שתף קטע נבחר

היישמע קולן?

למרות החקיקה, הפסיקה וצמצום הפערים בין המינים מאז 1919, טרם הגיעה העת לנוח על זרי הדפנה. נשיאת העליון על יום האישה הבינלאומי

 

אסתר חיות (צילום: מוטי קמחי)
נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות(צילום: מוטי קמחי)

לפני כשבוע ימים מימשו אזרחי ישראל – נשים וגברים כאחד – את חובתם הדמוקרטית זו הפעם השלישית במהלך השנה האחרונה והצביעו בבחירות לכנסת ה-23. כיום, זכות הבחירה לנשים נראית מובנת מאליה, אך כאשר החל היישוב העברי בארץ ישראל את צעדיו הראשונים להקמת מוסדות נבחרים שייצגו אותו בפני שלטונות המנדט, נתקל הניסיון לקיים בחירות שוויוניות ולהעניק לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, בהתנגדות קשה מצד אנשי "היישוב הישן", במיוחד מצד הממסד הדתי.

 

 

אמנם, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל צידד בזכות הנשים לבחור ולהיבחר, אך מולו ניצב הרב אברהם יצחק הכהן קוק אשר התנגד לכך. בעקבות מחלוקת זו החליטו נשות היישוב להיאבק על זכותן וייסדו בשנת 1919 את אחת ממפלגות הנשים הראשונות בעולם.

 

המטרה המשותפת הולידה שילוב ידיים ושיתוף פעולה נשי חוצה מעמדות וקהילות. כך, למשל, חברה עדה מימון ממייסדי "הפועל הצעיר" ו"תנועת הפועלות", לשרה טהון, בת המעמד הבורגני, שהייתה ממקימות הסתדרות הנשים העבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל. לחבר מפלגתה ששאל לפשר החבירה יוצאת הדופן, השיבה מימון: "כל עוד דלתות אסיפת-הנבחרים תהיינה פתוחות לפניך ואטומות בפניי – אלך עם המקופחות".

 

לקראת הבחירות שהתקיימו ב-1920 לאסיפת הנבחרים הראשונה הושגה הסכמה שלפיה הבחירות יתקיימו בהשתתפותן של נשים, ונבחרי העם ישובו וידונו בסוגייה זו לאחר שתיוסד האסיפה. אך על מנת לאפשר לחרדים מהיישוב הישן להשתתף באותן הבחירות, הוצבו לצד קלפיות "כלליות" גם קלפיות "כשרות" לגברים בלבד ובהן נספר כל קול פעמיים, עבור הגבר ועבור רעייתו.

 

המאבק לא תם גם לאחר שנבחרו 14 נשים לאסיפה הראשונה, וחילוקי הדעות נמשכו עד אשר בראשית שנת 1926 הכריזה רשמית אסיפת הנבחרים השנייה שאליה נבחרו 25 נשים, ובהן גם לאה קוק, גיסתו של הרב קוק, על שוויון זכויות לנשים בכל ענפי החיים האזרחיים, המדיניים והכלכליים של היישוב.

הרב קוק. התנגד ()
הרב קוק. התנגד

הכרזה זו מציבה את היישוב הציוני בארץ ישראל כאחד מפורצי הדרך במתן זכות הצבעה שוויונית לגברים ולנשים. לשם השוואה, בצרפת הוענקה זכות הצבעה לנשים רק בשנת 1944 ואילו שווייץ העניקה זכות הצבעה לנשים רק ב-1971.

 

מדינת ישראל הריבונית, אשר חרתה על דגלה עם הקמתה את ערך השוויון כעקרון יסוד כללי, הדגישה את תחולתו בתחום המגדרי ואף חוקקה סמוך לאחר הכרזת העצמאות שורה של חוקים אשר בהם ניתן ביטוי לעיקרון זה, ובהם חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א-1951.

 

אך המאבק לשוויון מגדרי, אשר נבט לראשונה ביישוב העברי בארץ ישראל עוד בתחילת המאה ה-20 בכל הנוגע לזכות הבחירה של נשים, הוא מאבק מתמשך. לאורך השנים הושגו בו הישגים לא מבוטלים ותפקידי מפתח בתחומים שונים, אשר נחשבו בעבר ל"מעוזים גבריים", נכבשים אט-אט ובהצלחה על ידי נשים.

 

מערכת המשפט הישראלית הרימה תרומה משמעותית בתחום זה בשורה של פסקי דין חשובים. כך, למשל, פסל בית המשפט העליון בשנת 1988 החלטה המונעת מנשים להתמודד למועצות דתיות, והורה לאפשר את כהונתה של לאה שקדיאל במועצה הדתית של ירוחם. בפסק דינו נסמך השופט אלון, בין היתר, על עמדתו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל אשר כזכור צידד עוד בשנת 1919 בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר.

 

דוגמה נוספת הוא פסק הדין בעניינה של אורית גורן משנת 2012 שבו נקבע כי משהוכיחה עובדת שעובד באותה עבודה, אצל אותו מעביד, ובאותו מקום עבודה מקבל שכר גבוה משלה והמעביד מצידו לא הצביע על הצדקה עניינית לפער זה, מדובר לכאורה בהפליה פסולה על בסיס מגדרי.

 

אך למרות החקיקה, הפסיקה והשינויים החברתיים המעידים על צמצום הפערים בין המינים בתחומים רבים, טרם הגיעה העת לנוח על זרי הדפנה. נשים רבות, רבות מדי, עדיין חשופות לדיכוי, לאלימות פיזית, נפשית, מינית, כלכלית וחברתית, ותופעות פסולות אלו חוצות מעמדות והשתייכות מגזרית. נשים רבות, רבות מדי, עדיין מופלות בשוק העבודה ומתמודדות עם סטריאוטיפים מגדריים.

 

התנהלות פסולה זו מחייבת את המשך המאבק בכל הכלים העומדים לרשותנו על מנת למגרה. ולא פחות חשוב – עלינו לעמוד על המשמר לבל יישחקו ההישגים שכבר הושגו, משום שהניסיון מלמד כי לעיתים ניתן להוריד לטמיון בקלות יחסית את מה שנבנה בעמל רב.

 

ייתכן שאחת המכשלות הגדולות ביותר הניצבות בפנינו כנשים נעוצה בכך שאנו משתיקות את עצמנו בשל הבניות חברתיות, או בשל סד של דרישות וציפיות מגדריות שבהן אנו עדיין כלואות. לכן, אבקש לסיים בציטוט מדברים מעוררי השראה של מדלן אולברייט, האישה הראשונה בתפקיד מזכירת המדינה של ארה"ב: "לקח לי הרבה זמן למצוא את הקול שלי, ועכשיו כשמצאתי אותו - אני לא מתכוונת לשתוק".

 

  • אסתר חיות היא נשיאת בית המשפט העליון

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים