כדי להימנע מעוד ביזיון, צריך עצמאים בכנסת
העצמאים נדפקו 3 פעמים במשבר הקורונה: העסקים נסגרו, אין דמי אבטלה וחבל ההצלה מהממשלה מעליב. לו רק היינו מתעקשים ורצים בבחירות
בנימין נתניהו ומשה כחלון(צילום: אלכס קולומויסקי)
תתארו לעצמכם שבדיוק לפני חודש, כשהגוש של בנימין נתניהו עומד על 58 מנדטים, הייתה סיעת העצמאים על ארבעת חבריה פותחת במשא ומתן על הצטרפות לקואליציה. האם גם במקרה כזה היינו עדים לתוכנית החרפה של משרד האוצר, המחלק רסיסי פירורים לציבור העצמאים שמגפת הקורונה עושה בהם שמות?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
רגע, ולמה ארבעה ח"כים בלבד? גם אם נעגל את המספרים כלפי מטה, מוערך ציבור העצמאים, בעלי העסקים הקטנים והפרילנסרים בכ-400 אלף איש. הוסיפו לכך את אלה המעסיקים שכיר או שניים (ואף קצת יותר), ואת בני משפחותיהם של העצמאים ושל השכירים שלהם, והנה פוטנציאל לסיעה בסדר גודל של הליכוד.
אבל העצמאים לא באמת מיוצגים בכנסת. פה ושם תמצאו ח"כים שהיו עצמאים לפני שהחליפו הכנסה לא יציבה בתנאי תעסוקה פנטסטיים, בהם עורכי דין, רואי חשבון, סוכני ביטוח, בעלי עסקים קטנים ואפילו יזמי הייטק. אבל הם לא נמצאים בכנסת כנציגי המגזר.
התוצאה: בעוד מרכיבי הגוש של נתניהו – חרדים וחסידי ארץ ישראל השלמה – דואגים היטב לציבור הבוחרים שלהם, העצמאים שלא השכילו להקים ולהוביל כוח פוליטי נאלצים לחזר על הפתחים ולהסתפק בבדיחה עצובה של מענק בגובה 6,000 שקל, שתנאי קבלתו מלכתחילה קשים מנשוא. מה גם שאחרי ניכוי מס וביטוח לאומי, יוותר בידם מחצית מהסכום. עד כדי כך.
בעבר הרחוק זוהה ציבור העובדים העצמאים עם מפלגות הזרם הליברלי לדורותיו, שלימים נבלע בתוך הליכוד. פה ושם, מפלגות כמו שינוי ויש עתיד האירו פנים לציבור זה, אבל בתכל'ס מעמדם וזכויותיהם מול ציבור העובדים השכירים לא השתנה. האפליה זועקת לשמיים ועכשיו היא בולטת עוד יותר על רקע המשבר הכלכלי-חברתי המתעצם.
ארגוני העצמאים, המאוגדים בלה"ב (לשכת ארגוני העצמאים), שקלו לפני כשנה ריצה עצמאית לכנסת. מכיוון שהסקרים לא החמיאו, היוזמה ירדה מסדר היום, ונשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, שובץ במקום לא ריאלי בעשירייה השנייה של כולנו, מפלגתו של משה כחלון. מה חושב שר האוצר על ציבור העצמאים שאת קולותיהם הוא ביקש ראינו השבוע. בושה וכלימה.
בינתיים נולד דור חדש של עצמאים הדורשים את זכויותיהם. השולמנים, שהתחילו את דרכם ברשת הדיגיטלית, צוברים אהדה ותומכים, אבל לצערנו זה לא מספיק. ההפגנות השבוע בירושלים לא הביאו לתוצאות המקוות. ראשי הארגונים חשים נבגדים ממהלכי משרד האוצר, גם אם אחרי מסעי שתדלנות הם יזכו לקבל הטבה קטנה או שתיים. בשורה התחתונה התמונה לא תשתנה.
האפליה היא מבנית וממוסדת. העצמאים נדפקו שלוש פעמים במשבר הקורונה: העסקים שלהם נסגרו, הם לא נהנים מדמי אבטלה כמו שכירים שהוצאו לחל"ת, וחבל ההצלה שהממשלה זרקה להם בטל בשישים.
איש מהשחקנים במשא ומתן הקואליציוני הנוכחי לא דואג לעצמאים ולבעלי העסקים הקטנים. ידאגו להקמת משרדי ממשלה פיקטיביים, לשרים ולסגניהם, לישיבות, להתנחלויות, אבל לא למאות אלפי עוסקים חרוצים, יזמים בנשמתם, שעובדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה, ועכשיו אין להם כסף למכולת.
זה הזמן להתארגן פוליטית, כבר עכשיו, כי אין לדעת מתי יתקיימו הבחירות הבאות. כשסקטור העצמאים יהיה לשון המאזניים בכנסת הבאה, איש לא יעז להציע לנו מענק-דמה שאין סיכוי שייכנס לחשבון הבנק שלנו לפני החג.
- בן-ציון ציטרין, לשעבר יועץ אסטרטגי של לה"ב, הוא מייסד ומנהל ציטרין ושות' – משרד עורכי דין
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד בן-ציון ציטרין
מומלצים
