מרוז עצבני
"בולדוג" חוזרת בשבת לערוץ 8. המגיש גיא מרוז גילה בה כמה עובדות על החיים: "כל החיים חשבתי שהפוליטיקאים הם האשמים ופתאום אתה קולט שלא. זו הקומבינה אשמה, הקומבינה והכסף"
בחודשים האחרונים "בולדוג" לא שהה במלונה. ארבע תוכניות חדשות כבר צולמו, בהפקה מבטיחים שיש כמה נשיכות ובמוצאי שבת התוכנית חוזרת לערוץ 8 (20:30).
לאחר שמיקי רוזנטל, הכלבלב המקורי, עזב לטובת נתוני הרייטינג של ערוץ 2 ופתח שם את "בולדוזר", נכנס העיתונאי גיא מרוז לנעלי הצדק וממשיך לנהל מלחמות, לרדוף אחרי אנשי ציבור ובעלי הון, לחטוף צעקות ובעיקר לשמוע "אין תגובה".
"העונה נפתחת בפרק שהוא בעיני יוצא דופן, גם מבחינת התוצאה", מספר מרוז, "עובדי נמל הפוספט באשדוד שנחשפים כל היום לאבק פוספט ואשלג ומסתבר ששבעה מהם מתו מסרטן ועוד רבים חולים. עכשיו, נגיד שאתה הולך לקופת חולים ואתה עושה צילום רנטגן, אז העובדים יש להם חליפות כאלה להגנה, הם מוגדרים 'עובדי קרינה'. העובדים באשדוד לא מוכרים כעובדי קרינה! הם לא עבדו עם שום הגנה, יש עובדים שגם לא הייתה להם מטפחת על הפה, במקומות אחרים בעולם עובדים כאלה מוגנים. כל החומרים האלו מגיעים מהאחים עופר מהחברה לישראל - והאחים עופר כנראה תובעים אותנו. מה שיפה הוא ההישג העצום שנגזר מהתוכנית, אני חושב שזה ההישג הכי גדול בשנתיים האחרונות, כפעולה חד צדדית הכריזה הנהלת המפעל על עובדי המפעל כעובדי קרינה. הם יקבלו הגנה וכל מה שצריך".
לא קל לגלות איפה אתה חי.
"גיליתי שאנחנו חיים במדינה שיש בה סוג של נס, בזה שאסונות כמו המכביה ואסון ורסאי ופסטיבל ערד לא מתרחשים כל יום. אתה מבין פתאום כמה הכול זה קומבינה של השתקה וחוסר אכפתיות. כל החיים חשבתי שהפוליטיקאים הם האשמים ופתאום אתה קולט שלא, אלה בעלי ההון, זו הקומבינה אשמה, הקומבינה והכסף".
איכות סביבה זו מילה גסה?
"אני לא איש ירוק וזו לא סידרה על איכות הסביבה, אנחנו מתחילים במפגעים נקודתיים, אבל מגיעים לבעלי ההון שלא רוצים להשקיע כסף. היה מפעל של 'כיתן' שזיהם את דימונה, למה? כי הבעלים שלו רצו לחסוך בכסף אז הם לא עמדו בתקנים. אתה יודע שאת כיכר רבין רוצים להפוך לחניון? להרוס את הכיכר שלא יהיה איפה להפגין, ולמה? כדי שלעובדי העירייה יהיה איפה לחנות ושהיה קרוב לעבודה, כי אתה יודע שיש עשרה חניונים מסביב שיש בהם מקום!".
אתה נשמע עצבני. תמיד היית כזה?
"מעולם לא. הייתי תמיד קשור לסאטירה, לעיוותים חברתיים ולכל אלה, אבל גם היום אני מעשן כל הזמן, וליבי לא נחמץ כשמישהו אוכל כבד אווז".
אתה נהנה להילחם באנשים?
"ברגע שאני מאמין שהסיפור הוא נכון ויש עומק ואמת אז אני הולך עם האמת הזו עד הסוף ואני אלחם במי שצריך, אבל בלילה אני אומר 'הופ, עוד אחד שונא אותי עכשיו'".
למה לדעתך כל האנשים החשובים שמים ידיים על המצלמה ולא עונים לשאלות?
"אני לא יודע, זה משגע אותי, הייתי בטוח שאנשים ילמדו, הרייטינג של התוכנית הוא גבוה מאוד ואני לא מבין איך אנשים עדיין בועטים במצלמה, פשוט כי הם לא יוצאים טוב, אין לי תשובה... זה מוזר".
ובמקום זה אתה מסתפק בדוברים.
"שורש הבעיה טמון בדוברים, גם הגדולים ביותר, אלה שנקראים השמנת והקצפת, עושים כל הזמן טעויות. אני בטוח שיום אחד אני אערוך קורס למנכ"לים ודוברים באיך להתנהג לתקשורת, הם פשוט לא מבינים מה הם עושים, הם חושבים שלנפנף זה עובד, שאם הם יתעלמו ממני וינפנפו אותי זה יוריד אותי מהם והם טועים, ועושים עוול למנכ"לים שלהם, והמנכ"לים בדרך כלל גם לא יודעים על הנזק שהדוברים מבצעים".
איך "בולדוזר"? מה למדת מרוזנטל?
"אחלה, הם הלכו לכיוון פוליטי חברתי וזה יצא מצוין. ממיקי למדתי את הדבקות במשימה, יש לנו, לי ולו, ראיית עולם דומה, חוסר צדק מעצבן אותנו. למדתי ממנו שגם יש שתי אפשרויות, אחת לשבת ולקטר בבית והשניה היא לקום ולעשות".
וזה עובד? גם לאזרח הקטן שאין מאחוריו מצלמות?
"אני פעלתי תמיד כשמשהו עיצבן אותי, כשעיצבנו אותי בקופ"ח פעלתי, כשעיצבנו אותי בביטוח לאומי קמתי וצעקתי. אני מאמין שאזרחים זה כוח, אנשים לא יודעים את זה אבל יש להם כוח. תמיד אני נותן את הדוגמא של הבחור הזה ממלחמת יום כיפור, מוטי אשכנזי, שבסך הכל הלך ברחוב ובסוף הפיל ממשלה".
לאחרונה נודע שערוץ 10 רכש את העונה הקדונת של "בולדוג" שתשודר מסוף נובמבר כל יום שלישי ב-21:30. מרוז שמח כל הרכישה, אבל לא מתכוון לנטוש את ערוץ 8: "אנחנו ממשיכים בשמונה, זה ערוץ נהדר וזו חממה, ערוץ עשר פשוט ראו את כל הביקורות הטובות והבאזז סביב התוכנית אז הם ישדרו עונות קודמות ואפילו בפריים. מה שטוב הוא שגם אנשי הלווין יוכלו לראות אותנו, סך הכל אנחנו מגיעים ל12% רייטינג מצטבר שבועי ועוד בערוץ שמונה. אני גם מרגיש את זה ברחוב, עוצרים אותי ולוחצים לי את היד, פעם היו עוצרים אותי ומקללים".
תגיד, איך אתה יכול לדבר על איכות הסביבה ולעשן כל הזמן?
"כי אני לא מעשן במקומות שאסור. אני לא מעשן כשזה מפריע לאחרים ואני גם לא אלים כמו שפורסם במקומות אחרים, אני מעשן במשרד בדלת סגורה".
סליחה, אסור לעשן במשרד, רק בפינת העישון.
"אז המשרד שלי הוא פינת העישון".
ואם יעשו פרק ב"בולדוזר" על כל העניין של המעשנים? אתה יודע , אנשים שמעשנים בכל מקום, גם בקניונים.
"אז אני אתמודד גם עם זה. אני בקניונים לא מעשן כי אסור לפי החוק, חוץ מזה אני מאוד לא אוהב את החוק הזה, זו השפעה אמריקאית בולטת עלינו. הייתי עכשיו באנגליה ובטורקיה, בלונדון מעשנים בכל מקום, הפאבים מלאים עשן וגם בטורקיה מעשנים חופשי, אני מאוד לא אוהב את הדבר האמריקאי הזה. בארץ מתים 1,800 איש מזיהום אוויר! לא מעשן סיגריות אלא מסרטן ובעיות שנגרמות מזיהום אוויר. אז שיפתרו את זה קודם ולא את הבעיה של העשן שמפריע לזה שיושב חמישה שולחנות מאחורי במסעדה".
הבית של מרוז היה ונשאר בתחום הסאטירה, יש לו טור שבועי ב"זמן תל אביב", בשבוע שעבר אפשר היה לראות אותו בפנאל של "משחק מכור", בשנה שעברה הוא ערך את "פיני הגדול" של גיל קופטש והוא מעלה מופע סאטירי חדש בתאטרון הקאמרי "ערב בלי יגאל עמיר" שדן במדינה, הציונות והשחיתות שביניהם. "אני רוצה להגיד לך שיש בעשייה של בולדוג משהו מאוד סאטירי", אומר מרוז, "אין אצלנו שחקנים ואנחנו לא כותבים טקסטים, פשוט יוצא שהסאטירה היא אמיתית, שהשחקנים הם ראשי המועצות ובעלי ההון וכאלה. סאטירה זה תחום שאני מאוד אוהב ואם אני לא עוסק בו, אז אני רואה אותו".
אתה ידוע כמי שלא דופק חשבון ויש לך ממשיכים, למשל במערכון שהיה ב"ארץ נהדרת" שהציג את אשוויץ כמקום סופני ופגע בלא מעט אנשים.
"מערכון ענק, באמת, היה מצוין, אני מאוד שמחתי על זה שעשו מערכון כזה, כי אנחנו עוד מסובכים. המערכון הוא גדול וכל מי שמדבר על זילות השואה הוא פשוט מטומטם ולא מבין! לא הגיוני שכל פעם שמישהו יגיד 'אושוויץ' אז אנשים יפנו לרשות! כל המשפחה שלי הם ניצולי שואה, אבא שלי הוא ניצול שואה והוא אף פעם לא נפגע מדברים כאלו. אני אגיד לך מי אשם, אלו הדוברים! הם מפיצים את כל מכתבי התלונה האלה".
מה עם "המחשוף"? אני הייתי מעריץ, יש סיכוי לאיחוד? תרדו שוב למקלט האטומי?
"לכל המעריצים: אין סיכוי, גם בגלל שכבר לא עושים את הדברים האלה יותר, ואני גם לא אוהב לחזור אחורה, מה שהיה היה".
אם היו נותנים לך פרק שלם ב"בולדוג" שבו היית יכול לשנות כל מה שאתה רוצה, מה זה היה?
"זו שאלה מסובכת. אני לא קומוניסט וגם לא סוציאליסט, אבל יש משהו מקומם נורא בעובדה שיש פה איזה 15-20 משפחות שעושות עם המדינה הזו מה שהן רוצות. אני מקבל שלושה טלפונים ביום מאנשים שאין להם תרופות למחלה שלהם כי זה לא בסל, או מהומלסים ברחוב, או כאלה שיש להם בעיות עם ביטוח לאומי. זה מצב שבאמת לא נראה לי הגיוני, לא הגיוני שנחיה במדינה שבה אנשים מתים ברחובות מאיידס ומסרטן כי אין להם תרופות ואם הם לא מכירים מישהו בחלונות הגבוהים אז הם מתים. אני מצלצל מפעם לפעם לדוברים של 'מכבי' ושואל אם הם יבואו להלוויה או ישלמו את ההוצאות של זה שלא מקבל תרופות, אז הם נורא כועסים עלי שאני ציני ושואל אותם דברים כאלה, אבל זו לא קלישאה, צריך להבין שאנשים מתים פה ברחובות!".
למי צריך לפנות?
"זו הממשלה הכי נוראית שהייתה לנו, אנחנו טיפלנו פעם בהומלסית אחת שיצאה להפגנה עם שלט שכתוב עליו ש'פיגוע חברתי הורג יותר מאשר פיגוע טרור' וזה נכון".
ועוד בערוץ
תוכניתו של מרוז היא חלק מעונת השידורים החדשה של הערוץ, שתיפתח במוצאי שבת עם "החולה המדומה", תוכנית שבה ייצא בכל פרק אריק קנלר, היפוכונדר, למסע בעקבות מחלה או סוגייה בריאותית שמטרידה אותו. בכל מוצאי שבת יוקרן סרט תיעודי שונה. בשבת הקרובה יוקרן הסרט "אגדת ג'יטה", המתעד את מסעם של שחקני הקאמרי עם ההצגה "אשכבה" לרומניה ובחזרה.
ועוד בשבת: "סדנה למשחק" בהנחייתו של עמנואל הלפרין שייפגש עם שחקנים ובמאים לשיחה מול קהל של סטודנטים למשחק. בתוכנית הראשונה יתארח רמי הויברגר ובהמשך: אסתי זקהיים, ענת וקסמן, ליאור אשכנזי, סשה דמידוב, תיקי דיין ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
