שתף קטע נבחר

חפיפה בין חופשה שנתית להודעה מוקדמת – אימתי?

פסק דין קובע כי במקרה בו ויתר המעביד על עבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אין לבצע חפיפה בין ימי ההודעה המוקדמת לימי החופשה

האם רשאי מעביד לחשב חלק מתקופת ההודעה המוקדמת כחופשה שנתית, בעקבות הוראת סעיף 5 (א) (7) לחוק חופשה שנתית?
ביה"ד הארצי לעבודה בחן שאלה זו בדב"ע 107/98 – 3 ארבל נ. H.P.H. PRODUCT LTD ואחרים. מהוראה זו עולה כי 14 ימי ההודעה המוקדמת הראשונים לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית, אך ימי ההודעה המוקדמת הנוספים (מעל 14 הראשונים) יכולים לבוא ו במניין ימי החופשה ויחפפו לה – השאלה היא באיזה מצבים ואימתי?
יודגש כי החפיפה הנ"ל אינה עולה כלל במצבים הבאים:
במצב שבו העובד ממשיך לעבוד עד לסיום תקופת ההודעה המוקדמת – ולפיכך אינו זכאי לדמי הודעה מוקדמת ולמלוא פדיון ימי החופשה.
במצב בו מפטר המעביד את העובד לאלתר, תוך ניתוק מיידי של יחסי העבודה – ואז זכאי העובד למלוא תמורת ההודעה המוקדמת ולמלוא פדיון החופשה.
השאלה אם כן עשויה להתעורר כאשר נותן המעביד לעובד הודעה מוקדמת, ניתוק יחסי העבודה נקבע לתום תקופת ההודעה המוקדמת, והמעביד מוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה ומבקש לחשב חלק מתקופה זו כחופשה.
עד פסק דין ארבל הנ"ל , ההלכה היתה כי 14 הימים הראשונים של ההודעה המוקדמת לא הובאו במניין ימי החופשה והעובד קיבל תשלום כפול הן בגין ההודעה המוקדמת והן בגין החופשה. אולם ימי ההודעה המוקדמת מעל 14 יום חפפו לימי החופשה, והעובד קיבל שכר אחד שחושב כתשלום הן עבור הודעה המוקדמת והן עבור החופשה.
בפסק הדין ארבל נבחנה מחדש ההלכה, ונקבע כי במקרה בו ויתר המעביד על עבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אין לבצע חפיפה בין ימי ההודעה המוקדמת לימי החופשה, והעובד יהא זכאי למלוא ימי ההודעה המוקדמת ולפדיון מלא של החופשה.
ולשם המחשה: ביום 1.3.01 נתן המעביד לעובד הודעת פיטורים שתכנס לתוקף ביום 1.4.01 (30 ימי הודעה מוקדמת). עד למועד הנ"ל צבר העובד 30 ימי חופשה, והמעביד מוותר על עבודת העובד בתקופה זו.
עד לפסק הדין ארבל היה העובד זכאי לתשלום 14 ימי ההודעה המוקדמת, ול- 30 ימי חופשה (כאשר 16 ימי ההודעה המוקדמת הנותרים חופפים לחופשה).
לאור פסק הדין ארבל זכאי העובד ל – 30 ימי נודעה מוקדמת ול- 30 ימי פדיון חופשה.
ביה"ד קבע כי סעיף 5 (א) (7) לחוק, המאפשר חפיפה, רלוונטי רק במצב בו המעביד נותן לעובד הודעה מוקדמת ומעוניין בעבודתו בפועל בתקופה זו. על אף רצונו של המעביד מודיע העובד על יציאתו לחופשה בתקופה זו. בנסיבות אלה מגן החוק על המעביד בכך שהוא מבטל את החופשה שנצברה מעל 14 יום ומאפשר חפיפה בין החופשה שנצברה לימי ההודעה המוקדמת.

הכותבים הם עו"ד אלון לוין, מנהל המחלקה המשפטית ייעוץ לפרט בהסתדרות העובדים הכללית החדשה, ועו"ד הילית ינאי

הסתדרות העובדים הכללית החדשה: 1800-50-53-50



לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים