האם סוריה על הכוונת האמריקנית?

החזרת השגרירה האמריקנית מדמשק לוושינגטון, סימנה אמש (יום ג') החרפה נוספת ביחסי סוריה-ארה"ב. אבל בארה"ב, כך נראה, לא יסתפקו בצעד הסמלי הזה.

הודעה אמריקנית על הטלת סנקציות על הבנק למסחר של סוריה - הבנק הממלכתי היחידי המורשה לקיים עסקות במטבע חוץ - עשויה להיות הצעד הבא. זאת, במקביל לאפשרות של הגברת מכבש הלחצים הבינלאומי באמצעות מועצת הבטחון, שגם היא עלתה על הפרק. אחרי עיראק, האם סוריה היא הבאה בתור?

בטווח הארוך רואים האמריקנים באיראן ובסעודיה את המדינות הבעייתיות ביותר - בעוד במעבה האדמה מבעבע בהן הנפט, על הקרקע תוסס הייצוא של הטרור האיסלאמי ברחבי העולם.

סוריה, לעומת זאת, מהווה בעיה מיידית וחמורה לארה"ב. האמריקנים סבורים כי הסורים מפריעים כמעט בכל אחד מהתחומים הרגישים והחשובים במזרח התיכון, עמם מתמודדת כיום ארה"ב. אחד התחומים הבולטים הללו הוא הבוץ העיראקי, דרכו מזרימה סוריה לוחמים, תחמושת וכסף - או לפחות מאפשרת להם לזרום. בכירי שלטון הבעת' העיראקי - משטרו של סדאם חוסיין - שוהים כיום בדמשק, ונהנים מגישה לכספים שהם מחזיקים בבנקים סורים. באמצעות הכספים הם מנהלים מרחוק את ההתקוממות הסונית.

סוריה מפריעה גם בניסיון האמריקני ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. למרות האופטימיות באזור בעקבות מותו של יאסר ערפאת ממשיכה סוריה לאפשר לראשי ארגוני הטרור הפלסטינים לפעול משטחה, ולהוות גורם המערער את הפסקת האש. בלבנון ממשיכים הסורים לאפשר לחיזבאללה, לסכן את המשא ומתן המתנהל בין שרון לאבו מאזן.

בניסיון למנוע את הפעילות הסורית מיצתה ארה"ב עד כה כמעט את כל המהלכים הדיפלומטים האפשריים. היא שיגרה לדמשק רמזים עבים כפיל ושליחים אינספור, בהם ראש ה-CIA לשעבר ג'ורג' טנט, סנטורים וחברי בית הנבחרים. עוזר מזכיר המדינה האמריקני בתקופת פאוול, וויליאם ברנס, ביקר בעבר בדמשק ולאחרונה - עוד לפני כניסתה של קונדוליזה רייס לתפקיד מזכירת המדינה - ביקר שם גם סגן מזכיר המדינה, דיק ארמיטג'.

בחודש מאי אשתקד ביקר בדמשק מזכיר המדינה הקודם, קולין פאוול, והעביר רשימת דרישות ברורות לנשיא אסד. האמריקנים ראו בביקור תחילתו של קו פרשת המים אך הסורים, כנראה, לא הפנימו את המסר. בתגובה הטילה ארה"ב סנקציות חלקיות: איסור יצוא אמריקני לסוריה, למעט מזון ותרופות ואיסור על נחיתת מטוסים אזרחיים סורים בארה"ב ואמריקניים בסוריה.

מקפידים להשאיר את האופציה הצבאית

בשבועות האחרונים שקלו בוושינגטון צעדי חרם נוספים, אבל חיסולו של חרירי, הופך את הבעיה הסורית לבוערת וגורלית - בין אם לעתיד השלום הישראלי-פלסטיני ובין אם לריבונות לבנון.

בנושא הלבנוני נהנית וושינגטון משותף צרפתי מלא. הנשיא בוש ונשיא צרפת, ז'אק שיראק, צפויים להדק את עניבת החנק הכלכלית והדיפלומטית על דמשק. אבל האם הסנקציות וההחלטות שיקבלו מוסדות האו"ם בניו יורק יספיקו או שמא סוריה הולכת בדרכה של עיראק? האם תהא סוריה המדינה הבאה בתור לפלישה אמריקנית?

בחודשים האחרונים גברו הויכוחים בממשל האמריקני כיצד לטפל בסורים. ה-CIA והפיקוד הצבאי האמריקני בעיראק, סבורים שמסתמן שיתוף פעולה מסויים מצד סוריה שאסור לפגוע בו. שר ההגנה, דונלד ראמספלד וצמרת הפנטגון סבורים אחרת. כך גם הניאו-קונסרבטיבים במפלגה הרפולביקנית.

ארה"ב מקפידה שלא להוריד מסדר היום את האופציה הצבאית, אבל פלישה מהסוג שהיתה בעיראק אינה עומדת כעת על הפרק. ממשל אסד חלש ורעוע, ואם יופל עלול התחליף להיות שלטונם של האחים המוסלמים. בנוסף, הצבא האמריקני מתוח עד קצה גבול היכולת בעיראק ואינו ערוך ל"הרפתקה" נוספת בסוריה.

למרות זאת, נוכחותם של 150 אלף חיילים אמריקנים בגבולה המזרחי של סוריה, מדירה שינה מעיניה של דמשק. בחדרי חדרים נשקלת אופציה צבאית מצומצמת - לא פלישה מלאה לסוריה כי אם מימוש "זכות המרדף" של חיילי ארה"ב אחרי מחבלים אל תוך השטח הסורי, פגיעה במחנות אימונים ובגורמים המממנים טרור.

ביל קריסטל הוא עורך השבועון "וויקלי סטנדרד" וממקורבי הממשל. הקוראים של טוריו יודעים כי בממשל מדברים על אפשרויות פעולה מגוונות כדי להתמודד עם הבעיה הסורית: בין היתר נשקלת הפעלת כוחות מיוחדים מעבר לגבול הסורי, כמו גם שיגור טילי שיוט ומטוסי הפצצה כדי לפגוע בבסיסי הצבא. גם אפשרות כיבוש העיירה אבו כמאל שבמזרח סוריה, קילומטרים ספורים מגבול עיראק, עולה בדיונים - שכן זו נחשבת למרכז תכנוני וארגוני של הפעילות הסורית בעיראק.

בינתיים, מסתפק הממשל בהחזרת השגרירה, אבל השבועות הקרובים יהיו ימי מבחן גורליים ליחסי וושינגטון-דמשק.