רפורמת בגרויות במקצועות ההומניים: יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות הנהוגות במקצועות ההומניסטיקה - ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות. ציון הבגרות במקצועות אלו יורכב מהערכה פנימית של בית הספר לצד עבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני. כך החליטה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שהציגה את הרפורמה במסיבת עיתונאים ביחד עם מנכ"לית המשרד דלית שטאובר. ynet העביר את מסיבת העיתונאים בשידור החי.
תעודת הבגרות החדשה תכלול פרט למקצוע מורחב אחד לפחות, רק שלושה מקצועות חובה שבהם תיערך בחינת בגרות חיצונית - מתמטיקה, אנגלית ולשון. במקצועות אלו לא יחול שינוי, אבל לעומתם בספרות, תנ"ך, אזרחות והיסטוריה כבר לא תתקיים בגרות חיצונית. התוכנית הזו גררה ביקורת רבה עוד לפני ההחלטה הסופית, על רקע החשש שהמהלך יחליש את המקצועות ההומניים אל מול מתמטיקה ואנגלית.
בשנתיים האחרונות, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, קבע משרד החינוך כי תלמידים יוכלו לגשת לבחינה אחת חיצונית במקצועות ההומניים. שלוש הבחינות האחרות, בהתאם להחלטת בית הספר, התקיימו באופן פנימי. תלמידי כיתות י"א וי"ב ימשיכו גם השנה במתכונת הזו.
4 צפייה בגלריה
יפעת שאשא ביטון במסיבת עיתונאים
יפעת שאשא ביטון במסיבת עיתונאים
שטאובר ושאשא ביטון במסיבת העיתונאים
(צילום: לע"מ)
הרפורמה לא תצא לדרך מיד. היא תחל לפעול משנת הלימודים הבאה, תשפ"ג, בקרב תלמידי כיתות י' - והבחינות והעבודות הראשונות במסגרתה ייעשו בעוד שנתיים, כשאלו יהיו בכיתה י"א. תלמידים שיהיו בשנה הבאה בי"א ובי"ב ותיכוניסטים שבעוד שנתיים ילמדו בי"ב ימשיכו במתכונת הרגילה של הבגרויות.
התוכנית תכלול לימוד קורסי יסוד שיחלו בכיתה י' ויימשכו בי"א. כל אחד מקורסי היסוד בארבעת תחומי הדעת יהיה שווה ערך ל-1.5 יחידות לימוד. חצי יחידה נוספת בכל אחד מהמקצועות תוקדש לעבודה המסכמת שהיקפה יעמוד על 2 יחידות לימוד. הציון הסופי של העבודה המסכמת ישוקלל משילוב של הציון שבית הספר יקבע (50%) וזה שיקבע אגף הבחינות (50%).
התיכוניסטים יעבדו בקבוצות של שניים-שלושה תלמידים על העבודה המסכמת הרב-תחומית משנת הלימודים בכיתה י"א, והיא תורכב ארבעה חלקים נפרדים, בהתאמה לזרמי החינוך - ממלכתי, ממלכתי דתי, ממלכתי ערבי ודרוזי). הם יידרשו להשתמש במיומנויות שונות ויוכלו למשל לחקור את נושא המנהיגות, את משבר האקלים ושמירה על משאבי העולם, סוגיות של מלחמה, שלום וטרור, וסוגיות חברתיות.
4 צפייה בגלריה
בחינות הבגרות בהיסטוריה בבית ספר בליך
בחינות הבגרות בהיסטוריה בבית ספר בליך
בגרות בהיסטוריה בבית ספר בליך. לפי התוכנית, לא יהיו בחינות חיצוניות במקצוע זה
(צילום: מוטי קמחי )
4 צפייה בגלריה
בגרות באזרחות בבאר שבע
בגרות באזרחות בבאר שבע
נבחנים בבגרות באזרחות. בקרוב זה לא יקרה
(צילום: דוברות משרד החינוך)
הציון הסופי בקורסי היסוד בכל אחד מתחומי הדעת ייקבע על ידי בית הספר. במשרד החינוך ציינו שכדי לשמור על תיקוף ואיכות תעודת הבגרות, תבוצע הערכה מדגמית על בדיקת המטלות בקורסי היסוד והעבודה המסכמת תוערך במתכונת חיצונית. ציון ההערכה החיצוני יורכב מהערכת העבודה הכתובה ומהערכת פרזנטציה בעל פה על העבודה.
כל מורה יוכל לבחור לעצמו את דרך ההוראה שיבחר: למידה פרונטלית לצד לימוד מקוון, חוץ-כיתתי ובאמצעות סרטונים, למידה בעזרת קורסים דיגיטליים שפותחו על ידי משרד החינוך או למידה באמצעות חומרים שיפתח המורה. המורים המלמדים מקצועות אלו יעברו במהלך שלוש השנים הקרובות תהליכי הכשרה, בהתאם למבנה התוכנית החדשה ודרכי ההוראה.

שאשא ביטון: "להפסיק לשנן, ובאמת להתעניין"

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון התייחסה לרפורמה: ״העולם של היום משתנה בקצב מהיר ושיטת הלימוד חייבת להתאים את עצמה גם בבגרות. על כן, אנחנו יוצאים היום לדרך עם מהלך מהפכני, שמשנה את שיטת הבגרות בישראל, ויקרין בסופו של דבר על תהליכי הלמידה בכל שכבות הגיל, בכל מערכת החינוך".
4 צפייה בגלריה
יפעת שאשא ביטון במסיבת עיתונאים
יפעת שאשא ביטון במסיבת עיתונאים
שרת החינוך: "משנים את שיטת הבגרות בישראל"
(צילום: לע"מ)
לדברי שרת החינוך, "המטרה שלנו היא להעניק לתלמידים כלים שישרתו אותם בעתידם האישי, המקצועי והאקדמי. כדי שתוענק להם חוויית למידה רלוונטית, מעמיקה, כזו שתיחקק להם בתודעה לעוד שנים קדימה. אנחנו משנים את הדרך כדי לתת לתלמידים את ההזדמנות להפסיק לשנן, ובאמת להתעניין. כדי שהמורשת והרוח הישראלית יהיו זכורות ואהובות על ידי התלמידים. אנחנו משנים את הדרך כדי לחזק את הצוותים החינוכיים ולאפשר להם ללמד בדרכים רבות ומגוונות ולהגשים את חזונם".

המנכ"לית שטאובר: "מניעים שינוי ראוי והכרחי"

מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, הוסיפה: "תוכנית התחדשות הלמידה היא פורצת דרך ברמה עולמית. זה שנים רבות מקצועות הרוח בעולם ובארץ לא נמצאים במקום הראוי להם, כשבשנתיים האחרונות חל פיחות נוסף במעמדם".
"תכליתו של המעשה החינוכי הוא להעלות את רוחו של האדם ולטפח את הנעלה שבו", אמרה שטאובר. "במסגרת התכנית החדשה כל תלמידי ישראל ילמדו את כל המקצועות ההומניים, כשבשלב השני הם יעסקו בסוגיה, ברעיון גדול ובשאלת חקר שמחברת בין התחומים, מתוך בחירה ועניין אישי. זהו רגע מרגש ומאתגר שבו אנו מניעים שינוי ראוי והכרחי באמצעות המעשה החינוכי, חיזוק מעמד המקצועות, מקומו של מורה והתלמיד בתוך תהליך הלמידה. היום אנו צועדים צעד נוסף לבניית חברה ערכית".


אבל לא כולם מברכים על הרפורמה. בארגון המורים אמרו כי אין הסכמות בינם לבין משרד החינוך לגבי התוכנית, "וזאת בגלל התנגדות של משרד האוצר. התנגדותו של האוצר מצביעה כאלף עדים על כוונתם לפגוע במקצועות ההומניים ובציבור המורים. ארגון המורים ינקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת למנוע את הפגיעה".
השרה שאשא ביטון אמרה כי משרד החינוך מקיים שיח מתמשך עם ארגון המורים על התוכנית. "יש הסכמות לגבי החשיבות והתרומה שלה, ויש גם חששות שאני יכולה להבין. המורים חוששים שתנאי השכר ייפגעו, שהיקף שעות המקצוע ייפגע ושמענו את זה לאורך כל הדרך. כפי שאמרתי בעבר, לאורך כל הדרך בחודשים האחרונים, אני אומרת גם כאן ואמרתי גם אתמול בפני רן ארז. תנאי העסקה והשכר של המורים במדינת ישראל, המורים של המחר, לא ייפגעו. השעות שמוקצות לכל מקצוע יישמרו".
לדברי שאשא ביטון, "משום שאנחנו הולכים לתהליך משמעותי במקצועות הללו, אנחנו שומרים כשעות ברזל על אותן שש שעות, ואנחנו שומרים על גמול הבגרות החיצוני כי זו בגרות חיצונית. אז נכון זה לא ארבעה אירועים של בחינה בכל אחד מהמקצועות. זו עבודה אחת מורכבת מארבעה פרקים שמתכללת בסופו של דבר, אבל היא חיצונית ונבדקת על ידי גורמים חיצוניים לבית הספר. המורים של המקצעות הללו כפי שאמרתי קודם יקבלו גמול נוסף שהיום לא מקבלים אותו. אני בטוחה שאחרי שהדברים יעלו על הכתב וייחתמו על ידי האוצר, גם ארגון המורים יביע הסכמה והחששות יתפוגגו".