גל ההפגנות נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונגד מדיניות ממשלת ישראל בתקופת הקורונה מתרחב בישראל במוקדים שונים ברחבי הארץ וממשיך להכות גלים גם מעבר לים. בשבוע שעבר דיווחנו על היוזמה המתרחבת להפגנות גם בארה״ב לאחר שהתקיימה בפעם הראשונה מחאת "הדגלים השחורים" במוקדים השונים, ביניהם ניו יורק, סן פרנסיסקו, ולוס אנג'לס. המחאה, שעד כה הייתה ספונטנית ובלתי פורמלית, ממשיכה להתגבש בתקווה להפוך להתארגנות מאורגנת ויציבה של ממש. ביום ראשון האחרון התקיימה בפעם השנייה מחאת הדגלים השחורים בניו יורק בוושינגטון סקוואר פארק, בהשתתפות עשרות ישראלים המתגוררים בעיר ובסביבה.

שוחחנו עם שירי רוזנבלט - יצחק, אם לשלושה מניו ג'רזי, אחת ממשתתפות המחאה: ״בעקבות הדיווחים שמתקבלים מהארץ החלטנו להרים את הכפפה. בהפגנה נכחו כמה עשרות ישראלים". לשירי חשוב להדגיש שזהו מפגן של רוח חיובית, לאו דווקא לוחמנית וכועסת: "מדובר בעצרת ולא בהפגנה. הסמנטיקה הזו משמעותית. אני עוסקת בפסיכולוגיה חיובית ומאוד מאמינה בשינוי לטובה. אני חושבת שיש איזושהי התעוררות בארץ, אבל גם תחושה של סיאוב ורצון בשינוי. אני מאמינה בכוחה של הדמוקרטיה. באנו להפגין עבור המשפחה שגרה בארץ.

צילום: גילי גץ

המשפחה בארץ מציגה מצב של "הגיעו מים עד נפש". אם הייתי שם עכשיו, מן הסתם הייתי מצטרפת אליהם. אנחנו מפגינים מתוך מקום של סולידריות: החברים והמשפחה בארץ מרגישים תקועים, מרגישים שיש צורך בשינוי. זו לא שאלה של ימין ושל שמאל, זו שאלה של ללכת ישר. מנהיגים מתחלפים בדרך דמוקרטית, וזו דמוקרטיה. מי שרוצה לבוא ולהשמיע את קולו מוזמן״, היא מוסיפה. ״הגיעו זוגות צעירים עם ילדים קטנים, ואנשים שרוצים לחזור לארץ למציאות טובה יותר. יש כאן פלח גדול של אנשים שאוהבים את ישראל. הבת שלי לדוגמא בדיוק חזרה ממכינה קדם צבאית בארץ. יש לנו חיבור מאוד חזק לארץ", היא מספרת. "אנחנו לא מבצעים פה הפיכה שלטונית במובן האלים של המילה״, היא מקפידה להסביר. ״בעצרת הזו לא תראי אותנו מתלהמים עם מסרים אלימים, אלא שרים "אין לי ארץ אחרת", ואת "התקווה". להיות ישראלי זה לא אומר רק לחיות בישראל. זה בנימי נפשינו, אנחנו קהילה גדולה וחזקה", אומרת. "את אותם האנשים שמגיעים לעצרת תוכלו לראות מגיעים להפגין גם נגד ההפגנות של ה-BDS. אנשים שאוהבים את הארץ, פטריוטים ורוצים להביע תמיכה". היא טוענת: "כפי שמנהיגים ישראלים בעבר כמו בגין, אולמרט, גולדה, הניחו את המפתחות, כך גם על נתניהו לעשות",היא אומרת. "בתור בני אדם יש לנו את החופש לבחור ולהחליט וכולנו ביחד, גם אם הדרכים שלנו שונות. לחיות ברווחה, בשגשוג, בריאות. אני לא רואה את מי שלא חושב כמוני כאויב שלי".

גילי גץ, מתגורר כבר 13 שנה בניו יורק, נכח גם הוא בהפגנה ביום ראשון, ומספר ל"ידיעות אמריקה": היו שם אנשים מכל קשת הגילים. בכל ביקור שהיית הייתי נוסע לארץ הייתי מגיע להפגנות בפתח תקווה ובהבימה כדי שמנדלבליט יגיש כתב אישום. זה משהו שאני עוקב אחריו כבר תקופה. אם הייתי בארץ, סביר מאוד הייתי הולך לבלפור, ופה יש לי את ההזדמנות להשמיע את קולי. על כולנו חלה האחריות להשמיע אותו. הקול בניו יורק מצטרף לקול בפלורידה, ברלין, וסן פרנסיסקו" אומר גץ. "אנו מבינים את גודל השעה. אם ביבי שורד בזמן המשפט שלו, זה אומר פירוק של הדמוקרטיה באופן אנוש שיהיה קשה מאוד לתקן. מי שחי בארה"ב, רואה עד כמה עמוקה הדמוקרטיה. ג'ורג' וושינגטון למשל, על אף הפופולריות הגדולה שלו, פרש מתפקידו כי חלק מהתפיסה שלו על הדמוקרטיה היא שהמנהיגים חייבים להתחלף. בדרך של שרידות פוליטית, ביבי יוצר תקדים של מבנה אנטי דמוקרטי בישראל." עדי אדמית- גורסטין, ממובילות המחאה, מוסיפה כי גל המחאות ביבשת אמריקה הצפונית צפוי להתרחב: "ביום ראשון הקרוב תתקיים מחאה נוספות בגשרים על ה-FDR, ובגשר ג'ורג' וושינגטון. אנו נגיע עם דגלים, שלטים, חולצות ונמשיך להגן על הדמוקרטיה."