תמונה כללית

ישראל זקוקה לתקציב שיאושר בכנסת, ומהר

ממשיך המאבק בקואליציה סביב השאלה האם לעמוד בהסכם הקואליציוני ולגבש תקציב דו-שנתי או להתחיל קודם בתקציב לזמן הקצר שנותר לסיום השנה. על נתניהו וגנץ לשים את המחלוקות בצד ולאשר תקציב בזריזות | פרשנות

סבר פלוצקר
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית


צפו: רה"מ נתניהו בפתח ישיבת הממשלה 

בפברואר 2018 הונח על שולחן הכנסת חוק תקציב המדינה ל-2019. זו הייתה הצעת התקציב האחרונה שאושרה, אחרי שלוש מערכות בחירות ושני ניסיונות כושלים להקים ממשלות שדחו את אישורי התקציבים הבאים. 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

בוואקום השלטוני שנוצר הופעלו סעיפים מיוחדים בחוק יסודות התקציב ולפיהם תקציבה של ממשלת מעבר יהיה שווה בערכו הכספי לתקציב השנה הקודמת, ללא תוספות פוליטיות וקואליציוניות, כשהוא מחולק לתריסר מנות חודשיות. הניהול של קופת המדינה ה"רזה" הופקד בידי החשב הכללי באוצר.

צילום: אמיל סלמןראש הממשלה, בנימין נתניהו וראש הממשלה החלופי, בני גנץ.ישיבת ממשלה (צילום: אמיל סלמן)

מגפת הקורונה סיבכה את התמונה עוד יותר. הממשלה החדשה מצאה דרך להגדיל את הוצאותיה ל-2020 בעשרות מיליארדי שקלים מעל ומעבר למסגרת המותרת בהעדר חוק תקציב מאושר, באמצעות תקנות לשעת חירום.

באחרונה, מאז הושבעה הממשלה, נסללה הדרך להגשת הצעת תקציב מוסכמת לכנסת. אלא שבמקום הסכמה יש מהומה וריב קולני בין כחול לבן לליכוד. שרי כחול לבן, נאמנים ללשון ההסכם הקואליציוני, דורשים תקציב עד סוף 2021. 

שרי הליכוד מעדיפים תקציב עד סוף 2020 בלבד, אף שרעיון "התקציב הדו-שנתי" אומץ על ידי ראש הממשלה נתניהו, לא סביר. מנמקים את עמדתם האחידה (הזהה במופגן לעמדת שר האוצר החדש ישראל כץ) בכירי האוצר, להכין תקציב פרטני ומחייב ל-15 חודשים. לדעתם, תקציב לטווח כה ארוך יצטרך להתבסס על תרחיש ייחוס אחד ויחיד להתפתחות עתידה של נגיף קורונה ולתגובת הממשלה עליו - חיזוי שאף משרד אוצר באף מדינה לא מוכן להסתכן בו.

צילום: לעתקציב דו-שנתי יצטרך להתבסס על תרחיש אחד ויחיד להתפתחות הקורונה. שר האוצר ישראל כץ (צילום: לע"מ )

תשובת כחול לבן: אין דווקא היגיון כלכלי להתעסק עכשיו בהכנת תקציב שיצא לפועל לכל המוקדם בספטמבר ויתייחס לרבע שנה בלבד. זה בזבוז זמן וישראבלוף. יואילו, אפוא, בכירי האוצר להפסיק ליישר קו עם השר שלהם ויתחילו לעבוד במלוא הרצינות על תקציב בר-תוקף עד סוף 2021. ואם יתרחשו הפתעות, הוא יתוקן בהתאם. היו דברים מעולם.

הניתן לגשר על הפער? בקלות ובפשטות: לאשר בכנסת תקציב ביניים תלת-חודשי עד סוף 2020 ולהמשיך בה בעת במרץ בהכנת מסגרת כוללת לתקציב ל-2021 . זו צריכה להיות "מסגרת נושמת", גמישה ומותאמת לשינויים אפשריים בתחלואה. ניתן, למשל, להכין ארבעה תקציבים רבע-שנתיים, שהוצאתם לפועל מותנית בהתגלגלות המגפה.

ישראל זקוקה לחוק תקציב שיאושר כדין בכנסת, ומהר. היא גם זקוקה לעוגן רב חודשי למדיניותה הפיסקלית. את שני היעדים הללו ניתן ליישב ולהשיג בעזרת פתרונות חקיקתיים, מנהליים וכלכליים יצירתיים. אך תנאי בל יעבור להצלחתם הוא ניתוקם מהמחלוקת המפלגתית הנוכחית, התקציבית לכאורה, בין נתניהו לגנץ. מחלוקת קטנונית, מטופשת ומקוממת.