קצין בכיר לשרון: דברו עם המתנחלים

מדוע הדרג המדיני לא מדבר עם המתנחלים? את השאלה הנוקבת הזו הפנה אתמול (יום ג') אחד הקצינים הבכירים, שנפגש עם ראש הממשלה, אריאל שרון, בעת ביקורו ברצועת עזה. הקצין ציין שהממסד הצבאי הוא זה שמקיים כל העת שיחות עם המתנחלים, ולדעתו הדרג המדיני צריך לעשות זאת יותר, על מנת להרגיע את הרוחות.

הקריאה של הקצין הבכיר לשרון לקיים דיאלוג עם המתנחלים אינה מקרית. כבר לפני מספר שבועות נפגש אלוף פיקוד הדרום, דן הראל, עם ראשי ההתנחלות נצר חזני. "התושבים כאן הופכים להיות קיצוניים יותר, זה דבר מסוכן", הזהירו המתנחלים את האלוף הראל, "אתה חייב להעביר את זה הלאה. אסור שהמגמה הזאת תימשך".

בשיחה זו, וכן בשיחות אחרות שערך האלוף עם קציניו הבכירים בהתנחלויות בגוש קטיף, כיוונו כל הזמן התושבים למעלה - לעבר הדרג המדיני. "בתקופה האחרונה יש כאן הרגשה שדוחקים אותנו לפינה", אמרו המתנחלים לאלוף, "אנחנו רואים נוסחאות, שומעים דיבורים על קרוואנים, איסוף כלי נשק, בתי מעצר. התדמית שמנסים לעשות לנו בחלק מכלי התקשורת, וכל זה עם ירי פצצות המרגמות הבלתי פוסק, הופכים אנשים לקיצוניים יותר".

גורם שהיה בשיחה אמר: "הסברנו לאלוף שכל מה שקורה מעמיד אותנו במצב מאוד קשה, גורם למתח שעשוי להתפרץ וביקשנו ממנו שיעשה הכל להוריד את המתיחות הזאת ויעביר את המסר הלאה". בקרב קצינים בכירים בצה"ל קיימת תחושה של מתיחות עם התושבים, על רקע תוכנית ההנתקות ועל רקע הנתק של בכירי הממשלה התומכים בתוכנית עם התושבים. 

הקצינים: נחושים לפתור את בעיית הקסאמים

חייל מחטיבת גבעתי, תושב עצמונה הזכיר לשרון את ביקורו ביישוב לפני כשנתיים ואת דבריו על  "גבורת הרוח" ושאל מדוע כעת החליט על הפינוי והיכן "גבורת הרוח". שרון הסביר לו באריכות את ההגיון שמאחורי תוכנית ההתנתקות, והודה מספר פעמים כי אכן מדובר בתוכנית שאינה קלה לו אישית.

קצין שיריון ביקש לשמוע על הרגישות שיש לגלות כלפי קצינים חובשי כיפות שיתבקשו לבצע פינוי, והעלה אפשרות של סרבנות בקרבם. במקרה זה ביקש להשיב לו דווקא מפקד גדוד, חובש כיפה, שקרוביו גרים בגוש קטיף. "קריאה לסבנות תגרום לקרע עמוק, כמו חורבן בית שלישי. אני בטוח שהמפקדים ינקטו ברגישות הראויה בזמן אמת כלפי חיילים שיבקשו זאת".

בעת הביקור בעזה, הציגו הקצינים הבכירים לראש הממשלה שלוש מדרגות פעולה, הדרושות לצורך מתן פתרונות לאיומי הקסאמים ופצצות המרגמה: הראשונה -  המשך פעילות נקודתית, בדומה למבצע "צעד מזרחי", שביצע גדוד שמשון בסוף השבוע בצפון הרצועה.

האפשרות השניה - מבצע נרחב יותר, עם סדר כוחות גדול, דוגמת "ימי תשובה", שייערך ללא הגבלת זמן. האפשרות השלישית, הקיצונית ביותר, מבצע רחב היקף נגד תשתיות טרור בדגש על צפון הרצועה והעיר עזה. מבצע כזה כולל מאמץ משמעותי נגד תשתיות ומבוקשים.

הקצינים הבהירו שהם נחושים למצוא פתרונות לבעיות. ראש הממשלה שהקשיב לתרחישים לא הגיב, אך ציין כי הוא מבין את המשמעו של כל אחת מהן. 

שר הביטחון, שאול מופז, אמר בראיון לתוכנית "משעל חם" שצה"ל נערך לפעולה רחבת היקף בצפון הרצועה: "אנחנו לא מדברים על רצועת ביטחון. אנחנו מדברים על פעולה יחסית רחבה. אנחנו עדיין לא מדברים על גיוס מילואים. זה לא חומת מגן. אנחנו לא הולכים לכבוש את עזה. זו ככל הנראה תהיה פעולה שתחייב השתלטות על אזורים נרחבים בצפון הרצועה, שמהם על-פי הניסיון עד היום, היו שיגורי הקסאם".