אחות הנרצח בטייבה: "השקט של הרחוב הערבי קשה יותר"

"אינני מסוגלת להשלים עם הרצח הזה, אינני יכולה לשתוק. אחי לא מת כתוצאה ממחלה או תאונת דרכים, אלא נרצח בצרור יריות". כך אומרת ל-ynet רנא סעיד, תושבת הכפר ג'לג'וליה שבמשולש, שאחיה נרצח לאחרונה במה שבמשטרה מגדירים כ"חלק ממלחמת כנופיות" בטייבה.

סעיד מתקשה להשלים עם מה שהפך לאחרונה כמעט לדבר שבשגרה במגזר הערבי. היא יוצאת במתקפה חריפה נגד הרשויות שלא עושות דבר למנוע את שרשרת הרציחות בעיר ובמגזר, אבל בעיקר נגד שתיקת הציבור הערבי וראשיו אל מול הרציחות. "הח"כים הערבים מוכרים לציבור הערבי שהוא מקופח, אבל בלי לנסות לשנות את המצב. הבעיה של הציבור הערבי היא בחוסר המודעות שלו. השקט של הרחוב הערבי יותר גרוע מהרצח עצמו".

על הח"כים הערבים היא אומרת: "הייתי רוצה לראות אותם היום ברחוב, לדאוג לנו. לא רק בימי הבחירות שבהם הם מוכרים לנו סיסמאות".

היא פונה אל הח"כים: "30 בני אדם נרצחו באזור המשולש מבלי שהנדתם עפעף ומבלי שתנקטו מחאה או פעולה כלשהי. עליכם לנקוט בצעדים דרסטיים להפסקת התופעה הנפשעת הזו. שתיקתכם היא בעיניי סוג של שיתוף פעולה וסיוע לרצח".

"רק ישב במכונית"

סעיד שלחה מכתבים בעניין לשרים לביטחון פנים, המשפטים, מפכ"ל המשטרה, חברי הכנסת הערבים ווועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל.

"שלחתי את מכתבי כדי לעורר אותם מתרדמתם. ישנם חפים משפע שנרצחים באור יום, אחי סאמח שנורה למוות לא יהיה האחרון אם לא יקומו ויעשו מעשה". 

על נסיבות מותו של אחיה היא מספרת: "ב-25 באוקטובר, בשעה חמש אחרי הצהריים, אחי בן ה-26 נורה למוות כשהיה במכונית השייכת לאחד מבני משפחת חרירי. הוא היה ברחוב הראשי בטייבה. מה שידוע לי שנעצרו שלושה חשודים והם נחקרים על ידי המשטרה. אחד אחר באותה מכונית נפצע. לא ראיתי את הגווייה, אבל נודע לי שגופו היקר של סאמח ספג עשרות כדורים. הוא נרצח בדם קר בלי שיהיה קשור לסכסוך הדמים בין המשפחות בטייבה, החטא הגדול שלו זה שהכיר אחד מבני משפחת חרירי".

במכתבה ציינה סעד: "גם לפני האסון שפקד את בני משפחתי, הזדהיתי עם המשפחות שאיבדו את יקיריהן בפיגועי הטרור השונים במיוחד בפיגוע האחרון שאירע בסיני וליבי יצא למשפחות אלו. אבל מעולם לא הערכתי את גודל האסון שפוקד משפחה נורמאלית, אשר בהרף של שנייה, החיים שלהם מתהפכים כאשר הבת או הבן שיצא מהבית, לא חזר ולא יחזור לעולם".  

לדברי רנא, "אחי סעד בן ה-17, עדיין בהלם, מאז ששמע על מוות סאמח, הוא בקושי מדבר. הוא היה קשור מאוד לסאמח, הם כמעט תאומים. אני מודאגת מתגובתו. השקט המר שאחרי המוות לא מרגיע אותי".

"פונים לעבריינים במקום לעורכי דין"

היא מתארת את המצב הקשה במגזר הערבי, "בהשפעת ארגוני הפשע שמשתלטים על הרחוב. בכפר ג'לג'וליה למשל, התושבים מפחדים להתקרב אפילו לשכונה בה גרה משפחה הידועה בקשריה לפשע המאורגן. בכל יישוב ערבי יש משפחה כזו או יותר שמטילים פחד ואימה על שאר התושבים. באחד היישובים ישנו למשל עבריין שמסתתר תחת הגדרתו כאיש דת".

עוד תופעה מדאיגה לדבריה, היא ש"בסכסוך בין התושבים על כסף או קרקעות, ארגוני הפשע מציעים את שירותיהם לתושבים כדי לסדר את המחלוקת. האיום והירי הפכו למשהו שגרתי. כעת במקום לפנות לעורך דין כדי לפתור כל מחלוקת, אנשים התחילו לפנות לעבריינים".

לדברי רנא, "ככל שארגוני הפשע מתפשטים יותר, הסכסוכים שלהם גדלים, וכך עולה גם מספר הקורבנות. עיקר הסכסוכים בין משפחות הפשע אינו רק על נקמה דם כפי שהם מציירים את זה אלא בעיקרון זה מאבק על הכוח ועל שליטה טריטוריאלית".

לדבריה, "בימים אלה של חודש הצום, אנשי הציבור הערבים מתחרים ביניהם מי עושה ארוחת אוכל לשבירת הצום שתהיה גדולה מזו של השני. אני אומרת להם, האנשים רעבים למודעות, ולא לאוכל".

היא מתחה ביקורת גם על ועדת המעקב. לדבריה, "הם עושים הפגנה או שביתה לכל מה שנראה להם. אבל נגד הפשע המאורגן הם לא מוציאים את הרחוב".

"להפעיל יד חזקה" 

במכתבה, היא קוראת גם לראשי רשויות החוק והמשטרה לפעול ביד קשה יותר נגד ארגוני הפשע המאורגן. "כיצד ייתכן שמדינה ריבונית ודמוקרטית מרשה למצב כזה להתקיים, ולרציחות כאלו להימשך בלי לעשות דבר בנידון? שלומם וביטחונם של המון תושבים נתון לחסדיהן של כנופיות עבריינים חמושים שמהווים סכנה לחיי התושבים ומערערים את שלוות חייהם. בתור בעלי כוח ושררה הם עלולים להוות סכנה גם לביטחון המדינה. יש להפעיל יד חזקה ומיידית לאכיפת החוק ותפיסת הפושעים הנתעבים והעמדתם לדין להפסקת מרחץ הדמים".

לדברי רנא, "המדינה צריכה להתבייש בכך שיש בין תושביה כאלה שהם בסכנה והיא לא מגינה עליהם".

המשטרה: "הוא היה אחד מחייליו של חרירי"

מהמשטרה נמסר כי סעיד היה מוכר למשטרה והיה "אחד מחייליו של יחיא חרירי", שחוסל לפני כשבועיים.  

לדברי המשטרה, נעצרו ארבעה חשודים לאחר רצח סעיד, מהם שניים בביצוע הרצח. אולם לאחר שנחקרו, הם שוחררו.