רבות נכתב על ההתפתחויות האחרונות באפגניסטן לאחר ההשתלטות המהירה של תנועת טליבאן על מחוזות המדינה, במקביל לקריסת מוסדות השלטון שהוקמו על ידי ארצות הברית וגם זכו לתמיכתה לאורך השנים האחרונות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
צד אחר שפחות סוקר בכלי התקשורת, אם בכלל, נוגע לאתרי המורשת והתיירות המקומיים. לאפגניסטן יש היסטוריה של למעלה מ-6,000 שנה, ונמצאים בשטחה לא מעט אתרים היסטוריים ודתיים - וגם מבנים מודרניים יותר בעלי חשיבות סמלית לתרבות המקומית ופארקים לאומיים. כעת, עם ההשתלטות המחודשת של הטליבאן על המדינה כולה, עולה השאלה מה יעלה בגורלם ואם האפשרות לבקר בהם תישאר פתוחה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אפגניסטן מתקיימת בתוך מלחמה מתמשכת כבר כמה עשורים. בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת התרחשה הפלישה הסובייטית לשטחה, וכתוצאה מכך תיירים זרים נמנעו מלהגיע אליה. הפעילות הצבאית האמריקנית, שהחלה אי שם בשנת 2001 לאחר מתקפת הטרור של פיגועי 11 בספטמבר, לא הוסיפה גם היא לסיכויים של אפגניסטן להתפתח למדינה המעודדת תיירות.
קשה מאוד להעריך כמה תיירים נכנסו לשטחה של אפגניסטן בשנים האחרונות. בדיווח של סוכנות ידיעות אפגנית משנת 2016 נטען כי בכל שנה נכנסים בממוצע לאפגניסטן כ-20 אלף תיירים זרים. מדובר במספר די זניח במונחי תיירות בינלאומית, שקשור מן הסתם במציאות הביטחונית הבעייתית והבלתי יציבה.
"התיירות באפגניסטן הגיעה לשיאה בשנות ה-70", נכתב באתר משרד החוץ של אפגניסטן, באופן שלא מסתיר את הגעגוע לימים נטולי מלחמה. "למעלה מ-90 אלף תיירים ביקרו באפגניסטן מכל רחבי העולם על מנת לצפות ביופייה הייחודי של המדינה וליהנות מאירוח של אחד מהעמים היותר מסבירי פנים". עוד הוסיפו בידיעה המזמינה תיירים לבקר בעיר כי "כיום, חרף עשורים של מלחמה, קאבול נותרה עיר מרתקת שטומנת בחובה ישן וחדש. עם הופעתה של הקהילה הבינלאומית והפרויקטים המתפתחים, קאבול זכתה למגע של ארכיטקטורה מודרנית שמעניקה לה תקווה לעתיד של שלום ושגשוג".
כרגע קצת קשה להיות בטוחים לגבי השלום והשגשוג, אבל דבר אחד כן בטוח: לאפגניסטן יש עבר מרתק, ולמיקום שלה על מפת העולם תמיד היה חשיבות אסטרטגית עבור צבאות פולשים – מאלכסנדר הגדול ועד לג'ינגיס חאן. אפגניסטן ממוקמת במרכז אסיה, בתווך שבין המזרח הרחוק לאירופה. בשל כך עברו בה דרכי מסחר והגירה היסטוריות כגון דרך המשי. השליטה במדינה אפשרה פיקוח על אותן דרכים מרכזיות, והיא הייתה מוקד יציאה לכיבושים נוספים במרחב.
ג'ייסון קמבל, חוקר מדיניות במכון המחקר האמריקני ראנד ומומחה לנושאים של ביטחון בינלאומי, התקוממות ושיקום לאחר עימות, התגורר כמה שנים באפגניסטן במסגרת עבודתו המקצועית. בשיחה עם +ynet סיפר כי הדבר הבולט ביותר שבו מבחינים כשמגיעים לאפגניסטן הוא הגיוון וההבדלים בין האזורים השונים במדינה: "יש הבדלים בשפות המדוברות בין האזורים השונים. בהרים, למשל, יש אוכלוסיות שכמעט מבודדות בשל הטופוגרפיה של האזור וגם בשל נסיבות היסטוריות. הגיוון הוא ברכה וקללה בו-זמנית עבור אפגניסטן, בעיקר בהיבט הפוליטי שכן זהו אתגר כשמנסים להרכיב מבנה פוליטי. עם זאת, גם במדינה מגוונת מאוד כמו אפגניסטן ניתן למצוא גאווה לאומית. אפילו לטליבאן יש היבטים לאומניים, שמתבטאים בין היתר בהצהרה שלהם לגבי המחויבות למדינה האפגנית וההתמקדות בלאומיות".
הממשלה הקודמת, זו שנתמכה בידי ארצות הברית ומדינות המערב ונמלטה לאחרונה מהמדינה, ציפתה לקדם את תחום התיירות ולשקם את האתרים ואת הדרכים המובילות אליהם. "הממשלה פועלת לבנות מחדש את התשתית באפגניסטן, בפרויקט אדיר לפיתוח כבישי הגישה ופריסת תשתית תקשורת שתחבר בין קאבול לשאר המחוזות", נכתב באותה ידיעה מטעם משרד החוץ האפגני. "כדי לסייע לתעשיית התיירות באפגניסטן, הממשלה מעודדת ומספקת תמיכה מלאה למגזר הפרטי כדי שישקיע בתחום".
קמבל מסביר שבאפגניסטן יש משרד תיירות וגם משרד תרבות שמתעסקים בתחום הזה. בנוסף אליהם, ישנם גם ארגונים לא-ממשלתיים וארגונים בינלאומיים שסייעו להגן על אתרים מסוימים באפגניסטן ולתחזק אותם. לדבריו, "במדינה יש עדויות לציביליזציות עתיקות - ישנם הפסלים המפורסמים של בודהה, המסגד הכחול והעיר הראת, שבה יש כמה אתרים מרכזיים. מדובר באתרים בני מאות שנים. הייתה ממש הכרה שאפגניסטן טומנת בחובה עבר מגוון מאוד שחשוב לשמר. מלבד הגנה על הסמלים יש לאפגניסטן פוטנציאל רב בפיתוח התיירות. הייתה תקופה שהם ניסו לפתח אתרי סקי, ממש כמו בשווייץ".
אחד האתרים המפורסמים ביותר באפגניסטן הם גני באבור, פארק היסטורי שבו נקבר אבי האימפריה המונגולית במאה ה-16. הגנים נמצאים בבירה קאבול, ונחשבים למרחב הירוק הגדול ביותר בעיר. כתוצאה מהלחימה המתמשכת במדינה, הגנים נהרסו אולם שוקמו בראשית שנות ה-2000. במקום ניתן לראות כמה טראסות מקושטות בשלל פרחים וצמחייה שנבחרו בקפידה, וגם ארמון ששימש את משפחות המלוכה בשנים עברו. לנו, הקהל הישראלי, הפארק יכול להזכיר את הגנים הבהאיים בחיפה.
אטרקציה נוספת היא מוזיאון קאבול, שלפי מדריך התיירים "לונלי פלאנט" היה אחד הגדולים בעולם כאשר נפתח בשנת 1919. בין המוצגים בתערוכות השונות במוזיאון ניתן למצוא מטבעות זהב מהתקופה ההלניסטית, פסלונים בודהיסטיים ויצירות ברונזה איסלאמיות, כעדות לצומת הדרכים המרכזית ששימשה אפגניסטן לאורך השנים. גם המוזיאון נפגע בעשורים האחרונים מסבבי הלחימה השונים - הוא היה נתון למעשי ביזה, נחתו בשטחו רקטות והוא אף שימש כאתר לפעילות של ארגוני טרור, אולם לאחר סיוע של הקהילה הבינלאומית וצוות מסור שפועל בו הוא חוזר לאט-לאט לימי גדולתו.
עם השתלטות הטליבאן על אפגניסטן בשנת 1996, אנשי התנועה הבטיחו לשמור על תכולת המוזיאון אולם ההבטחה לא האריכה ימים. בשנת 2001 נכנסו לוחמי הטליבאן לשטחו והרסו מיצגים שונים. כיום נותר רק שליש מתכולת המוזיאון בעת שהיה בשיאו, אבל גם הכמות הזאת מספיקה בשביל למלא תערוכות שלמות.
בדומה למוזיאון, גם הגלריה הלאומית של אפגניסטן, שמכילה יצירות אמנות היסטוריות ומודרניות, לא נעלמה מעיני הטליבאן עוד בראשית ימי שליטתו באפגניסטן בסוף שנות ה-90. עם זאת, אומץ ותעוזה של האמנים ושל עובדי הגלריה סייעו להציל למעלה מ-120 יצירות אמנות.
כאמור, אפגניסטן מציעה גם שמורות טבע ופארקים מדהימים ביופיים. אחד מהם הוא הפארק הלאומי בנד אמיר – "הגרנד קניון של אפגניסטן" - שממוקם במחוז באמיאן שבמרכז המדינה. בפארק ניתן למצוא שישה אגמים מרהיבים המופרדים על ידי סכרים טבעיים, באזור שכולו מלא במינרלים. סמוך לפארק ניתן למצוא פסלי בודהה, שגם על חלקם לא פסח הטליבאן. הפארק נחשב לאחד הפופולריים במדינה, ואלפי מטיילים מגיעים אליו בכל שנה.
יעד תיירותי נוסף הממוקם בעיר ראזני שמדרום לקאבול הוא מצודת גזני. מדובר באחד המבצרים המרשימים ביותר שניתן למצוא באפגניסטן. המבצר נפגע גם הוא בעבר כתוצאה מהמלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה, בין כוחות חסות של הממלכה הבריטית שהגיעו מהודו לבין האפגנים המקומיים. בהמשך הוא עבר שיקום ובנייה מחדש בניסיון לשחזר את צורתו המקורית.
אתר מרכזי נוסף הוא ארמון דאר אל-אמאן בקאבול - מבנה בעל שלוש קומות ו-150 חדרים שנבנה בתחילת המאה ה-20 לטובת השליט באותם ימים. הארמון נפגע בעת מלחמת האזרחים האפגנית בשנות ה-90, אולם מאז כבר עבר שיקום שהחזיר אותו כמעט לצורתו המקורית. יש הטוענים כי הארמון היה אמור לשמש כמושבו של הפרלמנט האפגני, אולם בפועל הדבר לא קרה מעולם.
ניתן להבין שעיקר האתרים התיירותיים באפגניסטן ממוקמים בסביבת עיר הבירה קאבול, אולם ישנן ערים נוספות במדינה שההיסטוריה טמונה בכל פינה בהן. אחת הערים הללו היא הראת שנמצאת במערב אפגניסטן. העיר עברה לאורך השנים משליטתה של אימפריה אחת לשנייה, וכל אחת מהן הותירה בה חותם אחר. כמו כן, ברחבי אפגניסטן ניתן לראות מסגדים מפוארים ומרשימים שפתוחים לציבור, טירות ומבצרים עתיקים וכן ממצאים ארכיאולוגיים שהם עדות להיסטוריה של המדינה, ולתרבות האנושית בכלל.
בחודש מרץ השנה התראיינה לרשת CNN פאטימה, מדריכת תיירים בת 22 מהעיר הראת, שסיפרה על ילדותה הלא-פשוטה כאשר בתי ספר היו פתוחים אך ורק בפני בנים. החיים הובילו אותה לעבוד כמדריכת תיירים. "אני האישה הראשונה באפגניסטן שמדריכה אנשים, אבל אני לא רוצה להיות האחרונה", סיפרה. למרבה הצער, עם חזרת הטליבאן לשלטון, ספק גדול אם היא תוכל להמשיך בעיסוקה.
אחת השאלות הגדולות סביב עתידם של אותם אתרים באפגניסטן נוגעת למדיניות של הטליבאן – אם ינהגו באותה מדיניות נוקשה כפי שהיה בעת שלטונם בעבר, או שמא ביותר פתיחות בניסיון לזכות בהכרה מסוימת מצד העולם. "הטליבאן בכלל לא סבלניים לאנשים בני דתות אחרות", הסביר קמבל. "לאחרונה הם גם תלו את הדגלים שלהם מעל אותם אתרים מפורסמים כצעד הצהרתי של סימון טריטוריה. הם משתמשים ברשתות החברתיות ובמדיה בשונה מבעבר, בניסיון לצייר תמונה של 'טליבאן חדש'. מנקודת מבט תרבותית, אני לא רואה שום הוכחה שתשכנע אותי שהם הולכים להיות סבלניים יותר כלפי תרבויות אחרות מהאופן שבו התנהגו בעבר. הם אולי ינהגו בצורה יותר דיפלומטית, אבל לא יהיה שיפור משמעותי בנוגע לאפגנים עצמם".
