
למען הכנרת – לפתוח את סכר דגניה. עכשיו
חרף עידן ההתפלה שבו אנחנו חיים, מצב הרוח הלאומי עדיין נתון לחרדה "מפלסלוגית". אבל לא מפלס הכנרת צריך להדאיג, אלא איכות המים
פרופ' משה גופן
הכינרת והנחלים הזורמים בצפון הארץ (צילום: דיויד איזנברג, מיקי וולקיטה- הרט"ג)
השנתיים האחרונות היו ברוכות במשקעים, וכשיורד הרבה גשם יש ספיקות גבוהות בנחלים המנקזים את אגן היקוות הכנרת והמפלס שלה עולה. שינויי מפלס חריגים אינם תופעה נדירה בכנרת והאגם שרד את כולם. למשל, ב-2001 נרשם המפלס הנמוך ביותר ב-100 השנים האחרונות, 214.87 מתחת לגובה פני הים, אבל שלוש שנים בלבד לאחר מכן הוא עלה בכשישה (!) מטרים. אז מדוע עדיין נקלע מצב הרוח הלאומי לחרדה מפלסולוגית?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
כיום, מקור כמעט כל המים לאספקה ביתית בישראל הוא במתקני התפלה. הייעוד הנוכחי של הכנרת כולל אספקה ליישובים הסמוכים (סובב כנרת), תגבור אספקה לחלקה המזרחי של המדינה ולירדן השכנה, תמיכה בדרום רמת הגולן במקרה של בצורת קיצונית, חקלאות הגליל העליון, דיג מסחרי, תיירות ונופש, ואלטרנטיבה ליום סגריר. בנוסף, קרוב לוודאי שאספקת מים מותפלים אל הכנרת תתממש בקרוב.
כמות המים בכנרת אינה בראש הדאגה הלאומית כיום, אבל האיכות שלהם בהחלט כן. הכנרת מתמלאת והולכת במלחים ובחיידקים כחוליים רעילים. לכן יש לגרום באופן מיידי להפחתה של הריכוז של שני מרכיבים אלו באגם. ניתן לבצע זאת על ידי הוצאת מי הכנרת דרך סכר פתוח, ולאפשר את החלפתם במי הירדן והנחלים אחרים שזורמים אליה, שבהם אין כמעט חיידקים כחוליים וריכוז המלח נמוך פי עשרה. המשמעות של המהלך היא קיצור זמן השהייה של המים בכנרת, כלומר – החלפתם בקצב מוגבר. יש עדות מתועדת איך התרחשה תופעה כזאת: בין השנים 1948 ל-1968, לאחר שהושבתה עבודתה של תחנת רוטנברג בנהריים, נפתח סכר דגניה באופן חלקי כך שכמות המים שיצאה דרכו הייתה קטנה יותר מזו שנכנסה לאגם.
זו הייתה התקופה שלפני הקמת המוביל הארצי ואספקת המים בישראל עדיין לא התבססה על הכנרת. כתוצאה מכך, מפלס הכנרת עלה רב-שנתית ב-2.41 מטרים. זו הייתה אומנם תוספת של 405 מיליון מ"ק מים למאזן הלאומי, אבל – מאחר שכאמור נכנסו יותר מים מאשר יצאו - הייתה גם תוספת של מלחים לאגם (הריכוז שלהם עלה עד קרוב ל–400 מיליגרם כלוריד לליטר, מה שפסל את המים האלה לשימוש חקלאי, ונדרשו פעולות שונות כגון "המוביל המלוח" ומהילה עם מי הירקון כדי להמתיק אותם).
כלומר, כשהסכר פתוח, מתקצר זמן השהייה של המים באגם ומסולקים דרכו מלחים וחיידקים כחוליים. אם הסכר סגור – מצטברים המים יחד עם המלחים והחיידקים הכחוליים. יש אמנם יותר מים אבל הם מלוחים יותר.
לכן, אני מציע קודם כל לשנות את מצב הרוח הלאומי מדאגה מפלסולוגית לדאגה לימנולוגית ("לימנולוגיה" – תורת האגמים), או בפשטות: איכות המים בכנרת. יש לפתוח חלקית את סכר דגניה כבר היום כדי לקצר את זמן השהייה ולסלק על ידי כך מלחים וחיידקים כחוליים.
כאשר הכנרת סיפקה מים בקצב של מיליון קוב ביום (אם לא הייתה בצורת) הדאגה למפלס הייתה משמעותית, אבל מאז 2010, כאשר אספקת מים באה ממכוני התפלה, קיימת הזדמנות נוחה לטפל באיכות המים שהידרדרה.
- פרופ' משה גופן הוא חוקר הכנרת ועמק החולה במכון מיגל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
אם המלך והפלסטינים שלו יתנהגו יפה להמשיך להזרים להם מים כפי שהוסכם במידה ויעשוbr/משהו נגדנו צריך לצמצם את הזרימה לפי חומרת המעשים.
מצידי שרחובות טבריה יוצפו טיפה, לא יקרה כלום אם הכנרת תעלה על גדותיה עד למקסימום שהגשמים מאפשרים. בעוד עשור או שניים יתרפקו על זה שפעם היא הייתה מלאה ואז הגאון הזה שמדבר על לפתוח את הסכר כבר ישכח עם הנזק שהוא עושה במאמרים האלה. br/
למה לא לחכות בסבלנות לסוף עונת הגשמים או לעונת הגשמים הבאה שאני מקווה שתהיה מוצלחת (אבל מי יודע?) ואז, אם יהיו עודפים עצומים של מים, אפשר לפתוח את הסכר.
אגב, אפשרות נוספת הוא לשאוב את העודפים ולספק אותם לצרכני המים בארץ במקום ההתפלה למספר שבועות/חודשים עד שהמפלס יתאזן - זה יותר זול מהתפלה.
כדי שיאכלו את את החיידקים הכחולים וישתו את מי המלח. בכך אפשר לפתור בקלות את כל הסיפור.
אפשר באותה מידה לשאוב מים למאגרים שישמשו להשקייה בקיץ
אני מנחש שהסכר יפתח במועד שיקבע על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים להקראת כתב האישום, ובתנאי שזה יהיה לפני הבחירות. אני מהמר על ה -27 בפברוארbr/
כנראה שהמומחה צודק ויש ערך לחלופת המים בכנרת, אבל אם נדמה את האגם לקערת מים שזיהומים בדרך כלל שוקעים בתחתית... כאשר מתחילים לשפוך מים מהקערה נשפכים דווקא המים הנקיים העליונים ה'טובים' וכל ה'לכלוך' נשאר בתחתית. ישנן דרכים אחרות לטהר מים בתחתית אגם מבלי לפתוח את הסכר לעת עתה.
גם ככה אנחנו מכורים לחומר הזה.
לא מאמין לרשות המים , השמועות אומרות שמעבירים לירדנים 100 מיליון קוב במקום 50 .br/
למה להקדים את המאוחר אותו חוקר אומר שיש מלחים וחיידקים למרות שאני חושב שזה לא נכון , למה לא לחכות שהכנרת תהיה לפחות 10 ס'מ לפני כנרת מלאה ואז לפתוח מה נורא בזה למה להוריד את המפלס של הכנרת שנשאר 135 למה למהר חבורת מטומטמים קצת סבלנות לא תזיק
אם בשנה הבאה תהיה שנת בצורת מה יגיד הפרופסור המכובד
ומה יכתבו בעיתון?
תפסיקו להיות נביאי שקר
לפני שנתיים היו 4 שנות בצורת. מנסים לשכנע אותנו שחייבים התפלה (יקרה,מזהמת) במקום שיאגרו מי גשמים. ועכשיו אם יפתחו את סכר דגניה ישפכו מאות מליוני קוב לפח? אנמ בעד שחלוף מי הכנרת אבל למה לא לשאוב אותם מהכנרת, לנקות אותם ולהשתמש בהם במקום לשפוך לים או לים המלח.
אולי כדאי להקשיב לשם שינוי ולא לחיות במפלסופוביה??
ממשלת השקרן ממשפחת הפשע מבלפור
להמלחה יש קשר וודאי לעליית ממוצע הטמפרטורה הרב שנתי באזור הכנרת.br/בנוסף, אין גם הסבר לשינויים הנגרמים באוכלוסיית הדגה והשפעתה על ריכוז האצות הכחוליות.
האקוסיסטם משתנה בעשורים האחרונים.
המערכת מורכבת מהרבה מאד פרמטרים ולכן פתיחתו או סגירתו של הסכר בדגניה הוא מעשה פשטני מדי ואין וודאות בעצם הפתיחה כפעולה בודדת, כדי להשפיע על איכות המים.
מה שחשוב באמת זה לשמור על מפלס יציב.br/
רק כשהמפלס יציב לאורך שנים ויודעים איפה קו המים אפשר לפתח את התיירות.
מסעדה או צימר על קו המים שווה המון אבל אם החוף עלול להתרחק לו 200 מ' בשנת בצורת ובשנה גשומה להציף את הנכס אז היא לא שווה כלום.
הכנרת מבחינה כלכלית היא חוף באורך 40 ק'מ = 4,000 מגרשים על קו המים = עשרות מיליארדים מתיירות ועשרות אלפי מקומות עבודה אם היא מנוהלת נכון.
שווי המים שולי.
כל המדינה הזאת מקומתה עשו טעויות אין דבר אחד שעשו טוב אז לפחות לא לבזבז את המיים
מים בכנרת. ולאלה שיגידו שהאידוי הטבעי שיש בכנרת ובמקומו נכנסים מים חדשים, אז זה ממש לא מדוייק כי באידוי לא יוצאים מלחים וחיידקים.
לשאוב מים מהכינרת עד שתגיע למפלס הרצוי, ובאותו למן באופן זמני להפסיק את ההתפלה היקרה מאוד.פתיחת סכר דגניה סתם תבזבז מים לריק
רע להם !!
הרוב קורא רק את הכותרת
כיוון חשיבה שאנו ,אנשים לא מהתחום לא חשבנו על זה בכלל. br/תודה לך על זווית שונה להסתכלות.
אם יוצאים מים יותר מעשירית מהנכנסים. אז איך בין 48׳ ל-68׳ כשפתחו את הסכר המליחות עלתה?
בקרקעית הכנרת נובעים מעיינות מלוחים, מה שהוסיף מליחות בשנים המדוברות. ב 2006 (או בסביבתה), חברת מקורות ביצעה הטייה של מעיינות אלה ומאז אין השפעה של מעיינות אלה לריכוז המלחים. מה שלא ברור לי, מדוע הוספה של מים לא מספיקה בכדי למהול את ריכוז המלחים? למה צריך להגליש חלק מהמים?
מחיר המים צריך לרדת לא?
מדינת ישראל לא יודעת לאגור מים ולדעת איך להוריד מחירים.br/גם החשמל מטורלל והגז שאמור היה להיות זול פה מאוד יקר במאות אחוזים מכל
אירופה שאין לרוב המדינות שלה גז טבעי
עושים על הגב של האזרחים פה קומבינות ומתעשרים על חשבוננו
עלאק חיידקים כחולים חייזרים ועודbr/מיני חיידקים צבעוניים כל הצרה שלנו
היא החיידקים הירדנים זה מחיר
הרגיעה עם ירדן זה לא שלום בין ירדן
לישראל זה איום על ישראל באין מים
אין רגיעה לאורך כל עבר הירדן
משה גופן הוא מומחה מספר אחד בכל מה שקשור לכנרת ולאגן ההקות!br/וכדאי שרשות המים שיושבים בה אנשים שאינם מתקרבים לקרסוליו יקשיבו לו!
לא קרה כלום אם ישחררו לחץ
עשיש לך מים מזוהמים באמבטיה, הרבה יותג מועיל לרוקן אותה חלקית קודם ואז למלא מים נקיים, מאשר למלא מים נקיים ובהמשך לרוקן אותה. אם ממילא קיים צפי השנה לפתוח את הסכר, עדיף מעכשיו. ריכוז המים הנקיים בסוף יהיה גבוה יותר.
ומקבל כתבה רצינית! br/יש עוד אנשים כנים בחדשות?!
אני בשוק!
כל הכבוד.
הוא מומחה לכנרת וחוקר אותה כבר עשרות שנים.
לפתוח את סכר דגניה ....br/
רצוי מאוד לפתוח את הסכר, להזרמת המלח שהצטבר במים, בשנים השכונות ללא גשם. באופן הזה, זרימת גשמי הברכה באחרונה יכולים לאזן את המלחים הנשפכים מסכר דגניה, ולשפר את איכות המים, בכנרת.
גולשי הקייט מכירים בבעשור האחרון את תופעת “אלרגית הכינרת”,ְ גולשים שעתיים ואחר כך מרגישים מצוננים כמה ימים. הסיבה היא איזו שהיא אצה שהשתלטה על הכינרת ויוצרת את הסימפטומים האלו.
אפשר גם לבקש מכל המתרחצים לעשות גלים עם הידיים והרגליים וזה יבריח את האצות.
איני אומר לוותר על הסכר אבל להשתמש בו באופן הכי קרוב לזרימה הטבעית .
אבל המדינה טיפשה
מאמר מעניין מאד.br/