מקור השראה לפלסטינים: צ'ה גווארה

לכל מהפכה סמל משלה ועבור פלסטינים רבים הסמל הוא צ'ה גווארה, המהפכן הלטיני. עם הזקן וכובע הברט השחור, בולטות ממרחק תמונותיו של גווארה ברחובות הפלסטיניים. לצד גרפיטי המהלל את פעילות החמאס, הג'יהאד האיסלמי ואת ראש הרשות יאסר ערפאת, מקבל גם גווארה "טיפול אישי" בפוסטרים ובתמונות המפוזרות בשטחים.
"הוא היה מהפכן, וזה מה שאנחנו עושים עכשיו", אומר היום (ב') סעיד אכרם אבו נדה, שעבר בסמוך לציור ענק של גווארה ברחוב בעזה.
גווארה, יליד ארגנטינה, ראה תנועות מהפכניות עממיות כ"תיקון" לאי צדק חברתי, והיה חבר מרכזי במהפכה הקומוניסטית בקובה, לפני שנרצח בשנת 1967.
"הוא לא מהווה דוגמה עבור כל הפלסטינים. אבל אנחנו כמוסלמים הנלחמים באינתיפאדה מזדהים איתו. הוא היה איש של מאבק וגם אנו כאלה", אומר אבו נדה.
אוסמה אבו מידאן, סגן מנהל מלון בעזה, שמאלני מצעירותו, אומר שהמנהיגים הפלסטינים יכולים רק להרוויח מסגנון פוליטי א-לה צ'ה. "המנהיגים יושבים בכיסאות שלהם עד שהם מתים, ואז הם מורישים אותו לילדים שלהם", אומר אבו מידאן, שמשרדו מלא בתמונות ממוסגרות של גיבורו. "אנחנו צריכים מישהו כמו האיש הזה".
טי-שירטים וארנקים עם תמונות של גווארה ניתן להשיג ברמאללה. פלסטינים רבים קוראים לילדיהם על שמו. אחת מהם היא ג'יבארה בודיירי. "פלסטינים רבים רואים בו סמל לכך שניתן לשנות דברים", היא אומרת. "והמהפכה תוביל להקמת מדינה אמיתית שכולם יכירו כפלסטין".
עלי אל קוואטי, מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין, אומר כי גווארה השפיע רבות על פלסטינים, וגם על התנועה אליה הוא משתייך. "אנחנו מנסים ללמוד מהניסיון שלו". הזרוע הצבאית של הארגון לקחה אחריות על פיגוע הדריסה באזור לפני מספר חודשים. "כל הפלסטינים שמתו עד היום באינתיפאדה, הם הצ'ה גווארה של עזה".
אולם ה"צ'ה גווארה העזתי" בעיני רבים הוא מוחמד אל אסוואד. הוא נולד ב-1946 בחיפה, משם גורשה משפחתו והגיעה לעזה. הוא הפך לפעיל נגד ישראל והכיבוש, נאסר למשך שנתיים ובשנת 1970 הצטרף לחזית העממית. בשנת 1973 נהרג בעזה. "אל תשכחו את חברינו הקדושים, את חברינו האסורים או את חובתנו לספק את מחסורם של הנזקקים", מצוטט מאז אל אסוואד. "תקוות אנשינו תלויה במהפכה".