מרוסיה הצארית ועד היישוב שידע ושתק: כך התקבע המספר שישה מיליון
החוקרים חלוקים סביב המספר העגול של נרצחי השואה שהתקבע בתודעה ההיסטורית: יש הסבורים כי המספר גבוה יותר, יש הסבורים כי נמוך מזה, ויש הטוענים שחובה לשמור על קדושת המספר. ואולם לא בכדי נוקבים דווקא בו: מהמנהיגות היהודית בראשית המאה ה-20 ועד אייכמן, וגם על ניצול השואה שברח מהתופת וניסה להעיר את היישוב היהודי בארץ ישראל
| פורסם:01/09/2021
סקר שפורסם השנה בארה"ב ואשר בוצע על ידי מכון המחקר פיו (Pew Research Center), גילה כי רק 45% מאזרחי ארה"ב הבוגרים יודעים כי בשואה הושמדו כשישה מיליון יהודים. תשובות נוספות שניתנו בסקר, שהתפרסם לקראת יום השואה הבינלאומי, נעו בין שלושה מיליון למיליון.
אפשר כמובן לשאול מה ניתן לעשות, ולא נעשה, כדי לעצור את הבורות סביב הימים האפלים ביותר בתולדות האנושות - אך אפשר ואף רצוי לברר את מקורו של המספר המצמרר והמוכר, שהיה זה מכבר לאייקון – "שישה מיליון". האמנם שישה מיליון - ואולי יותר, כפי שקובעים חוקרים, או פחות כפי שקובעים חוקרים אחרים? האם חשוב הדיוק המספרי?
על הבעייתיות בנתון המספרי ניתן ללמוד מדברים שאמר כבר ב-1960 התובע הראשי במשפט אייכמן, גדעון האוזנר, בעת דיון לקראת המשפט: "אחד הוויכוחים שאנחנו צופים במשפט הוא מספר הקורבנות של השואה. בתודעת העם התקדש המספר שישה מיליון. לא כל כך פשוט להוכיח זאת. בשום מסמך רשמי לא נקטנו את המספר הזה, אך הוא נתקדש".
הסרט "המספר העגול", סרטו של הבמאי-מפיק דוד פישר ("שישה מיליון ואחד") שיוקרן בפסטיבל הסרטים בירושלים מחר (יום ה') וישודר בהמשך ב-HOT8, מעלה את הבעיה במלוא עוצמתה, והוויכוח בין ההיסטוריונים המוכרים - יהודה באואר, דינה פורת, עומר ברטוב, חנה יבלונקה ואחרים - מעיד עד כמה הדעות בנושא זה קוטביות. בעוד פרופ' דינה פורת דוגלת בשמירה על קדושת המספר, הפרופ' באואר גורס כי זה כלל לא חשוב ופרופ' חנה יבלונקה מעלה טיעון כי אין שום הוכחה לו.
מספרים של אחרי המלחמה
מזה תקופה ארוכה אני עוסק בשאלה זו, שיש הרואים בה שאלה חסרת חשיבות, אך בעיניי היא חשובה לצורך הדיון על דיוק נתונים בהיסטוריה. כך, למשל, קיים עד היום ויכוח בין חוקרים כמה יהודים נרצחו בפרעות ת"ח-ת"ט (1649-1648, פרעות חמלניצקי) - האם 3,000 או 30 אלף, ואולי יותר ממאה אלף. וההבדל הוא תהומי.
על פי "יד ושם" אין נתון מדויק של מספר היהודים שנספו בשואה, אך לדעת חוקרי המוסד, "בכל מחקר רציני (כך במקור) מספר הקורבנות נע בין 6-5 מיליון". מקורו של המספר שישה מיליון, כותבים אנשי "יד ושם", הוא בעדות של אדולף אייכמן, ששימש מומחה לעניינים יהודיים במשרד הראשי לביטחון הרייך, ומילא תפקיד בכיר במדיניות "הפתרון הסופי". באוגוסט 1944, חצי שנה לפני סיום המלחמה, ציין אייכמן מספר זה בשיחה עם אחד מעוזריו, הד"ר וילהלם הוטל, שהעיד על כך במשפטי נירנברג.
חישובים נוספים של חוקרים מציינים טווח שבין 5.1 מיליון (ראול הילברג) ל-5.95 מיליון (יעקב לשינסקי), וכן 6.2-5.3 מיליון (לוסי דוידוביץ). מחקר שערכו פרופ' ישראל גוטמן וד"ר רוברט רוזט והתפרסם באנציקלופדיה של השואה, מעריך את מספר הנספים היהודים בין 5.59 ל-5.86 מיליון, ומחקר בניהולו של ד"ר וולפגנג בנץ מציג טווח שבין 5.29 ל-6 מיליון. אלא שכל המחקרים, כולל עדותו של אייכמן, הם מהימים שלאחר סיום המלחמה. מה ידעו ומי ידעו בעיצומם של ימי המלחמה על מימדי השואה בעם היהודי?
מקורו של המספר שישה מיליון, כותבים אנשי "יד ושם", הוא בעדות של אדולף אייכמן, ששימש מומחה לעניינים יהודיים במשרד הראשי לביטחון הרייך. באוגוסט 1944, חצי שנה לפני סיום המלחמה, ציין אייכמן מספר זה בשיחה עם אחד מעוזריו
במאמר שפרסם הדמוגרף והסוציולוג היהודי הנודע, ד"ר יעקב לשינסקי, סמוך מאוד לסיום המלחמה (אפריל 1945), תחת הכותרת "יש לספור ולספר!" - הוא כותב: "חמשת מיליוני החללים תובעים תירוץ, תשובה, הסבר, מסקנה". האם אז לא ידע שמדובר במספר גדול ונורא יותר? מתי הסתבר לסוציולוג הדגול של העם היהודי, כפי שכתב במחקרים מאוחרים יותר, כי מדובר ב-5.95 מיליון?
האיש שנזרק מבתי הכנסת
ככל ישראלי שגדל בארץ, היה ידוע לי מצעירותי כי בנושא השמדת היהודים בשואה מדובר תמיד על המספר שישה מיליון. קראתי עשרות אם לא מאות ספרים ומחקרים בנושא, עברתי על אלפי מסמכים, גם כאלה שלא פורסמו ונמצאו בארכיון אלי ויזל שאותו הקמתי וניהלתי - ושאלת מספר היהודים שהושמדו עלתה נוכח הפרשי המספרים במחקרים מחד גיסא, ובנתונים הגרמניים מאידך לו. אך בתודעה נתקבע המספר שישה מיליון.
התפנית התרחשה במקרה. בשנים שחייתי בבית הוריי בקבוצת יבנה, זכיתי להכיר יהודי שהיה מגיע לביקור אצל אבי, הרב פרופ' דב רפל, לפחות פעם בשנה. נושא השיחה ביניהם התקשר תמיד לשואה. באחת הפעמים שאלתי את אבי, מי האיש ולמה הוא מרבה לדבר בנושא? אז נודע לי ששמו אליעזר אונגר, מהפעילים הבולטים של "השומר הדתי" בפולין, שברח בעיצומה של המלחמה, והגיע בדרך לא דרך לארץ ישראל.
אונגר נדר "להרעיש את כל העולם, את כל האנושות ובפרט את אחינו בני ישראל", וליישוב היהודי בארץ ישראל הביא בשורות איוב על ההשמדה שהיה עד לה. מאבי שמעתי כי כבר ב-1944, סמוך למועד הגעתו לארץ, הלך אונגר מבית כנסת לבית כנסת, בעיקר אלה של הציונות הדתית, עלה על הבמה - ברשות ושלא ברשות - וזעק את זעקת היהודים שעוד נותרו חיים באירופה.
מאבי שמעתי כי כבר ב-1944, סמוך למועד הגעתו לארץ, עבר ניצול השואה אונגר מבית כנסת לבית כנסת, עלה על הבמה - ברשות ושלא ברשות - וזעק את זעקת היהודים שעוד נותרו חיים באירופה. הוא עבר בעשרות בתי כנסת - ובמרביתם לא רצו לשמוע אותו
הוא עבר בעשרות בתי כנסת - ובמרביתם לא רצו לשמוע אותו. "זרקו" אותו, פשוטו כמשמעו, מבית הכנסת. אף שקיבל עבודה מכובדת בארץ, במר ייאושו עזב ב-1947 ויצא לשליחויות שנמשכו, למעט הפסקות קצרות, מאז ועד יומו האחרון. עשרות שנים היה מנותק פיזית, אך לא רגשית, מהארץ והמדינה שכה אהב. אבי שהכיר אותו היטב מימי פעילותם המשותפת ב"שומר הדתי" בפולין, היה עבורו אוזן קשבת הן לפעילותו בחו"ל - והן להתייעצויות בנושא החינוך שעסק בו מרבית שנותיו.
נקב לראשונה במספר שישה מיליון
כאשר התחלתי להתעניין בנושא, פניתי תחילה לארכיון הציוני מתוך ידיעה שאונגר היה שליח חינוכי של ההסתדרות הציונית במשך שנים רבות. ביקשתי לראות כל נייר הקשור בו. בארכיון הענק נמצא רק מסמך בודד, אבל זה חולל תפנית מחקרית גדולה מאוד.
המסמך שמצאתי היה פרוטוקול של "דברים מפי אליעזר אונגר בישיבת כל הארגונים החלוציים, מיום 19.1.1944". יומיים לאחר הגעתו לארץ (17.1.1944), התייצב אונגר ונשא דברים קשים וכואבים בנוכחות כל ההנהגה הציונית בארץ ישראל. בדבריו נקב אונגר, בפעם הראשונה, למיטב ידיעתי, במספר שישה מיליון.
את נאומו פתח במילים: "יהדות פולין כלתה ואיננה עוד. אדמת פולין - קבר קדוש של יהדות פולין ואירופה. הייתי יכול להביא לכם מתנה קדושה: רגב עפר מאדמת פולין רווית דם אומה, שמתה מות קדושים". והוא ממשיך בעדות שמאזיניה נחרדים לתוכנה: "בראשית אפריל 1943 הגיעה לאוזנינו (בפולין) על פי הרדיו החשאי, זעקת רבי סטפן וויס (ממנהיגי יהדות ארה"ב) על שני מיליון יהודים שהושמדו בפולין. שמענו ותמהנו: הטרם ידע העולם כי מספר חללי האומה לשישה מיליון (ההדגשה במקור) כבר הגיע!"
כמעט שנה וחצי לפני סיום המלחמה, עוד בטרם החלה ההשמדה ההמונית של יהודי הונגריה, נשא אוגנר דברים קשים וכואבים בנוכחות כל ההנהגה הציונית בארץ ישראל. בדבריו נקב בפעם הראשונה, למיטב ידיעתי, במספר שישה מיליון
כמעט שנה וחצי לפני סיום המלחמה, עוד בטרם החלה ההשמדה ההמונית של יהודי הונגריה (400 אלף נרצחים), מעיד אחד ממנהיגי "השומר הדתי" בפולין כי שישה מיליון יהודים הושמדו באירופה. בעקבות דבריהם המרגשים של אליעזר אונגר ושל חברו יוסף קורניאנסקי, כותב יוסף שפרינצק, אז יו"ר הוועד הפועל הציוני, "באו שני אנשים מהתופת - הרעידו את המצפון. צריך לעשות משהו".
מספר היהודים ברוסיה הצארית
אבל אונגר לא הסתפק בכך. בעקבות הופעתו הראשונה הוא מוזמן לשאת דברים עוד באותו ערב, בוועידת הקיבוץ המאוחד שהתקיימה בקיבוץ גבעת ברנר. העיתונים "דבר" ו"על המשמר" של יום שישי הסמוך (21.1.1944) מדווחים בהרחבה על הדברים שאמרו אונגר וחברו קורניאנסקי בוועידה בגבעת ברנר. שוב הוא חזר וציין שם במפורש כי "שישה מיליון קדושים אינם", וכי כל יהדות פולין אבדה. נאומו היה מרגש והסעיר את כל הנוכחים.
יואל רפלצילום: לימוד FSU
מנין ידע אונגר לציין את המספר שישה מיליון? ככל שהעמקתי בנושא הסתבר כי כבר מראשית המאה העשרים מדברים על שישה מיליון יהודים החיים ברוסיה הצארית. יוסף חיים ברנר, כפי שהראה מוקי צור, ציין את המספר הזה כבר בשנת 1905: "והרי אז, בשנת 1905, כשנכתב הקטע 'המעורר', כתב ברנר 'מכתב ארוך', מכתב נורא, הזועק את גורלם של היהודים, ובו הוא כותב על 'שישה מיליון כשערה ערופה', ההולכים לטבח על זקניהם וטפם. אזכרת השישה מיליונים ב-1905 מצמררת. אנו יודעים מהיכן שאוב המספר (מספר היהודים שגרו באימפריה הצארית), ובכל זאת, עד היום אזכור המספר הזה מצמרר".
מראשית המאה העשרים מדברים על שישה מיליון יהודים החיים ברוסיה הצארית. יוסף חיים ברנר ציין את המספר הזה כבר בשנת 1905, ואחריו היו אלה ז'בוטינסקי וויצמן שדיברו שוב ושוב על שישה מיליון יהודים שחובה שיעזבו את בתיהם, לפני שיעלה עליהם הכורת
ואחרי ברנר, בשנים מאוחרות יותר, היו אלה זאב ז'בוטינסקי (שנות ה-30) וחיים ויצמן (1936) שדיברו שוב ושוב על שישה מיליון יהודים שחובה שיעזבו את ארצם ובתיהם, לפני שיעלה עליהם הכורת. כאשר הגיע אליעזר אונגר לארץ ישראל בינואר 1944, הוא אמר לתושביה היהודים של הארץ: הוריכם ובני משפחותיכם אינם עוד. את נבואות הזעם שניבאו לעם ביצעו הנאצים.
המנהיגות בארץ ידעה על המתרחש
ההד לדבריו של אונגר היה רב. בכותרת בעמוד הראשון של "הארץ" מיום 21.1.1944 נכתב: "שישה מיליוני קורבנות יהודים". האם גם אחרי הכותרות והמאמרים "לא ידעו" בארץ ישראל על היקף השואה?
כותרת בעיתון "דבר", בעריכת ברל כצנלסון (מיום 30.11.1942) עשויה לתת לנו תשובה חלקית לשאלת "המספר העגול". הכותרת - "שישה מיליון יהודים ומיליון ילדים בסכנה" - מעידה כי זה היה המספר המקובל באותם ימים, כמספר יהודי אירופה שנמצאו בסכנה. אליעזר אונגר, ממנהיגי הציונות הדתית באירופה של שנות השואה, ביקש לומר כי יהדות זו חוסלה. בינואר 1944 היה אונגר הראשון,ככל שאני יודע, שציין בארץ, באופן מפורש, את המספר שישה מיליון - כמספר היהודים שהושמדו בשואה.
- ד"ר יואל רפל, המכון לחקר השואה, אוניברסיטת בר אילן. הקים וניהל את ארכיון אלי ויזל באוניברסיטת בוסטון.
