כמו עלמת חן הונגרייה שבכל שמלה שתלבש תיראה נהדר, כך גם בודפשט יפהפייה בכל עונות השנה: זוהרת בחורף בשלג הלבן, פורחת באביב, ומוריקה ועולצת בקיץ. בסתיו היא מתכסה בעלים הצהובים-חומים-סגולים-אדומים שנושרים מכל עבר, ועוטה מראה מעורר השתאות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
את השלכת במלוא עוצמתה אפשר לחוות בכל פינה: האי מרגיט, "פארק הירקון של בודפשט", כבר מחליף צבעים. גם בגן העיר (Városliget), המשתרע מאחורי כיכר הגיבורים ובליבו מרחצאות סצ'ניי וגן החיות של בודפשט, העלים שנשרו כבר מעלים רחש גדול. לאחר טיול בין העצים המזהיבים בפארק אפשר להמשיך לעבר שדרות אנדראשי (Andrássy) הסמוכות, ולבקר ב־Q, המוזיאון החדש לאמנות עכשווית נפתח באחרונה. במוזיאון, השוכן בבניין יפהפה ששופץ, תערוכות של יוצרים מהגוש הקומוניסטי לשעבר.
בקפה מטיני שברחוב Benczúr 2 כדאי לטעום את שבלול השוקולד (Kakaós Csiga) – מאפה שהמציא ב־1908 הקונדיטור ההונגרי Mór Pöcs לכבוד מסיבת יום ההולדת שלו, והפך להצלחה מסחררת.
עוד פינת חמד ליהנות בה מיופייה של השלכת ההונגרית: גינת המוזיאון הלאומי בשדרות Múzeum 14. בחלקה האחורי של הגינה המטופחת, שבימים יפים תופסים בה שמש וקצת נחת, התמקמה לאחרונה קונדיטוריית Geraldine. תחת העצים שבשלכת, הדובוש, הז'רבו והאסטרהאזי – מהעוגות ההונגריות המפורסמות ביותר – טעימות שבעתיים.
אך יש אומרים שדווקא גבעות בודה הן ה-מקום להטביע בו את הרגליים בערימות של עלים צבעוניים. נקודת התצפית נורמפה, מהיפות שצופות אל העיר, עמוסה במיוחד בימי סוף השבוע במקומיים שבאים לכאן כדי לתפוס קצת שלווה ונוף.
לא הרחק משם נמצא רכבל הכיסאות, שמחבר בין הנקודה הגבוהה ביותר בבודפשט לבין העיר. מסלולו של הרכבל, ליבגו (Libego), שהוקם ב־1970, נע בין העצים המזהיבים, והמראה מקסים במיוחד.
בין העלים הנושרים נערכים החודש בבירה ההונגרית גם כמה אירועים. אחד מהם הוא פסטיבל ליסט – קונצרטים, מופעי ג'אז וירידי אמנות שייערכו בכמה מוקדים ברחבי העיר – אל תחמיצו.
נוהלי קורונה: כל מגבלות הקורונה הוסרו פה עוד בתחילת הקיץ, כך שהחיים בהונגריה מתנהלים מזה חודשים כמו בימים הטובים. ️ אין חובה להראות תעודת מתחסן בשום מקום – ואם מבקשים זה על דעת המארחים בלבד. גם אין חובה לעטות מסכות.
הכתב הוא מדריך טיולים בעיר, ofervardi.com.
לאחר שנים של עיכובים נפתח מול אי המוזיאונים הניאו-קלאסי בברלין ה"הומבולדט פורום" (Berlin Palace Humboldt Forum). הארמון, שהיה "ארמון הרפובליקה" בתקופת מזרח גרמניה, אוצר תערוכות ומציע סדנאות עבודה, למרות שהוא עדיין לא פתוח לחלוטין ולא מעט חדרים בו עדיין ריקים או עם תכולה שעדיין ארוזה. המיקום של הפורום מופלא (וגם זמין, אחרי הפעלתו של קו תחתית מספר 5 המגיע למקום), יש בו חצר נהדרת לישיבה (כשלא קר), ומעבר לעיצוב הבארוקי, הוא מציע תערוכות שונות – מתולדות השנהב ועד תערוכה אקולוגית לילדים. כיוון שמדובר במוזיאון גרמני, וכיוון שאי־אפשר בגרמניה בלי קצת הלקאה עצמית, תוכנו של המוזיאון היווה נושא לוויכוח ציבורי גם על הקולוניאליזם הגרמני, אמנות תחת קולוניאליזם, וגם איך הגיעו כל מיני יצירות אמנות לגרמניה.
קחו את עצמכם גם לאגם ואנזה, אבל לא לווילה המפורסמת שבה שמו את החותמת הסופית לפתרון הסופי, אלא לבית-מוזיאון של מקס ליברמן. ליברמן, צייר יהודי, היה ראש האקדמיה הפרוסית לאמנות. הוא קנה את הווילה המקסימה על שפת האגם ב־1907 כדי לברוח בסופי השבוע מהרעש של ברלין וצייר את הגינה המרהיבה, את הבית ואת הנוף שנשקף ממנו. הוא נזרק ממשרתו על ידי הנאצים ב־1933, והתאבד שנתיים לאחר מכן. בתצוגה כ־200 ציורים.
מועדון ברגהיין המפורסם נפתח מחדש, וכמובן מומלץ לכל חובבי חיי הלילה, המוזיקה, הריקודים והאלכוהול לבקר בו. מחיר כניסה: 20 יורו.
ובחוות האספרגוס מציעים בסתיו את קונצרט הדלועים. 500 סוגי דלועים מכל העולם, ובסך הכל יותר מ־100 אלף דלועים בשלל צבעים וגדלים. קונצרט הדלועים נמצא כחצי שעה נסיעה מברלין ומציע סוגי הפעלה לילדים עם דלועים, אוכל מבוסס דלעת (מרק, פשטידה וגלידה), דמויות בגובה בני אדם שבנויות מדלועים, חנות מזכרות (כולל ריבת דלעת ואטריות דלעת). יש גם לונה פארק רגיל במתחם, וגם אמנים שמציעים כיתות הפעלה לילדים בחיתוך דלועים. 2 יורו למבוגרים, חינם עד גיל 12.
נוהלי קורונה: רוב המקומות דורשים הרשמה ותשלום מראש אונליין. כל המקומות הסגורים (תחבורה ציבורית, מוזיאונים, מסעדות עד שמתחילים לאכול) דורשים עטיית מסכה ואישור חיסונים או החלמה. כמעט כל חיי הלילה נפתחו ולא צריך מסכות, אבל במועדון הברגהיין לדוגמה חייבים תעודת חיסון דיגיטלית בינלאומית, וקוד הרשמה של המועדון המאפשר ליצור איתכם קשר במקרה של הדבקה.
שלושה חודשים אחרי "יום היציאה לחופשי", שבו ממשלת בריטניה ביטלה את רובן המוחלט של הגבלות הקורונה, גם מחוסנים מחוץ לאנגליה יכולים להיכנס למדינה בתנאים נוחים, בתנאי שהתחסנו באופן מלא ונושאים תעודה רשמית מטעם המדינה המחסנת. ישראל נמנית עם המדינות הללו ועל כן אפשר לתפוס את לונדון כשהיא פתוחה למעשה לחלוטין (הופעות, הצגות, מוזיאונים, ספורט ועוד) לפני שהחורף נותן את הכניסה המלכותית שלו.
רוב המונומנטים של לונדון, כגון ארמון באקינגהם, קתדרלת סנט־פול, בתי הפרלמנט, הגלגל הענק וה־Tower of London כבר פתוחים מזמן וגם רוב מגבלות התפוסה נעלמו. הביג בן עדיין סגור לרגל שיפוצים והוא צפוי לצלצל שוב ב־2022. מה שכן: כמעט ולא ניתן לקנות כרטיסים במקום. הזמינו מראש.
אחרי שנה וחצי של גיהינום, סצנת התיאטרון המפוארת של לונדון חזרה. חובבי מחזות הזמר יתעניינו בוודאי בגרסה של אנדרו לויד וובר האגדי ל"סינדרלה", לצד גרסת מחזמר לסרט הצרפתי הנהדר "אמלי". גם "שיר אשיר בגשם" ו"בחזרה לעתיד" כבר כאן, וכן הקאמבק של "המילטון" ו"מרי פופינס". אם מזמן לא אכלו לכם את הראש עם אנה ואלזה — יש גם את גרסת המחזמר ל"לשבור את הקרח".
לאנשי התיאטרון הרפרטוארי מומלץ לבדוק את "המלט" בכיכובה של קוש ג'מבו המעולה מ"הטובות לקרב", "אוליאנה" של דיוויד מאמט וגם עיבוד חדש ל"מקבת'" עם סירשה רונן. אין כרטיסים? נסו להיעזר באפליקציות כגון TodayTix.
אחרי קיץ עם כמה אירועים גדולים ופסטיבלים במקומות פתוחים, יש לא מעט הופעות שאפשר לתפוס לפני שהתעשייה יוצאת לפגרת כריסטמס (ומבטיחה לחזור בגדול לאחר מכן): חובבי האייטיז למשל יוכלו לראות את האיחוד של סופט סל וגם את OMD וריק אסטלי. רוג'ר טיילור של קווין ורוג'ר דלטרי מ־The Who יוצאים להופעות סולו. ניו אורדר תופיע אחרי הפסקה ארוכה, וגם סוויד תעלה מופע עם כל שירי האלבום Coming Up. חובבי הרוק והאינדי מוזמנים לבחור בין שפע של הופעות: למשל ארלו פארקס (הזוכה הטרייה בפרס המרקיורי היוקרתי), לורה מרלינג המבריקה ואחת הלהקות הכי מעניינות בעולם כרגע, Fontaines D.C. חוץ מזה, אפשר ליהנות מזה שקליף ריצ'רד בן 80 ועדיין נראה בן 50. גם סצנת הסטנד־אפ חזרה לעצמה ואם תזדרזו אפשר לתפוס את דייב שאפל, השרוי בשיאה של הסתבכות נוספת, וגם את ריקי ג'רווייס, שכידוע נותן לו פייט בתחום.
המוזיאונים בלונדון מציגים כרגיל תערוכות יפות ומעוררות מחשבה. בטייט מודרן, למשל, מארחים רטרוספקטיבה של האמנית היפנית יאיוי קוסאמה, שתערוכה שלה תגיע לתל־אביב בנובמבר. התערוכה בלונדון קטנה יחסית, אבל בלתי נשכחת. באתר המוזיאון אין כרטיסים אבל אפשר לנסות את הטריק הבא: הזמינו כרטיס לאוספים הקבועים (זה גם בחינם וגם נהדר) וגשו לקופה לבדוק, אולי מישהו במקרה ביטל. תתפלאו, אני מכיר מישהו שזה עבד לו.
אחרי שמסי עזב את ברצלונה ורונאלדו חזר למנצ'סטר יונייטד, הליגה האנגלית היא ככל הנראה ליגת הכדורגל הטובה בעולם ובטוח ספקית של חוויית צפייה מענגת. הכרטיסים לא זולים, אבל למה לא לנסוע למנצ'סטר כדי לראות את המפגש בין יונייטד לליברפול של מו סלאח (24 באוקטובר), או להתפעל מהאצטדיון המושלם של טוטנהאם במפגש מול יונייטד (30 באוקטובר).
נוהלי קורונה: כדי להיכנס לאנגליה חובה לרכוש מראש בדיקה שיש לבצע עד היום השני לשהות, מאת אחד הספקים המורשים באתר הממשלה, לאחר שרכשתם תקבלו רפרנס, שחובה להכניס לטופס שיש למלא לפני הכניסה לאנגליה (Passenger Locator) ולהציג למשטרת הגבולות. אין צורך להמתין בבידוד עד לקבלת התוצאה. ואם חלילה היא חיובית, תיאלצו להתבודד.
חשוב מאוד לציין: הקורונה עדיין כאן ומדי יום מאתרים עשרות אלפי מאומתים ואיתם כמובן גם חולים קשה ומתים. הממשלה רק ממליצה על לבישת מסכות בחללים סגורים, ולא מחייבת. רשויות ומקומות יכולים לחייב, אבל ממעטים לאכוף. לכן אם תיכנסו לטיוב של לונדון, למשל, תראו לא מעט אנשים ללא מסכות, בניגוד להוראות של הרשות המוסמכת, גם בשעות העומס. הפקחים יכולים למנוע עלייה לרכבת/אוטובוס, אבל לא לחלק קנסות. מומלץ שלא לנסוע בשעות השיא, וכן לאתר קרונות מרווחים יחסית או כאלה שבהם רוב הנוסעים לובשים מסכה. באולמות המופעים, ההצגות והסרטים אל תצפו לראות יותר מדי מסכות, אם כי בחלק ניכר מהאתרים (במופעים ובתיאטרון, לא בקולנוע) דורשים לראות גרסה מקומית של התו הירוק: תעודת התחסנות אנגלית (יהיו מקומות שאולי יסתפקו בתעודת חיסון ישראלית, אבל מומלץ שלא להמר), בדיקה ביתית שלילית מאותו יום או 48 שעות (שניתן להשיג בחינם בבתי המרקחת) או תעודת מחלים.
שנה וחצי אחרי שהפכה לעיר רפאים שהקולות היחידים שנשמעו בה היו סירנות האמבולנסים ומחיאות הכפיים מדי ערב לצוותי הבריאות, ניו־יורק חוזרת לעצמה כמעט לגמרי. כל האטרקציות פתוחות, הסאבוויי פועלת כרגיל, המדרכות שוב מלאות הולכי רגל, ופחי האשפה בפינות הרחוב שוב עולים על גדותיהם. עדיין חסרים תיירים – לא משהו שתושבי ניו־יורק מתגעגעים אליו במיוחד, אבל אם הקורונה הוכיחה דבר אחד לגבי ניו־יורק, זה שהתיירות הייתה חלק עצום לא רק מהכלכלה של העיר, אלא גם מהקסם שלה. עם הקלת ההגבלות על כניסת תושבים זרים, יתחילו גם התיירים לחזור וניו־יורק שוב תהיה ניו־יורק, רק עם מסכות. דבר נוסף שהופך את הסתיו הנוכחי למיוחד בניו־יורק הוא שהנאות שהיו מובנות מאליהן בעבר, הן עכשיו משהו שצריך להגיד עליו תודה. למשל, החזרה לברודוויי. או סתם אפשרות להיכנס למוזיאונים ולראות תערוכות חדשות. אפילו לצפות בסרט באולם קולנוע זה אירוע כמעט חתרני.
מי שבכל זאת מעדיף להישאר בחוץ, עדיין יכול למלא את הזמן בלי בעיה. עד 1 בדצמבר אפשר ליהנות מ־Photoville NYC, פסטיבל צילומים שנערך זו השנה העשירית ומשתרע על פני כל העיר. לא פחות מ־75 תצוגות יתפזרו בפארקים מברוקלין ועד הארלם, באוויר הפתוח ובלי נדנודי קורונה.
מי שרוצה לראות תערוכה שלפחות תהיה מקורית, אם צריך לסבול מסכות והוכחות חיסונים, התצוגה Christian Dior: Designer of Dreams, במוזיאון ברוקלין, היא אופציה נהדרת – תערוכה על אופנה והיסטוריה באחד המוזיאונים המקוריים והמרעננים בארה"ב.
אטרקציה חדשה לגמרי שנפתחת בדיוק בזמן היא Summit One Vanderbilt – מעלית חיצונית מזכוכית (כולל הרצפה) שפועלת מחוץ לגורד שחקים בתחנת גראנד סנטרל ועולה לגובה של 360 מטר. היא תיפתח לקהל ב־21 באוקטובר וכדאי מאוד להזמין כרטיסים מראש כדי לראות, עם דפיקות לב מהירות, את ניו־יורק חוזרת לעצמה.
מעלית לגובה של 360 מ'
נוהלי קורונה: קחו בחשבון שתצטרכו להציג הוכחת חיסון בכניסה לכל מקום סגור, מסעדות, ברים, בתי קולנוע, מוזיאונים וכו'. יוצאי דופן הם בתי המלון שלא מבקשים הוכחת חיסון, אבל מקפידים על חובת מסכות.
"פריז היא חגיגה", כבר כתב ארנסט המינגווי, וכשהתיאטראות, אולמות הקונצרטים, המסעדות והמוזיאונים נפתחים, קשה להחליט איפה להתחיל לבלות.
נתחיל בגולת הכותרת של האמנות העכשווית: מוזיאון "הבורסה למסחר – אוסף פינו", שנחנך במבנה ישן שעוצב מחדש באופן מרהיב על ידי אדריכל העל היפני טדאו אנדו. המוזיאון החדש נמצא דקות הליכה ממרכז פומפידו וגם מהלובר, ויהפוך ללא ספק לצלע השלישית במשולש היוקרתי הזה. כאן תוכלו לראות יצירות מהאוסף הענקי של המיליארדר פרנסואה פינו, בעלי גוצ'י ואיב סאן לורן ומגדולי אספני האמנות העכשווית, שמכיל יצירות של אמנים ידועים וגם של אמני אוונגרד בולטים. התערוכה הראשונה מציגה את המיטב מתוך האוסף, והאוצרים מבטיחים לשנות חלק מהמוצגים כל שבוע ולערוך לפחות עשר תערוכות בשנה. התערוכה הבולטת היא של האמן האמריקאי השחור דייוויד המונס, בן ה־78, שעוסקת בדיכוי השחורים בארה"ב. להקה משועשעת של עורבים מפוסלים, יצירה של האמן האיטלקי מאוריציו קטלאן, משקיפה על המבקרים מתקרת המוזיאון.
אי־אפשר בלי מילה על התערוכה ב"פונדסיון לואי ויטון" של יריבו של פינו, המיליארדר ברנר ארנו, בעלי כריסטיאן דיור ולואי ויטון. במוזיאון הזה מוצג עכשיו אוסף מורוזוב – תערוכת חובה של 200 מהיצירות האימפרסיוניסטיות של פיקאסו, גוגן, רנואר ועוד ענקים, המגיעות מרוסיה ומתחרות בקלות עם האוסף הצרפתי במוזיאון אורסיי. הן נאספו מסוף המאה ה־19 ועד המהפיכה הבולשביקית ברוסיה, על ידי האחים מיכאל ואיוון מורוזוב. האוסף הולאם ב־1918. זוהי הזדמנות נדירה לחזות ביצירות מבלי לנסוע למוסקבה ולסן פטרסבורג. עד 22 בפברואר.
נכון, לאו מסי הגיע לפריז סן ז'רמן, אבל יש בפריז עוד אירועי ספורט חוץ מכדורגל. ב־1־7 בנובמבר, למשל, תיערך באולם אקור הוטל ארנה אליפות הטניס־באולם־סגור, ה"רולקס פריז מאסטרס".
ואיך אפשר בלי אחד הפסטיבלים הוותיקים בעיר, פסטיבל הסתיו, Festival d'Automne, שמקבץ את מיטב מופעי התיאטרון, המחול והמוזיקה מרחבי העולם. לא חייבים לדבר צרפתית כדי לצחוק במופע של להקת Forced Entertainment, המשחקת את כל מחזותיו של שייקספיר על שולחן אחד עם כוסות ואביזרים מהמטבח הביתי, או ליהנות ממחזמר על פי "ספר הג'ונגל" של הבמאי האמריקאי המפורסם רוברט ווילסון.
אם תחכו ל־24 בנובמבר תקבלו את המתנה הנפלאה מכולן: חלונות הראווה של חנויות הכלבו הגדולות הנערכות לחג המולד. הבובות הרוקדות, המתנות עם הסרטים והמוזיקה של תיבות הנגינה יזכירו לכם שפריז מתעוררת וחוגגת בגדול.
נוהלי קורונה: הכניסה לאולמות היא באמצעות תו ירוק תקף, או בדיקת pcr שנערכה פחות מ־72 שעות לפני הכניסה, או תעודת מחלים. עליכם להמיר אותם לגרסה הצרפתית באחד מבתי המרקחת (מהיר אבל יקר: בין 5 ל־20 יורו, לפי בית המרקחת) או באתר הממשלתי (בחינם אבל איטי מאוד). הוא נחוץ החל מגיל 12 וחודשיים. בכל המקומות חלה חובת עטיית מסכה.
הסתיו הוא אחת התקופות הכי קסומות באמסטרדם. יותר מ־400 אלף עצים בעיר מחליפים את צבעם הירוק בצבעי שלכת מרהיבים – זהובים, צהובים ואדומים – ומרבד נפלא של עלי שלכת מוסיף נופך רומנטי קסום לתעלות המים המפורסמות ולרחובות הצבעוניים. כדאי מאוד להצטייד במצלמה טובה ולבקר ב"ונדל פארק", הפארק הגדול באמסטרדם, או לקפוץ ליער אמסטרדם רחב הידיים — שני המקומות מרהיבים בתקופה הזו.
אמסטרדם מ א ו ד אוהבת לחגוג את "ליל כל הקדושים", ה־Halloween המפורסם שבסוף אוקטובר. מועדונים, בארים ופאבים עורכים מסיבות צבעוניות, והעיר כולה מתלבשת ומתקשטת לכבודו. כדאי לבדוק פרטים לפני שיוצאים למסיבות השונות, כי יש צורך להזמין כרטיסים מראש.
ובנובמבר יתקיים בעיר "ליל המוזיאונים" המסורתי, שבמסגרתו תוכלו להיכנס ל־50 מוזיאונים שונים עד שתיים לפנות בוקר, ולהתרשם מהתערוכות השונות באווירה מיוחדת ושונה, כולל הופעות של מוזיקה חיה, תקליטנים, דוכני אוכל ושתייה, אירועים מיוחדים והרבה הפתעות. מדובר בפסטיבל חגיגי של ממש, עד כדי כך שהבחירה לאן ללכת קשה במיוחד. ההנאה מובטחת.
אם מזג האוויר הקריר עושה לכם תיאבון למשהו מתוק ומנחם, תמיד תוכלו להתענג על פאי תפוחים הולנדי (Appeltaart) עם קצפת ושוקולד חם, שמאוד פופולרי פה בתקופה הזו של השנה. אפשר גם לרדת על פנקייק הולנדי או שניים, או סתם ליהנות מהצ'יפס הידוע, הטעים והטרי.
נוהלי קורונה: בשבועיים האחרונים הוכרזו בהולנד שורת הקלות משמעותיות במגבלות הקורונה בעקבות ירידה עקבית בתחלואה, וכעת ניתן לקבוע שהחיים כמעט שבו למסלולם, במגבלות הקלות שעדיין ישנן. הכניסה להולנד היא כיום למחוסנים בלבד, בשתי מנות, ואין צורך בבידוד. יש להציג תוצאות בדיקת pcr שבוצעה לא יותר מ־48 שעות לפני הטיסה ולמלא טופס הצהרת בריאות.
בתחבורה הציבורית ובנמלי התעופה חלה חובה לחבוש מסכות כל הזמן. כניסה לשטחי הפנים של מסעדות, מוזיאונים, בתי קולנוע, אירועי תרבות וספורט מחייבת הצגה של התו הירוק, או בדיקת קורונה מהירה. מקומות הבילוי חייבים להיות סגורים בין חצות לשש בבוקר. כרטיסים למוזיאונים יש להזמין מראש אונליין.
אוקטובר-נובמבר הם מהחודשים היפים בברצלונה – מזג האוויר הקריר, הצבעים המשתנים של הטבע והטעמים. כן, הטעמים. כי למרות הגלובליזציה והמדע שהנחיתו לנו על המדפים בננות בקיץ וענבים בחורף, עם המסורת וחילופי העונות אי־אפשר לעשות מניפולציה, והסתיו בברצלונה מביא איתו טעמים שמגיעים רק פעם בשנה. זו סיבה מספיק טובה להעשיר את החופשה בסיור בשווקים ובבתי קפה. בשווקים בשל עונת הפטריות, ובבתי קפה – לטעימה של אחד מהמעדנים הכי מזוהים עם ברצלונה וקטלוניה כולה: כדורי פאנאייטס (Panallets).
נתחיל בפטריות. לטייל בברצלונה בשוק הבוקריה בחודש "נורמלי", כלומר בחודש עמוס תיירים, יכולה להיות חוויה צפופה ועמוסה בתורים. אבל הנורמליות ויחד איתה התיירים נעלמו לפני קרוב לשנתיים, עת נחתה מגפת הקורונה. אחרי בידוד מוחלט גם בענף התיירות, חזרו החיים לבירת המחוז, וברצלונה נכנסה לדינמיקה ולשגרה מחודשות באופן כמעט מלא. אבל התיירים לא באים בהמונים, ולכן נוח ונעים להסתובב ולטייל בעיר.
החיים חזרו גם לשווקים וחודש אוקטובר הוא תחילת עונת הפטריות. דוכני הירקות מלאים בפטריות בגוני חום שונים ובצורות מגוונות ולעתים משונות, והברים והמסעדות המקומיים מציעים מנות בכיכובו של הירק העונתי. שווה לבקר באחד מהשווקים אפילו רק כדי לשטוף את העיניים במבחר העצום, ואם אפשר גם להתיישב לארוחה באחת ממסעדות השוק.
המלצות:
קינוח הפאנאייטס הוא מסורת עתיקה שמחממת לי את הלב בכל סתיו מחדש, כשמגשי הכדורים המתוקים ממלאים את חלונות הראווה של בתי הקפה בעיר. הכדורים, אפויים מבצק שקדים, מכוסים בצנוברים ומוברשים בביצה עם קצת סוכר, מזכירים בטעמם מרציפן, שהצנוברים מעמיקים את טעמיו. עם השנים הלך והשתכלל המבחר, ומלבד כדור הצנוברים הקלאסי מסודרים על המגשים גם כדורים בטעם קפה, לימון, קוקוס ועוד.
לפי הסיפורים, מנהג הכנת הכדורים החל לפני עידנים רבים, ככל הנראה כמעדן שהכינו האיכרים בביתם ממבחר הפירות היבשים ולקחו איתם לבתי הקברות בליל כל הקדושים (31 באוקטובר). הפאנאייטס משולבים במנהג מסורתי נוסף במחוז, המוכר בשם "קאסטניאדה" (Castanyada, מהמילה קסטניות, ערמונים) — אולי הפרי שהכי מייצג את הסתיו ומככב ביערות קטלוניה. החל מאוקטובר ניצבים ברחובות העיר דוכני ערמונים, וב־31 בחודש נוהגים המקומיים להיפגש בכיכרות וליהנות מערמונים וכוס יין מתוק.
בתי קפה מיתולוגיים בברצלונה שמומלץ לעצור בהם לטעימת פאנאייטס:
צבעי הזהוב והחום של הסתיו משתלבים נהדר עם ציוריו האמן גוסטב קלימט, שהוא אמנם לא קטלני אך מככב בחודשים האחרונים בתערוכה צבעונית בגלריה לאומנות בברצלונה, שבה מוקרנים יצירותיו על יותר מ־1,000 מטרים של מסכי ענק ושואבים את הצופה אל תוך הצבעים והצורות העשירים שבהם. התערוכה מתעדת את התפתחות שלבי היצירה של קלימט, אך היא מרתקת בעיקר בזכות ההקרנות על הקירות, הרצפה והתקרה של החלל (idealbarcelona.com). התערוכה, שמוצגת עד 17 בנובמבר, נמצאת בפובלנואו (Poblenou), אחת מהשכונות הפחות מתוירות שהפכו בשנים האחרונות לפופולריות בקרב המקומיים, עם שפע ברים ומסעדות לבילוי.
נוהלי קורונה: כל המקומות פתוחים. חובת עטיית מסכות במקומות סגורים. באוויר הפתוח אין חובת מסכות אלא רק במקומות שבהם אי־אפשר לשמור מרחק. עם זאת, מרבית האנשים מסתובבים גם ברחובות עטויי מסכות.
