שתף קטע נבחר

צילום: תדמית

מבקר המדינה: "משבר תפקודי חמור במשרד החוץ"

עשרות גופים ומשרדים ממשלתיים פועלים מאחורי גבו של משרד החוץ וללא תיאום, התקציב קוצץ ב-15% וגרם למשבר תפקודי חמור ובמשרד האוצר תכננו לסגור 20% מהנציגויות בעולם בלי לחשוב על הנזק המדיני. מבקר המדינה מציג תמונה קשה של שירות החוץ הישראלי

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (ב') מציג תמונה עגומה של פעילות משרד החוץ הישראלי. עשרות גופים ממשלתיים פועלים מאחורי גבו של המשרד, בזמן שתקציב החוץ קוצץ בצורה נרחבת ב-2019 ולפי הביקורת גרם "משבר תפקודי חמור".

 

 

דו

למרות הגידול במספר הנציגויות בחו"ל, לאורך השנים הלך ונשחק מקומו ומעמדו של משרד החוץ כגורם המקצועי המוביל של ישראל בזירה הבינלאומית. בשנת 2019 קוצץ תקציב המשרד בכ-15%, בעוד שתקציב המדינה עלה ב-4.3%.

 

במשרד האוצר בחנו מהלך לסגירת כ-20% מנציגויות ישראל בעולם מבלי לנתח את ההשלכות של מהלך כזה על יחסי החוץ של ישראל. בסופו של דבר הממשלה אישרה סגירת 7 נציגויות בלבד, אך ההחלטה טרם יושמה. עם זאת, הקיצוץ הניכר בתקציב החוץ הוביל למשבר תקציבי עמוק שפגע קשות ביכולת המשרד בארץ והנציגויות בחו"ל לקיים את פעילותם ולקדם את האינטרסים של ישראל.

שגרירות ישראל באנקרה בירת טורקיה תעבור לבניין משרדים אחר בעיר (צילום: gettyimages)
שגרירות ישראל בטורקיה. במשרד האוצר רצו לסגור 20% מהנציגויות בלי לשקול את ההשלכות על יחסי החוץ(צילום: gettyimages)

המשרד נקלע למשבר תקציבי חמור שגרם למשבר תפקודי חמור נוכח העובדה שפעילויות המשרד הוקפאו באופן שמביא לפגיעה ניכרת בקידום המשימות שעליהן הוא מופקד. בכירים במטה משרד החוץ ובנציגויות תיארו את המציאות שנוצרה "משבר חריף ומרחיק לכת בהשפעותיו הפוטנציאליות על קשרי החוץ של מדינת ישראל".

 

המועצה לביטחון לאומי הזהירה שצמצום ניכר בפעילויות משרד החוץ עלול לפגוע ביכולת המשרד למלא את ייעודו המדיני והדיפלומטי כראוי, דבר שעלול לגרום פגיעה מצטברת ביחסי החוץ של ישראל. ואכן, ביולי 2019 התריעו בכירי משרד החוץ על ההשלכות של היעדר התקציב: צניחה בכ-80% בקידום הפעילות הכלכלית, פגיעה במערכה המדינית נגד איראן ונגד הדה-לגיטימציה לישראל וכן הידרדרות במצבם הפזי של נכסי המדינה בחו"ל בשל היעדר תקציב לתחזוקתם.

 

חודש לאחר מכן הנחה סגן החשב הכללי במשרד האוצר את חשב משרד החוץ להפסיק לאלתר את פעילות המשרד בישראל ובחו"ל, ובכלל זה ביטול כל נסיעות העבודה של כל העובדים בכל התחומים, עצירת התקשרויות חדשות, הפעלת יועצים בתשלום ועוד.

 

הדבר הוביל לצמצום ממשי של נסיעות שגרירים שמשרתים כשגרירים שאינם תושבים במדינות נוספות, בוטלו פעילויות הסברה, תרבות וקידום תיירות והשקעות בארץ, בוטלו משלחות של פוליטיקאים ומעצבי דעת קהל זרים וכן צומצם אירוח שגרירים של מדינות זרות בישראל.

מוחמד סעודבלוגר סעודי המבקר בישראל הותקף במהלך ביקור שלו בהר הבית, בזמן שביקש ללכת להתפלל במסגד אל אקצא. ()
מוחמד הבלוגר הסעודי מבקר בישראל. בעקבות הקיצוץ הופסקו משלחות של מעצבי דעת קהל זרים

גורמי מקצוע במשרד החוץ טענו כי הצמצום הגדול בפעילות המערך המדיני עד להקפאת פעילותו מוביל לאובדן יכולת ההשפעה של מדינת ישראל במדינות השונות ולאובדן היכולת לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל. ההשלכות של הצמצום עלולות להתבטא בהצבעות בעצרת הכללית של האו"ם, בפגיעה ביחסי המדינה עם ממשלות שונות בעולם, וכן בהותרת הזירה הבינלאומית להשפעה גדולה של פעילות אנטי-ישראלית.

 

בעקבות הקיצוץ התקציבי הופסקה כמעט כליל פעילות אגף מש"ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל – א.א.) בישראל ובחו"ל. גורמי מקצוע במשרד אמרו כי בהיעדר נוכחות עקבית ומתוקשרת בשטח נגרם נזק אסטרטגי למדינת ישראל שמתבטא ב"מחיקת ישראל מהתודעה כגורם חיובי, מסייע ואמין שניתן לסמוך עליו". לפי המל"ל, צמצום פעילות האגף משמעו אבדן קלף מדיני ומנוף מדיני-אסטרטגי לקידום האינטרסים של מדינת ישראל.

 

הביקורת מצאה שדווקא במציאות שבה עשרות גורמים ממשלתיים פועלים במקביל אין גורם מתכלל ואין אסטרטגיה לאומית לפעילות התחום החוץ. לא אחת תחומים מטופלים במקביל הן על ידי משרד החוץ והן על ידי גורמים אחרים ללא תיאום. לעתים הגורמים פועלים בניגוד לאינטרס המדינה או מבלי שמשרד החוץ או השגרירויות בחו"ל יועדים על כך והם נותרים מחוץ ללופ וללא יכולת להתריע על הטעויות שעומדות להתרחש. המבקר קבע כי דבר זה עלול לפגוע במישרין באפקטיביות הפעילות הממשלתית בזירה הבינלאומית.

 

עשרות גופים פועלים מאחורי גבו של המשרד

לפי דו"ח המבקר, עשרות משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים פועלים בו זמנית ומאחורי גבו של משרד החוץ בכ-160 מדינות ברחבי העולם ועשרות ארגונים בינלאומיים במטרה לקדם את האינטרסים המדיניים של ישראל.

 

בשנים האחרונות החליטה הממשלה על הקמת משרדים ייעודיים לטיפול בנושאים שהיו בעבר בטיפול בלעדי של משרד החוץ כמו חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות והמאבק באנטישמיות וב-BDS. בנוסף, משרדי ממשלה שונים הקימו משרדי חוץ עצמאיים משלהם. לפי המבקר, מספר העובדים שעסקו בפעילות בינלאומית של משרדי ממשלה וגורמים נוספים עמד על 269 בארץ וכ-1,030 בחו"ל, לעומת 3,201 עובדי משרד החוץ. התקציב שהפנו הגורמים לפעילות בחו"ל הסתכמה בכ-1.3 מיליארד שקל בשנה, מעט פחות מתקציב משרד החוץ.

 

בין הגופים שבלטו בפעילותם הבינלאומית: מערך הסייבר הלאומי שמצוי בקשר עם 80 גופים בינלאומיים, משרד החקלאות שמצוי בקשר עם 74 גופים, משרד הכלכלה והתעשייה שפועל באמצעות 50 נציגויות בעולם ופעיל בשבעה ארגונים בינלאומיים, משרד המדע והטכנולוגיה שפועל מול 43 גופים ומשרד התרבות והספורט שפועל מול 26 גופים.

דו

"היעדר תיאום וסנכרון בין הגורמים עלול ליצור כפילויות בפעילות הממשלה, סתירות או חסר בטיפול בנושאים מסוימים", נכתב בדו"ח. "היעדר תיאום של הפעולות ולעתים אף ביצוע פעולות באופן סותר עלולים לפגוע ביכולת לבצע משימות ולהשיג יעדים בדרך מיטבית".

 

המבקר הביא דוגמה שלפיה לעתים "נציגי המדינה שפועלים בחו"ל מציגים עמדות שתוכנן אינו מתואם עם יתר נציגי מערך החוץ ועם משרד החוץ. לעתים עמדות אלה אפילו סותרות את מדיניות הממשלה. נציגי מערך החוץ פועלים במדינות שונות ללא עדכון משרד החוץ וללא שימוש בידע ובקשרים של המשרד. נטען כי קיימות כפילויות וחוסר יעילות בעבודת משרדי הממשלה בחו"ל שפועלים באותו תחום בנפרד. לעתים קיימת כפילות וחוסר תיאום בפעולות שנעשות מול הקהילות היהודיות המקומיות".

 

מבקר המדינה המליץ על קביעת יעדים אסטרטגיים לאומיים משותפים למערך החוץ הממשלתי ושמערך פעילות החוץ יופעל על סמך חשיבה אסטרטגית, ניצול יעיל של מוקד הידע והקצאת תקציב מושכלת לכל אחד מהמשרדים הרלוונטיים. כמו כן המליץ המבקר כי הממשלה תבטיח שפעולתם של עשרות הגופים הממשלתיים בחו"ל תיעשה באופן מתוכנן ומתואם ובדרך שתבטיח את השגת יעדי הממשלה.

 

משרד החוץ: "אצבע מאשימה לאגף התקציבים"

ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "הדו"ח מצביע באופן ברור על כך שהגוף המקצועי ביותר, עם הראייה הרחבה ביותר של נושאי חוץ הוא משרד החוץ, זו גם צורת העבודה במדינות רבות ברחבי העולם. הדו"ח מפנה אצבע מאשימה לאגף התקציבים במשרד האוצר על התנהלות לא מקצועית שבאה לידי ביטוי בהחלטה לסגור נציגויות ישראל בחו"ל שלא נסמכה על הבחינה מקצועית וסדורה, ואף יותר מכך על הכנת תקציב ללא תיאום עם אנשי משרד החוץ שראו את הצעת התקציב לראשונה שלושה ימים לפני הגשתו לממשלה".

 

"הדו"ח מצביע על כשל בתהליך תקצוב משרד החוץ בשנת 2019. המסקנה הנובעת היא חד משמעית ומדגישה את הצורך בהגדלת התקציב שעומד לרשות משרד החוץ, כמו גם על הצורך בקיום הליך סדור של קביעת תקציב הולם למשרד החוץ".

 

מנכ"ל המשרד, יובל רותם, מסר: "אני קורא לאנשי האוצר ללמוד כל מילה וכל עמוד בדו"ח הזה שמציג בצורה חד משמעית את הפגיעה במשרד החוץ לאורך השנים, ובעיקר בתקציב 2019. מדינת ישראל זקוקה למשרד חוץ חזק והדרך להגיע לכך היא בתקצוב ראוי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
הכניסה למשרד החוץ
צילום: גיל יוחנן
מומלצים