המושבניקים התגרשו: מי ישלם על חריגה בנחלה?

אחרי שהוסכם שהבעל ירכוש את חלקה של האישה בשטח החקלאי, הוא טען שיש להפחית מהתמורה חצי מהקנס הצפוי על הקמת צימרים ובית נוסף

עו"ד אירם גל | פסקדיןפורסם: 26.10.20 , 11:11

בית המשפט למשפחה בירושלים נתן לאחרונה תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין בני זוג שהתגרשו, ובמסגרתו נקבע שהבעל יקנה מהאישה את זכויותיה בנחלה המשותפת במושב שבו התגוררו. בהליך ביצוע ההסכם באמצעות כונס נכסים עלתה השאלה אם להפחית מהתמורה חצי ממחיר השימוש החורג שנעשה בנחלה, והשופטת אורית בן דור ליבל פסקה שהתשובה לכך שלילית.

בני הזוג נפרדו ב-2014. בהליך כינוס הנכסים הוערך שווי הנחלה בחמישה מיליון שקל. הצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לסכומים שיופחתו מהתמורה המגיעה לאישה: חצי מהתשלומים שהיו חלים במקרה של מכירה לצד שלישי בגין היטל השבחה, דמי הסכמה ומס שבח, הוצאות הריסה ופינוי והיטל ביוב.

בסך הכל הוסכם כי יש להפחית מהתמורה סכום של כ-2.1 מיליון שקל כך שמחיר הנחלה יעמוד על כ-2.8 מיליון שקל וחלקו של כל צד על כ-1.4 מיליון שקל.

(צילום: shutterstock)

בין הצדדים נותרה מחלוקת בשאלה אם יש להפחית מהתמורה גם חצי מתשלום בגין שימוש חורג לרשות מקרקעי ישראל עבור שטח פלישה המשמש לצימרים ושימוש חורג בשטח הנחלה עבור בית שנבנה לטובת הבן. שמאית העריכה את סכום התשלום לרשות בסך של כ-757 אלף שקל.

הבעל טען שהסכם הפשרה כלל הפחתת תשלומי המסים ותשלומי חובה אחרים לרשות מקרקעי ישראל ולרשויות אחרות כך שיש להפחית מהתמורה גם תשלומים בגין שימוש חורג, שהם חלק בלתי נפרד מחובות הנחלה.

האישה טענה כי אין להפחית מהתמורה המגיעה לה תשלומי קנסות ספקולטיביים השנויים במחלוקת וכפופים לטענת התיישנות. לדבריה, ספק אם האיש יידרש לשאת בתשלומים שעה שהנחלה לא נמכרת לצד שלישי והוא מתכוון להמשיך ולהחזיק בה. היא ציינה כי כל רצונו להקטין עד כה שניתן את שווי זכויותיה.

השופטת אורית בן דור ליבל קיבלה את עמדת האישה. היא ציינה שמנוסח הסכם הפשרה עולה שכוונת הצדדים הייתה להפחית מהתמורה רק תשלומי חובה ולא תשלום על הסדרת השימוש חורג.

"תשלומים בעד שימוש חורג אינם בגדר תשלום מס וקשה לראות בהם תשלום חובה", כתבה והוסיפה כי חיוב בגין תשלום חורג אינו וודאי ותלוי בדרישת הרשות לאכוף, כפוף לתקופת התיישנות, ולמשתנים ותנאים נוספים.

כמו כן, קיזוז נוסף של תשלום תיאורטי בגין שימוש חורג יחרוג מההבנה של "זה נהנה וזה אינו חסר" ויוביל לתוצאה של התעשרות שלא כדין של האיש על חשבון האישה.

השופטת הוסיפה כי מאז הפרידה האיש נהנה לבדו מהשימוש החורג של עסק הצימרים והכנסותיו. גם מבחינת התוצאה במישור המעשי לא נגרם עוול לבעל, שנשאר עם נחלה בשווי ריאלי של חמישה מיליון שקל עליה ישלם 1.4 מיליון שקל בלבד. לעומת זאת, הפחתת אומדן הקנס על שימוש חורג תגרום עוול ממשי לאישה.

השופטת סיכמה כי אין להפחית תשלומים בגין שימוש חורג מהתמורה שישלם הבעל לאישה. הוא חויב בהוצאות בסך 10,000 שקל.