מחלת הבריליום: מוות איטי כתוצאה מהרס הריאות

מהי מחלת הבריליוזיס? ד"ר ליזי פיירמן, מנהלת המעבדה הארצית למחלות ריאה רקמתיות במרכז הרפואי תל אביב: "בריליוזיס היא מחלה של רקמת הריאה, שנגרמת כתוצאה מחשיפה לאדי בריליום. מדובר במחלה שהיא מעשה ידי אדם, תוצאה של החברה המתועשת, ונגרמת בגלל התעשיות הנפוצות, כמו תעשיות הנשק, התעופה, הגרעין, האלקטרוניקה, ההלחמות למיניהן וכמובן השיניים".

"הבריליום", היא מסבירה, "כאשר הוא נכנס לסגסוגת (תערובת) – מקנה לאותה מתכת תכונות מאוד ידידותיות. כך, למשל, הנחושת לבדה היא מתכת מאוד קשה וכבדה. כאשר משלבים אותה עם בריליום, היא הופכת לברונזה, ונהיית מאוד ידידותיות".

"הסרקוידוזיס היא תגובה של הרקמה הריאתית, שמנסה ללכוד ולחסל את אותו פולש זר. היא בונה לו מעין 'מלכודת' כדי לנסות ולחסל אותו – אבל הוא בסופו של דבר מחסל אותה. דבר כזה יכול להיגרם מסיבות לא ידיעות וגם על ידי כל מיני טפילים, כמו סקיזוסומה, אבל הטפילים האלו לא כל כך נפוצים בארץ – אלא יותר באיזורים אחרים בעולם".

"אם יש לגוף יכולת לסלק אנטיגנים – זה לא עובד במקרה של הבריליום. הוא חומר מאוד עקשן וחזק, והיכולת של הגוף לנקות את עצמו ממנו היא אפסית. פשוט אין אפשרות כזאת. אין דבר כזה 'להבריא מבריליוזיס'. זה בפירוש אחד הכימיקלים הרעילים ביותר שידועים לאדם. המחלה עצמה גורמת לקוצר נשימה, אי ספיקה נשימתית, חוסר יכולת שחלוף גזים ומחסור של חמצן בדם. המחלה היא בלתי הפיכה, ואם היא מגיעה למצב קשה היא יכולה לחייב השתלת ריאות".

"בין 6% ל-30% מהחשופים לבריליום יחלו בבריליוזיס. מתוכם, על פי הספרות וההערכות המקובלות, תתפתח מחלה קשה במיוחד אצל כ-20%, והם צפויים למות. הבריליום בהחלט יכול לגרום לתחלואה גם אחרי 20 ו-30 שנה, ובריליוזיס היא לא הסכנה היחידה של החומר הזה – אלא גם סרטן הריאות. גם הוא לא חייב להופיע מייד – ויכול לדגור ולהתפרץ אחרי שנים ארוכות".

"הרמה הגבוהה ביותר של בריליום שמותרת בישראל היא 2 מיקרוגרם למילימטר מעוקב למשך 8 שעות עבודה. אבל הבעיה היא שהמחקרים האחרונים מראים שזו רמה גבוהה מדי ושצריך להוריד אותה. פרט לכך, מפעל שיודע שבאים אליו לעשות ביקורת, יכול באותו יום להוריד את רמת הבריליום – וכך להיות בתוך התקן".

"גם מסכות הגנה לא יעילות במקרה של בריליום, משום שלשום דבר אין חסימה מוחלטת בפני החומר הרעיל הזה. מה שקורה במעבדות השיניים הוא פשוט הפקרות – בתוך בניינים סגורים, פעמים רבות בלי אישורים, ללא איוורור טוב, בלי שום תנאי סניטציה או פיקוח. איוורור טוב ומסכות הגנה בהחלט יכולים להפחית את החשיפה – אבל אי אפשר למנוע אותה טוטאלית. הדבר הבטוח ביותר הוא לא להשתמש בבריליום בכלל".