לבחור נכון
רגע לפני ההליכה לקלפי מסביר פרופ' יובל נח הררי מה המשמעות האמיתית של הבחירה שלנו
האמת לא נקבעת בבחירות דמוקרטיות. בעוד שלושה ימים ישראל הולכת שוב לבחירות. אז כדאי אולי להזכיר לאנשים מהן בדיוק בחירות דמוקרטיות. בחירות אינן שיטה לגלות את האמת. בחירות הן שיטה להגיע לפשרה בדרכי שלום בין רצונותיהם של אנשים שונים. ייתכן שאתם סבורים שרבים מהאנשים שחולקים איתכם את המדינה הזאת הם בורים, טיפשים ואפילו רעי לב - והם אולי חושבים עליכם את אותו הדבר. עדיין, נשאלת השאלה, האם אתם רוצים להגיע לפשרה עם האנשים האלה, או שאתם מעדיפים להכריע את המחלוקת עם רובים ופצצות?
מאחר שבחירות הן דרך להתפשר על רצונות, בקלפיות אנשים עונים על השאלה: "מה אתם רוצים?" ולא על השאלה, "מהי האמת?" זוהי הסיבה שלכל האזרחים ניתנת זכות הצבעה שווה. כשמנסים לברר את האמת, לדעותיהם של אנשים שונים יש משקל שונה. אבל כשמבררים מה אנשים רוצים, אין סיבה להעדיף את רצונו של האחד על זה של האחר.
ב־2016 הצביעו אזרחי בריטניה במשאל עַם לעזוב את האיחוד האירופי. לאחר ההצבעה, כתב הביולוג הידוע ריצ'רד דוקינס, שזו הייתה טעות לתת זכות הצבעה במשאל הזה לאנשים שחסר להם רקע מתאים בכלכלה ובמדעי המדינה - קרי, רוב רובו של הציבור הבריטי. זה כאילו כתב דוקינס, "שהייתם עורכים משאל עם כדי להכריע אם חישוביו המתמטיים של איינשטיין מדויקים".
אלא שהאנלוגיה הזאת שגויה. זה אכן מגוחך לערוך משאל עם על תורת היחסות של איינשטיין, כי זוהי שאלה בנוגע לאמת, ולכן היא בתחום אחריותם של המומחים לדבר. דעתה של פרופסורית לפיזיקה על תורת היחסות היא בעלת משקל רב בהרבה מדעותיהם של אלף פרופסורים להיסטוריה או אלף עורכי דין. אבל השאלה שהופיעה על פתקי ההצבעה במשאל העם של 2016 לא נגעה לאמת. השאלה הייתה: "האם על הממלכה המאוחדת להישאר חברה באיחוד האירופי או לעזוב את האיחוד האירופי?" זוהי שאלה לגבי רצון, ואין שום סיבה להעדיף את רצונותיהם של מומחים על פני רצונותיהם של כל היתר.
יהיו מי שיטענו שרצונות בכל זאת משקפים אמונה בעובדות כלשהן, ושהדיון לגבי הברקזיט סבב סביב אמיתותן של טענות כלכליות מסוימות. לדוגמה, האם עזיבת האיחוד האירופי תביא לעלייה או לירידה בתוצר הלאומי של בריטניה? רוב האנשים אינם מוכשרים לענות על שאלה כלכלית מסובכת שכזאת. לכן מוטב היה להשאיר את ההחלטה על הברקזיט למומחים.
אם התוצר הלאומי היה השיקול החשוב היחיד, אכן היה הגיוני לתת לקבוצה קטנה של מומחים להחליט אם בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי או תישאר בו. אבל אנשים יכולים לרצות לעזוב את האיחוד האירופי מסיבות אחרות, אפילו אם צעד כזה יוביל למשבר כלכלי. בדמוקרטיה, המצביעים זכאים להעדיף רגשות לאומיים ואידיאלים דתיים על פני אינטרסים כלכליים. מומחים עשויים להכריז שהעדפות כאלה הן "לא רציונליות", אבל אם נרשה למומחים להחליט עבור אנשים מה להעדיף - זוהי דרך המלך למשטר טוטליטרי.
יש בדיחה על פעיל קומוניסטי שנאם בפני קבוצה של פועלים, והבטיח להם ש"כשהמהפכה תבוא, כולכם תאכלו תותים בשמנת!" פועל אחד הרים את ידו ואמר: "אבל אני לא אוהב תותים בשמנת". הקומוניסט מיד ענה עם טון מאיים במקצת: "כשהמהפכה תבוא, אתה תאהב תותים בשמנת!"
להוציא את האמת אל מחוץ לחוק
כיוון שבחירות דמוקרטיות נסובות סביב רצונות ולא סביב האמת, מומחים לא צריכים ליהנות מזכויות הצבעה מיוחדות. אבל בדיוק מאותה הסיבה, הממשלה הנבחרת אמורה לכבד את עצמאות המדע, בתי המשפט והתקשורת. הממשלה מייצגת את רצון רוב הבוחרים, ואל לנו להכפיף את האמת לרצון, כי אנשים הרבה מאוד פעמים רוצים שהאמת תהיה אחרת ממה שהיא. רצון הבוחר צריך להדריך את מדיניות הממשלה, אבל לא צריך לעוות את האמת המדעית או המשפטית.
לדוגמה, קנאי דת נוצריים מאוד רוצים שכתבי הקודש יהיו אמת לאמיתה, ואילו תורת האבולוציה תהיה שגויה. אולם אפילו אם 51 אחוז מהמצביעים הם נוצרים פונדמנטליסטים, לא צריכה להיות להם הסמכות לקבוע מהי האמת, או למנוע ממדענים לחקור ולפרסם אמיתות לא נוחות. בניגוד לפרלמנט, המחלקה לביולוגיה לא אמורה לשקף את רצון העם. הפרלמנט יכול כמובן לחוקק חוק הקובע שתורת האבולוציה היא שקר וכזב, אבל זה לא ישנה את המציאות.
בדומה, כשמנהיג כריזמטי מואשם בשחיתות, תומכיו הנאמנים בדרך כלל רוצים שההאשמות הללו יהיו שקר. אבל אפילו אם רוב המצביעים תומכים במנהיג, הרצון שלהם לא אמור למנוע מעיתונאים ושופטים לחקור ולחשוף את האמת. גם אם הפרלמנט מחוקק חוק לפיו כל ההאשמות נגד המנהיג הן בדיה, חוק כזה לא משנה את העובדות.
כמובן שלמדענים, לעיתונאים ולשופטים יש מגבלות משלהם, ולא תמיד אפשר לסמוך עליהם לחשוף ולפרסם את האמת. יש לפעמים שחיתות, דעות קדומות וטעויות גם באקדמיה, בתקשורת ובבתי המשפט. אבל הפתרון אינו להכפיף אותם לממשלה. הממשלה היא ממילא המוסד החזק ביותר בחברה, ולא פעם יש לה את הכי הרבה סיבות לעוות או להסתיר אמיתות לא נוחות. לכן לתת לממשלה לפקח על החיפוש אחר האמת זה כמו למַנות את השועל לשמור על לול התרנגולות.
כדי להגן על האמת, מוטב להישען על שתי שיטות אחרות:
ראשית, לאקדמיה, לתקשורת ולמערכת המשפט יש מנגנונים פנימיים למניעת שחיתות, לעקירת דעות קדומות ולחשיפת טעויות. באקדמיה, מדעניות בוחנות זו את פרסומיה של זו כדי לגלות טעויות, וקידום באקדמיה מושג הרבה פעמים על ידי חשיפת טעויותיהם של אחרים או גילוי עובדות לא ידועות. בשוק התקשורת תחרות חופשית גורמת לכך שאם עיתון אחד נמנע מלחשוף שערורייה כלשהי, המתחרים יקפצו על ההזדמנות לפרסם את הסקופ. במערכת המשפט, שופט שלוקח שוחד עשוי לעמוד למשפט ולהיענש בדיוק כמו כל אזרח אחר.
שנית, מוסדות שונים ועצמאיים יכולים לפקח זה על זה. לדוגמה, אם תאגידים רבי־עוצמה משחדים כל כך הרבה מדענים עד שאי־אפשר לסמוך על האקדמיה לפקח על עצמה, עיתונאים ושופטים יכולים לחשוף את המרמה ולהעניש את האשמים. אם התקשורת או בתי המשפט לוקים בגזענות שיטתית, זה תפקידם של סוציולוגים, היסטוריונים ופילוסופים לחשוף את העיוות הזה. אין ספק שהשיטות הללו אינן מושלמות, אבל שום מוסד אנושי אינו מושלם. גם הממשלה לא מושלמת.
ישנן סיבות חשובות נוספות לשמור על עצמאות האקדמיה, התקשורת ומערכת המשפט. בחירות דמוקרטיות נסבות סביב רצון הבוחרים, והרצון האחד שכולם חולקים הוא הרצון לנצח. איך אפשר לוודא שאף מפלגה לא מרמה ומטה את המשחק לטובתה? במשחק כדורגל, לא יעלה על הדעת שהשופט והקוונים ישתייכו לאחת מהקבוצות היריבות. כששחקנים מתווכחים אם נעשתה עבירה או לא, הם חייבים שופט עצמאי שיכריע בסוגיה. אותו הדבר בדיוק נכון גם בדמוקרטיה. גם דמוקרטיה היא משחק עם חוקים, ואפילו למנצחים בבחירות אסור לשבור את החוקים הללו.
לדוגמה, אם 51 אחוז מהבוחרים מעבירים חוק שמונע מיתר 49 אחוז הבוחרים להשתתף בבחירות עתידיות, צריך שופט עצמאי שישלוף את הכרטיס האדום ויפסול את החוק הזה - למרות שרוב הבוחרים תומכים בחוק. במרבית הדמוקרטיות, זהו תפקידו של בית המשפט העליון. ואם בית המשפט העליון מאבד את עצמאותו, המשחק הדמוקרטי הופך לדיקטטורה של הרוב.
שילכו הדובים לעזאזל
לשם הדוגמה, בואו ננתח את מקרה המבחן של משבר האקלים. השאלה: "האם פעילות אנושית גורמת לאקלים כדור הארץ להתחמם?" היא שאלה לגבי האמת. הרבה אנשים רוצים שהתשובה על שאלה זו תהיה "לא". אבל רצון הבוחרים לא משנה את המציאות, ולכן יהיה זה אבסורד לקיים משאל עם על השאלה הזאת ולתת לכל האזרחים זכות הצבעה שווה. זוהי שאלה למומחים. אם רוב המומחים אומרים שיש התחממות גלובלית, ורוב הבוחרים אומרים שאין, מוטב להאמין למומחים, ומוטב לא לתת לבוחרים את הסמכות להעניש מוסדות אקדמיים או אמצעי תקשורת שחוקרים ומפרסמים אמיתות לא נוחות.
כמובן, כשמגיעים להחליט על מדיניות ביחס למשבר האקלים, רצון הבוחרים הוא הסמכות העליונה בדמוקרטיה. עצם העובדה שאנו מכירים באמת של ההתחממות הגלובלית עדיין לא אומרת לנו מה לעשות לגבי זה. תמיד עומדות בפנינו אפשרויות פעולה שונות, והבחירה ביניהן היא עניין של רצון. לדוגמה, אפשרות אחת היא לצמצם מיד את פליטת גזי החממה אפילו במחיר של האטת הצמיחה הכלכלית. פירוש הדבר שנחווה קשיים מסוימים בהווה, אך נציל אנשים בשנת 2050 מקשיים חמורים יותר, נציל את בנגלדש מלטבוע, ונציל את דובי הקוטב מלהיכחד. אפשרות שנייה היא להמשיך עם "עסקים כרגיל", ולא לנקוט שום פעולה להאטת ההתחממות הגלובלית. פירוש הדבר שנהנה מחיים נוחים יותר בהווה, אבל את המחיר ישלמו בני הדור הבא, תושבי בנגלדש ודובי הקוטב. כשאנו באים לבחור בין שתי האפשרויות, רצונותיהם של המומחים לא צריכים לגבור על רצונות הציבור הרחב.
אבל יש אפשרות אחת שלא צריכה לעמוד על הפרק כלל - להסתיר או לעוות את האמת. אם רובנו רוצים לכייף היום, ולעזאזל עם דור המחר, עם הבנגלדשים ועם דובי הקוטב, בדמוקרטיה מותר לנו להצביע עבור זה. אבל אסור לנו להעביר חוק שקובע שההתחממות הגלובלית היא מזימה שקרית. אנחנו יכולים לבחור מה שאנחנו רוצים, אבל אל לנו להכחיש את המשמעות האמיתית של הבחירה שלנו.
הכל תותים
לשמור על הפרדה בין הרצון לבין האמת זה לא רעיון חדש. זה תמיד היה חיוני לתפקודן התקין של דמוקרטיות. אבל במאה ה־21 זה חשוב יותר מאי פעם, כי היום קל יותר מתמיד לתמרן את הרצון האנושי. השילוב בין ביוטכנולוגיה לבין טכנולוגיית מידע נותן לממשלות ולתאגידים את היכולת לפצח את האדם. אנו מאוד קרובים לנקודה שבה לממשלות ולתאגידים יהיה מספיק ידע ביולוגי, מספיק מידע ומספיק כוח חישובי כדי להכיר אותנו טוב יותר ממה שאנחנו מכירים את עצמנו. בעזרת תוכנות מחשב משוכללות, הממשלות והתאגידים יוכלו אז לא רק לחזות את ההחלטות שלנו, אלא גם לתמרן את הרצונות שלנו ולמכור לנו כל דבר - תותים או פוליטיקאים. כשהמהפכה הזאת תושלם, מחשבים יוודאו לא רק שאתם תאהבו תותים בשמנת, אלא גם שתאהבו את המפלגה השלטת.
בדמוקרטיה, הממשלה מייצגת את רצון הבוחרים. אבל מה קורה כשלממשלה יש את הכוח לתמרן באופן שיטתי את רצון הבוחרים? במצב כזה, מי מייצג את מי? זהו סופה של הדמוקרטיה כפי שהכרנו אותה עד כה. לכן אנחנו צריכים להמציא את הדמוקרטיה מחדש, אבל כרגע אנחנו עוד לא יודעים איך. אנחנו שועטים במהירות שיא לתוך טריטוריה לא מוכרת.
גרוע מכך, בדיוק בשעת משבר זו אנו רואים בכל רחבי העולם עלייה של משטרים פופוליסטיים שתחילה משיגים כוח על ידי ליבוי שנאה נגד זרים ומיעוטים, ואז תוקפים בשיטתיות כל מוסד שעשוי להגביל את כוחם. מטרותיהם העיקריות של משטרים אלו הן בדיוק אותם המוסדות שאמורים להגן על האמת: התקשורת, בתי המשפט והאוניברסיטאות. משטרים פופוליסטיים חוששים מהאמת כיוון שהיא לא מצייתת להם - ולכן הם טוענים שהיא לא קיימת. מנהיגים פופוליסטיים מתחנפים אלינו ואומרים לנו שרק הרצונות שלנו חשובים. מומחים שמצביעים על אמיתות לא נוחות מוקעים כבוגדים המתנגדים לרצון העם.
כדי להגן על עתיד הדמוקרטיה, חיוני לשמור על ההפרדה בין האמת לבין הרצון. זה לא מספיק להצהיר על נאמנות לאידיאל ערטילאי של “אמת”. המפתח הוא מוסדות. אף מוסד אינו מושלם, אבל רק מוסדות יכולים להפוך אידיאלים למציאות חברתית.
לכן בבחירות הקרובות, כדי לשמור על הדמוקרטיה, חשוב להצביע למפלגות שמכבדות את המוסדות שחוקרים וחושפים את האמת. הצביעו למפלגה שלא תשתמש בכוח שלה כדי לערער את עצמאותם וכוחם של המוסדות הללו. הצביעו למפלגה שאומרת לאנשים שהם בהחלט זכאים לבחור איזו ממשלה שהם רוצים, אבל הם לא זכאים לבחור איזו אמת שהם רוצים.
פרופ' יובל נח הררי הוא היסטוריון
תגובות
לא כל מאמר הוא תזה!
נכתב לפני נסיעתו הבהולה של לפיד למקרוןbr/
אל תתנו להם לבלבל אתכם
ההצבעה שלכם היא לא על שחיתות אלא על אופיה של המדינה
חילוניות ופוסט מודרניות או תורה
חייבים לשמור שלפחות מדינה אחת בעולם - תיהיה מדינת היהודים
מדינת היהודים חייבת ללכת על פי כללים יהודים
ולא לפי תרבות הגוים- מי שרוצה תרבות של גוים -יש מספיק מדינות בעולם
ישראלים וישראליות אל תחזרו על הטעות שעשו הצרפתים כשבחרו במקרון
המפלגה הפוסט מודרנית כחול לבן היא חיקוי עלוב של תופעת מקרון
הם מנוהלים על ידי אנשי יחסי ציבור
הם מסרבים להציג מצע ברור ורעיונות
הם מתיימרים לשלב בין ימין לשמאל אבל הם יאמצו את מה שרע בימין ומה שרע בשמאל
הם לא יעשו פוליטיקה יותר נקיה כמו שמקרון לא עושה פוליטיקה יותר נקיה
אחרי הבחירות אתם תתעוררו עם חבורת חובבנים חסרי ערכים שלא מסוגלים לנהל מדינה כמו בצרפת
הם נציגי החילוניות הצרפתית בארץ
אחד הניסוים האכזריים ביותר של החילוניות היה הקומוניזם שהביא לרציחתם של קרוב למאה מיליון בני אדם
לאחר קריסת הקומוניזם המפלגות הסוציאליסטיות נמחקו מהמפה הפוליטית בצרפת כמו בישראל
היום הסוציאליסטים קוראים לעצמם מפלגת מרכז מחנה ציוני או מפלגת כחול לבן
הדיבור מבדיל בין האדם לחיה זהו הביטוי המעשי של צלם אלוקים שבנו
נאומיהם הריקים מתוכן של מקרון וגנץ הם דוגמא לזילות גדולה במילה
בלי מוסר בלי ערכי היהדות לא יעזור לא הייטק לא צבא חזק לא צמיחה כלכלית ואפילו לא קולנוע עם פרסים בינלאומיים
ראו לאן הדרדרו כל המעצמות של פעם מצרים בבל פרס יוון רומא ספרד
יכולנו לפתור אחת ולתמיד את הסכסוך הנורא אם היינו מבצעים טרנספר מרצון בחלק מהאוכלוסיה הערבית ומגיירים חלק אחר
אבל כשהיהודים עצמם הם חילונים הומניסטים וחיים בבלבול ערכים איך נצפה מהערבים שיתגיירו
גסות הרוח והאלימות בחברה הם לא תוצאה של הכיבוש
הם תוצאה של החינוך החילוני
עוד נושא חשוב ביותר מהותי הוא יחסי גברים נשים
התא המשפחתי הוא תנאי לחברה תרבותית הוא מקור החיים
המשמעות של קמפיין גםאני נגד הטרדות מיניות הוא שאנו מגלים היום שאחרי שני דורות בלבד עוד ניסוי חילוני שהעמיד במרכז את החופש המיני ואת מחיקת ההבדלים בין שני המינים היה טעות שגרמה נזק וסבל רב לחברה
הרס המשפחה ילדים גדלו בלי הדמויות המשלימות של אב ואם כדי ללמוד לקבל את השונה
שיעבוד ליצרים זילזול במסורת ובהמשכיות החיים על ידי הבלטת הנהנתנות האישית הרגעית
מעניין לשים לב שבעקבות קמפיין גםאני הנטייה בעולם החילוני היא לחזור לאיסורי היהדות הכל כך מושמצים של ייחוד ושמירת נגיעה
לא הספיק לכם נשיא אנס בכלא ראש ממשלה גנב בכלא ושר פנים עבריין בכלא
כדי להבין שהחילוניות הגיעה לסוף דרכה
ושהגיע הזמן לחזור לדרך התורה
אחרי מסע הציד נגד הנשיא טראמפ נגד הרב הראשי לצרפת ברנהיים נגד מועמד הימין לנשיאות צרפת פיון נגד ראש הכנסיה בצרפת ברברן והדחת האפיפיור
עכשיו מנסים ליישם את אותן שיטות נגד נתניהו
אומרים לא למפלגת הגנרלים
העם הנבחר אור לגוים הוא ישראל או צרפת
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5489992,00.html
לא תמיד מקפידים על האמת... דווקא אקדמאי כמוהו צריך לדעת שאין אמת יש אז'נדה....
בוא נבחן את האמת בדיוק לפי הטקסט שכתבת -br/ההתמקדות כיום של חצי מהעם היא בעובדות, וחצי אחר ברצונות.
אל לו לעם להחליט על גורלו של אדם - זו היא בדיוק שאלה של עובדות ולא של רצונות. כולנו יודעים ששאלת הבחירות של השנה האחרונה היא 'ביבי או לא' על סמך כתב האישום. העם לא יודע כי הוא לא מבין במשפטים, ולכן זה שווה ערך ל'יש משבר אקלים או לא?' כך שנקודת הפתיחה בבחירות האלה היא אינה הוגנת בדיוק לפי העיקרון של אמת מול רצונות.
כמו כן, אם נתעמק עוד יותר, נבחין שאכן יש מעט יותר מחצי מהעם שאכן מסתכל על העובדות. הוא מסתכל על העובדה שמדינה קטנה עם אתגרים חמורים ובלתי נתפסים בדמות טילים וטרור, מוצבת במקום ה-8 מבין כל המדינות בעולם. מסתכלים על הרצון להשאיר את הכלכלה חופשית, על יחסי החוץ האסרטיביים שמביאים לפריחה ושגשוג גם בכלכלה, ועוד.
חשוב גם עליך, יובל - נקודת הפתיחה שלך למכירת ספריך הייתה טובה יותר מאדם שמגיע ממדינה שאינה מוערכת באותה הרמה. אם היית מגיע ממדינות ממש שכנות לנו, כמו ירדן או מצרים, ייתכן מאוד שהבאזז סביבך היה נמוך בהרבה והיית נשאר אתה ומחקריך לבד. אך כשהוצאת את ספריך כולם תהו, מה יש לחוקר מהמדינה המתקדמת להגיד? מדהים שאדם כמוך בסוף יורק לבאר פשוטו כמשמעו.
ולבסוף, בסיום הטקסט, אתה גם לא משאיר אפילו בדל של אפשרות לחשוב באופן עצמאי - אומר שהמשטר מבלבל את הבוחרים ולכן אין להקשיב לו. בישראל למשטר אין כמעט כוח לבלבל את הבוחרים בשל תקשורת חזקה שמציגה איזו אמת שהיא רוצה ולכן זה טיעון חלש מאוד.
כך גם השימוש בקמפיין של כחול לבן וההיצמדות אליו - 'בימים אלו אנו רואים משטרים שמחלישים מוסדות שמגבילים את כוחם' ברמיזה לקמפיין ארדואן וביבי של כחול לבן.
אז כל שנותר הוא לחזור לחשוב באופן חופשי ולתהות - האם ניסית לעוות פה את האמת? האם אתה עובד עבור כחול לבן, אפילו אם לא בתשלום?
אפשר לערוך הצבעה, לשאול את העם כמו ששואלים את העם אם ביבי אשם, מה אתה אומר? זו הייתה מטרת הטקסט שלך, בסופו של דבר.
ברוך הוא בהר סיני
לקדם את הידע האנושי על ידי תהליך שמאשש תיאוריות.br/תחת זאת הפילוסופיה של המדע מסבירה שהאמת מושפעת גם משופעת מיחסים בין מדענים, אגו ומלחמות בין מוסדות ואין לנטרל תהליכים אנושיים אלה מיכולת של הקהילה האנושית המדעית ליצור תיאוריות.
יש לכך דוגמאות רבות גם בליבות מדעי הטבע אני לא מדבר על פסיכולוגיה או לימודי מגדר.
קראו את דרכו של פרופ דן שכטמן זוכה פרס נובל לכימיה מישראל.
למעשה האקדמיה היא היא המקום בו אמיתות לא מאוששות או ממש שקרים יכולים להפוך בחשיבה קבוצתית לאמת מרה של הציבור ללא כל ביסוס אמיתי.
ולגבי מערכת המשפט... עצם זה שאני מפחד לכתוב מראה הכל.
ברצינמ להוסיף.בדמוקרטיו. חזקות ובעלות מסוגת יש בדכ חוקה שיש לה כוח על על בתי המחוקקים.כך בארהב בית משפט עליון לחוקה שפוסל כל חקיקה שאינה עפי החוקה.עם זאת הכירה החוקה עצמה ביכולת רוב אמיתי של 80 אחוז כן לבטל החוקה.רוב כזה הוא כמעט דמיוני.אך בישראל אין חוקה וברוב ב של 2 חכים ניתן לחקוק פשוט הכל.בגץ הכוח היחיד יושמד גם הוא עי רוב של 2חכים והכל יהיה חוקי. זו הבעיה האמיתית של הדמוקרטיה כאן חסרת כל הגנה ממשית. וזה הפחד הגדול.
br/'לתקשורת ולמערכת המשפט יש מנגנונים פנימיים למניעת שחיתות, לעקירת דעות קדומות ולחשיפת טעויות'
האוניברסיטאות ותקשורת המיינסטרים היום ברוב העולם המערבי הפכו למוסדות אינדוקטרינציה מוטים לכיוון השמאל/פוסטמודרניזם וכמעט לא מאפשרים לקולות אחרים להישמע. האמת לגבי שטיפת המוח הזאת מתחילה היום להשמע רק בזכות אתרים והוצאות עצמאיות. 'ליבוי שנאה נגד זרים'- התמודדות עם נתונים שהציבור ביקש לשמוע לגבי עלויות ההגירה המאסיבית שאף אחד מעולם לא עצר לבדוק מה ההשלכות שלה.
'משטרים פופוליסטיים חוששים מהאמת כיוון שהיא לא מצייתת להם - ולכן הם טוענים שהיא לא קיימת'
שוב, ההיפך. המשטרים ה'פופוליסטיים' הם משטרים שמוכנים סוף סוף להתמודד עם האמת שהסתירו המשטרים שלפניהם.
רק עצם העובדה שאנחנו נחשפים לכל כך הרבה מאמרים מהסוג הזה של הררי וכל כך מעט דעות נגדיות מוכיח כמה כוחות היום פועלים למנוע מאנשים כל סוג אחר של מחשבה.
אם גוף כלשהוא היה אחיד בדעותיו כמו האקדמיה הישראלית, התקשורת הישראלית או בתי המשפט בישראל, מיד היתה קופצת מקהלת קץ הדמוקרטיה בזעקות שבר אבל אם 90% מהמרצים, החוקרים (בנושאים רלוונטים או לא), העיתונאים והשופטים נראים, כותבים, חושבים ומצביעים אותו דבר, זה בסדר.עייפנו משכמותך פרופסור.
הבחור הוא הרבה יותר מקשקשן עם דיפלומה. פרופ', חוקר והיסטוריון, הספרים שלו תורגמו ל60 שפות ונמכרו 20 מיליון עותקים. br/אין לך כבוד לשום דבר חוץ מלבורות שלך.
כתיבה מעניינת וטובה
עם תקציב נוסף אולי יהיה אפשר להוסיף גם סרטון שמציג את העניין בצורה יותר מוחשית. בצלחה בבחירות לכולנו.
רק ביבי
הבעיה שלמצביעים הביביסטיים הפופוליסטיים אין את האינטיליגנציה הנדרשת לעשות את ההבחן החיוני הזה, שיובל מצביע עליו.
כי כרגע הם בעיקר מחפשים דרך להשפיע פוליטית תוך כדי דריסת דבר המחוקק וכוונתו המקורית.
אבל אם הביב ינצח, אין שום ספק שהוא וחבר מרעיו יקבעו בחוק שהוא זכאי, בכך יבטלו את השיוויון בפני החוק ואת הפרדת הרשויות ויקברו את האמת ואת הדמוקרטיה הישראלית יחדיו.
האם יש אמת? הרי כל היום דוחפים לנו הפרוגרסיבים ש"כל אחד והאמת שלו"נו? אתם שם באקדמיה תחליטו סוף סוף! או לחילופין תפסיקו להתנשא ולחשוב שהאמת אצלכם כשנוח לכם איתה.
תודה רבה. פרופסור יובל נוח הררי איש משכמו ומעלה.
פרופסור הררי נמנע בכח לכתוב על מה שהולך באמריקה עם טראמפ ופייק ניוז. הררי צריך להתיחס להווה על מנת להיות אפקטיבי נגד הסכנות בעולם ולא רק בישראל
אין על יובל
מאמר מצויין וכתוב מעולה! הבעיה שהררי מצביע עליה - של יכולת התאגידים והממשלות לתמרן את רצון הבוחרים - היא אמיתית. מוסדות וחוקרים, ואז גם המחוקקים יידרשו לבעיה הזו בזמן הקרוב ביותר, אין כל ספק.br/עם זאת, המסר שלו פגום ומעוות ביותר. כחוט השני עוברת במאמר ההנחה שאין הבדל בין אמת מדעית לאמת משפטית. שההחלטה בדבר פרשנות לחוקים - זהה למעשה לחישובים של איינשטיין. שניהם אמת שצריך להשאיר למומחים. מבחינת מר הררי, אין חשיבות לדעותיו, נטיותיו ואמונותיו של השופט - הפרשנות תהיה בדיוק אותו דבר, שכן האמת היא תמיד אותו דבר.
אז זהו, שלא. שתיים ועוד שתיים תמיד יהיה שווה ארבע. (נניח, דווקא איינשטיין כנראה לא היה מסכים אבל מילא). אבל השיקול מתי זכות יסוד אחת (של חופש הביטוי, למשל) גוברת על זכות יסוד אחרת (של ביטחון אישי, למשל) - נובע תמיד ממערכת עמוקה יותר, ממכלול רחב יותר של דעות ואמונות השופט. אין כאן שום אמת מדעית. אם היו יושב בועדה שהכשירה את היבא יאזבק שופט ימני אחד יותר - היא הייתה נפסלת. האם יש כאן אמת מדעית כלשהי?? הרי זה אבסורד לטעון את זה.
ולנסות לנפנף בדגל הפרדת הרשויות... ברור שהן צריכות להיות מופרדות ועצמאיות. אף אחד לא טוען אחרת. נהפוך הוא - הבעיה היא שעד כה הן לא היו. וכאשר אחת מהרשויות לוקה בתפקוד חסר, לא שיוויונית, מקפחת דעות ואוטונומית במובן הרע של המילה - אז בדיוק מגיע תורה של הממשלה להתערב. ולגלות ע-ל-י-ו-נ-ו-ת על הרשות הזו. למה? כמו שהררי עצמו אומר - לא סתם היא החזקה ברשויות. בגלל שהיא נבחרת על ידי העם! והרשויות האחרות הן רק ממונות. אבל בשום אופן לא יכולה רשות להפוך לכלי של כפיית ערכים על הציבור. כי גם בתחום הערכים - זכותו של הציבור לבחור מה יהיה רצונו.
כן... אי אפשר להאשים את הררי הו בסך הכל אומר את האמת שנוחה לו... ;)
לצערי, דבריו פשוט קורסים לתוך עצמם. הררי בעצם מצדיק את הדבר האנטי-דמוקרטי בעליל שאמר גנץ לפני ימים אחדים, על כך שהרשות המבצעת צריכה להיות כפופה לרשות השופטת. הו, אביר טוהר השלטון בני גנץ! תראו איזה אדיב! הוא מוותר על הבכורה, למען טוהר המידות! וואו, ממש מרשים. רק שזה בדיוק הדבר הכי נורא שאפשר לשמוע ממועמד לראשות הממשלה. הסרת אחריות - במקרה הטוב. צביעות ושקר - במקרה הבינוני. גמישות בערכי היסוד של הדמוקרטיה - במקרה הגרוע. וזה לצערי המקרה. איש נחמד מאוד, תכול עיניים וחסר עמוד שדרה, דעה אמיתית או אג׳נדה כלשהי, חוץ מרצון עמום להגיע לשלטון בכדי לקיים דברים עמומים שימשיכו ללחוש היועצים. (אלה שהוא לא יפטר עד אז, כמובן :).
אם נחזור להררי, הגרוע מכל הוא שנראה כי האיש נמנה עם אלה החושבים שיש אמת אחת. (במאמר מוסגר: לדעתי, מבחינה פילוסופית - אלה בדיוק האנשים הכי מסוכנים. הם המניחים את יסודות הטוטליטריזם על כל סוגיו וגווניו). האמת אכן לרוב ידועה רק למומחים. אבל האמת היא שהאמת לא אחת. היא שתיים. לפחות.
תחשבו - אם אפילו בתחום האמת המדעית יכולים לדור בכפיפה אחת גם בוהר וגם איינשטיין, אם גם חוקי הפיזיקה יכולים להיות יחסיים, ואם ניזכר לרגע בהייזנברג ולפעמים גם האמת המדעית מושפעת מהמתבונן בה.... אז מה יש לדבר על אמת משפטית?! נכון, כדי לדון בבירור שלה צריך להיות מומחה. ובדיוק בגלל זה בית המשפט צריך להכיל מומחים המייצגים את שני עולמות הערכים. ואז יהיה לנו שיוויון אמיתי וליברלי, שכרגע עדיין מאוד חסר.
ואפרופו בחירות, אני בעיקר מייחל שיבואו עלינו ימים טובים יותר, בהם באמת יהיו שוב 2 מחנות אמיתיים, עם 2 פתרונות, 2 אידיולוגיות, 2 השקפות. אז גם הרמה של הבחירות תעלה. אבל זה בטח לא יקרה בקדנציה של בני גנץ.
מה הקשר בין עמדה פוליטית לפרשנות לעבירת שוחד?br/פרשנות פוליטית אפשרית בסוגיות פוליטיות... כמו הפלות (בארה'ב), או הריסת בתי מחבלים.
במקום שבו יש אמת משפטית (בתחום הפלילי), אין פרשנות פוליטית.
זה שביבי מוצא חן בעיני שופט/יועמש כזה או אחר, לא רלוונטית לעניין זה.
גם אם כל העם יגיד שזה בסדר... זה לא רלוונטי מבחינה משפטית.
יפה ניסחת. התוכן עצמו פחות מוצלח מהניסוח.
וואלה הררי אני מקווה שאתה ליכודניק ואם לא אז לך חפש
אחד המוחות החשובים בישראל
עדיף היה לציין שהוא איש שמאל. הרי את כל מה שכתוב לעיל הוא לא למד במסגרת התארים שעשה אלא נובע מנטיית לבו הפוליטית. יפה שהוא יודע לקשר את זה לרציונל כזה או אחר, אבל עדיין, סביר להניח שהיה איש שמאל גם לפני שנכנס בשערי הפרופסורה.
לומר שאתה יכול לבחור בממשלה מושחתת, אם זה רצונך, אבל זה לא יעשה אותה פחות מושחתת, גם אם תצעק עד השמיים הוא זכאי ובנו צדיק ואשתו בריאה בנפשה וכל שריו נכנים ביושרה לעילא...
קראתי את ספריו... באמצע השני כבר היה לי חשק עז להקיא. את השלישי לא שרדתי כשכל שערותי בצבען המקורי.br/הפרופ הנ'ל ממש תאב בצע. בעל שנאה עצמית. וטיפשות.
כמה מפתיע. אחרי פילפול של עשרות שורות הוא הגיע למסקנה שצריך לבחור גנץ או שמאלה. כמובן שהוא לא כתב זאת מפורשות כדי שלא נאשים אותו בלקיחת צד פוליטי אבל זה בדיוק מה שהוא עשה (לא צריך להיות גאון הדור, או הסטוריון פוסט-דמוקרטי כדי להבין זאת)
אילו רק מערכת המשפט הייתה עסוקה באמת כמו שאתה טוען....
בית המשפט מאז המהפכה המשפטית, כבר מזמן לא עוסק במה היה או מה נכון עובדתית, הוא עוסק במה ראוי שיהיה, דוגמאות לכך לא חסר החל מביטול חוקים מחוקים שונים שיש שיגידו שראוי היה שלא יחוקקו וכלה בצווים ובפסקים שהקשר בינם לבין החוק הוא מקרי בלבד. כפי שציינת, אסור לפגוע בכוחן של שומרי הסף. אבל מה קורה כששומרי הסף פוגעים בשלטון העם? מה קורה לצורך העניין שאוסף פקידים שלא נבחרו להם ורק להם תותר הצבעה על הברקסיט? מה קורה כשהמערכת המשפטית מנצלת את כוחה על מנת להשפיע על הפוליטיקה הישראלית באופן שיטתי?
בחצי משפט שמתאים לילד בן 9 הסברת איך מערכת המשפט מפקחת על עצמה.....בושה
העיתוי! אשמח לקרוא בספר הבא וללא קשר פוליטי מה דעתך על הנושא המרכזי הזה.
לבוא ולהגיד שקוף אקדמי או משפטי הוא מקצועי ואל לממשלה להתערב הוא לא נכון. אינטרס דוחף את הגופים הללו לא פחות מאת הממשלה. עובדה שלגבי בכתבי אישום 'ל ראש הממשלה היו המון דעות האם הם הגיוניות או מקילות. כנראה שגם בית המשפט לא יכריע בקול אחד. אז בעצם גם שם הדיון הוא לא האמת (הרוב אף פעם לא יכריע מה האמת) אלא כל אחד מחליט מה מתאים לו לפי תפיסת עולמו. וכך גם באקדמיה. כאחד שעבד עם יועמשים ממש רואים איך כל אחד אומר דברים הפוכים לפי תפיסת עולמו. אסור להיתפס לשקר שהם מייצגים את האמת. ובקשר לאקדמיה שם בכלל אין מה לדבר על האמת. צריך להבין דבר פשוט בדמוקרטיה הרוב בוחר כי זו השיטה הכי פחות גרועה ולא משום סיבה אחרת ולכן אם מישהו חושב שביב לא אשם הוא יבחר בביבי וזה חלק מהמשחק. לטעמי לשכנע אנשים אחרת זה מצחיק. בכל אופן כל הבחירות יצאו מכלל הגיון. שיהיה לנו בהצלחה.
הכל כאילו נכון, עד שהטענה הטענה ההזויה שמערכות התיקשורת והמשפש מפקחות נכוכה על עצמן. כאן השקר, והוא ידוע לכל ישראלי בר דעת. אם העיתונות היתה אובייקטיבית אז כבר מזמן מערכת המשפט היתה מוחלפת בשופטים שאינם פוליטיים. אם מערכת המשפט לא היתה דוחפת עצמה בעורמה ובמרמה לשאלות פוליטיות כבא היה כאן שקט.הבעיה שלנו היא ששתי המערכות הללו מגוננות זו על זו בתרמית, כאילו הציבור אידיוט. אנחנו לא טיפשים. כאשר באופן אובייקטיבי לחלוטין בית המשפט העליון מכשיר תומכת טרור ופוסל מתנגד לטרור, כאשר בית המשפט העליון פוסל חוקים אשר תומכים בהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית תוך כדי הסתמכות כוזבת על חוק יסוד, כאשר איש בתקשורת אינו מביא את העובדות בפני הציבור שכן אם הוא יעשה כן הוא יותקף כאילו הוא חובר לאוייב הנורא אז ברור למה אסור לתמוך במפלגה שאינה מוכנה לתקן מערכות פגומות.
יש כאן מן הדמגוגיה.. הרי השאלה עצמה איזה תחום שייך לאמת ואיזה לרצון לא יקבע דוקינס הררי או בגצ.. מי שיקבע זאת זה שוב הבוחר.. כי אם לא נוכל באמתלא של אמת להרחיב את הכפייה לכל שטחי החיים . לגופו של מאמר; גם בשאלות אמת מובהקות הציבור יכריע..למה? כי אף אחד אחר לא יכול.. הרי באותה מידה שהינך טוען מי יודע את האמת כך גם אני יוכל לטעון מי בעיני מוסמך לדעת.. איך נכריע? שוב בחירות!! זה היופי בדמוקרטיה שלמה, שהיא נכנסת למעגליות שרק היא יודעת להחלץ ממנה בשלום..לכו להצביע בשביל האמת הנרדפת הזו!!!
גם מערכת המשפט, כמו מערכות בחירות - היא דרך מקובלת ליישב סיכסוכים ולא איזה מוסד מקודש של 'אמת', למרות שאדון הררי נורא רוצה להציג אותה ככזו ומקשר - באופן לא ברור - בינה לבין האקדמיה.br/
ועוד, לאקדמאים ולעיתונאים יש מערכת 'תיקון שגיאות' פנימית, זה נכון. למערכת המשפט בישראל - אין, ותרשו לי להתעלם מהדוגמה המוזרה על שופט שלקח שוחד. טוב שלא הביא דוגמה משופט שאנס. אבל מה בדבר שופט שממנה קרובי משפחה לשופטים כי יש לו רוב בוועדה? או שופטים שמחוקקים דה-פקטו חוקים ע'י פסילת חוקים מצד פוליטי אחד בלבד?
ואדון נח-הררי יודע את כל זה. אלא מה - הוא קצת מוזר. אף אחד לא מושלם.
הוא איש דת אקדמאי
דרך מאוד מפולפלת וארוכה לתמוך בכחול לבן ושמאלהbr/לא השתכנעתי, להפך
הרצון שלי יתקיים ע'י החלשת בג'ץ שעשה את רצונותיו לאמת, ואת רצונות רוב העם למגוכחים ולא רלוונטים
הלוואי והיו עוד כאלו ואני אומר את זה בתור אדם דתי מאמין, קראתי את שלושת הספרים שלו, אדם מרתק, תפיסת עולם ששואפת להיות נקיה, נצמד לראיות עד כמה שאפשר, מרגישים שיש לו קצת בטן מלאה על דתות אבל אם להיות כן, דיי בצדק.br/
למי מצביעים ? זה בחירה בין המון אפשרויות גרעות.
פתח את העיניים והראש ותמצא טובים ממנו, הוא שרלטן לא קטן
מעניין וקולע
בכל הארצות המתקדמות יש בנק מרכזי, שמחליט באופן עצמאי מה טוב לכלכלה (תעסוקה, שיעור אופטימלי של אינפלציה וכד'). האזרחים אינם קובעים את ההחלטות האלה, אף לא באמצעות נציגיהם בכנסת. תפקיד דומה יש לרשות לתחרות (הגבלים עסקיים).br/
וכמובן, הבעיה העיקרית בתזה הנ'ל היא שהרצונות תלויים בתיאוריות על המציאות. כולם רוצים רווחה לכולם, אבל חלוקים לגבי 'האמת', מה הדרך היעילה ביותר להשיג רווחה לכל.
אחכ - תצביעו נכון (אבל למפלגה שאני חושב שהיא נכונה...)br/חבל שההתנשאות הרסה את הכתבה.
אנחנו מאמינים לך שהמסרים שלך רקובים מן היסוד.
br/
תוצאות הבחירה נוגעות להחלטה על חיים ומוות ובמקרה שלנו על עתיד חיי העם היהודיכאן כבר אין מקום למשחקי אגו כבוד וכדוונדרשת הכרעה ברורה שהעם היהודי ישרוד.כידוע פיקוח נפש דוחה הכל.לכן חייבים להצביע למפלגה שתגן על עתיד העם היהודי אפילו במחירים גבוהים ככל שיהיו. שבוע טוב
הפסיקו להתלהם, תקשיבו לאדם חכם, תבינו מול מי אתם עומדים ולמי אתם עומדים להצביע!
יש רק בעיה אם התאוריה היפה הזאתמה עושים כשלשופטים או לבנקים יש יותר כוח מכולם?
הכתבה עזרה לי להחליט להצביע לביבי, כי אני לא מצביעה על האמת , אלא על הרצון של איך תתנהל המדינה.br/כי האמת היא שביבי אדם די מושחת, ודי ברור שהוא לא מייצג את האמת- הערכם שלי, אבל אם אני מסתכלת על מצב המדינה: פריחה כלכלית כל אזרח עם סמרטפון שהוא מחליף לפחות פעם בשנתיים, מיליוני אנשים טסים לחול, מצבנו הבינלאומי טוב מאי פעם, הרפואה בישראל עם כל הכשלים היא מהטובות בעולם, ואת זה רואים לפי תוחלת החיים ואחוזי תמותת התינוקות - אז אני מעדיפה את הקיים...
ולגבי גנץ- שנראה לי אדם יותר מוסרי אבל פחות מוכשר לנהל מדינה- אני פשוט חוששת שהוא רק יגרום נזק.
אז אני הולכת עם הרצון ולא עם האמת
האמת שכל מי שייבחר מעניין אותו הכוח שלו . ביבי או גנץ זה לא באמת משנה יש חבורה של אנשים שמעוניינים בכוח לשלוט עלינו וכשאנחנו הולכים לקלפי אנחנו אומרים להם שזה בסדר. אנחנו בוחרים מי יז****ן אותנו .הכי אוב זה לא להצביע אם יהיו 10% הצבעה לא יהיה לשלטון לגיטימציה להטיל עלינו מיסים לא תהיה לו לגיטימציה לאסור עלינו לשחק פוקר או לעשן ירוק . מי שבוחר נותן לגיטימציה למערכת שלא מסוגלת ולא רוצה לעשות שום שינוי. כשהם משכנעים אותנו שביב זה נורא או שגנץ סתם אפס אנחנו נותנים להם לגיטימציה . פשוט תישארו בבית
אפשר להציג לבריטים את האמת גם בנוגע למשמעויות של עסיבת האיחוד: איקס הפסדים, מיקס חסרונות וכולי אמיתות כלכליות או חברתיות שלא ניתן לערער עליהן כי הן בגדר אמת אובייקטיבית שמקובלת גם על המתנגדים להישאר באיחוד האירופי. וכאן, מר הררי, נכנסת הדעה ונכנס הרצון של הבוחרים, לאמור: אנחנו מכירים את המחירים האמיתיים ואת החסרונות ולמרות זאת דעתנו היא שיש לעוף מהאיחוד האירופי. ועוד דוגמה: אף אחד לא יערוך ' בחירות' או ' משאל' על האמיתות של תורת היחסות, אבל זכותם של הרבים בדמוקרטיה להחליט שלא ללמד את תורת היחסות בבתי הספר כי ככה וכי ככה וככה. ככה הם רוצים ואתה, פרופסור יקר, תשתוק ותכבד את רצונם אפילו שמדובר ברוב דחוק של 51 אחוז, נניח.
הוא חושב שזה שהוא למד היסטוריה זה נותן לו יכולת לנבא את העתיד. ובכן זה שטות מוחלטת.br/אני זוכר שבתחילת החורף היה 'מומחה' שהסביר שהשנה הזו בגלל משבר האקלים צפויה לנו בצורת.
מישהו יודע איפה אותן מומחה?
אבל משום מה אתם אף מפרסמים אף תגובה למאמר הזה. לא לגמרי ברור מה הקריטריונים שלכם מה לפרסם ןמה לא.
ואני טבעוני וחושב שהספר שלו לא מחדש כלום
הפרופ' המלומד ידוע בדיעותיו השמאלאניות הקיצוניות. הוא מעלה "לכאורה" ניתוח אוביקטיבי של המציאות או אולי את "האמת המדעית". ראוי היה כי במאמר מעין זה בתקופת בחירות יהיה סוג של "גילוי נאות" .
עוד שחור לבן במעטפת של ד"ר
מאוד
בהחלט מבין את יובל נח הררי...כי מהתמונה שלו, ניתן לחשוב כי אכן מוצא האדם מן הקוף.
חוכמת ההמונים !? כל החלטה של רוב ציבור הבוחרים הינה הצבעה נכונה ! br/בכל החלטה קיימת אפשרות של 50 אחוז טעות ו 50 אחוז החלטה נכונה ומדוייקת וכאשר הציבור מחליט החלטה גורפת זו ההחלטה הבלעדית ואותה יש לכבד !
למדנו שגם פרופסורים אוכלים עשב בחצרות האקדמיה !!!
במשך כאלפיים שנה המדע היה תקוע כי אף אחד לא העיז לחלוק על אריסטו. יש כאלה שחוזרים על הטעות הזאת גם עם מדענים מודרניים, דגולים ככל שיהיו. לכן, בדמוקרטיה, עומדות על הפרק כל השאלות כולן ללא יוצאים מן הכלל - לשיפוטם השווה של כל האזרחים
לצערי, ברור מי מנסה למנוע את האמת ומי פועל שהאמת תיוודע. מה שאנשים אינם מבינים זה את ההבדל בין משטר דמוקרטי לשלטון רפובליקאי- הבחירות הדמוקרטיות מאפשרות למפלגה הגדולה ביותר לשלוט, אך שלטונה חייב להיות רפובליקאי- ראיית הטוב לכלל התושבים ולא רק למצביעיה. כאשר מפלגה מסמנת את כל מי שאינו חושב כמוה ותומך בה כבוגדים, ועוד 20% מתושבי המדינה כבלתי לגיטימיים, אזי המדרון החלקלק הזה מוביל לדיקטטורה.