מחגורה שחורה לחגורה לבנה

בהנחה שהפסקת האש הלא מוכרזת תחזיק מעמד, ניתן לומר כי הסבב הנוכחי היה בעל סממנים שמזכירים את מבצע "חגורה שחורה" שהחל בחיסולו של בהא אבו אל-עטא. ואולם, לעומת המבצע בנובמבר האחרון, אולי המוצלח ביותר מבחינת ישראל בשנים האחרונות, הסבב הנוכחי שונה במהותו: מה שהחל בחטא וללא שם הסתיים בחטא ובין לבין היה נטול מחץ ונטול יוזמה.

ישראל נגררה אחרי הג'יהאד האיסלאמי ותגובותיו ובחוסר חשק מופגן. ועובדה - האש הופסקה רק אחרי שחברי הכנופיה המאורגנת אותתו כי הם נכונים להפסיק את האש ורק אחרי שהם היו אלה שאמרו את המילה האחרונה. אולי בשל כל הסיבות הללו, ראוי שהסבב הזה יזכה לשם "חגורה לבנה".

ההרס בגן שעשועים בשדרות שבו התפוצצה רקטה(צילום: אבי רוקח)

100 רקטות שיגר הג'יהאד האיסלאמי לעבר יישובי ישראל בפחות משתי יממות. ישראל הצליחה לפגוע רק בחוליית ירי אחת בעזה וזה הסתיים בפציעה בלבד של ארבעת חבריה. מעבר לכך, כל חוליות השיגור שבו בשלום לבסיסן. רק לשם השוואה, מבצע "חגורה שחורה" הסתיים עם 26 מחבלים הרוגים - מרביתם משגרי רקטות שחוסלו לפני, במהלך או אחרי השיגור.

סיכום הסבב האחרון מעלה נקודה מדאיגה נוספת. לצה"ל, כך נראה, יש בנק מטרות דל מאוד בכל הקשור ליעדים של הג'יהאד האיסלאמי. רוב תקיפות חיל האוויר כוונו נגד מספר מועט של בסיסים השייכים לארגון, שפשוט הותקפו פעם אחר פעם אחר פעם.

סדרת תקיפות אחרת כוונה לשורת מגדלי תצפית של הג'יהאד האיסלאמי על גדר המערכת. מטרה לגיטימית בהחלט, אבל לא כזאת שדובר צה"ל היה צריך להתהדר בהודעה מיוחדת (שיצאה) על אודות תקיפתה. מגדל תצפית הוא בסך הכול בוטקה עם סולם שיושב על גבעה שצופה לגבול. מעבר לכך לא נרשמו תקיפות של מטרות איכות יוצאות דופון שטלטלו את הג'יהאד האיסלאמי.

זיאד נחאלה. דמשק כבר לא כיפת הברזל שלו

סביר להניח שביממה הקרובה נשמע הרבה התפארות על כך שישראל הצליחה להוציא את חמאס ממעגל הלחימה בפעם השנייה ברציפות. אלא שהמציאות מורכבת בהרבה. חמאס לא נקף אצבע כדי לעצור את חוליית הג'יהאד האיסלאמי שניסתה לבצע פיגוע צליפה בכוח צה"ל בשבוע שעבר, חמאס ראה והתעלם מחוליית הג'יהאד האיסלאמי שניסתה להניח מטען רב-עוצמה על גדר הגבול כדי לפגוע בסיור של צה"ל, חמאס נתן לג'יהאד להשתולל ולהמטיר על ישראל מטחי רקטות. ועדיין - חמאס קיבל פטור מוחלט מתקיפות צה"ל.

פתאום, המשפט הקבוע של דובר צה"ל (שעוד יחזור מהר מאוד) בהודעות סיכומי התקיפות ברצועת עזה - "חמאס הוא הריבון ועליו מוטלת האחריות" - נעלם. פתאום חמאס כבר לא הריבון. אם לא הוא, אז מי כן? כשישראל מחריגה את חמאס בסבבי הלחימה שלה היא אולי מונעת ירי הרבה יותר מסיבי לשטחה, אבל היא גם מקרבת בצעדי ענק את הסבב האלים הבא.

ובכל זאת היה צעד אחד יצירתי במהלכים הישראליים. התקיפה של מתקני הג'יהאד האיסלאמי בדמשק, שסיימה את גל התקיפות הראשון, היתה צעד שוודאי הפתיע את הארגון. התקיפה הזאת הוכיחה למנהיג הארגון זיאד נחאלה שדמשק היא כבר לא כיפת הברזל שלו. ואלה חדשות טובות. בעיקר כשהן מתרחשות רק ארבעה חודשים אחרי שגורם עלום ומסתורי ניסה לחסל בתקיפה אווירית את ראש המערך הצבאי של הארגון אכרם עג'ורי בעת שנם את שנתו בביתו בבירה הסורית.