עבור ישראל. "מבחינה היסטורית סודן הייתה מאוד עוינת כלפי ישראל. מדובר על מדינה מוסלמית, וחלק ממה שרוצים לעשות עם מדינות באפריקה, במיוחד עם מי שהייתה אנטי-ישראלית, זה להביא לשיפור היחסים. הדבר יביא לפתיחת שווקים עבור חברות ישראליות, וישפיע על ההצבעות השונות במקומות כמו האו"ם".

 

- למה עכשיו? מה קורה בסודן שהם מוכנים לדבר איתנו?

"ראשית, בשנה שעברה הייתה בסודן הפיכה צבאית. סילקו את עומר אל-בשיר והעם שם ממש רעב לשינוי, הוא רוצה כלים למאה ה-21. מדובר במדינה שיש בה משאבי טבע, נפט, אבל זה לא מקדם אותם ועל ההנהגה הנוכחית מופעל לחץ עצום להתקדם, לפרוץ מהבידוד ולהתחבר למדינות כמו ישראל כדי לקבל את אותם כלים".

 

- מהו האינטרס הישראלי בכינון היחסים?

"האינטרס הראשוני הוא קודם כל לפתוח שווקים. זו מדינה עם כ-45 מיליון תושבים ועם הרבה בעיות בתחומי הבריאות והחינוך. אלה דברים שאנחנו יכולים לספק להם. האינטרס השני שלנו, שהוא אולי חלק ממה שגורם להם להתחבר אלינו בימים אלה, קשור באיראן - היא מאיימת עליהם. אז ככל שמדינה כמו סודן מתרחקת מאיראן, היא מתקרבת למדינה כמו ישראל שנאבקת באותו גורם עוין".

 

- זה עשוי להשפיע על מה שקורה עם הסודנים בישראל?

"כן, קידום היחסים יכול להוביל אנשים מסודן שנמצאים פה לחזור לארצם. ככל שהחיים יתקדמו שם, הם ירצו לחזור מרצון - וגם זה משהו שאנחנו רוצים לקדם ביחסים עם סודן", טען ד"ר פרימן.

 

בהכנת הכתבה השתתפו דניאל סלאמה, אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
שוטרים ואזרח זר בדרום תל אביב
צילום: רויטרס
מומלצים