מי נגד מי ואיך השפיעה הקורונה: סדר בבלגן הסורי

האם איראן באמת נסוגה מסוריה, מה האינטרסים של רוסיה ואיך השפיעה הקורונה על הלחימה באידליב? מורה נבוכים למלחמה בסוריה שנכנסת לשנתה העשירית, ואיך מסייעים ככל הנראה האמריקנים לישראל במאבק בהתבססות האיראנית ובשיבוש פרויקט הטילים של חיזבאללה

רון בן ישי
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

המידע שזרם מסוריה אפילו בימיה היותר קשים של הקורונה העיד שמלחמת האזרחים לא חדלה אף לרגע. כל השחקנים עדיין בזירה ועדיין נלחמים. הקורונה השפיעה עליהם רק בשוליים. בגלל המגפה התמתנו בשבועות האחרונים הקרבות במחוז אידליב ועשרות אלפי פליטים סורים חזרו לכפריהם ההרוסים במחוז הנשלט על ידי המורדים. אלה העדיפו את הריחוק החברתי בסביבה הביתית גם במחיר הסיכון לחטוף פגז או רקטה, על פני הידבקות במחנות הפליטים הצפופים שעל גבול סוריה-טורקיה.

 

תמונה כלליתלטורים נוספים של רון בן ישי

 

אולם בעוד באידליב האלימות פוחתת, מפתיע דאעש ומפגע בדרום סוריה ובעיראק בעוצמה שכבר חשבנו שאין לו. גל הטרור הנוכחי הוא הגדול והקטלני מכל מה שראינו מאז הובס הארגון הג'יהאדיסטי במוסול ב-2017.

 

גם הציר השיעי הרדיקלי בהנהגת איראן ממשיך לנסות להפוך את סוריה לחזית פעילה נגד ישראל וזה מחייב אותנו להתערב צבאית ומדינית בסוריה. התערבות זו עלולה לגרום להסלמה רבתי ואפילו למלחמה כמעט בלי התרעה.

 

בנט: "בשביל איראן, סוריה זו הרפתקה רחוקה" (צילום: לע"מ)
 
 

צילום: mageSat International - ISIלפני ואחרי: התקיפה ליד חלב בתחילת השבוע (צילום: mageSat International - ISI)

לכן, בימים אלה חשוב לעקוב אחר החדשות המגיעות מסוריה ולהבין את משמעותן לגבינו. זו משימה לא פשוטה בגלל תופעת ה"פייק ניוז". כל גורם אינטרסנטי בסוריה או מחוצה לה מפיץ שקרים ברשתות החברתיות ואלה עוברים גם לאמצעי התקשורת הממוסדים. כולם מפיצים וממחזרים "פייק ניוז". המפיצים המקוריים – בזדון; הממחזרים – לרוב, מתוך שילוב בין בורות, עצלנות ותאוות רייטינג. התוצאה היא זיהום הזירה התקשורתית המונע יכולת לברר את העובדות ואת המשמעויות הנובעות מהן.

 

בסוריה, בירור האמת קשה במיוחד בגלל ריבוי השחקנים, האינטרסים ותתי האינטרסים. מה שמסבך יותר את התמונה היא העובדה שכל שחקן ראשי בסוריה מפעיל כיום "שלוחים" (Proxies), שחקני משנה, שלעיתים יש להם אינטרסים ואויבים משלהם בנוסף אלה שמכתיב להם הפטרון. הגורמים הפעילים בסוריה נחלקים בגדול לשני מחנות: המשטר הסורי ותומכיו, ולמתנגדי המשטר ואויביו.

 

הגורמים הפעילים במחנה תומכי המשטר

המשטר הסורי: בהנהגת הנשיא בשאר אסד, הנשען על הצבא ומנגנוני הביטחון שלו ועל המיליציות המקומיות של אזרחים סורים המאוגדים תחת מטריית "פלוגות ההגנה העממית". האינטרס החיוני שלהם הוא למנוע מהמורדים הסונים מלהשתלט על המדינה ולשמר בידיהם לפחות את אזור דמשק וכן את רצועת החוף בואכה לטקיה וחלב. כעת האינטרס שלהם הוא להשלים את שליטתם על כל סוריה, ולשקם אותה כלכלית.

 

במה שנוגע לישראל - האינטרס של המשטר הוא להפחית את הנזק היוקרתי והתודעתי הנגרם לו מהתקיפות המיוחסות לחיל האוויר ולטילי הקרקע-קרקע הישראלים. לכן המשטר נוהג במדיניות של הכחשה והתעלמות תקשורתית מהפעולות הישראליות ומהאבידות בנפש ובאמצעי לחימה שהן גורמות. הטלוויזיה הסורית מדווחת בעיקר על "יירוט טילים ישראלים". לפעמים זה נכון חלקית ולפעמים זה שקר. לירושלים אין עניין להתגרות באסד ולהכריח אותו לפעול על ידי פגיעה בכבודו, לכן ישראל הרשמית נותנת לאסד 'מרחב הכחשה'. מאידך יש לישראל עניין לגרום לאסד ללחוץ על האיראנים להפסיק את פעילותם נגד ישראל. לכן מנהלים שני הצדדים "מינואט תקשורתי" שבו כל צד נזהר שלא לדרוך על אצבעות האחר.

צילום: AFPכוחות צבא אסד במחוז חלב (צילום: AFP)

 

יירוט תקיפה ישראלית לכאורה, בשמי העיר חלב 

 

הרוסים: רוסיה מחזיקה בסוריה בסיס אווירי בלעדי בחמימים שליד לטקיה, בסיס ימי בנמל טרטוס וכוחות אוויר שפרושים בשדות תעופה צבאיים ברחבי סוריה. הם מחזיקים באמצעי הגנה אווירית והגנה מטילים וכטממי"ם (כלי טיס מאוישים מרחוק), משטרה צבאית וצוותי כוחות מיוחדים. הרוסים מפעילים גם צוותי קישור למניעת התנגשויות וחיכוך מיותרים עם צבאות זרים הפועלים בסוריה (הקואליציה המערבית בהובלת ארה"ב, טורקיה וישראל). הם גם מפעילים אזרחים המתווכים בין המשטר בדמשק לבין המורדים והאוכלוסייה שמוכנים להיכנע.

 

להגנה על שדות נפט וביצוע משימות שצבא רוסיה לא רוצה שייחסו לו בסוריה - הובאו שכירי חרב הממומנים על-ידי האוליגרך הנאמן לפוטין יבגני פריגוז'ין, במסגרת "קבוצת ווגנר" שבבעלותו.

 

האינטרס הרוסי העיקרי של פוטין הוא לשמר את המאחז האסטרטגי באגן המזרחי של הים התיכון שמעניקה לו הנוכחות בסוריה. הוא מעוניין גם לכרסם בדומיננטיות של ארה"ב באזור ובמעמדה כמעצמה עולמית. לשם כך פועלת רוסיה בנחישות פוליטית ובאגרסיביות צבאית לשמר את משטרו של אסד, לסיים את המלחמה ולהגיע מהר ככל האפשר למצב שבו הקרמלין ירוויח מהזיכיונות לשיקום הכלכלי.

צילום: AFPמסוק רוסי ליד גבול סוריה-טורקיה (צילום: AFP)

אינטרסי הליבה של ישראל ורוסיה בכל הנוגע לסוריה אינם מתנגשים. לעומת זאת, עימות איתנו יפריע לפוטין להשיג את יעדיו, יסבך אותו בלחימה שבה תישחק יוקרתה של רוסיה וייתכרסם הביקוש לנשק שהיא מייצרת. בין מוסקבה לטהרן שורר כיום ניגוד אינטרסים כלכלי ומדיני חריף. ובכלל, לפוטין אין עניין להתעמת עם ישראל לטובת איראן. לכן סיכמו מוסקבה וירושלים שלישראל יש חופש פעולה בסוריה כל עוד אינה מסכנת אנשים ואינטרסים רוסיים.

 

איראן: האייתוללות האיראניים היו הראשונים שנחלצו לעזרת אסד בתחילת מלחמת האזרחים. הרקע הוא השתייכות לזרם השיעי באיסלאם ומסורת של הסתייעות הדדית. העלווים הסורים מהווים אמנם זרם משני בזרם המוסלמי-שיעי הדומיננטי באירן. אולם איראן, שהכתירה עצמה כמנהיגת השיעים בעולם, לא יכלה לעמוד מנגד כשהעלאווים בסוריה בהנהגת משפחת אסד הותקפו על ידי הרב הסוני במדינה. המפרציות הערביות-הסוניות גם הן לא יכלו להחריש. כך הפכה סוריה לזירת המאבק העיקרית בין שני הזרמים הגדולים באיסלאם.

 

בתחילת מלחמת האזרחים שלחה איראן לסוריה אלפי לוחמים איראנים, אנשי משמרות המהפכה, שיילחמו לצד צבאו של אסד ויצילו אותו מתבוסה. השליט הדתי והפוליטי העליון של איראן עלי חמינאי גם אילץ את נסראללה לשלוח אלפי לוחמים של חיזבאללה לעזרת אסד. הסיוע עזר ואסד שולט כיום בחזרה על מרבית שטחה של סוריה.

 

אולם טהרן ופיקוד משמרות המהפכה, אחרי שאנשיהם ספגו אבדות קשות בלחימה נגד המורדים ובהפצצות המיוחסות לישראל, הקטינו מאד את מספר הלוחמים והיועצים האיראנים בסוריה. מכמה אלפים ב-2015 לפחות מאלף ב2018. במקומם גויסו אנשי מיליציות שיעיות מאפגניסטן ועיראק, שיילחמו נגד המורדים ובעתיד גם נגד ישראל.

תמונה כלליתהודות לו - אסד שולט במרבית שטח סוריה. חמינאי

צילום: APהאיראנים הדביקו בסוריה? משמרות המהפכה ברחובות העיר סנדדג' (צילום: AP)

תמונה כלליתמפקד כוח "קודס" החדש, איסמעיל קאאני. שיעים מעיראק ואפגניסטן מסייעים למיליציות

כשהקורונה הכתה באיראן, צמצמה טהרן עוד יותר את מספר אנשי משמרות המהפכה בסוריה, בין השאר מפני שסורים ולבנונים רבים, לא רק מורדים, טענו שהאיראנים והמיליציות שלהם, מדביקים. בימים אלה יש בסוריה רק כמה מאות אנשי משמרות המהפכה וזו אחת הסיבות שבישראל העריך השבוע גורם ביטחוני שאיראן נסוגה מסוריה. גורמים אחרים מעריכים שאיראן לא לא נסוגה מסוריה אלא נערכת שם מחדש להמשך המאמצים להקמת חזית נגד ישראל.

 

לדבריהם, איראן רק עורכת מחדש את המיליציות ואת מחסני הטילים הרחק ככל האפשר מהגבול עם ישראל, כדי שלא נפגע בהם. במסגרת זו, הם מקימים בסיס ענק בשם "אימם עלי" בשטח סוריה מול מעבר הגבול אל קאים על גבול סוריה-עירק. המתחם אמור לשמש בסיס לוגיסטי ויציאה לתקיפות קרקעיות נגד ישראל והמורדים, ולשיגור טילים ורקטות. מכאן שהאיראנים לא עוזבים, הם רק מתרחקים ומצמצמים פרופיל כדי להקשות על הפגיעה בהם.

 

רוב אנשי המיליציות השיעיות הנאמנים לאיראן בסוריה הם סורים. חלקם הם שיעים מעיראק ומאפגניסטן שמתרכזים בגבול עיראק-סוריה בעיירה אל-בוכמאל ומתמקדים בהגנה על המחנות והמתקנים של המשטר הסורי ושל איראן אל מול המתקפות של דאעש שגברו מאוד לאחרונה. לעיתים מנסה איראן להעביר טילים בשיירות ממחנה "אימאם עלי" לדמשק וללבנון ואז האמריקנים או, לפי דיווחים, ישראל, מפציצים אותם.

 

חיזבאללה: לאחרונה חזרו רוב אנשי הארגון ללבנון אחרי שספגו כאלפיים הרוגים ואלפי פצועים בסוריה. חיזבאללה השיעי נחלץ לסייע לאסד ולעדה העלווית מתוך קרבה דתית ובגלל לחץ איראני. כעת יש עדיין כמה אלפי אנשי חיזבאללה בסוריה המסייעים לצבא הסורי בעיקר באידליב.

 

במקביל פועלים אנשי חיזבאללה בסוריה נגד ישראל במספר מאמצים: החשוב שבהם הוא פרויקט דיוק הטילים שחלקו מתנהל בסוריה, ומוצריו מועברים לחיזבאללה בלבנון. מאמץ נוסף הוא "תיק הגולן" שבמסגרתו אוסף חיזבאללה מודיעין בגבול סוריה-ישראל, מגייס מתנדבים מתושבי האזור ומנסה באמצעותם לפגוע בישראל. פרויקט שלישי הוא אחסנת טילים וציוד צבאי בסוריה סמוך לגבול עם לבנון כדי להעבירם לידי חיזבאללה לקראת או במלחמה.

תמונה כלליתאנשי חיזבאללה חזרו ללבנון. נסראללה

בכל הפעילויות נסמך חיזבאללה ומסתייע בצבא סוריה ולכן ישראל תוקפת לעתים מתקנים ומוצבים של צבא סוריה. לפי המדווח בתקיפות האלה ישראל אינה מהססת להרוג חיילים סורים, אך נזהרת שלא להרוג אנשי חיזבאללה, כדי שלא להביא תגובת נקם חיזבאללאית והסלמה בצפון וירי טילים לישראל. ה"הרתעה הדדית" הזו תסתיים מתישהו בפיצוץ.

 

מתנגדים למשטר, אך לא בהכרח ידידותיים לישראל

המורדים הסונים: מאות קבוצות, שכולן מרדו במשטר בתקופה זו או אחרת. כיום רובם הוכנעו ולוחמיהן על נשקם ומשפחותיהם עברו למחוז אידליב שאסד עדיין לא כבש. שם רבים מהם עדיין נלחמים כמאה אלף מהם בהובלת הקבוצות הסוניות-ג'יהאדיסטיות החברות בארגון-גג הנקרא "היאת תחריר א-שאם" (המטה לשחרור הלבנט).

 

הקבוצה החשובה ביותר בכוח היא זו המסונפת לארגון אל-קאעידה (שנקראה בעבר ג'בהת א נוסרה). הצבא הסורי בסיוע הפצצות של הרוסים ושל חיל האוויר הסורי ניסה בחודשים האחרונים לכבוש את אידליב, מה שהוביל לבריחת מאות אלפים למחנות פליטים בקרבת הגבול הטורקי. כעת שוררת באידליב הפסקת אש שהושגה בתיווך רוסי.

צילום: AFPפעילות המורדים במחוז אידליב (צילום: AFP)

 

מי שעדיין נלחם הן הקבוצות הסוניות-ג'יהאדיסטיות שיותר ממאה אלף מאנשיהן ערוכים במחוז אידליב, בארגון הנקרא "היאת תחריר א-שאם" (המטה לשחרור הלבנט). הקבוצה החשובה ביותר בכוח היא זו המסונפת לארגון אל-קאעידה (שנקראה בעבר ג'בהת א נוסרה). הצבא הסורי בסיוע הפצצות של הרוסים ושל חיל האוויר הסורי ניסה בחודשים האחרונים לכבוש את אידליב, מה שהוביל לבריחת מאות אלפים למחנות פליטים בקרבת הגבול הטורקי. כעת שוררת באידליב הפסקת אש שהושגה בתיווך רוסי.

 

דאעש: ב-2017 איבד הארגון את הטריטוריה שלו - הח'ליפות - שהשתרעה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה, שגודלה בשיאה היה שווה לשטחה של בריטניה. אלפים בודדים מאנשי הארגון, מי שלא נהרגו או נעצרו, ירדו למחתרת. שנתיים אחר כך, ב-2019, חוסל מנהיג הארגון אבו בקר אל-בגדדי. אבל המכה הנוספת לא חיסלה את הארגון וגם לא את המוטיבציה הרצחנית שלו. הוא חזר להיות ארגון טרור וגרילה כמו בתחילת דרכו.

 

המנהיג שהחליף את אל-בגדדי, אבו איברהים אל-האשימי אל-קוריישי, השכיל לגייס סורים ועיראקים סונים ממורמרים ולארגן מחדש את ותיקי הארגון שהתחבאו או ברחו ממחנות המעצר של הכורדים וחזר לפגע בהצלחה בעיראק וגם בסוריה.

צילום: APדגל של דאעש בסוריה (צילום: AP)

לאחרונה ניצלו אנשי דאעש את משבר הקורונה שבמסגרתו הוסטו כוחות הביטחון העיראקים לאכיפת הסגר והאמריקנים צימצמו את נוכחותם ופעילותם. הם הגבירו את קצב הפיגועים ואת קטלניותם גם בעירק וגם בסוריה. הם פועלים כעת בעיקר בשטח המדבר הסורי שממזרח לנהר הפרת נגד הכוחות הכורדים והערבים הנתמכים על ידי האמריקנים – SDF – מי שהביסו אותם וגרשו אותם ממעוזיהם העיקריים בסוריה.

 

יעד נוסף שלהם הן המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן. זו הסיבה שמדי פעם מתפרסמות ידיעות מוטעות ומטעות על תקיפה ישראלית של המיליציות השיעיות והאיראנים באזור אל-בוכמאל שבדרום-מזרח סוריה, כשהתוקפים הם בכלל אנשי דאעש.

 

מחוז דרעא (גבול סוריה-ירדן): בדרעא ובמחוז המקיף אותה חיים אנשי שבטים ערבים סונים שעוינים את המשטר. שם החלו הפרות הסדר שהציתו ב-2011 את מלחמת האזרחים בסוריה. למרות שהמורדים נכנעו בתיווך רוסי והמשטר חזר ותפס בו את השלטון, עדיין מבעבעים בו תסיסה חזקה ועוינות אלימה למשטר. הצבא הסורי נאלץ לשלוח ללא הרף תגבורות לדרעא ומתווכים רוסים נפגשים עם ראשי השבטים כדי לסיים סכסוכים בין התושבים למשטר, אבל הלחימה נמשכת על אש קטנה.

 

טורקיה: לארדואן יש ארבעה אינטרסים שמהם נגזרות הפעולות שהוא נוקט בזירה הסורית: האחד – למנוע השתלטות והתחזקות הגורמים הפוליטיים הכורדים הסורים והכוח הצבאי שלהם YPG בקרבת הגבול הטורקי-סורי. בעיקר חושש ארדואן שהכורדים הסורים ינצלו את חולשת המשטר בסוריה כדי להכריז על אוטונומיה כורדית-סורית בצפון סוריה.

 

אוטונומיה כזו בנוסף לאזור האוטונומי הכורדי שקיים בצפון עיראק צפויה להעצים את דרישת מיליוני הכורדים הטורקים לאוטונומיה, מה שארדואן אינו מוכן להרשות. הוא גם חושש מטרור כורדי שיצא מבסיסים בסוריה.

אינטרס השני הוא למנוע גל נוסף של פליטים סורים מאידליב שיבקשו מקלט בטורקיה.

 

אינטרס שלישי נובע מהיות ארדואן מוסלמי סוני אדוק. לכן הוא תמך בסתר ובגלוי במורדים הסונים בסוריה, אפילו בדאעש, כל משך מלחמת האזרחים. כיום הוא נחוש למנוע תבוסה, השמדה וטבח פיזיים של המורדים הסונים בחבל אידליב על ידי הצבא הסורי ועל ידי חיל האוויר הרוסי.

 

אחרי הפלישה הטורקית לסוריה 
 
צילום: EPAשיירה של צבא טורקיה באזור אידליב (צילום: EPA)

 
צילום: רויטרספליטים סורים בגבול סוריה-טורקיה (צילום: רויטרס)

צילום: AFPארדואן לא רוצה להסתבך עם פוטין (צילום: AFP)

האינטרס הרביעי של ארדואן הוא להשפיל את בשאר אסד שלא נשמע לעצותיו-הוראותיו בתחילת מלחמת האזרחים.

 

כדי לקדם את כל האינטרסים הללו פלשו צבא טורקיה ומיליציות סוריות-סוניות, שארדואן הקים מקרב הפליטים, לרצועת שטח נרחבת בגבול סוריה-טורקיה. ארדואן גירש משם את המיליציה הכורדית-סורית והקים בו "רצועת ביטחון". במקביל, פלשו אנשיו לאזור במערב סוריה, סביב העיירה עפרין ובשולי מחוז אידליב. ארדואן נזהר רק שלא להסתבך בעימות עם פוטין, מה שעלול לעלות לכלכלת טורקיה ביוקר. אולם גם פוטין זקוק לארדואן כדי להגיע להסדר פוליטי בסוריה, לכן נתן אור ירוק לארדואן לקבע את כיבושיו בסוריה באמצעות פטרולים ניידים ומוצבי תצפית. אסד חרק שיניים לנוכח הכיבוש הטורקי של חלק נרחב מארצו, וצבאו תקף והרג חיילים טורקים על צירים ראשיים באידליב.

 

מי שמנע התדרדרות למלחמה כוללת בין סוריה לטורקיה היה פוטין שהגיע להסכמה על הפסקת אש באידליב עם ארדואן. מגפת הקורונה גרמה לכך שהפסקת האש הזו שהוכרזה במרץ נשמרת גם כעת, פחות או יותר.

 

ארה"ב: כאלף לוחמים אמריקניים, אנשי ה-CIA ודיפלומטים עדיין נוכחים ופועלים בסוריה. האמריקנים מחזיקים מספר בסיסים קטנים בצפון מזרח סוריה בשיתוף פעולה עם הכורדים הסורים ובסיס יחסית גדול (מאות אנשים) במובלעת א-תנף הצמודה למשולש הגבולות סוריה-עירק-ירדן. מהבסיס הזה פועלים אנשי מודיעין וכוחות מיוחדים אמריקניים ובריטיים נגד דאעש ונגד המיליציות האיראניות. הבסיס הזה גם חוסם ביעילות רבה את המסדרון היבשתי שאירן מתאמצת להפעיל מטהרן דרך עירק לדמשק וללבנון.

צילום: MCTדונלד טראמפ (צילום: MCT)

צילום: AFPכוחות צבא ארה"ב בסוריה (צילום: AFP)


צילום: AFP (צילום: AFP)

קשה לקבוע מהם האינטרסים של ארה"ב בסוריה – בוודאי כשהנשיא הוא טראמפ – אבל נראה שהם פועלים להשגת שני יעדים אסטרטגיים: למנוע מדאעש להתעצם ולבנות את עצמו מחדש ככוח אזורי שמסכן אינטרסים של ארה"ב ושל בעלות בריתה; ולהיות נוכחים באזור חשוב במזרח התיכון כמשקל נגד לנוכחות המעצמתית העוצמתית של רוסיה בסוריה וכך לשמור על נאמנות בעלות הברית של ארה"ב במזרח התיכון.

 

יש להניח שהאמריקנים גם התבקשו על ידי ישראל לסייע בשיבוש ההתבססות האיראנית ובשיבוש פרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה. טראמפ הורה לאנשיו להירתם למשימה וחשוב לדעת בהקשר זה שבסיס א-תנף ממוקם הרבה יותר קרוב למחנה "אימאם עלי" האיראני ולבסיסי המיליציות באלבוכמאל מאשר בסיס רמת דויד. רבות מהפעולות שהתקשורת ייחסה לישראל נעשו על ידי האמריקנים ובעלי בריתם.