גל התרעות שווא על פצצות מטריד את מוסקבה

בחודשים האחרונים מוטרדים תושבי מוסקבה מאיומי סרק על פצצות, שמשבשים את שגרתם יומם. לעיתים מתקבלות אלף התרעות ביום והמונים מפונים מבתי הספר, תחנות הרכבת והקניונים. בקרמלין לא מצליחים למצוא את העבריינים. ברשת רומזים שמדובר בניסיון סחיטה של אוליגרך

AFPפורסם: 11.02.20 , 09:55

תושבי מוסקבה מבולבלים ומוטרדים מגל התרעות שקריות על פצצות שגורמות לפינוי בתי משפט, בתי ספר וקניונים. נראה שהרשויות לא מצליחות למצוא את העבריינים, למרות חודשים של הפרעה לסדר הציבורי. התרעות השווא נשלחו לכמה ערים ברוסיה אך במוסקבה, שבה חיים ועובדים 16 מיליון איש, המצב חמור במיוחד: לעיתים מספר איומי הסרק מגיע לאלף ביום.

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

מסוף נובמבר פונו יותר מ-1.6 מיליון איש מבניינים במוסקבה. יוליה אולשנסקיה, נציגת השלטון המקומי, אומרת שבית הספר של בתה מריה פונה במהלך דצמבר "כמה פעמים ביום". היא מוסיפה: "אנחנו לא יכולים לספור כמה פעמים זה קרה". הבת מריה, בת 13, מספרת שבנוסף לפינוי לפעמים השיעורים בבתי הספר מבוטלים או נדחים.

התרעות שקריות על פצצות פינוי ב מוסקבה רוסיה (צילום: AFP)

מתפנים מבית משפט במוסקבה(צילום: AFP)

יוליה גרבנצ'נקו, גם היא תושבת מוסקבה, אומרת שבית הספר של בתה פונה מתחילת דצמבר 13 פעמים. "חלק מההורים אפילו שכרו כלבן שיבדוק במהירות את בית הספר, בגלל שאתה אף פעם לא יודע כמה זמן ייקח ליחידות של כלבי הגישוש".

האיומים תמיד מתקבלים באותה הדרך: מיילים מכתובות מוצפנות נשלחים לארגון וחברות, שלפי החוק מחויבות לבדוק את ההתרעות ולפנות אנשים. אף אחד לא העריך את הנזק הכלכלי של גל הפינויים, אך גורמים רוסים מספרים שב-2017 גל של שיחות טלפון שהתריעו על פצצות גרם לנזק של מיליוני דולרים.

(צילום: AFP)

גורם רוסי סיפר לאינטרפקס שביום אחד, 5 בפברואר, פונו 1,500 אתרים - כולל קתדרלת ישו המושיע במוסקבה, כ-30 בתי משפט, 150 מוסדות חינוך, 232 תחנות רכבת תחתית, יותר מעשר מרפאות, 75 בריכות שחיה וכ-50 קניונים. "פשוט בזבזתי כמה שעות עבודה", אומר בתסכול סרגיי, פעיל למען קהילת הלהט"ב, בזמן שהוא מחכה שכלבי הגישוש יגיעו לבית המשפט המחוזי בסמאני במוסקבה.

הרשויות בקושי מתייחסות בפומבי לנושא. בסוף ינואר השירות החשאי FSB, שהחליף את ה-KGB, פרסם הצהרה נדירה ביחד עם הרוסקומנדזור, הסוכנות האמונה על התקשורת בקרמלין. בהצהרה נמסר ששני שירותי מיילים מחו"ל, שמהם נשלחו התרעות שקריות, נחסמו. הרשויות לא מסרו שמות של חשודים, מניע אפשרי למעשה או מסר מרגיע לציבור שסובל מהשיבושים.

(צילום: AFP)

ברשתות החברתיות ובחלק מכלי התקשורת סיפקו רמזים למניע אפשרי. בחשבון הטלגרם של בתי המשפט בסנט פטרבורג פורסמו תצלומי מסך של הודעות שמעידות על ניסיון סחיטה. בהודעות הסוחטים דורשים לכאורה לקבל ביטקוין בשווי 1.2 מיליון דולר - סכום שלטענתם גנב מהם המיליארדר הרוסי קונסטנטין מלופייב. מלופייב, אולגירך שמרן שנענש בסנקציות מהמערב בגלל קרבתו לבדלנים במזרח אוקראינה ולשירות החשאי הרוסי, הכחיש את הטענות.

המומחים טוענים שהרשויות נמצאות במבוי סתום. הטלוויזיה הממלכתית מעדיפה להתעלם מהתרעות השווא כמעט לחלוטין. "התקרית מראה שרוסיה חסרת אונים לגמרי", אומר ואלרי שיריאבב, קצין KGB לשעבר ופרשן צבאי בעיתון נובאיה גאזטה. "אם היו מדברים על זה בטלוויזיה הלאומית לאנשים היה פחות אמון ברשויות".

(צילום: AFP)

גם ברוסקמונדזור מודים שלחסימת המיילים המוצפנים הייתה השפעה מוגבלת, מכיוון שהמשתמשים יכולים בקלות להשתמש בספק או ב-VPN אחר. "יכול להיות שהטכנולוגיה היום כל כך מורכבת, ומספקת לעבריינים כל כך הרבה כלים, שאפילו השירותים החשאיים - עם הציוד הכי טוב שיש -לא יכולים לעצור אותם", אומר שיריאבב.

שיריאבב מזהיר שטקטיקה דומה עלולה לשבש את שגרת יומם של תושבים במדינות אחרות. "כרגע משתמשים בנשק הזה רק נגד רוסיה... אבל קחו בחשבון שזה יכול לקרות בכל מקום".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו