רוחמה וייס
עסקה שבנויה על חמלה: על פריבילגיות ויומרות מפלגתיות
ממשלה שמורכבת מימין, שמאל ומרכז היא רעיון מצוין. הסוגיות האמיתיות על סדר היום שלנו הן צדק חברתי ומשטר שדואג לרווחת הקהילה ולא לביצור כוחם של שליטים. הסתכלות על צלחות האוכל של כל בית בישראל - זהו המבחן של המפלגות שמבקשות להיות אלטרנטיבה
ריטואל של כוח: בין הבארק מצווה לקורבנות במקדש
החרדים נהנים ללעוג לרפורמים על טקסי הבארק-מצווה, אבל אם היו בעולם רק שתי משרות אפשריות עבורי: כוהנת ששוחטת ומקריבה חיות בבית המקדש או עורכת טקסי בת מצ-הב - אין לי ספק באיזה טקס הייתי בוחרת. שני הטקסים הם הפגנת כוח מעמדית, אבל תנו לי אלף בארק-מצוות ולא שחיטה אחת
כשאלוהים בדעת מיעוט: המחיר שמשלמים האנשים שתמיד צודקים
זה סופו של אחד מגדולי חכמי ישראל: מנהיג שלימד תורה לרבים, היה מוקף בתלמידים וחברים, וביקש להשיג לאלפי יהודים פטור מתשלום מיסים. הוא ברח לבד ומת לבד. מי שחושב שהוא מייצג את פסגת האמת - יסבול מחיים יהירים, בודדים ומנותקים מהמציאות. זה נכון גם לזרם היחיד ששולט בכותל, ובטוח שהאמת נמצאת אצלו בלבד
מהמדבר ועד ימינו: השלטון זקוק לעם מפוחד
בשבוע שבו הושבעו בכנסת חברות וחברים מהזן הבינוני והנמוך, לצד גזענים מן המעלה הראשונה, שהם גם שונאי נשים ולהט"בים, אני מתנחמת במסורת שהורישו לנו דורות של חכמי ישראל - מהדרשן שלעג למרגל גדי בן סוסי, ועד לביאליק שלעג לפוליטיקאים הקטנים: "רוץ בן סוסי"
אנחנו לא אשמות: קשר השתיקה סביב הטורפים המיניים
אפשר לאחל לי "מזל טוב". ביום שישי שעבר, כשקראתי את תיאורי הזוועה על מעללי יהודה משי זהב, הנפש שלי לא עמדה באימה והגוף התקפל מכאב. לראשונה בחיי הבנתי מהו טריגר. אני מאמינה לחברי ועדת פרס ישראל שלא ידעו, אבל תום לב לא נולד בתום לב/ רוחמה וייס, שורדת התעללות מינית, מבקשת להמיר את האשמה באחריות
יצחק טסלר
בית הכנסת שהושחת: אין לנו זכות לדרוש מהעולם לטפל באנטישמיות
השחתת בית הכנסת על ספרי התורה שבו בירושלים, היא פעולת טרור ואירוע אנטישמי לכל דבר. אם רשויות החוק לא יתייחסו לכך בהתאם, לא תהיה לישראל שום זכות לדרוש מהעולם לנקוט יד קשה נגד אנטישמיות. דעה
טיסת השבת: כפייה דתית? אם כבר, כפייה חילונית
"כפייה דתית", זעקו הפוסטים והתגובות, אבל אף דתי לא ניסה לכפות דחייה של הטיסה, או את ביטולה. העובדה שהביאו את הנוסעים הדתיים להמריא לטיסה שאמורה לנחות בשבת היא לא פחות מאשר כפייה חילונית, ומכאן ואילך החלה כרוניקה של "הדתה" ידועה מראש
לוסי וצחי מתחת לחופה: מבחן הסובלנות של החברה הישראלית
מצד אחד, הציווי הדתי שכל שומר מצוות מחויב לו, האוסר על נישואי תערובת. מצד שני, היחס הפרטי לאנשים טובים שמרגישים חלק מהעם והארץ. וברקע - היסטריה של תגובות וחוסר סובלנות מוחלט. ההפרדה בין העמדה הדתית לזו האישית קשה ומאתגרת, אבל לא נוכל לחיות בלעדיה
דרעי חי בסרט: תרגיל המרכולים שנועד להציל את ש"ס
אריה דרעי לא רואה עצמו כמנהיג מפלגה שעומדת לפני קריסה מוחלטת, אלא כמו יעקב כהן, גיבור הסרט "הבלתי רשמיים". המאבק שלו כ"מגן היהדות" נועד לשרת אותו לקראת הבחירות. זה הזמן להבהיר לו שאסור להתבלבל בין מציאות לדמיון, ולהזכיר לו שהציבור המזרחי שהוא מייצג תמיד גילה הבנה לאלה שעשו שבתם חול. הרוב החילוני אמר את דברו. הוא רוצה לבלות ולקנות בשבת
פרובוקציות בשקל: כשליועמ"ש נמאס מנשות הכותל
נשות הכותל לא מבינות שהשאלה היא לא האם יש להן זכות להתפלל כדרכן בכותל המערבי, אלא האם יש להן יכולת להעביר את המסר בלי לייצר פרובוקציות בשקל. אחרי ששתי רחבות תפילה אחרות עומדות שוממות שבעה ימים בשבוע, קשה להאשים את היועץ המשפטי לממשלה שמנסה לעשות סדר בבלגן
אליעזר הון
משירת נשים ועד הפרדה: מעבירים את החרדים "חינוך מחדש"
ראש העיר רמת גן הקים "ועדת חקירה" בעקבות הורדה של זמרת מבמה תורנית ביום העצמאות, והמחיש שוב כיצד פועלת הדורסנות הליברלית, שמתעלמת באופן גס מעולם המשמעות והזהות של קבוצה שבפשטות איננה "הם". לפי השיטה הזו אנחנו מתקדמים לעבר אינקוויזיציה חילונית בכל מרחב דתי
"איש לא יתגייס": השקרים שמאחורי חוק הגיוס
רוב הצעירים החרדים לא יתגייסו לצה"ל - אך די לראות את התמונות המרגשות מיום הזיכרון החרדי האחרון כדי להבין שמשהו כבר קורה בשטח. הח"כים החרדים ייאלצו להפנים שההתעקשות הלא נורמאלית על סיסטמה חברתית אחידה - פשוט יקרוס. ליברמן, מהצד השני, ייאלץ להבין שתיקונים קוסמטיים בחוק הם בלתי נמנעים. חוק שוויוני לא יהיה
מתגייסים ועובדים: אז מדוע הצביעו החרדים החדשים למפלגות החרדיות
"החרדים החדשים מאמינים בצורך בשינוי. הם מואסים בעסקנים; סולדים מהעבריינות, מהאפליה העדתית ומהנפוטיזם הפורחים במוסדות החרדיים, מאמינים בליבה ומתגייסים לצבא. אך כשהם מול הקלפי - ידם נשלחת לפתק החרדי". אליעזר היון, "חרדי חדש" וסוציולוג, מנסה להבין מה קרה לחבריו
על צביעות ודעה קדומה: החרדים לא סולחים ללפיד
במגזר קוראים לו "אסון", התקשורת משתלחת בו - והפוליטיקאים מבטיחים שלא ישבו בממשלה בראשותו. יאיר לפיד הוא הדגל האדום של החרדים בבחירות. ומי לא? יקיר המגזר, בנימין נתניהו, שביטל את הקצבאות; אהוד ברק שנבחר בזמנו על גלי השנאה - וליברמן שמבטיח נישואין אזרחיים. אליעזר היון לא מצליח להבין את ההיגיון המגזרי
הבחירות האמיתיות: הרב של מי גדול יותר
בראשות מודיעין עילית עומד כבר כשני עשורים אדם אנונימי למדי שאין איש מכיר את המצע שלו, אבל כולם יודעים מי הרב שתומך בו. בירושלים אין כמעט צעיר חרדי שיודע להצביע על הרקורד של שני המתמודדים, אבל כולם יודעים איזה רב נפגע מאיזה מועמד. קווים לדמותו של שבר חברתי
טלי פרקש
המשטרה כרתה ברית עם האנרכיסטים החרדים
בשעה שחרדים רבים התפללו בחצרות כשהם חמושים במסכות ובאלכוג'ל - האנרכיסטים רקדו בבתי כנסת צפופים וחנוקים. מסכה אחת לרפואה לא הייתה שם - וגם אפס אכיפה. זה נראה כמו מדיניות מכוונת, כזו שמעלה את השאלה למי יש אינטרס לשמר את צבעם האדום של ריכוזי האוכלוסייה החרדית, במקום לטפל באופן ממוקד בפורעי החוק/ דעה
הכו בחרדים, בין כה אין מי שיגן עליהם
הציבור החרדי נאבק על פרנסתו, על בריאותו וחמור מכל על תדמיתו, והוא מוזנח לחלוטין. הפוליטיקאים החרדים אינם שם כדי לסייע, ואף מעלימים עין. החרדים כבר לא טורחים להתגונן מהאלימות הניתכת על ראשם מול סגרים, מול אכיפה בררנית, מול תדמית שנתפרה להם כ"פניה של הקורונה" בישראל. קבוצות קצה שבריריות מנבאות באופן עגום לאן הרכבת הזו דוהרת
החיים בזירת הפקר: רק לחרדים אפשר לעשות את זה
הבוקר נפתח במתח: תורי ענק השתרכו בתחנות האוטובוס, בכניסה היחידה לעיר שנותרה פתוחה. איש לא שאל את עצמו האם בטיחותי לרכז מאות אנשים בנקודה אחת. העסקים המקומיים מוצאים עצמם שוב על הקרשים, ושכירים חוששים לפיטוריהם בשל תדמית כוזבת, כמעט אנטישמית, של "מפיצי מחלות"/ טלי פרקש, תושבת אלעד, איבדה אמון
ותודה לפמיניסטיות שירו לנו כדור ברגל
שדולת הנשים פגעה ישירות גם בפמיניזם החרדי. בשנים האחרונות אנחנו נאבקות למען קידום נשים חרדיות ומניעת הדרתן, למשל בהופעות לגברים בלבד - ועכשיו נאלץ להילחם על הזכות לקיים הופעה לגברים ונשים בהפרדה. וזו רק אחת הסיבות למה העתירה נגד האירוע בעפולה רעה לכולם
זו לא כפייה, זו עובדה: ההפרדה לא מקדמת חרדים
תקציב גבוה היה, תוכניות מופרדות היו, אבל כל אלה לא הועילו במשיכת חרדים לאקדמיה - וההפך. הרבנים הודיעו שהם מתנגדים, והח"כים החרדים עשו הכול כדי להדיר את רגלי המגזר מהאקדמיה. מי שרוצה לראות חרדים בתוכניות מתקדמות, שישכח מהפרדה מגדרית. אבל גם איתה הם פשוט לא שם
אסף וול
חבית נפץ היסטורית: האינטרסים הנסתרים של סיפורי התנ"ך
כיצד ניתן ללמוד את הסיפור היהודי מספר שאינו היסטוריה, מדוע גם ל"כופרים" כדאי ללמוד תנ"ך - ולמה דוד הוא הדמות הכי משמעותית בו: ד"ר אילן אבקסיס ואסף וול רוצים שתקראו את ספר הספרים קצת אחרת. "אותנו מעניינים טקסטים ועובדות. למשל, הבדלי הגרסאות בסיפור מות שאול - ולמי יש אינטרס לדבוק בכל אחת מהן?"
מבחן רשת: מה הסיכוי שאתם עומדים להתגרש?
הכירו את הגרושומטר - אלגוריתם חדש שיעזור לכם לבדוק האם אתם נמצאים במסלול הישיר לגירושים. ממציא המדד, אסף וול, מצהיר כי המטרה היא שהנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לפי השאלון, יהיו מודעים למצב הנישואים שלהם ויוכלו ללכת לטיפול זוגי ולבצע את תהליך ההיפרדות בגישור או בהליך זוגי ולא בסכסוך
מישהו פרם את הכיפה שלי
"עשרות טורים, פוסטים ומחקרים חיברו מלומדי המגזר סביב הכישלון המגזרי של הדתיים-לשעבר. רק קבוצה אחת נעדרת מהוויכוח הגועש: הדתל"שים עצמם. הסיבה לכך פשוטה: הדתל"שים אינם באמת קבוצה". אסף וול, דתל"ש, אוחז בתוכנית הלאומית למיגור הדתל"שים
אם החרדים היו כותבים את התנ"ך: מחאת החרדיות
"איך זה יכול להיות שאישה חרדית ראויה להיות שופטת, אבל לא חברת מועצה ביישוב קטן?" הסופרג'יסטיות החרדיות לא מתנחמות במועמדת החרדית הראשונה (והיחידה) בבחירות לרשויות המקומיות, ויזמו קמפיין. חרדים ברשת החברתית נענו ברצון ונרתמו להראות כיצד היה נראה העולם היהודי בלי נשים
אולגה זדורוב: "אני מתכננת שרומן יגיע לבר מצווה של הילד בשנה הבאה"
בעקבות גילוי ה-DNA החדש מזירת הרצח של תאיר ראדה אמרה רעייתו של מי שהורשע: "עברנו טראומה ענקית, חייב להיות משפט חוזר". סנגורו של א"ח, בן זוגה באותה עת של א"ק: "אין סיכוי שהוא יהפוך לחשוד בגלל מציאת ה-DNA שלו בזירה"