הבינה המלאכותית (AI) מזהה אנשים, כותבת סיפורים ומציעה תוכניות ביטוח, אבל האם עכשיו היא עומדת לסייע בהבאת ילדים לעולם? חברת הסטארט-אפ הישראלית AIVF עומדת על סף פריצה לעולמות הפריות המבחנה עם טכנולוגיית בינה מלאכותית, שעשויה להתגלות כצעד גדול קדימה של הטכנולוגיה הרפואית. כמו בכל מהפכה טכנולוגית, מתעורר גם ספק: האם ראוי שבינה מלאכותית תקבע מי יהיו בני האדם שיבואו לעולם?
(עובר מתפתח בצלחת פטרי)
שיטת טיפולי ההפריה החוץ גופית (IVF) באה לעולם לפני יותר מ-40 שנים ועדיין כל תינוק מבחנה שבא לעולם הוא התרגשות גדולה. בלי הרפואה המודרנית הוא הרי לא היה נולד. התהליך לא השתנה מהותית לאורך השנים: נוטלים ביציות מהאם, זרע מהאב, מערבבים במבחנה (למעשה בצלחת פטרי) ונותנים לטבע לעשות את שלו. עכשיו מגיע השלב הקריטי: מבין כל הביציות המופרות צריך להחליט לאיזה עובר יש את הסיכוי הגבוה ביותר להפוך לבן אדם מושלם. זה השלב שבו האמבריולוגים והרופאים משחקים בתפקיד אלוהים: הם בוחרים מי יוחזר לרחם ומי יושלך לפח.

עוד כתבות על בינה מלאכותית:

ההחלטות האלה קשות, הרבה פעמים שגויות. רק עובר אחד מארבעה נולד בסופו של דבר, ונשים נאלצות לחזור על מחזורי טיפול כואבים שוב ושוב ולפעמים לא מצליחות ללדת. בחברת AIVF רוצים שהבינה המלאכותית תשתתף בהחלטה, תמליץ לרופאים במי לבחור, והם טוענים כי ההחלטות המשופרות יקצרו את מספר הטיפולים ויוזילו משמעותית את העלות. כאשר הטכנולוגיה שלהם תקבל אישורים רגולטוריים, זו עשויה להיות פריצת דרך עסקית אדירה.
6 צפייה בגלריה
עוברים בצלחת פטרי
עוברים בצלחת פטרי
עוברים בצלחת פטרי
(צילום: AIVF)
אומר פרופ' דניאל זיידמן, מומחה להפריה חוץ גופית, וממייסדי AIVF: "שנים אנחנו בתחום והבנו שהוא חייב לעשות קפיצת מדרגה. זה אחת מתחומי הרפואה שהכי תלוי בהחלטות אדם, שהן צוואר הבקבוק. אתה צריך לעשות החלטות איזה עוברים להחזיר לרחם והתוצאה מאוד קריטית. הטכנולוגיה מבוססת על ביג-דאטה, הצטברות כמויות עצומות של נתונים, שאדם סביר לא יכול להתמודד עם זה ולכן יש פה יתרון הגדול לבינה מלאכותית".
היוזמה להקמת החברה נולדה אצל דניאלה גלבוע, אמבריולוגית וביוסטטיסטיקאית, שעוסקת שנים בתהליכי הפרייה חוץ גופית. "הכל התחיל מעבודת דוקטורט שצמחה לסטארט-אפ", היא אומרת, "בישראל לא כל כך מבינים את הצורך כי טיפולי IVF נגישים לכולם, אבל בארה"ב התמונה הפוכה: ל-90 אחוזים מהאנשים אין נגישות ל-IVF כי זה תהליך מאוד יקר, שדורש הרבה מחזורי טיפול ומתרגם לעלות של כ-100 אלף דולר. לרוב האנשים אין את זה והם מוותרים על החלום של הורות".
6 צפייה בגלריה
AIVF - פרופ' דן אריאלי, דניאלה גלבוע, פרופ' דני זיידמן
AIVF - פרופ' דן אריאלי, דניאלה גלבוע, פרופ' דני זיידמן
מימין: פרופ' דן אריאלי, דניאלה גלבוע, פרופ' דני זיידמן
(צילום: אייל טואג)
חברת AIVF הוקמה בשנת 2018 על ידי גלבוע וזיידמן, וחברו אליה מומחים נוספים, בהם פרופ' שלמה משיח וכן פרופ' דן אריאלי, פרופסור לכלכלה התנהגותית ויזם סדרתי המעורב כיום בשורה של סטארטאפים מרתקים. החברה מעסיקה כיום 11 עובדים במשרדיה ברמת החייל וגייסה עד כה 4.7 מיליון דולר, רובם ממשקיעים פרטיים. בשלב זה מתקיימים ניסויי פיילוט בקליניקות בספרד ובארה"ב כששוקי היעד המובהקים של הטכנולוגיה הם אירופה וארה"ב. עד כה נאספו כמיליון צילומי עוברים, 200,000 סרטוני וידיאו ונתונים רפואיים של 400,000 מטופלים, ומאגר המידע הולך וגדל מדי יום.
הבינה המלאכותית נועדה לקצר ולשפר את התהליך ועל ידי כך להפוך אותו לזמין וזול יותר. במקום אמבריולוג שיכול לקבל החלטות על עשרה עוברים ביום, הבינה המלאכותית יכולה לבחון מאות עוברים בו בזמן, ולדברי המפתחים לקבל החלטות איכותיות יותר מבני אדם, מה שאומר פחות מחזורי טיפול עד ללידת התינוק המאושר. "היתרון בישראל, שיש פה גם הרבה נתונים וגם מומחי בינה מלאכותית מהמובילים בעולם. אנחנו חושבים שהגישה הזו יכולה לחסוך המון זמן וזה יאפשר את הגדלת השוק והפיכת הטיפול לזמין", אומר זיידמן.
6 צפייה בגלריה
 "אנחנו קוראים לזה אמבריולוג דיגיטלי"
 "אנחנו קוראים לזה אמבריולוג דיגיטלי"
"אנחנו קוראים לזה אמבריולוג דיגיטלי"
(צילום: Shutterstock)
גלבוע מספרת על מטופלת שעברה עשרה מחזורי טיפול, העוברים שנוצרו נראו מושלמים בעיניהם של בכירי המומחים בארץ, ועדיין שום היריון לא נקלט. בדיקה גנטית מצאה פגם בעוברים, שהעין האנושית לא יכלה לזהות. "כאן באה לידי ביטוי אחת הטכנולוגיות הכי מעניינות", היא אומרת, "הרעיון הוא לייצר בסיס נתונים מאוד גדול ורחב שכולל כל פיסת מידע שיוצאת ממעבדת IVF: סרטי וידאו ותמונות של עוברים, היסטוריה רפואית של האשה, רצפי DNA של העובר, נתוני רחם, כל מה שיכול ללמד אותנו על כל התהליך". התוצאה היא שהבינה המלאכותית תוכל לזהות עובר מוצלח מהר יותר ומדויק יותר מהמומחים האנושיים כיום.

סוד החיים בחמישה ימים

"אנחנו קוראים לזה 'אמבריולוג דיגיטלי'", אומר זיידמן, "לעין האנושית יש מגבלות, אבל עם ראיית מכונה אפשר לעקוב אחרי גורמים בתוך התא, שעין אנושית לא מסוגלת לראות וזה אחד הדברים שהוכחנו. בכנס האירופאי הקרוב אנחנו הולכים להראות דבר שאף אחד בעולם המדע לא ידע עד כה: שבעובר בן חמישה ימים אפשר לזהות מין, תהליכים, שינויים כרומוזומליים כמו תסמונת דאון. כל סוד החיים מצוי בחמישה ימים האלה. זה מטורף, זה בלתי נתפס".
פרופ' אריאלי משמש כ"מנהל התנהגות ראשי" (Chief Behavioral Officer) בחברה, תואר שפירושו התמודדות עם השאלה כיצד שיטת ההפריה החדשה תשפיע על החברה האנושית ובעיקר על נשים. לדברי אריאלי, המחקרים מראים שנשים שנדרשות לטיפולי הפריה נאלצות לוותר על קידום בקריירה, על לימודים ועוד, ובכל בגלל חוסר הוודאות האם ומתי יהיו בהיריון. "הפתיע אותי כמה גבוה הוא מספר הנשים האלה", הוא אומר.
אריאלי אומר שהחדשנות של AIVF תקל על ההתמודדות עם חוסר הוודאות מתי האם תיכנס להיריון. "אם אשה יודעת שבמקום 4-5 מחזורי IVF היא תידרש לשניים בלבד, הגדלנו את היכולת שלה לשלוט מתי היא מתכננת היריון. אם מישהי בת 30 רוצה שלושה ילדים עד גיל 40, מתי היא צריכה להתחיל, מתי לעבור ל-IVF? אלה שאלות מסובכות ואנחנו מנסים להבין את הנשים ולהבין איפה יש כשלים ולנסות ולשפר את ההחלטות".
6 צפייה בגלריה
צוות AIVF
צוות AIVF
צוות AIVF
(צילום: אייל טואג)
הבינה המלאכותית של AIVF, כמו הרבה מערכות בתחומים אחרים, היא מערכת למידה עמוקה (DL): היא מתאמנת על מיליוני תמונות שתויגו בידי מומחים: זה עובר תקין, זה עובר פחות תקין. בנוסף לזה היא צוברת מידע עתק על ההיסטוריה הרפואית וכל שלבי הטיפול שעוברות הנשים. כך היא גם יודעת באילו מקרים ההיריון הצליח ונולד תינוק בריא. השילוב של כמויות המידע האדירות האלה מאפשר לה לזהות תבניות נתונים משמעותיות שאדם לא מסוגל לגלות ולנבא יותר טוב מכל רופא מומחה איזה עובר הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר להיוולד.
"יכול להיות שהמודל ייקח עוברים עם סיכוי נמוך להיקלט ויגיד לא להשתמש בהם, ואולי אם היו נולדים היו מתגלים כגאונים. הקריטריון שלנו הוא לא גאונות, לא אם התינוק יותר ורבלי, יצירתי וכו' אלא אם הייתה לידה"
"אנחנו בתור אמבריולוגים יודעים לעשות סיווג: להגיד מי עובר טוב לעומת עובר רע", אומרת גלבוע, "אבל אנחנו לא יודעים לתת תחזית. כאן נכנסת היכולת של ה-AI. בשלב ראשון לימדנו אותה כמו אמבריולוג לעשות סיווג, וזו היתה ההוכחה הראשונה שפורסמה במאמר ב-NATURE ב-2018. השלב הבא מאוד קשה: המערכת צריכה לתת תובנות רפואיות אמיתיות ולא יכולה ליפול. הרבה קבוצות שעובדות על זה בעולם נתקעות ברמת דיוק לא מספיקה וכאן אני חושבת שהבאנו גישה אחרת, שברנו את המחסום הזה. הגישה שלנו היא ביולוגית: אנחנו מלמדים את המערכת את הביולוגיה והבינה המלאכותית נותנת תחזית וגם להסביר לאמבריולוגית למה קבעה מה שקבעה".
6 צפייה בגלריה
הפריה חוץ גופית
הפריה חוץ גופית
הפריה חוץ גופית
(צילום: shutterstock)
והנה נכנסות השאלות האתיות במלוא עוצמתן. למשל בעיית ההטיה: מערכת AI לזיהוי פנים עלולה להיכשל ולזהות אדם שחור באופן שגוי בגלל הטיה של המפתחים. ומערכת לקבלת החלטות אשראי עלולה להיכשל ולתת אשראי בתנאים גרועים בגלל הטיה אחרת. אבל הטיה של מערכת לקבלת החלטות על הבאת ילדים לעולם עלולה לטעות בהולדת ילדים בעלי ליקויים או גרוע יותר – במניעת לידת ילדים שהיו יכולים לחיות חיים מאושרים.

לא מחליפים החלטות של רופאים

האם הבינה המלאכותית של AIVF תכיר יותר טוב עוברים בעולם המערבי, עוברים ממשפחות עשירות, ברובן המכריע משפחות לבנות? כי אז אולי ההחלטות שלה לגבי עוברים באסיה עלולות להיכשל. האם הביג דאטה שלה יוכיח את עצמו במטרה שלשמה פותח: לידת ילדים אחרי מינימום מחזורי טיפול, אבל אולי תכונות אחרות של הילדים האלה יתגלו רק לאחר הלידה? האם מעורבות בינה מלאכותית בקבלת החלטות על הבאת ילדים לעולם לא עלולה להביא דור של ילדים שונים מהילדים שנולדו טבעית?
6 צפייה בגלריה
הרגע המיוחל. האם עצם הלידה היא מטרה מספיקה?
הרגע המיוחל. האם עצם הלידה היא מטרה מספיקה?
הרגע המיוחל. האם עצם הלידה היא מטרה מספיקה?
(צילום: shutterstock)
יזמי AIVF אומרים שהשיקולים האלה נבחנים ונבדקים. "זו מערכת תומכת החלטות, לא מחליפה החלטות של הרופאים", אומרת גלבוע. לדבריה, החברה מתכוונת להרחיב את בסיס המידע שלה, ולצרף אליו נתוני אימהות ועוברים מאסיה ומהודו. "אנחנו מנסים לגוון את המוצא האתני וזה לא כל כך פשוט כי זו טכנולוגיה יקרה וכמובן מוטית אנשים עשירים", אומר זיידמן, "אבל מצד שני, אם אתה מודע לזה אתה יכול בהחלט לתקן". הוא מדגיש את התרומה החיובית של הטכנולוגיה ומציין כי תאפשר להורים במדינות עולם שלישי לקבל ייעוץ ממומחים בארה"ב או בישראל מבלי שיצטרכו להגיע אליהם.
אריאלי אומר שבעיית ההטיה של בינה מלאכותית מתרחשת כשהמערכת לומדת החלטות שגויות של בני אדם, למשל מי מתאים להתקבל לעבודה: "הבעיה הכללית היא בתיקוף. כשיש קריטריון אמיתי אין כמעט בעיות. במקרה של AIVF, אנחנו בודקים עוברים שהצליחו להיקלט ועוברים שלא הצליחו, זאת אומרת שהטבע אומר לנו מי יצליח. זו פחות שאלה של החלטה אנושית".
לא עלולה להיווצר בעיה כשהמטרה של הבינה המלאכותית היא להביא לתינוק נולד, ללא שיקולים אחרים?
"יכול להיות שהמודל ייקח עוברים עם סיכוי נמוך להיקלט ויגיד לא להשתמש בהם, ואולי אם היו נולדים היו מתגלים כגאונים. הקריטריון שלנו הוא לא גאונות, לא אם התינוק יותר ורבלי, יצירתי וכו' אלא אם הייתה לידה. זו בהחלט נקודה מעניינת ששווה לחשוב עליה. אבל צריכים להבין שקודם כל אנחנו צריכים שהילדים יוולדו ואז לחשוב על הדברים האחרים. גם השאלה של להבחין איזה עוברים יוולדו ואיזה לא היא קשה כבר וייקח זמן לשלוט עליה".
"השאלה אם זה אתי להשתמש ב-AI כדי לשלוט בכל מיני דברים היא לגיטימית, אבל צריך גם לשאול האם זה אתי לא להשתמש ב-AI. אנחנו ב-AIVF חושבים שנוכל להוריד את מספר הסבבים לחצי. אז אפשר לשאול אם זה אתי כי אולי הילדים יהיו יותר דומים מבחינה כללית, אבל מהצד השני האם זה אתי לתת לנשים לסבול עוד סבבי IVF שאינם נחוצים בעצם? השאלות האתיות הן עם הסתברות נמוכה ומצד שני אנחנו נותנים שיפור חיים לנשים".