עימות חריף בין האוצר למשטרת ישראל על תקציב המשטרה לשנים 2021-2020. במשטרה טוענים שדרושים לה בדחיפות מיליארדי שקלים "להעצמת כוחה", בעיקר בעקבות מהומות מאי השנה, שהבהירו עד כמה חסרים אלפי שוטרים. באוצר טוענים כי ברוב התוספות בתקציבי השנים האחרונות נעשה בעיקר שימוש אחד: העלאה מסיבית וללא בקרה והצדקה של שכר השוטרים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בדיוני התקציב המתקיימים בין האוצר למשרדי הממשלה דורשת המשטרה תוספות תקציביות של מיליארדי שקלים לשנה כדי, בין השאר, לגייס אלפי שוטרים. הדיון המכריע על תקציב המשטרה יתקיים היום (ד') במשרד האוצר.
3 צפייה בגלריה
הפרות סדר בירושלים
הפרות סדר בירושלים
שוטרים בפעילות בירושלים
(צילום: יואב דודקוביץ )
כפי שמתברר, דרישות המשטרה נראות לראשי האוצר מופרכות ומופרזות, ועלולות להיות מופנות להערכת האוצר בעיקר לעוד העלאות שכר ולא לשיפור פעילות המשטרה. בדיונים שכבר היו בין הצדדים טענו אנשי האוצר כי בהסתכלות על נתוני המשטרה נראה כי ההקצאה הקיימת של תקציב המשטרה אינה יעילה, וכי כשיש תוספות תקציב למשטרה רובן מיועדות לתוספות שכר לשוטרים.

באוצר טוענים כי ההוצאה הממשלתית על המשטרה ומספר השוטרים גבוה משמעותית מהנהוג בעולם, ולמרות הטענות תקציבי המשטרה לא "יובשו" במשך השנים, כדברי ראשי המשטרה, אלא גדלו מאוד ורובן יועדו להעלאות שכר עצומות במשטרה.
מהשוואה לאירופה עולה כי בישראל ההוצאות על המשטרה מגיעות ל-2.7% מההוצאה הממשלתית, והיא ממוקמת במקום העשירי מתוך 34 מדינות. הממוצע האירופי הוא 1.9%.
מנתוני המשטרה מתברר כי מ-2012 עד 2019 צמח תקציב המשטרה בכ-72%, מ-7.4 מיליארד ל-12.7 מיליארד שקל. בנוסף, מספר שוטרי הקבע גדל בכ-5,000.
75% מתקציב המשטרה מוקדש לשכר ולגמלאות ולא לרכש ופיתוח טכנולוגי, טוענים באוצר, יחס שמקשה על יכולת הארגון לממש את יכולתו ומונע ממנו לקדם פרויקטים רבים הנדרשים להתפתחותו. מתוך 5.3 מיליארד שהוקצו למשטרה, כ-60% הוצאו על גידול במשכורות לשוטרים הקיימים ורק השאר לרכש ולהגדלת מספר השוטרים בשטח.
למשטרה, מהגופים המתוקצבים ביותר בממשלה, אין יכולת להתעצם טכנולוגית בשל השכר וההטבות לשוטרים, שגבוהים משמעותית משאר המשק. השוטר הממוצע מרוויח כ-18,305 שקל בחודש נכון ל-2019, כ-58% יותר מהשכר הממוצע, 11,661 שקל.
השכר הגבוה נובע מתוספות שהשוטרים זכאים להם מעבר למקובל במשרדי הממשלה: הוצאות טלפון, גילום רכב, תשלומי אש"ל גבוהים וקבועים, חופשות שחרור בתשלום ועוד. העלות של התוספות מסתכמת ביותר מ-150 מיליון שקל בשנה.

ביחס בין שכר השוטרים לשכר הממוצע במשק ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם עם יחס של 1.58. אחריה יפן עם 1.57, ניו יורק עם 1.33 וגרמניה עם 1.32.
באוצר אומרים כי הגידול המסיבי בתקציבי השכר נובע גם מניהול כוח אדם בעייתי. המשטרה אינה מפטרת כמעט, מה שמוביל להוצאות כבדות על שכר השוטרים הוותיקים
מ-2019 המשטרה זכאית לקבל תוספת "היעדר קביעות", תוספת ממוצעת של כ-7% המוערכת בכמיליארד שקל בשנה. לפי האוצר, נהנים השוטרים מקביעות בפועל. כך, ב-2019 פוטרו כ-130 שוטרים מתוך כ-27 אלף, כ-0.5% בלבד, כשחלק לא מבוטל מהפיטורין נוגע לעבירות משמעת חמורות.
הגידול המסיבי בתקציבי השכר נובע לא רק מהשכר הממוצע לשוטר אלא גם מניהול כוח אדם בעייתי של המשטרה. המשטרה אינה מפטרת כמעט, מה שמוביל להזדקנות הארגון ולהוצאות כבדות יותר על שכר של שוטרים ותיקים, במקום לרענן את השורות ולקדם משטרה צעירה.
עלות משמעותית נוספת נובעת מכך שהמשטרה, שאינה כפופה לנציבות שירות המדינה, מגדילה עצמאית את השוטרים בדרגות הבכירות מול הדרגות הזוטרות, וכתוצאה מכך לתקציבה נוצרת עלות עודפת של מאות מיליוני שקלים בשנה. לדוגמה, בעשור האחרון יותר מהוכפל מספר השוטרים בדרגת רב נגד, מעבר לגידול היחסי בארגון, וניתנו כ-200 דרגות סגן ניצב במסגרת גיוסים למשטרה.
באוצר יראו היום בדיון שב-2015 תקציב המשטרה היה 7.5 מיליארד שקל, אך הגיע בשנה האחרונה ל-10 מיליארד שקל. "הכל הלך למשכורות ולא לפיתוח טכנולוגי", טוענים באוצר.
עוד טענו במשטרה כי רק בשנה האחרונה חילק המפכ"ל דרגות חדשות בתוספת שכר של 14 מיליון שקל. אנשי האוצר יאמרו בדיון, כי "אלו תוספות שכר, לא עוד שוטרים. בעשר שנים התוספות הן 150 מיליון שקל. 20% בדרגות התחתונות ויותר בעליונות. פעם מפקד בתחנה היה רב פקד ועכשיו הוא סגן ניצב. זאת סמכות של המפכ"ל".
באוצר יבהירו גם כי מול תביעות המשטרה לאלפי תקנים ומיליארדי שקלים, חייבים לשנות כעת את הדיסקט, כאשר השוטרים מקבלים עוד ועוד הטבות ובהן השתתפות בביטוח בריאות, ברפואת שיניים, בקייטנות וגם בנופשים באילת. "תקציב המשטרה יעבור שינוי גדול", יאמרו היום במשרד האוצר.
3 צפייה בגלריה
בית הנשיא בירושלים
בית הנשיא בירושלים
השר לביטחון פנים עמר בר לב
(צילום: אלכס קולומויסקי)

המשרד לביטחון פנים: שיעור תקציב השכר והגמלאות כמו בשאר העולם

מלשכת השר לביטחון פנים עמר בר לב נמסר בתגובה: "תקציב המשרד קטן באופן יחסי לאתגרים, גם בשנים האחרונות וגם בכלל - משטרת ישראל נדרשת להתמודד עם מגוון רחב של משימות החורגות מהמשימות הקלאסיות של משטרות בעולם. המאבק המתמיד באיומי פח"ע, החזקת סד"כ מג"ב משמעותיים (הפועלים תחת פיקוד צה"ל ולטובת משימותיו) והפעלת מערך תביעות האחראית על כ-90% מהתביעה הפלילית במדינה ועוד.
"נוכח הגידול המתמיד של אוכלוסיית המדינה, וכתוצאה מכך הגברת הביקוש לשירותיה של משטרת ישראל, וכן על רקע החלטות ממשלה לאופן התמודדות המדינה עם גל 'טרור הבודדים', חיזוק המשילות בחברה הערבית ועוד, גדל סד"כ משטרת ישראל בעשור האחרון (2009-2019) בכ-5,000 שוטרים, שיעור גידול שנתי של כ-2%, בדומה לשיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה.
"שיעור תקציב השכר והגמלאות מסך תקציב המשטרה אינו שונה מהמקובל במשטרות בעולם.
"שוטרי משטרת ישראל זכו בשלהי 2018, לאחר התדיינות משפטית של יותר מעשור מול האוצר ל'תוספת אי קביעות', שהונהגה בצה"ל בשנת 2007. בית המשפט קבע שהתוספת ניתנה כתוספת שכר רוחבית וכן שבין מהותה לכינויה אין כל קשר. אלמלא תוספת שכר זו היה השכר הממוצע במשטרת ישראל דומה לשכר הממוצע של עובדי המדינה שעמד בשנת 2019 על 17,021 שקל בחודש (זאת על אף כי שעות יום עבודה של שוטר עומד על 9.5 שעות לעומת 8.5 שעות לעובדי המדינה שגם אינם עובדים בשבתות, חגים ולילות).
"לאור האתגרים הרבים הציג מפכ"ל המשטרה, רב נציב קובי שבתאי, את כיווני הפעולה של הארגון לשנים הקרובות והמשמעויות התקציביות למימושם. תוכנית 5:5:5 נועדה להבטיח משטרה עדכנית, חדשנית ויוזמת שתדע להתמודד עם אתגרי הסדר הציבורי והפשיעה בחברה דמוקרטית רב תרבותית ויש לקוות כי ממשלת ישראל תמצא לנכון להקצות את המשאבים הנדרשים למימוש התוכנית".