נתניהו: צריך להבהיר שלא תהיה עוד התנתקות

התנתקות אחת ודי: שר האוצר, בנימין נתניהו, הבהיר בצהריים (יום ג') כי ההתנתקות אינה מהלך שיהווה תקדים גם לעתיד, וכי "עלינו ליזום שינוי משטרי, ממשלי ואפילו תרבותי ברשות". הוא אף רמז על תמיכתו בהידברות עם ההנהגה הפלסטינית החדשה, והבהיר מהם הקווים האדומים למשא ומתן עם מפלגת העבודה.

נתניהו הזהיר מפני דרישת מפלגת העבודה להמשך ההתנתקות, ודרש ערובה לכך שלא יחזרו על שגיאות אוסלו: "ההחלטות לגבי ההתנתקות, מתבצעות לפי החלטות הממשלה. השותפים הפוטנציאליים שלנו כמו מפלגת העבודה, יבואו ויגידו אחרי ששאלת עזה תהיה מאחורינו, 'אנחנו צריכים להמשיך בהתנתקות חד-צדדית מכל השטח או כמעט מכולו לפי מתווה קלינטון - ברק'.

"שינויים פנימיים הדדיים"

נתניהו טען כי יש לבוא לפלסטינים בתביעות בנושא הרפורמות לפי "עקרון ההדדיות", ורמז על תמיכתו בהידברות עם ההנהגה החדשה:

"עקרון ההדדיות תמיד הנחה אותנו. אני חושב שראוי לשים לב לדוקטורינת בוש, לפיה הדדיות חייבת לכלול גם שינויים פנימיים הדדיים. לא די להפסיק את הטרור, הוא יכול לחזור. כדי להבטיח שהטרור לא יחזור דרוש שינוי תרבותי אמיתי בתוך החברה הפלסטינית, כמו בחברה האפגנית, כמו בחברה העיראקית. כל הצעדים שממשל נאור וחופשי עושה, הם בעצם הערובה הטובה ביותר שמעבר לגדר לא יקום משטר טרור חדש".

נתניהו הדגיש: "על-פי בוש, עלינו להימנע מלהחליף רודן ברודן. עלינו ליזום שינוי משטרתי, ממשלי ואפילו תרבותי בתוך העמים הללו. זה יעד עצום אבל צריך להבין קודם כל שזה היעד ועל כן בוש האב בניגוד לבוש הבן איננו מביס את צבא עיראק והולך. הוא מחליף את השליט, אבל הוא לא מחליף אותו בשליט אחר. בוש הבן מנצח, מביס את הטאליבן באפגניסטן, הוא כובש את אפגניסטן אבל הוא יוצא משם תוך כדי זה שהוא מביא שיטה אחרת, נגיד דמוקרטיה. 

"אני חושב שגם כאן אל לנו להסתפק בהחלפת רודן ברודן. אנחנו צריכים לדרוש דברים קונקרטים, לדרוש דמוקרטיזציה. קודם כל בחירות חופשיות ושקיפות בכספים. אנחנו כמובן רוצים לראות את התחלת פירוק ארגוני הטרור, אנחנו רוצים לראות פעולה מואצת לפרוק מחנות הפליטים, לסילוק קיני הבריונות והאלימות בתוך החברה הזאת. אלה דברים שחוץ מההסתה, אנחנו נוטים לשים בצד. אבל אם לא נטפל באלה וברפורמות אחרות, אם לא נדרוש אותם, יווצרו בשטחים שנפנה קיני טרור ואלימות שיופנו ישר אלינו".

לדבריו, "אנחנו חייבים להבטיח שהשטח שאנו מפנים לא יהפוך לבסיס טרור חדש. הדרך היחידה לעשות זאת היא לעודד רפורמות דמוקרטיות בחברה הפלסטינית. אנחנו לא צריכים לדרוש פחות מהאמריקנים. הצבתי את הדרישה לדמוקרטיזציה בעולם הערבי, כאחד מנדבכי השלום ב-1996, בנאום בפני הקונגרס. מה שנחשב אז על ידי ממשל אמריקני כמכשול לשלום הופך היום כתנאי לשלום".

נתניהו נשאל, האם מה שהוא מעוניין בו הוא לראות חזרה למפת הדרכים.

לדבריו, "יש יסודות חיוביים במפת הדרכים, וזה בהחלט יכול להיות נדבך חשוב להמשך הפעילות. לא די בהודנא ובהתחלת פירוק ארגוני הטרור. נחוץ שינוי יסודי בתוך החברה הפלסטינית, אחרת אנחנו פשוט נעצום עיניים, נצא משטח שנמצא בידינו ונמצא את הטרור נושף בעורפנו. העקרונות הללו התקבלו על ידי הממשלה והם מחייבים את כולם".

"אני לא מתכוון לספח אוכלוסיה פלסטינית. רוב השטח ביהודה ושומרון ברובו ריק מאדם, אבל אנחנו לא צריכים לקבל אותו. אין שום סיבה שנוותר על בקעת הירדן, אזורי הביטחון בעוטף ירושלים, גושי ההתיישבות הגדולים. אין שום סיבה שניסוג לקווי ממשלת אוסלו. אנחנו לא ממשלת אוסלו. המציאות השתנתה, עראפת איננו, ובארה"ב התחלף נשיא, שמבין המכשול לשלום איננו קו זה או אחר. בוש אמר לאחרונה, לא הגבולות הם הבעיה, זה המשטר והתרבות, לכן אנחנו לא צריכים להיות פחות קתולים מהאפיפיור, ולדרוש פחות ממה שדורשת ארה"ב". 

בתגובה לדברים נמסר מארגון מחסום watch: "אל לו לנתניהו להטיף לדמוקרטיזציה ברשות כאשר הממשלה שלו עושה הכל כדי למנוע כל עשייה דמוקרטית אמיתית. אנו עוקבות בשבועות האחרונים אחר ההכנות לבחירות ברשות הפלסטינית במחסומים. החיים האזרחיים ממשיכים להיות משותקים בחסות הצבא הישראלי ואין אפשרות לבצע תעמולת בחירות כמקובל. רק בשבוע שעבר נעצרו שני מועמדים בכירים במחסומי צה"ל".