אחרי צוותי הרפואה יימשך מחר (יום ב') מבצע החיסונים נגד קורונה למבוטחי קופות החולים, ומבדיקת ynet עולה כי מספר מוקדי החיסונים ביישובים הערביים הוא זניח. שתיים מקופות החולים, מכבי ומאוחדת, אפילו לא הקימו מוקדי חיסונים ביישובים אלה. קופת החולים כללית, שבה שיעור המבוטחים מהחברה הערבית הוא הגבוה ביותר, הקימה שני מוקדי חיסונים בלבד: ברהט ובנצרת.
מוקדי חיסונים נפתחו בערים מעורבות ובהן ירושלים, חיפה ועכו. אולם בערים מעורבות אחרות כגון רמלה או לוד לא הופעלו כאלה. גם ביפו לא הוקם מוקד חיסונים על ידי הקופות, אך מוקדי חיסון בתל אביב נמצאים בפריסה רחבה. אף אחת מקופות החולים לא הגיבה לפניית ynet בעניין.
בסך הכל אמורים לפעול השבוע 57 מוקדי חיסונים של כל ארבע הקופות, ורק שלושה מתוכם ביישובים שבהם מתגוררים ערבים בלבד – 5.2% בלבד. כללית תפתח כאמור ברהט ובנצרת, לאומית בעראבה, ומכבי ומאוחדת בחרו שלא לפתוח מוקד חיסונים באף יישוב ערבי.
על פי נתוני הביטוח הלאומי מדצמבר 2019, כ-72% אחוזים מתושבי היישובים העירוניים שאינם יהודיים מבוטחים בקופת החולים כללית, 7.1 אחוזים במכבי, 11.9 אחוזים במאוחדת ו-9.4 אחוזים בלאומית.
1 צפייה בגלריה
חיסון קורונה פייזר בית חולים ברזילי אשקלון
חיסון קורונה פייזר בית חולים ברזילי אשקלון
מבצע החיסון נגד קורונה. "כמו בתחילת המגפה"
(צילום: AFP)
ביישובים הערביים הקטנים יותר כללית חזקה באופן משמעותי, עם 85.7% מבוטחים מבין התושבים. 2.6% בלבד מבוטחים במכבי, 6% במאוחדת ו-5.7% בלאומית. אין נתונים רשמיים באשר לשיעור האזרחים הערבים המבוטחים בקופות החולים שמתגוררים ביישובים מעורבים.
מעמותת "עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, נמסר בתגובה: "אנו מצפים מכל קופות החולים שינגישו באורח שוויוני את החיסונים ומקווים שלא יחזרו המחדלים של תחילת המשבר, כאשר לא קמו מתחמי בדיקות חיוניים לצורך המאבק בהתפשטות המגיפה ונאלצנו לפנות לערכאות על מנת שהמצב ישתנה. נמשיך לעקוב אחר נושא זה ונוודא כי הזכות לשוויון בקבלת שירותי בריאות לציבור הערבי לא תפגע גם הפעם".
ליטל גרוסמן, שמנהלת את מחלקת מדיניות בריאות בישראל בעמותת רופאים לזכויות אדם, הוסיפה: "ניתן היה לצפות שדווקא האוכלוסייה הערבית שמאופיינת בשיעור גבוה יותר של תחלואה, ובנגישות נמוכה יותר למוקדי בריאות, תזכה לעדיפות או לפחות להקצאה שוויונית של מוקדי חיסון. את אותם הפערים ראינו לאורך כל תקופת המגפה – החל מההנגשה המאוחרת של המידע בשפה הערבית וכלה בעיכוב בפתיחה של מוקדי היבדק-וסע בסמוך לישובים ערבים. יש לפעול בדחיפות להנגשה של החיסונים לאוכלוסייה הערבית בהתאם לגודלה היחסי ולרמת התחלואה הקיימת באוכלוסייה וכן את וההסברה הנלווית לכך".
ד"ר ניהאיה דאוד, מרצה בתחום בריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון, אמרה לאולפן ynet: "אנחנו רוצים שהאוכלוסייה הערבית תבוא להתחסן. כי לא ניתן להשיג חיסון עדר בלי שהאוכלוסיות הערבית והחרדית ישתתפו. ובשביל שיבואו להתחסן צריך להעלות את האמון של הציבורים הללו במערכת הבריאות בפרט ובממשלה בכלל.
היא הסבירה מדוע לדעתה יש לציבור הערבי אינטרס נוסף לשתף פעולה עם מבצע החיסון: "אנחנו חברה במצב סוציו-אקונומי נמוך. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבזבז את ההזדמנות שמעניק החיסון. זה מה שיוצא אותנו מהמצב שאנו נמצאים בו. הסבל של החברה הערבית גדול מאוד".