שתף קטע נבחר

חוק ההסדרים ישאיר את השרה גמליאל בלי סמכויות

חוק ההסדרים פוגע באיכות הסביבה ובבריאות הציבור, מפקיע מהמשרד להגנת הסביבה את תחום הרגולציה ומתיר בידיו את תחום הפיקוח והאכיפה. למעשה הוא יהפוך את גילה גמליאל לשרה בלי תיק / פרשנות

גילה גמליאל נכנסה למשרד להגנת הסביבה בקול תרועה, כשהיא מציגה עמדה ברורה וסביבתית בתחומים הבוערים שעל הפרק, ממשבר האקלים, דרך קידום אנרגיות מתחדשות בישראל ועד לסגירת התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה ובחינת המודל לניהול פסולת. אבל למרות כל ההצהרות הללו, שיש לומר ביושר עדיין מחכות לפירעון, לא בטוח שהשרה להגנת הסביבה לקחה בחשבון שאישור חוק ההסדרים החדש יהפוך אותה למעשה לשרה בלי תיק.

 

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל ()
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל

 

חוק ההסדרים הוא חוק שהממשלה מביאה לאישור הכנסת בכל שנה לצד חוק התקציב, ובו תיקוני חקיקה רבים שהממשלה רואה צורך באישורם בכנסת על מנת ליישם את מדיניותה ותוכניותיה הכלכליות. החוק החדש, שפורסם השבוע בחטף, בקושי מותיר לציבור הרחב את האפשרות להתעמק בו ולהתנגד. אבל גם מבט חטוף בחוק החדש מספיק כדי להבין שהוא כמעט ומרסק את המשרד להגנת הסביבה ומרוקן אותו מתוכן.

 

החוק ממחזר מהלכים אנטי סביבתיים, שעלו לא פעם בעבר, בצורה זו או אחרת, אבל זה ההיבט "הסביבתי" היחיד שבו. מאידך, הוא פוגע בכמה נקודות סביבתיות מרכזיות, בעיקר בתחום הרגולציה והפיקוח הסביבתיים, כשהמסר הוא הקלות ליזמים ולתעשיינים במחיר של פגיעה באיכות הסביבה ובבריאות הציבור.

 

לדוגמה, החוק מעלה שוב את נושא הרגולציה החכמה, כלומר ייעול תהליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה, נושא שמשרד ראש הממשלה ניסה לקדם בעבר ונבלם. הבעיה היא שבאמתלה של ייעול תהליכים וחיסכון כספי לגופים השונים במשק, שני תחומים חשובים המקובלים על כולם, האוצר מבקש למעשה להפחית את הרגולציה, ולא רק מבחינה כמותית, אלא בעיקר מבחינה איכותית.

 

למשל, היתר שיינתן מתוקף חוק אוויר נקי, חוק החומרים המסוכנים או חוק למניעת זיהום הים, שלושה מחוקי הסביבה המרכזיים במדינה, יעמוד בתוקף לתקופה של 10 שנים, במקום 3 שנים. בצורה כזו החוק למעשה מקבע טכנולוגיות למניעת והפחתת פליטות לזמן רב, למרות שהטכנולוגיות משתפרות כל הזמן. זאת ועוד, אם מקבל ההיתר רואה עצמו נפגע מההחלטות שנקבעו בו, הוא יכול לטעון שההיתר עלול לסכן את המשך קיומו של קו ייצור או את המפעל כולו, ולהגיש השגה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שצריך להתייעץ בנושא עם מנכ"ל המשרד הממשלתי שאמון על פעילות מבקש ההיתר.

 

תחנת ניטור זיהום אוויר. למשרד יהיה כוח? (צילום: אסף זגריזק) (צילום: אסף זגריזק)
תחנת ניטור זיהום אוויר. למשרד יהיה כוח?(צילום: אסף זגריזק)

 

מיותר לציין שהמנכ"לים, שממונים במשרת אמון על ידי השרים, הם בחלקם אנשים פוליטיים. בנוסף, המפעלים גם יוכלו לבחור את הטכנולוגיה המיטבית שבה ישתמשו, והמשרד להגנת הסביבה יצטרך להיות זה שמתנגד או מציע חלופה, וכך למעשה מתהפכות היוצרות.

 

בהקשר של רישוי עסקים, תוקם ועדה מייעצת, כלכלית ביסודה, שבה למשרד להגנת הסביבה יהיה נציג אחד בלבד, והיא תוכל לבטל ולשנות היבטים שונים של רישוי עסקים, על בסיס כלכלי בעיקר. בנוסף, מוצע, כי ההגדרה של "השלכה כלכלית", כלומר העלות הכספית של דרישות הרגולציה בחוק רישוי עסקים, תופחת מסכום של 200 מיליון שקל כיום לסכום של 10 מיליון שקל בלבד. כלומר, כל השקעה של חברה מעל 10 מיליון שקל תיבחן על ידי הוועדה, שתוכל לבטל את הדרישה.

 

כמו כן, המדינה תוכל להפקיע את הזכויות של הרשויות המקומיות לפקח על מפעלים מזהמים מתוקף חוק רישוי עסקים, על ידי הכרזה על עסק כבעל חשיבות לאומית, והסמכות תועבר למנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים. ואם כל זה לא הספיק, אז החוק מציע כי כל העיצומים הכספיים מתוקף חוק אוויר נקי יופחתו ב-50%, וזאת, לטענת המשרד להגנת הסביבה, במטרה להגביר את האכיפה והגבייה ולא לפנות להליכים פליליים. אולם, ההקלה הזו תפגע בעיקרון המזהם משלם, ותוביל את המפעלים לכמת את עלות התשלום של הזיהום בעלויות התפעול של העסק מראש.

 

פרופ' עדי וולפסון (צילום: דורית תבור)
פרופ' עדי וולפסון(צילום: דורית תבור)

 

יש בחוק ההסדרים גם קידום של תחומים סביבתיים, שנחשבים כלכליים יותר, כגון קידום אנרגיה סולארית על גגות מבנים, קידום תחבורה ציבורית וקידום התחדשות עירונית. אך כל הנושאים האלה לא בסמכות המשרד להגנת הסביבה.

 

נדמה כי מנסחי חוק ההסדרים לא מבינים עדיין כי כלכלה איתנה אינה כלכלה שפוגעת באיכות הסביבה, אלא דווקא כזו שמחזקת אותה. שצמיחה ירוקה, שמאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות במשק, לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי, היא הדרך לקדם את המשק. נדמה כי משרד האוצר טרם הפנים את העלויות החיצוניות של הפעילות התעשייתית. למשל, שהפחתת הזיהום, שמשמעה הפחתה בתחלואה ובתמותה טרם עת, תוביל גם לחסכון של מיליונים.

 

חוק ההסדרים החדש פוגע באיכות הסביבה ובבריאות הציבור. הוא למעשה מפקיע מהמשרד להגנת הסיבה את תחום הרגולציה ומתיר בידיו את תחום הפיקוח והאכיפה, שגם ככה לא עובד ביעילות. הוא מבקש לקחת מראשי הרשויות המקומיות את הכלי היחידי שמאפשר להם לשמור על בריאות התושבים שלהם. המשרד להגנת הסביבה הוא משרד חלש ומוחלש, כבר שנים ארוכות, אבל נדמה שלפני שהשרה להגנת הסביבה תתחיל להילחם באיומים מחוץ, היא תצטרך קודם כל להילחם באיומים מבית.

 

פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016).

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל
מומלצים